Rant קטן על מכירות ומיקוחים
להתמקח ולהשיג את המחיר הנמוך ביותר, או את התמורה הגבוהה ביותר לכל שקל- זה חשוב, אין ספק.
אבל כשהתנהלות הקונה עוברת אל המגעיל והלא הגון (משהו שאני מקפיד מאוד שלא לעשות כשאני בעמדת הקונה), כמוכר, אני בהחלט עשוי להגיע למצב של להירתע ממי שמולי ברמה כזו שאני מעדיף לא למכור לו. ובמה דברים אמורים?
אני מצמצם לאחרונה את אוסף התקליטים שלי, ופרסמתי רשימה מסודרת למכירה (גם כאן באתר). המחירים לתקליט נמוכים מלכתחילה (סביב 40%-50% מהמחיר בחנות). עוד ציינתי במודעה שישנה גמישות למי שייקח את הכל.
אתמול פונה אלי ב- SMS מישהו שביקש מחיר על הכל יחד. התקשקשנו במהלך היום כמה פעמים, עד שנתתי לו מחיר "להעיף" על הכל, וקבענו שיגיע אלי.
מגיע איזה בחור צעיר, כולו להוט, מתחיל לדפדף בתקליטים, לפשפש ולהתרשם. ואז הוא אומר לי משהו בסגנון- "תראה. הצעת לי לקחת אותם ב- X ש"ח, ו...." כאן כבר קטעתי אותו- "מה פתאום ב- X? סגרנו על Y...!" הוא אומר לי- "מה פתאום, אני זוכר X!" הפניתי אותו אחר כבוד להתכתבות ה- SMS, והוא נוכח לראות שהוא "טעה". ואז הוא ממשיך ואומר, שאמנם ביקשתי כמה שביקשתי, אבל הוא מוכן לבוא אלי בהצעה, ולתת לי עבור כל התקליטים את מה שיש עליו במזומן, שזה 70% ממה שסגרנו עליו מראש.
אמרתי לו שזמן ההצעות חלף, את הסכום כבר סגרנו. על אף זאת, הייתי מוכן להוריד 50 ש"ח בשביל ההרגשה (המזופתת) והוא מוזמן לפנות אחר כבוד לכספומט הקרוב ולהוציא את ההפרש. תשובתו- "מצטער, אין לי כרטיס כספומט, זה הסכום שהבאתי איתי". תשובתי- אין בעיה, תשאיר את הסכום, ותיקח פחות תקליטים בהתאם. מפה לשם הוא התחיל להתפתל, למלמל כל מיני דברים- אה, בה, כמה למה וככה, ואני איבדתי את הסבלנות ושלחתי אותו (בעדינות) לכל הרוחות. אגב, במהלך הסמול טוק הוא גם הספיק לומר לי שאם אני מעוניין למכור את הלנקו L75 שלי (אני לא) שאודיע לו, הוא מוכן לשלם לי עליו בנדיבותו איזה סכום מצחיק של בערך שליש מערכו ביום חם.
איזו לטאת חולות.
אני חושב שהדבר המעצבן ביותר בהתנהלות שלו (והיו הרבה) זה להביא מלכתחילה סכום נמוך (משמעותית) ממה שסגרנו כדי לנסות לייצר עובדות בשטח. הבחור כנראה חשב שברגע שאראה כמה שטרות תשתבש עלי דעתי. אציין לצורך השלמת התמונה שהסגנון היה ממש מעורר אי נוחות. הזכיר לי את סוג היצורים שמשתחלים לכל מיני משפחות באבל כדי לחפש מציאות למכירה בעיזבון. הוא כנראה התבלבל וחשב שהגיע למחסני ההוצאה לפועל או משהו. אגב, באנגלית קוראים לכאלה Lowballers, ובמודעות באודיוגון כתוב לא אחת מפורשות "No Lawballers". לא מכיר לזה מקבילה עברית, אולי צריך לחשוב על אחת.
מוסר השכל? כנראה שתחושת הגינות שווה לפעמים יותר מכסף בכיס, ושלנסות להשיג את התמורה הגבוהה ביותר לא צריכה לבוא לפני התנהלות בתום לב.
אבל כשהתנהלות הקונה עוברת אל המגעיל והלא הגון (משהו שאני מקפיד מאוד שלא לעשות כשאני בעמדת הקונה), כמוכר, אני בהחלט עשוי להגיע למצב של להירתע ממי שמולי ברמה כזו שאני מעדיף לא למכור לו. ובמה דברים אמורים?
אני מצמצם לאחרונה את אוסף התקליטים שלי, ופרסמתי רשימה מסודרת למכירה (גם כאן באתר). המחירים לתקליט נמוכים מלכתחילה (סביב 40%-50% מהמחיר בחנות). עוד ציינתי במודעה שישנה גמישות למי שייקח את הכל.
אתמול פונה אלי ב- SMS מישהו שביקש מחיר על הכל יחד. התקשקשנו במהלך היום כמה פעמים, עד שנתתי לו מחיר "להעיף" על הכל, וקבענו שיגיע אלי.
מגיע איזה בחור צעיר, כולו להוט, מתחיל לדפדף בתקליטים, לפשפש ולהתרשם. ואז הוא אומר לי משהו בסגנון- "תראה. הצעת לי לקחת אותם ב- X ש"ח, ו...." כאן כבר קטעתי אותו- "מה פתאום ב- X? סגרנו על Y...!" הוא אומר לי- "מה פתאום, אני זוכר X!" הפניתי אותו אחר כבוד להתכתבות ה- SMS, והוא נוכח לראות שהוא "טעה". ואז הוא ממשיך ואומר, שאמנם ביקשתי כמה שביקשתי, אבל הוא מוכן לבוא אלי בהצעה, ולתת לי עבור כל התקליטים את מה שיש עליו במזומן, שזה 70% ממה שסגרנו עליו מראש.
אמרתי לו שזמן ההצעות חלף, את הסכום כבר סגרנו. על אף זאת, הייתי מוכן להוריד 50 ש"ח בשביל ההרגשה (המזופתת) והוא מוזמן לפנות אחר כבוד לכספומט הקרוב ולהוציא את ההפרש. תשובתו- "מצטער, אין לי כרטיס כספומט, זה הסכום שהבאתי איתי". תשובתי- אין בעיה, תשאיר את הסכום, ותיקח פחות תקליטים בהתאם. מפה לשם הוא התחיל להתפתל, למלמל כל מיני דברים- אה, בה, כמה למה וככה, ואני איבדתי את הסבלנות ושלחתי אותו (בעדינות) לכל הרוחות. אגב, במהלך הסמול טוק הוא גם הספיק לומר לי שאם אני מעוניין למכור את הלנקו L75 שלי (אני לא) שאודיע לו, הוא מוכן לשלם לי עליו בנדיבותו איזה סכום מצחיק של בערך שליש מערכו ביום חם.
איזו לטאת חולות.
אני חושב שהדבר המעצבן ביותר בהתנהלות שלו (והיו הרבה) זה להביא מלכתחילה סכום נמוך (משמעותית) ממה שסגרנו כדי לנסות לייצר עובדות בשטח. הבחור כנראה חשב שברגע שאראה כמה שטרות תשתבש עלי דעתי. אציין לצורך השלמת התמונה שהסגנון היה ממש מעורר אי נוחות. הזכיר לי את סוג היצורים שמשתחלים לכל מיני משפחות באבל כדי לחפש מציאות למכירה בעיזבון. הוא כנראה התבלבל וחשב שהגיע למחסני ההוצאה לפועל או משהו. אגב, באנגלית קוראים לכאלה Lowballers, ובמודעות באודיוגון כתוב לא אחת מפורשות "No Lawballers". לא מכיר לזה מקבילה עברית, אולי צריך לחשוב על אחת.
מוסר השכל? כנראה שתחושת הגינות שווה לפעמים יותר מכסף בכיס, ושלנסות להשיג את התמורה הגבוהה ביותר לא צריכה לבוא לפני התנהלות בתום לב.
יש שרשור יעודי עבור זה:
http://www.hometheater.co.il/vt147019.html
פירסמתי לאחרונה ביד 2 כמה דברים למכירה, גם אלי התקשרו כל מיני מציעי הצעות ובסוף מכרתי בדיוק במחיר שביקשתי.
לאלה שמכרתי, אפילו לא דיברנו על המחיר, הם באו ושילמו כמו שפירסמתי.
http://www.hometheater.co.il/vt147019.html
פירסמתי לאחרונה ביד 2 כמה דברים למכירה, גם אלי התקשרו כל מיני מציעי הצעות ובסוף מכרתי בדיוק במחיר שביקשתי.
לאלה שמכרתי, אפילו לא דיברנו על המחיר, הם באו ושילמו כמו שפירסמתי.
- vivi
- חבר מביא חבר

- תגובות: 3547
- הצטרף: ינואר 2009
- מיקום: מודיעין
- נתן תודות: 1108 פעמים
- קיבל תודות: 504 פעמים
מקרה שכיח במדינתנו הקטנה. תרבות המיקוח הישראלית. אם הוא לא היה מצליח בעבר בשיטה זו הוא לא היה מנסה אותה שוב איתך.
אמליץ לך:
1. לא להתרגש ולהמתין לקונה הרציני הבא
2. להוריד בפרסום את הפתח למיקוח: "ישנה גמישות למי שייקח את הכל"
3. לתאם מראש ציפיות שהמחיר הוא סופי ולחסוך פגישות של קונים שלא נשמעים אמינים ורציניים.
כשממשלת ישראל גונבת ומתחמנת מה יגידו אזובי הקיר?
אמליץ לך:
1. לא להתרגש ולהמתין לקונה הרציני הבא
2. להוריד בפרסום את הפתח למיקוח: "ישנה גמישות למי שייקח את הכל"
3. לתאם מראש ציפיות שהמחיר הוא סופי ולחסוך פגישות של קונים שלא נשמעים אמינים ורציניים.
כשממשלת ישראל גונבת ומתחמנת מה יגידו אזובי הקיר?
- mrunderhill
- חבר ותיק

- תגובות: 2261
- הצטרף: מרץ 2009
- נתן תודות: 74 פעמים
- קיבל תודות: 124 פעמים
תתעודד לגלות שזה לא קורה רק בארץ. לפני כמה שנים עשיתי רילוקיישן לארה"ב, ולפני שעזבתי מכרתי את הציוד שלי. היה לי אז רסיבר מאוד יקר (LX70 בשנת 2010) שאין לי מושג למה קניתי, ולא היו עליו יותר מדי קופצים. בסופו של דבר היה מישהו, ואפילו הסכמתי להגיע אליו הביתה עם הרסיבר כדי שיבדוק אותו עם המערכת שלו (לגיטימי). בסופו של דבר הבחור ואשתו גם ניסו שם תרגיל של להוריד במחיר, אני מניח שהוא חשב שאם כבר הגעתי עד אליו הוא יכול לשחק איתי משחק.
fast forward שנתיים קדימה, כשעזבתי את ארה"ב מכרתי את הרכב שהיה לי שם. צלצלה גיברת, דיברנו על מחיר, באה לראות את הרכב, בסופו של דבר פתאום אומרת X דולרים פחות, ואז כשלא הסכמתי הציעה "לפגוש אותי באמצע" ולהתחלק בהפרש.
המסקנה - אנשים הם אנשים, גם אמריקאים כנראה לא רוצים להרגיש פראיירים, ואם הם חושדים שהמוכר לחוץ בזמן אז יעשו תרגילים כאלו.
fast forward שנתיים קדימה, כשעזבתי את ארה"ב מכרתי את הרכב שהיה לי שם. צלצלה גיברת, דיברנו על מחיר, באה לראות את הרכב, בסופו של דבר פתאום אומרת X דולרים פחות, ואז כשלא הסכמתי הציעה "לפגוש אותי באמצע" ולהתחלק בהפרש.
המסקנה - אנשים הם אנשים, גם אמריקאים כנראה לא רוצים להרגיש פראיירים, ואם הם חושדים שהמוכר לחוץ בזמן אז יעשו תרגילים כאלו.
- dragon
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 154
- הצטרף: יוני 2006
- מיקום: מרכז
- נתן תודות: 172 פעמים
- קיבל תודות: 32 פעמים
ממש לא בהכרח. ביטויים כאלה הרשומים במודעות דווקא מאפיינים לעיתים קרובות מוכרים המשתייכים לאותו סוג של ה"קונה" המתואר בפוסט של Roy_LF - רק מהצד השני. כלומר כאלה שממש לא מתחשק לקנות מהם, ולרוב מנסים להסוות מחיר גבוה מדי, מצב גרוע מדי או איזשהו פגם ע"י שימוש במלים כגון הנ"ל. ורסיות נוספות שלהן: "למבינים בלבד", "למקצוענים בלבד", "לא להתקשר סתם". אני מתרחק ממודעות כאלה.yairf כתב:"לרציניים בלבד", "לא לקשקשנים", "לא לילדים" - שלושת אלו אמורים לעזור בסינון הראשוני...
גם זה לא בהכרח. יש פעם ראשונה לכל דבר...אם הוא לא היה מצליח בעבר בשיטה זו הוא לא היה מנסה אותה שוב איתך....
לא תמיד עובד...לתאם מראש ציפיות שהמחיר הוא סופי ולחסוך פגישות של קונים שלא נשמעים אמינים ורציניים....
טעות שכיחה. האזרחים לא גונבים ומתחמנים בגלל שהממשלה עושה כן, אלא להיפך; הממשלה עושה זאת משום שהאזרחים עושים זאת. מי בדיוק נמצא בממשלה ובכל שלוחותיה השונות אם לא אזרחים רגילים?כשממשלת ישראל גונבת ומתחמנת מה יגידו אזובי הקיר?...
.Anything can be done, but it's only done if it's done
- tnsilver
- חבר מביא חבר

- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
מעריץ אותך על הסבלנות. אני כבר בשלב ה-'X' וה-'Y' הייתי מאבד אותה. אין איזה לוח חסוי להימנע מכל ה'אלה'? בטוח שבפורום הזה אפשר למכור מפה לאוזן. לא?
מפה לאוזן זה נחמד, אבל אם אתה לא רוצה שמכירה תיקח מאה שנה, רצוי לפרסם כמה שיותר בגלוי, כשהטריידאוף הוא ההיתקלות פה ושם בכמה יצורים.
כמו כן, כמה מהמכירות המוצלחות שהיו לי (מבחינת המחיר שהשגתי) היו לכמה "יצורים" מסוגים שונים, חלקם ממש בלתי נעימים בצורה מאוד לא משעשעת. אז זה הצריך הרבה סבלנות ואיפוק, אבל בסוף בולעים את הצפרדע ויש מכירה.
כמו כן, כמה מהמכירות המוצלחות שהיו לי (מבחינת המחיר שהשגתי) היו לכמה "יצורים" מסוגים שונים, חלקם ממש בלתי נעימים בצורה מאוד לא משעשעת. אז זה הצריך הרבה סבלנות ואיפוק, אבל בסוף בולעים את הצפרדע ויש מכירה.
- RobotCop
- חבר ותיק

- תגובות: 1579
- הצטרף: נובמבר 2011
- מיקום: אי שם, פה בסביבה.
- נתן תודות: 108 פעמים
- קיבל תודות: 347 פעמים
אני מכיר מישהו שניסו לעשות לו תרגיל דומה עם מכירת דירה. הגיע הקונה ולא אמר כלום חוץ מתלונות.
"מה, הדירה פונה לכיוון הזה? יהיה פה נורא חם בקיץ"
"למה דווקא הקרמיקה הזו, היא הכי גרועה שאפשר לקנות"
"החניה למטה ממש קטנה"
"המחיר שלך מוגזם בטירוף, הדירה לא שווה את המחיר הזה"
וכו' וכו' וכו'
הבנאדם הודיע ל"קונה לכאורה" שהוא מוזמן לעזוב את הדירה כי הוא לא מתכוון למכור לו.
כשההוא עשה פרצוף מופתע המכר שלי הסביר שהשכנים בבנין מאוד נחמדים והוא לא מתכוון להעניש אותם עם שכן כזה....
אישית, אני יכול להדלק בחצי שניה על בנאדם שמזלזל בך ובהגינות / ידע / מוצר שלך כדי לחסוך כמה זלוטי.
"מה, הדירה פונה לכיוון הזה? יהיה פה נורא חם בקיץ"
"למה דווקא הקרמיקה הזו, היא הכי גרועה שאפשר לקנות"
"החניה למטה ממש קטנה"
"המחיר שלך מוגזם בטירוף, הדירה לא שווה את המחיר הזה"
וכו' וכו' וכו'
הבנאדם הודיע ל"קונה לכאורה" שהוא מוזמן לעזוב את הדירה כי הוא לא מתכוון למכור לו.
כשההוא עשה פרצוף מופתע המכר שלי הסביר שהשכנים בבנין מאוד נחמדים והוא לא מתכוון להעניש אותם עם שכן כזה....
אישית, אני יכול להדלק בחצי שניה על בנאדם שמזלזל בך ובהגינות / ידע / מוצר שלך כדי לחסוך כמה זלוטי.
