92 מעלות

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
שלח תגובה
BennyO פותח השרשור
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 972
הצטרף: דצמבר 2011
נתן תודות: 487 פעמים
קיבל תודות: 213 פעמים

שליחה #1 

ניתקלתי בזה בפורום הכתום. מישהו ניסה?
לא זכורה לי התייחסות לפרמטר הזה.

nkorah
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 1093
הצטרף: ינואר 2014
נתן תודות: 452 פעמים
קיבל תודות: 600 פעמים

שליחה #2 

כן, מוכר. אפילו כתבתי על זה במדריך לכיוון הזרוע.
לכאורה המחט אמורה להיות מיוצרת כך שזרוע מאוזנת לגמרי תייצר את הזווית הנכונה (כ- 2 מעלות קדימה). בפועל כל זרוע שכיוונתי אי פעם דרשה קצת נטיה קדמית לתוצאה מיטיבית. אני לא מאמין בכך שחייבים זוית VTA של בדיוק 2 מעלות. ממילא התקליטים שונים זה מזה בעובי, ומייצרים שונות ב- VTA.
אני לא משתמש במיקרוסקופ, אלא לאורך כמה שבועות מ"סייום הכיוון" משחק עם גובה הזרוע (הזוית) ומשקל העקיבה, עד שמוצא את הכיוון ה"נכון" עבור דיאטת התקליטים שאני שומע. בד"כ בסיום אני משיג זיות די תלולה (לא יודע בדיוק כמה) שמאפשרת משקל עקיבה די נמוך (קרוב למינימום שנדרש למחט הנתונה).

דרך אגב- אם כבר, אז כדאי להשתמש במיקרוסקופ כדי לכוון את האזימוט - הוא קריטי יותר (לטעמי) וקשה יותר לכוון אותו בלי עזרים מדוייקים.
(f)

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1301 פעמים

שליחה #3 

BennyO כתב:ניתקלתי בזה... לא זכורה לי התייחסות לפרמטר הזה.
...
בוודאי שלא - משום שעל פניו, אין כזה. מ. פרמר המציא אותו. פרמר מתבסס על מאמר משנת 1984 שפורסם במגזין Audio והתפרסם מטעם חברת Discwasher. המאמר המהווה בסיס לכתבה טועה בהגדרת המונח SRA. זו אינה זווית ביחס לפני שטח התקליט, אלא זווית שבין האנך לבין הניצב של צלע היתר של ה-VTA, שהיא עצמה קו דימיוני מציר ה-cantilever אל חוד המחט. אם להשתמש במונחיו של הכותב - לא מדובר ב-90° אלא ב-2°. המונחים של פרמר שגויים. תמוה שפרמר בחר להתבסס על מאמר מסחרי במקום לבדוק את התקנים המסודרים מאוד של התעשייה.

תקן IEC98-1987 המעודכן קובע שזווית SRA תקינה למחטים שאינן כדוריות נעה בין 4° (94° על-פי פרמר) לבין 8°- (82° על פי הכותב). לזכות המאמר המקורי יאמר שהתקן התקבע רק ב-1987, אך בתור מי שהיו מצויים בתוך נבכי התעשייה, על כותבי המאמר המקורי היה לדעת, שהדיבורים על כך החלו כבר ב-1980 ושהתקן הגרמני DIN45547 החופף, היה תקף כבר מ-1981.

בסופו של יום לא מדובר בשגיאה חמורה והתקן הרשמי ממליץ על זווית אופטימום של בין 0° - 5°, כלומר כל מספר בין 90° ל-95° (על פי המונחים של פרמר) הוא מקובל ותקין - כל עוד בטווח משקל ה-VTF המומלץ. מטריד אותי יותר שפרמר מייצר פניקה מיותרת בקשר ל-SRA. נראה שהוא מנסה להיות יותר קדוש מהאפיפיור. איני יודע מהיכן הוא שלף את המספר הזה של 92° :?

מאמר יפני מתורגם - המאזכר גם את התקנים הרלוונטיים, מצטט את מר שיבטה כמי שבעצמו טען שההמצאה שלו מתירה (או דורשת) טווח דיוק של עד 5° ב-SRA. כלומר, שיבטה עצמו תומך בקביעות התקן של IEC. מדוע אם כן - פרמר 'גונב' לנו 2° מצד ימין ו-3° מצד שמאל ומחמיר עם מחט השיבטה יותר מאשר אביה ממציאה? ייתכן שזוהי פרשנות נוספת פרי מקלדתו היצירתית? יש לו כנראה תקנים משלו וידוע שהוא חזק יותר בדימויים יצירתיים מאשר באספקת סימוכין הולמים לטענותיו. אני, בכל אופן, מעדיף את הסימוכין של שיבטה ללא הפרשנות של הכותב.

אגב - זו שגיאה סמנטית לקרוא לכיוון הזה VTA. אנחנו לא מכוונים VTA אלא SRA.
SRA במאמר מ-1984. שגוי!
 SRA במאמר מ-1984. שגוי!
SRA שלילי, וחיובי על פי IEC98-1987 - תקני.
 SRA שלילי, וחיובי על פי IEC98-1987 - תקני.

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”