אבל כאן יש את המומחים...
דאקים ונגני דיסקים על ספייקים או עם שיכוך.
האם יש לזה משמעות? להבנתי יש buffer שמעביר את המידע ולכן זה חסר משמעות.
אודה לחוות דעת מלומדת בנושא.
לא ממש וינטג'
מקווה שאני לא פותח פה מלחמת עולם...
וסליחה מראש על ההשתפכות הארוכה. יותר מידי יין הערב..
1. מעגל אלקטרוני, למעט אולי כזה המבוסס שפופרות, אינו רגיש לויברציות מכאניות. הן אינן גורמות לשינוי כלשהו באות העובר דרכו.
לא שינוי קל, לא שינוי זעיר, לא שינוי שהוא מתחת לסף השמיעה - אלא אין שינוי כלל.
לכן אתה יכול להעמיד מגברים, קדם מגברים, ממירי D/A, נגני CD על כל בסיס שתיבחר: עץ, בלטה, גומי, ספייקים, חרסינה, שיש, תלוי על חוטים, תלוי מוונטילטור פועל, או מקובע על מכסה מנוע של נגמש.
איך אני יודע? כי עסקתי בזה בצבא, במערכות אלקטרוניות שהן רגישות אלפי מונים ממערכות אודיו ביתיות. בדקנו אותן בסימולציית תנאי סביבה קשים מבחינת תאוצות, תדר ויברציות ואמפליטודה. אין קשר בין תאוצות מכאניות ובין האותות העוברים במעגלים.
2. מי כן רגיש לויברציות או זקוק לקיבועים, בידודים ושיכוכים? כל מה שמעורב בהמרות מאנרגיה מכאנית לאנרגיה חשמלית ולהיפך.
ראש הפטיפון (וכתוצאה מכך כל הפטיפון), ורמקולים.
זהו.
3. נגני CD קוראים ומחלצים רכבת ארוכה של מספרים, המועברת אחר כבוד למעגל D/A לשם הפיכה לאות אנלוגי. טכנולוגיית ה-CD הטמיעה כלים מתימטיים כבדים לטיפול בשגיאות קריאה, הן איתורן והן תיקונן. כתוצאה מכך המספרים הנקראים הם נכונים.
הם נכונים.
שאחרת היינו הולכים עכשיו כולנו וממוטטים את תעשיית המחשבים העולמית.
לגבי buffer - אתה צודק, המנגנון הזה קורא תמיד כמות מידע מסויימת קדימה, מעבר למידע שה-D/A מטפל בו כרגע, ומצידו השני מאכיל את ה-D/A במספרים על פי הקצב הדרוש. העודפים נועדו להתמודד עם בעיות קריאה רגעיות שמחייבות ״סיבוב שני״, למשל מכה טובה על הנגן.
4. הרעיון של ספייקים - חודי המתכת המוזרים האלה ששורטים את המשטח - הוא אחד ההברקות המסחריות הגדולות של המאה.
במקור זו היתה דרך לייצב רמקולים העומדים על אותם שטיחים-מקיר-לקיר, האהובים כל כך על האמריקאים. רצפת עץ, עליה שטיח, עליה רמקול. אקוסטית זה איום ונורא.
אבל אם יש ספייק, והוא עובר את השטיח וננעץ בעץ - נפתרה הבעיה, והרמקול מתייצב.
אבל מאז עניין הספייקים הפך להיות סמל אודיופילי שאי אפשר בלעדיו, והוא התפשט הרבה מעבר למטרה הראשונית. מתקינים אותם גם מתחת למכשירים אלקטרונים - כמו מגברים, נגנים, כל דבר למעשה.
עוד רעיון מדהים זה שכדי להמנע משריטות הומצא ה-cap, אותה תחתית עגולה קשה שהספייק עומד עליה. אז עכשיו לא רק שבוטלה פעולת הספייק האמיתית המקורית, אלא שהצמד הזה, הספייק והתחתית (שניהם ממתכת או חומר קשה אחר) יוצרים את מתנד הויברציות הכי מדהים שיש!
וכאמור זה אינו מעלה ואינו מוריד...
שורה תחתונה:
אם אתה רוצה שספייקים יעשו לך צליל טוב יותר - אז הם באמת יעשו לך את זה.
אם התקנת ספייקים והאזנת ועכשיו טוב לך יותר - תישאר איתם!
אם אתה, או כל מי שקורא הגיגים אלה שלי, משוכנע שאני אידיוט גמור ועקשן שאינו מוכן לראות את האור - זה בסדר גמור, אני מקבל את זה וחוזר למאורה.
(זה כבר שלש שורות תחתונות..)
וסליחה מראש על ההשתפכות הארוכה. יותר מידי יין הערב..
1. מעגל אלקטרוני, למעט אולי כזה המבוסס שפופרות, אינו רגיש לויברציות מכאניות. הן אינן גורמות לשינוי כלשהו באות העובר דרכו.
לא שינוי קל, לא שינוי זעיר, לא שינוי שהוא מתחת לסף השמיעה - אלא אין שינוי כלל.
לכן אתה יכול להעמיד מגברים, קדם מגברים, ממירי D/A, נגני CD על כל בסיס שתיבחר: עץ, בלטה, גומי, ספייקים, חרסינה, שיש, תלוי על חוטים, תלוי מוונטילטור פועל, או מקובע על מכסה מנוע של נגמש.
איך אני יודע? כי עסקתי בזה בצבא, במערכות אלקטרוניות שהן רגישות אלפי מונים ממערכות אודיו ביתיות. בדקנו אותן בסימולציית תנאי סביבה קשים מבחינת תאוצות, תדר ויברציות ואמפליטודה. אין קשר בין תאוצות מכאניות ובין האותות העוברים במעגלים.
2. מי כן רגיש לויברציות או זקוק לקיבועים, בידודים ושיכוכים? כל מה שמעורב בהמרות מאנרגיה מכאנית לאנרגיה חשמלית ולהיפך.
ראש הפטיפון (וכתוצאה מכך כל הפטיפון), ורמקולים.
זהו.
3. נגני CD קוראים ומחלצים רכבת ארוכה של מספרים, המועברת אחר כבוד למעגל D/A לשם הפיכה לאות אנלוגי. טכנולוגיית ה-CD הטמיעה כלים מתימטיים כבדים לטיפול בשגיאות קריאה, הן איתורן והן תיקונן. כתוצאה מכך המספרים הנקראים הם נכונים.
הם נכונים.
שאחרת היינו הולכים עכשיו כולנו וממוטטים את תעשיית המחשבים העולמית.
לגבי buffer - אתה צודק, המנגנון הזה קורא תמיד כמות מידע מסויימת קדימה, מעבר למידע שה-D/A מטפל בו כרגע, ומצידו השני מאכיל את ה-D/A במספרים על פי הקצב הדרוש. העודפים נועדו להתמודד עם בעיות קריאה רגעיות שמחייבות ״סיבוב שני״, למשל מכה טובה על הנגן.
4. הרעיון של ספייקים - חודי המתכת המוזרים האלה ששורטים את המשטח - הוא אחד ההברקות המסחריות הגדולות של המאה.
במקור זו היתה דרך לייצב רמקולים העומדים על אותם שטיחים-מקיר-לקיר, האהובים כל כך על האמריקאים. רצפת עץ, עליה שטיח, עליה רמקול. אקוסטית זה איום ונורא.
אבל אם יש ספייק, והוא עובר את השטיח וננעץ בעץ - נפתרה הבעיה, והרמקול מתייצב.
אבל מאז עניין הספייקים הפך להיות סמל אודיופילי שאי אפשר בלעדיו, והוא התפשט הרבה מעבר למטרה הראשונית. מתקינים אותם גם מתחת למכשירים אלקטרונים - כמו מגברים, נגנים, כל דבר למעשה.
עוד רעיון מדהים זה שכדי להמנע משריטות הומצא ה-cap, אותה תחתית עגולה קשה שהספייק עומד עליה. אז עכשיו לא רק שבוטלה פעולת הספייק האמיתית המקורית, אלא שהצמד הזה, הספייק והתחתית (שניהם ממתכת או חומר קשה אחר) יוצרים את מתנד הויברציות הכי מדהים שיש!
וכאמור זה אינו מעלה ואינו מוריד...
שורה תחתונה:
אם אתה רוצה שספייקים יעשו לך צליל טוב יותר - אז הם באמת יעשו לך את זה.
אם התקנת ספייקים והאזנת ועכשיו טוב לך יותר - תישאר איתם!
אם אתה, או כל מי שקורא הגיגים אלה שלי, משוכנע שאני אידיוט גמור ועקשן שאינו מוכן לראות את האור - זה בסדר גמור, אני מקבל את זה וחוזר למאורה.
(זה כבר שלש שורות תחתונות..)
@legopart
·רמקול צריך לעמוד יציב ככל האפשר, עם אפס ״משחק״ בינו ובין המשטח.
עד כמה שזה ניתן.
אין פה חוקים וכללים, כל יצרן בא עם ההמלצות שלו, ואני הייתי הולך בעיניים עיוורות אחר המלצות היצרן ולא ממציא את הגלגל.
·רמקול צריך לעמוד יציב ככל האפשר, עם אפס ״משחק״ בינו ובין המשטח.
עד כמה שזה ניתן.
אין פה חוקים וכללים, כל יצרן בא עם ההמלצות שלו, ואני הייתי הולך בעיניים עיוורות אחר המלצות היצרן ולא ממציא את הגלגל.
- RAMIRAMI68
-
- חבר ותיק
- תגובות: 2548
- הצטרף: יולי 2008
- מיקום: פה ושם
- נתן תודות: 166 פעמים
- קיבל תודות: 263 פעמים
רונן
על פי מה שאתה אומר ניתן ואפשר להאזין לנגן דיסקים כמעט בכל מצב...האמנם?
על מכסה מנוע?(טוב, זו הגזמה פרועה)
כנראה ''שכחת'' את עינית הלייזר שמותקנת לה בתוך הנגן ועלולה לקפץ לה במקרה של רעד חלש או חזק.
כך שנכון הדבר לגבי העברת מידע בלוח אלקטרוני (דאק) אבל שגוי הדבר במקרה של עינית לייזר המעבירה מידע אל הלוח.
על פי מה שאתה אומר ניתן ואפשר להאזין לנגן דיסקים כמעט בכל מצב...האמנם?
על מכסה מנוע?(טוב, זו הגזמה פרועה)
כנראה ''שכחת'' את עינית הלייזר שמותקנת לה בתוך הנגן ועלולה לקפץ לה במקרה של רעד חלש או חזק.
כך שנכון הדבר לגבי העברת מידע בלוח אלקטרוני (דאק) אבל שגוי הדבר במקרה של עינית לייזר המעבירה מידע אל הלוח.
- grafitis
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1379
- הצטרף: ספטמבר 2005
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 61 פעמים
- קיבל תודות: 235 פעמים
שעור מס' 1 באודיו:legopart כתב:הנה מוכרים עוד ***, ובאותה הזדמנות מוכיחים חוסר יעילות של הספייקס...
לא אומרים על Townshend ***.
נערך לאחרונה על ידי grafitis ב 14/09/2016 18:47, נערך פעם 1 בסך הכל.
@RAMIRAMI68
·נכון, טילטול הגון "מקפיץ" את ראש הלייזר, הוא מאבד את ה-track הנוכחי, ואז יש פעולת אחורה-קדימה זריזה למצוא אותו שוב.
ובדיוק בשביל זה יש read-ahead buffer, שבזמן החיפוש יש בינתיים מספיק מידע להאכיל את ה-D/A.
אם השוק המכאני גדול מידי - יגמר ה-buffer ותהיה דממה קצרה עד שהעניינים חוזרים למסלולם. כל transport עם מידת היעילו שלו.
חשוב לי להדגיש: או שתהיה מוזיקה הכי איכותית על פי איכויות המעגלים האנלוגיים של ה-D/A, או שיהיה "חור".
לא שום דבר שבאמצע.
בסדר, או קיי, נוריד אותו ממכסה המנוע של הנגמ"ש...
·נכון, טילטול הגון "מקפיץ" את ראש הלייזר, הוא מאבד את ה-track הנוכחי, ואז יש פעולת אחורה-קדימה זריזה למצוא אותו שוב.
ובדיוק בשביל זה יש read-ahead buffer, שבזמן החיפוש יש בינתיים מספיק מידע להאכיל את ה-D/A.
אם השוק המכאני גדול מידי - יגמר ה-buffer ותהיה דממה קצרה עד שהעניינים חוזרים למסלולם. כל transport עם מידת היעילו שלו.
חשוב לי להדגיש: או שתהיה מוזיקה הכי איכותית על פי איכויות המעגלים האנלוגיים של ה-D/A, או שיהיה "חור".
לא שום דבר שבאמצע.
בסדר, או קיי, נוריד אותו ממכסה המנוע של הנגמ"ש...
נערך לאחרונה על ידי רונן-ש ב 14/09/2016 17:01, נערך פעם 1 בסך הכל.
שפופרת, בניגוד לטרנזיסטור שהוא כולו במצב מוצק, מכילה אלמנטים מתכתיים המותקנים על תיילי מתכת גמישים ו"מרחפים" בחלל השפופרת, בתוך גז קלוש.חוני כתב:@רונן-ש
·
נגן CD שפופרתי דינו כמו פטיפון ?...
כתוצאה מכך תאוצות מכאניות הפועלות על שפופרת יכולות לגרום להטיה או כפיפה קלה של אלמנטים אלה, אולי אפילו לרטט קל.
ברור שכשזה קורה תכונותיה של השפופרת משתנות.
כשהתאוצה מסתיימת האלסטיות תחזיר את האנודה, הקתודה והסריג למקומם.
יש סיפור מדהים על המאבקים האויריים בין מטוסי ארצות הברית ומטוסי ברית המועצות בתחילת שנות ה-50, שנים ספורות אחרי תום מלחמת העולם השניה. אתם יודעים שבקרבות אויר מכ"ם זה העיניים של הטייס, ולרוסים היה אז מטוס מעולה, המיג 17. היו לו יכולות תימרון אויריות מעולות - אבל חולשה אחת גדולה: המכ"ם שלו היה מבוסס שפופרות. לרוסים עוד לא היתה טכנולוגיית טרנזיסטורים סבירה.
ואז, בכל פניה אוירית חדה, סיבוב, נסיקה, גילגול - הסריג בתוך השפופרות היה זז הצידה מכוח התאוצה, והמכ"ם היה מפסיק לפעול. מתיישרים - והוא חוזר ופועל.
כל הסיפור הזה לציין ששפופרות כן רגישות לזעזועים מכאניים חיצוניים. אני כמעט משוכנע שאם תניח מכשיר אודיו מבוסס שפופרות בסביבה רועדת, ותעביר דרכו אות - תוכל לראות את השפעת הרעידה על האות, כמו מעין איפנון פרזיטי נוסף.
לא יודע עד כמה זה שמיע, אבל מישהו פעם לימד אותי עיקרון טכנולוגי חשוב: אם יש ספק, אז אין ספק.
למען הסדר הטוב הייתי דואג לשיכוך או בידוד מכאני \ אקוסטי של מכשירים מבוססי שפופרות.
·הסירטון הזה מרשים ומקצועי לדעתי.legopart כתב:הנה מוכרים עוד ***, ובאותה הזדמנות מוכיחים חוסר יעילות של הספייקס
...
אנא ראו אותו בסבלנות עד הסוף, הוא מתייחס להרבה מהדברים שכתבתי פה למעלה.
הכל מאד הגיוני, בלי קשר למוצר הספציפי שהם מוכרים.
ורעידות גם מקצרות את אורך החיים של שפורפרות (אם כי לא בהרבה).
פרט לאלו: רמקולים, פטיפונים, ציוד שפורפרות - אין כל סיבה לאיזון, או בידוד רעידות "אודיופילי".
דרך אגב, הסרט המלומד על בידוד הרמקולים מפספס את הנקודה חשובה ביותר - התפקיד של ייצוב הרמקול (וממש לא כתבתי "בידוד רעידות") היא לוודא המרה יעילה של תנועת הדרייברים לגלי קול. על כך משפיעים שפע של גורמים כגון משקל הרמקול, קשיחות מבנה התבה, ויציבות הרמקול על גבי הרצפה (או כל משטח שהוא מקובע אליו).
רוצים אנלוגיה? חשבו איך קל יותר לדחוף דברים, על סקייטים או עם נעלי עופרת...
זה תפקידם של הספייקים - ייצוב. משטח הבידוד שבפרסומת מוודא, למעשה, שהרמקול לא יהיה מיוצב, ומקריב את האלמנט המשמעותי (המרת הויברציות לגלי לחץ אויר), על מזבח שפע אלמנטים פחות חשובים (רעידות ססמיות? ברצינות? הרי אלו מרעידות גם את האויר בחדר (זה שמעביר את הקול) וגם את האזנים של המאזין - והכל באותו הפקטור) - ואז גובים מחיר נאה על ה"עזרה".
פרט לאלו: רמקולים, פטיפונים, ציוד שפורפרות - אין כל סיבה לאיזון, או בידוד רעידות "אודיופילי".
דרך אגב, הסרט המלומד על בידוד הרמקולים מפספס את הנקודה חשובה ביותר - התפקיד של ייצוב הרמקול (וממש לא כתבתי "בידוד רעידות") היא לוודא המרה יעילה של תנועת הדרייברים לגלי קול. על כך משפיעים שפע של גורמים כגון משקל הרמקול, קשיחות מבנה התבה, ויציבות הרמקול על גבי הרצפה (או כל משטח שהוא מקובע אליו).
רוצים אנלוגיה? חשבו איך קל יותר לדחוף דברים, על סקייטים או עם נעלי עופרת...
זה תפקידם של הספייקים - ייצוב. משטח הבידוד שבפרסומת מוודא, למעשה, שהרמקול לא יהיה מיוצב, ומקריב את האלמנט המשמעותי (המרת הויברציות לגלי לחץ אויר), על מזבח שפע אלמנטים פחות חשובים (רעידות ססמיות? ברצינות? הרי אלו מרעידות גם את האויר בחדר (זה שמעביר את הקול) וגם את האזנים של המאזין - והכל באותו הפקטור) - ואז גובים מחיר נאה על ה"עזרה".
@nkorah
·
ניב, בסרט הם טוענים, בערך, שאם אתה מבקש לדחוף נוצה אז לא באמת חשוב אם אתה על סקייטים או עופרת.
גם אני לא מאד נהנה לחשוב על Woofer שנורה קדימה לצורך איזה בס כבד, וכתוצאה מכך כל הרמקול נסוג אחורה...
בכל מקרה - ספייקים עובדים מצויין על שטיח שמתחתיו רצפת עץ. הם פותרים את בעיית היצוב.
אין להם משמעות על רצפת בלטות ישראלית.
·
ניב, בסרט הם טוענים, בערך, שאם אתה מבקש לדחוף נוצה אז לא באמת חשוב אם אתה על סקייטים או עופרת.
גם אני לא מאד נהנה לחשוב על Woofer שנורה קדימה לצורך איזה בס כבד, וכתוצאה מכך כל הרמקול נסוג אחורה...
בכל מקרה - ספייקים עובדים מצויין על שטיח שמתחתיו רצפת עץ. הם פותרים את בעיית היצוב.
אין להם משמעות על רצפת בלטות ישראלית.
נכון!
אלא שנוצה שוקלת כמה עשרות גרמים והאויר אצלי בחדר שוקל (בערך - זה תלוי בלחות ובמזג האויר) כ- 60 ק"ג, ואז צריך לקחת בחשבון שצריך לא רק להזיז את האויר הזה, אלא גם קצת לדחוס אותו (כמה קשה תלוי שוב במזג האויר ובלחות).
וכמובן - ספייקים מייצבים. לא יותר ולא פחות. והם אפקטיביים יותר על משטח לא יציב (כמו שטיח) - שבמפתיע, לכך בדיוק ייצרו אותם
אלא שנוצה שוקלת כמה עשרות גרמים והאויר אצלי בחדר שוקל (בערך - זה תלוי בלחות ובמזג האויר) כ- 60 ק"ג, ואז צריך לקחת בחשבון שצריך לא רק להזיז את האויר הזה, אלא גם קצת לדחוס אותו (כמה קשה תלוי שוב במזג האויר ובלחות).
וכמובן - ספייקים מייצבים. לא יותר ולא פחות. והם אפקטיביים יותר על משטח לא יציב (כמו שטיח) - שבמפתיע, לכך בדיוק ייצרו אותם
זה בדיוק מה שחשבתי. תודה רונן.
·רונן-ש כתב: חשוב לי להדגיש: או שתהיה מוזיקה הכי איכותית על פי איכויות המעגלים האנלוגיים של ה-D/A, או שיהיה "חור".
לא שום דבר שבאמצע.
...
)- harel
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1244
- הצטרף: אוגוסט 2005
- שם מלא: harel
- נתן תודות: 559 פעמים
- קיבל תודות: 533 פעמים
לגבי השימוש בספייקים אחד הרציונאלים שמעניין אותי הוא הנושא של עלות תועלת.
קוריוז - מישהו ממש ניסה לשכנע אותי לפני כמה שנים, לקחת 4 ספייקים (רגליות מיוחדות עם הרכב גומי+שעם + ברכה מאחד ה"גורואיים") ולשית תחת ה POWER שלי כי "זה יעשה אותו יותר שקט". רק להבין - הספייקים המוצעים היו אמורים לעלות כמה מאות דולארים ....
ניסיתי ולא השתכנעתי. יכול להיות שעבור POWER מנורתי היתה משמעות גדולה, שכן התופעה של TUBE RINGING אכן משמעותית לאיכות הסאונד, והויברציות (אם מועברות כאלו) לשאסי של ה POWER (או של כל מכשיר מנורתי אחר, PRE, TUNER) גורמות מעבר ל "RINGING" גם להתעייפות המנורה.
מבחנים כמו הסירטון בעמוד הקודם הם אכן מרשימים אבל בעיני הם לא מהווים תחליף לבדיקה קצת יותר מעמיקה ומקצועית ולשאלת שאלות הנוגעות לנושא .
הטענה שרמקול על ספייקים גורם לתופעה (שלילית - כניטען) של "RINGING" הי טענה לא מבוססת דייה וניתן לסתור אותה.
טענת הנגד היא שתדרי ה RINGING המוצגים על גבי הטאבלטים הם בתדרים גבוהים, אשר מימלא לא מועברים (באופן משמעותי) ע"י המיד והטוויטר מהיחידה => לתיבה => ומימנה לריצפה. הסיבה היא שמהלך הממברנה בתדרים הללו הוא מהיר ובמקרה של 1000 הרץ מדובר במאיות מילימטר אם לא ננואים בודדים, בכל רמקול סביר פלוס, הממברנה מבודדת מגוף היחידה, היחידה מבודדת מהתיבה בד"כ באמצאות מצע ספוג (או פאקונג מפקק שעם כל שהוא). ולפעמים אפילו הפאנל שעליו מורכבת היחידה מבודד או "DAMPED" מגוף התיבה. לפיכך המשמעות של העברת הווברציות בתדרים אלו זניחה ברוב המקרים וה "RINGING" הנטען, הוא בתדר גבוה הרבה יותר מהתדרים הנמוכים שמעניינים אותנו.
בתדרים נמוכים, אנחנו ממש מעוניינים בתמיכת המשטח עליו מוצב הרמקול, ובהתנגדות הבסיס של הרמקול (התיבה) לתנועה ההוריזונטאלית של הוופר.
רק כך נוודא שהוופר עושה את תפקידו באופן מלא ולא "מבזבז" חלק מהאנרגיה הבאה לביטוי בתנועת הממברנה מול השיכוך הפלואידי שבסירטון.
בידוד במקרה זה מתופעת "COUPLING" (מעבר הויברציות מהתיבה לריצפה), בהחלט יכול להיעשות ע"י "ספיקים" בעלי קצה מחודד אשר מפחיתים משמעותית את המעבר של וויבראציות ואפילו ע"י חומרים מתקדמים כמו פלסטלינות למינהם וחומרים מוקצפים שאדישים לתדר נמוך.
חזרה לעלות תועלת - לדעתי המנגנון שיכוך הזה ישפיע לרעה על היכולת של הרמקול להתמודד עם תדר נמוך, מ~100 הרץ ומטה.
יתכן שניתן ללמוד על יתרון אם מטפלים בבאס בצורה נפרדת (למשל ע"י סאבים)
אשמח לדעת אם מישהו בחן מנגנון שיכוך כזה (כמו בסירטון) ובאמת שמע הבדל לטובה בסאונד? אם כן עם איזה רמקול???
בבקשה לא סיפורי אגדות אלא testimonials של אנשים מהישוב עם ציוד אמיתי
קוריוז - מישהו ממש ניסה לשכנע אותי לפני כמה שנים, לקחת 4 ספייקים (רגליות מיוחדות עם הרכב גומי+שעם + ברכה מאחד ה"גורואיים") ולשית תחת ה POWER שלי כי "זה יעשה אותו יותר שקט". רק להבין - הספייקים המוצעים היו אמורים לעלות כמה מאות דולארים ....
ניסיתי ולא השתכנעתי. יכול להיות שעבור POWER מנורתי היתה משמעות גדולה, שכן התופעה של TUBE RINGING אכן משמעותית לאיכות הסאונד, והויברציות (אם מועברות כאלו) לשאסי של ה POWER (או של כל מכשיר מנורתי אחר, PRE, TUNER) גורמות מעבר ל "RINGING" גם להתעייפות המנורה.
מבחנים כמו הסירטון בעמוד הקודם הם אכן מרשימים אבל בעיני הם לא מהווים תחליף לבדיקה קצת יותר מעמיקה ומקצועית ולשאלת שאלות הנוגעות לנושא .
הטענה שרמקול על ספייקים גורם לתופעה (שלילית - כניטען) של "RINGING" הי טענה לא מבוססת דייה וניתן לסתור אותה.
טענת הנגד היא שתדרי ה RINGING המוצגים על גבי הטאבלטים הם בתדרים גבוהים, אשר מימלא לא מועברים (באופן משמעותי) ע"י המיד והטוויטר מהיחידה => לתיבה => ומימנה לריצפה. הסיבה היא שמהלך הממברנה בתדרים הללו הוא מהיר ובמקרה של 1000 הרץ מדובר במאיות מילימטר אם לא ננואים בודדים, בכל רמקול סביר פלוס, הממברנה מבודדת מגוף היחידה, היחידה מבודדת מהתיבה בד"כ באמצאות מצע ספוג (או פאקונג מפקק שעם כל שהוא). ולפעמים אפילו הפאנל שעליו מורכבת היחידה מבודד או "DAMPED" מגוף התיבה. לפיכך המשמעות של העברת הווברציות בתדרים אלו זניחה ברוב המקרים וה "RINGING" הנטען, הוא בתדר גבוה הרבה יותר מהתדרים הנמוכים שמעניינים אותנו.
בתדרים נמוכים, אנחנו ממש מעוניינים בתמיכת המשטח עליו מוצב הרמקול, ובהתנגדות הבסיס של הרמקול (התיבה) לתנועה ההוריזונטאלית של הוופר.
רק כך נוודא שהוופר עושה את תפקידו באופן מלא ולא "מבזבז" חלק מהאנרגיה הבאה לביטוי בתנועת הממברנה מול השיכוך הפלואידי שבסירטון.
בידוד במקרה זה מתופעת "COUPLING" (מעבר הויברציות מהתיבה לריצפה), בהחלט יכול להיעשות ע"י "ספיקים" בעלי קצה מחודד אשר מפחיתים משמעותית את המעבר של וויבראציות ואפילו ע"י חומרים מתקדמים כמו פלסטלינות למינהם וחומרים מוקצפים שאדישים לתדר נמוך.
חזרה לעלות תועלת - לדעתי המנגנון שיכוך הזה ישפיע לרעה על היכולת של הרמקול להתמודד עם תדר נמוך, מ~100 הרץ ומטה.
יתכן שניתן ללמוד על יתרון אם מטפלים בבאס בצורה נפרדת (למשל ע"י סאבים)
אשמח לדעת אם מישהו בחן מנגנון שיכוך כזה (כמו בסירטון) ובאמת שמע הבדל לטובה בסאונד? אם כן עם איזה רמקול???
בבקשה לא סיפורי אגדות אלא testimonials של אנשים מהישוב עם ציוד אמיתי
ראה פוסטים נוספים שלי ב "סטריאו ישראל" בפייסבוק
האזנה טובה - גם לווינטאג'!
האזנה טובה - גם לווינטאג'!
- mikel1999
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1808
- הצטרף: פברואר 2013
- מיקום: בית שמש
- נתן תודות: 223 פעמים
- קיבל תודות: 128 פעמים
קצת באיחור אבל שווה שיתוף.
ניסיתי את עניין השיכוך לממירים לא ממזמן, בניתי מעמדים (לא לקח יותר משעה לבנות 2 קומות אגב), חצי מסקרנות וחצי בגלל שהייתי צריך לשים את הממירים איפשהו במקום שיעמדו כמו מגדל לבנים על המגבר, מבחינת שיכוך אני רק צריך לצבוע את העץ בצבע אקזוטי, לעשות סרטון מושקע ולשחד כמה מגזינים ואני אוכל למכור דבר כזה באלפי דולרים:roll:, שמתי את הסטנד על הרמקול עצמו, ואין שום וויברציות בממיר שזה מרשים מאוד. אבל כמובן הבדל בסאונד אין.
ניסיתי את עניין השיכוך לממירים לא ממזמן, בניתי מעמדים (לא לקח יותר משעה לבנות 2 קומות אגב), חצי מסקרנות וחצי בגלל שהייתי צריך לשים את הממירים איפשהו במקום שיעמדו כמו מגדל לבנים על המגבר, מבחינת שיכוך אני רק צריך לצבוע את העץ בצבע אקזוטי, לעשות סרטון מושקע ולשחד כמה מגזינים ואני אוכל למכור דבר כזה באלפי דולרים:roll:, שמתי את הסטנד על הרמקול עצמו, ואין שום וויברציות בממיר שזה מרשים מאוד. אבל כמובן הבדל בסאונד אין.
