מה קורה לתרופות שאינן בתוקף?

[Huber]

http://www.themarker.com/markerweek/1.3883095

מישהו יכול להגיד שהוא מופתע?

[itamars2]

זה חוסר אחריות.

לכל תרופה מבצעים מבחני יציבות שמהם נגזרים משך התוקף.

האם האחסנה שלך בבית בארון התרופות שבסביבה החמה /הקרה/ והלחה /יבשה

זהה למחסנים מבוקרי הטמפרטורה של הצבא?

האם עשו הערכת סיכונים לתרופות לאחר מבדקי היציבות לבדוק האם הם סתם לא יעילות או רעילות או יוצרות אלרגיות?

ספוילר :התשובה היא ממש לא.

[Huber]

itamars2 - נראה לי שפיספסת את המטרה של הכתבה. הכתב לדעתי בא להציף בעיה (אולי מכוונת) בה יצרני התרופות לא באמת בודקים מה זמן המדף הנכון של המוצר שלהם, אלא פשוט "הולכות לפי התקן" שנקבע שרירותית, אני מניח שזה על מנת לגרום לנו כצרכן להשמיד תרופות קיימות ולרכוש אותן שוב. תעשית התרופות היא אחת התעשיות היותר חמדניות בעולם, תעשייה שמגלגלת סכומי עתק ושמה שמניע אותה ברב המכריע של המיקרים היא שורות רווח והפסד, ולא בריאותם/רווחתם של החולים/לקוחותיה.

גופים שכן בדקו את הנושא, כגון צבא ארה"ב, צה"ל ואפילו משרד הבריאות הישראלי גילו שהתקן שנקבע בחלק גדול מהמיקרים לא תואם למצב בשטח. תקרא טוב את הכתבה ותראה. הנה כמה ציטוטים:

"לדעתו של סרברניק שותפים בכירים נוספים בקהילה הרפואית. לדברי הווארד ריס, לשעבר יו"ר הסתדרות הרוקחים בארץ וסגן נשיא הפדרציה הבינלאומית לרוקחים, "עבדתי במחקר ופיתוח, ואחד דברים שאני יודע היום הוא שזה לא נכון שתרופות נהפכות לפגות תוקף כל כך מהר. זאת שליפה מהמותן. במחקרים מצאו שיש תרופות שגם אחרי 40 שנה איבדו רק 10% מהשפעתן. מכלל התרופות שנבדקו, רק בשתיים ירדה ההשפעה המקובלת. מעניין שלמרות הממצאים האלה, רק הצבאות מאריכים תוקף תרופות"."


"ריס: "חברות התרופות באות לממשלות ואומרות — 'רבותי, זה יכול להיות מסוכן'. אף אחד לא מוכן לקחת סיכון שמשהו יקרה, כי אז יתבעו את חברות התרופות. זה כמובן גם עניין כספי: במחקרים בדקו תרופות 20 שנה אחרי שתוקפן פג ומצאו כי 12 מתוך 14 שנבדקו, כלומר 93%, עדיין שמישות - החומר הפעיל של התרופה עדיין נמצא שם. ברור לחלוטין שעם ממצאים כאלה החברות המסחריות יכולות לסגור את הבסטה"."


"למרות עמדת משרד הבריאות, מומחים מהשוק האזרחי טוענים בתוקף כי מדובר בזהירות מוגברת שאין בה צורך. "תרופות עלולות להתפרק בגלל לחות", אומר ריס. "זה קורה רק אם יש מים בתוך התרופה מלכתחילה, אבל הסיכוי שכדורים יבשים יתקלקלו תוך שלוש שנים כמעט אפסי. בכל הבדיקות שערכו במשך שנים מצאו רק שתי תרופות מתוך אלפים שיכולות ליהפך לרעילות אחרי שפג תוקפן, ויודעים בדיוק באילו תרופות מדובר. תעשיית התרופות עלתה על הגל ואמרה: כך נייצר תרופות ונמשיך למכור כי משמידים אותן אחרי שלוש שנים."


בקיצור, אף אחד לא אומר לך להשתמש בתרופות אחרי פג התטקף, רק מנסים להבין למה חברות התרופות לא טורחות לבדוק מה פג התוקף האמיתי של המוצר אלא רוכבות על סטנדרט שבחלק גדול מהמיקרים לא עומד במבחן המציאות - והתשובה לשאלה הזו די שקופה.

[BUGY]

@Huber
·אבל זה לא חדש וזה לא מוגבל רק לתרופות. זה אותו הסיפור עם אוכל וכל מוצר שיש לו "תוקף".

[Huber]

זה שזה לא חדש, לא אומר שלא צריך להציף את הנושא, ואולי לנסות לדחוף לתיקון המצב. אני בטוח שרב האנשים לא מודעים לכך, לא כולם "חכמים" כמונו

[BUGY]

זה שזה לא חדש, לא אומר שלא צריך להציף את הנושא, ואולי לנסות לדחוף לתיקון המצב. אני בטוח שרב האנשים לא מודעים לכך, לא כולם "חכמים" כמונו

...

·צודק לגמרי, אנשים סתם זורקים אוכל ש"פג תוקף" כי הם לא מבינים את המשמאות של המספרים הללו או חושבים שאחרי התאריך תוקף האוכל מקולקל. לרוב זה לא כך. מאות אלפי טונות של אוכל נזרקים כל שנה סתם, כי אנשים נופלים בפח הזה.
עם התרופות המצב עוד יותר פשוט, לרוב המוחלט, התרופות לא נהיות רעילות או מסוכנות, פשוט האפקטיביות יורדת. ברוב המקרים זה לא עושה הבדל מורגש.

[itamars2]

גם בנושא הזה וגם בנושא האוכל זה בדיוק אתו דבר.

היצרן עושה בדיקות בתנאים מבוקרים וגוזר למטה לתנאים לא מבוקרים עם שולי ביטחון רחבים כדי להסיר מעצמו אחריות.

את התקינה תדרוש שיפרסמו את תוצאות בדיקות היציבות ובמשרד הבריאות יגלו שלתרופות אבגד אין בעיה להכפיל את זמן המדף הרשום, אהלו וסהלן.

שיתירו לייצרנים לרשום תוקף כפול.

הבעיה שחוסר האחריות בפרסום כתבות כאלה שאין אזהרה בסוף שהכתב לא יודע איזה תרופות יש לאנשים בבית,

והאם הן מסוכנות לאחר תוקף או לא.

האם דינם של תרחיפים זהה?

מה קורה עם תמיסות כמו טיפות עיניים אנטיביוטיות?

כל עוד אין תקינה ולא אישרו צריכה להיות הסתייגות רצינית ביותר והמלצה חד משמעית בסוף הכתבה להצמד להוראות הנוכחיות.