בסיבוב באוזן השלישית לפני כמה ימים ראיתי שיצאה לאלבום הדפסה חדשה,ממש טרייה,מתחילת השנה הנוכחית,ועוד על ויניל של 180 גרם,התלהבתי,קניתי.כגודל ההתלהבות-גודל האכזבה! איכות הסאונד פשוט נוראית-קימפרוס מחריד של הרצועות שגורם לזמרים שבאלבום בארי פאלמר ומגי ריילי להישמע חנוקים,עייפים וללא צלילים גבוהים,הם פשוט נעלמו בגלל דחיסות מוגזמת.הייתי צריך לסובב את כפתור הטרבל במגבר כמעט עד הסוף כדי לגרום לתקליט להישמע קצת יותר "שמיע",דבר שאני שונא לעשות.ההדפסה הישנה,מלפני 32 שנה,שאני לא יודע כמה ידיים עברה וכמה "נחרשה" לפני שאני קניתי אותה,על ויניל דק וכמה שריטות פה ושם,נשמעת הרבה יותר טוב ו"צלול" מההדפסה החדשה "המפוארת" כביכול..
בדקתי את ההוצאה החדשה על שניים מהפטיפונים שלי שמצויידים בראשי MC-נשמע דרעק בשניהם.פרט נוסף-על ההוצאה הישנה מצויין שיוצרה במערב גרמניה,על החדשה (עם הסמלים של יוניברסל,הלייבל MERCURY וו-וירג'ין) כתוב MADE IN EU ללא ציון הארץ הספציפית.האם גם לכם קרה שרכשתם הוצאות מחודשות של אלבומים ישנים והן נשמעו גרוע בהשוואה להדפסות המקוריות הישנות?
בדיוק הסיבה לשאלתי.