לפני כשנתיים החלטתי לקנות פטיפון. שאלתי כאן , קיבלתי טיפים מעולים ואפילו לינק ישירות למודעה - ורכשתי DUAL ישן.
לצערי הניסיון הזה לא היה מוצלח במיוחד.
הפטיפון, כבר כשהגיע, היה סדוק במכסה והיתה בעיה עם הגומיה שלו.
תיקנתי את המכסה בעצמי, החלפתי גומיה - והכל עבד מצוין.
... עד שהוא לא.
במשך השנתיים האלו היו כל מני תקלות, חלקן קטנות, חלקן גדולות יותר. HUM, הארקה שלא עובדת, בעיות עם ה-PITCH שעולה ויורד, ראש שנפל פתאום תוך כדי ניגון, תופסן המכסה שנשבר בלי שהופעל עליו לחץ גבוה מדי ועוד כהנה וכהנה. בירורים עם טכנאים בנוגע לתיקון תמיד הסתיימו ב-"אני לא יכול לדעת מה הבעיה, עלות בדיקה 200 ש"ח, נשמע שהתיקון יהיה 200-300 ש"ח". בסופו של דבר הוא פשוט שבק חיים ואין לי שום עניין לתקן אותו.
אני חושב שאולי, למרות שפטיפונים יד-שניה משנות השבעים והשמונים הם באותה הרמה של חדשים בעלות משולשת או מרובעת, בסופו של דבר העלות האמיתית היא בתיקונים והניג'וס הכרוך בכך. קצת כמו לקנות רכב בן 12 בזול, ואז לבלות במוסך יום בחודש, בממוצע.
אני לא זקוק לפטיפון מדהים. בסופו של דבר נוכחתי שאני מקשיב לפטיפון רק כשבא לי "שקט דיגיטלי". ביומיום ובאופן שוטף אני מקשיב למוסיקה דיגיטלית, זה הרבה יותר נוח לי. לכן, אם איכות הסאונד לא תהיה עילאית - זה בסדר גמור מבחינתי.
האם זה אומר שיש לי אלטרנטיבה שפויה במחיר נורמאלי בתחום הפטיפונים החדשים יותר?
הלנצח נאכל חרב?
מה דעתכם?
תודה
מוטי
