האם בזק בינלאומי דופקת את לקוחות אקספון וטריפל סי? נתוני אמת לפניכם
(מסתבר שדברים משתחררים לאוויר קצת לפני שתכננתי לקבל תשובות רשמיות... אבל החתול יצא מהשק):
בעקבות מדידות שנעשו בפרוייקט RIPE ATLAS, מסתבר כי בזק בינלאומי, שמארחת כמה וכמה שרתי CDN בארץ, מונעת גישה מטריפל סי ואקספון (מבין מי שיכולנו למדוד) לשרתי המטמון.
לינקים למדידות:
MaxCDN - https://atlas.ripe.net/measurements/3370501/ - מתארח באינטרהוסט בתשלום מלא.
CDNetworks - https://atlas.ripe.net/measurements/3315972/
Limelight - https://atlas.ripe.net/measurements/3346703/
מעניין להשוות עם המדידה של cachefly שאינה מושפעת למרות שמתארחת בבזק:
https://atlas.ripe.net/measurements/3322718
תגובתה הרשמית של בזק לעניין כפי שהובאה בפורום אחר:
״במסגרת החתירה המתמדת שלנו לשיפור ביצועי הלקוחות שלנו באינטרנט, אנו משקיעים משאבים רבים בתשתיות תקשורת ובשיתופי פעולה. שיתוף הפעולה עם limelight הוא דוגמא אחת לכך ונועד להיטיב עם לקוחות החברה.
טענת ספקים מתחרים על שאיננו משתפים לכאורה את המשאבים שלנו על רשת האינטרנט (IIX), תמוהה ומעידה ככל הנראה על חוסר הרצון שלהם להשקיע בלקוחותיהם.
ניטראליות רשת היא נושא החשוב לנו ואנו מקפידים בו ומובילים אותו בקרב ספקיות האינטרנט בישראל. ככל הנוגע להצעת החוק ששלחת, היא אינה רלוונטית לעניין זה ולא תחיל, גם אם תאושר, כל חובת שיתוף של מתחרים במשאבי החברה".
אני אישית תוהה איך התגובה הזאת מתיישבת עם:
א. האינטרסים של ליימלייט, יחד עם:
ב. המחיר האפסי / פיקטיבי של תעבורה פנים ארצית, במיוחד כאשר משרד התקשורת אוכף חיבור שכזה בתקנות. יחד עם:
ג. העובדה ש MaxCDN מתארחת באינטרהוסט ומשלמת על האירוח לאינטרהוסט ולא לבזק, וגם:
ד. העובדה שהשירות דווקא כן ניתן ׳ברוחב לב׳ גם למשתמשי הוטנט, סמייל ונטויז׳ן.
מעבר לכך, מה שמקובל בעולם יכול להיות בעל השלכות חמורות על שוק התקשורת המקומי (ע״ע ההתנתקות של נטויז׳ן מהמחלף ב - 2013). בזק בינלאומי מעדיפה שהסכם זה ייראה כהסכם קלאסי של ׳אני תורם ליוזרים שלי ואתה מרוויח שירות בחינם׳. ברם, ניתן גם לראותו (אולי קצת בציניות) כ ׳אתה צריך להתארח בישראל, אני צריך שתדפוק ספקיות אחרות, בוא נסכים על המינימום שאפשר לדפוק בלי שאתה תדפק יותר מדי ובלי שתשים POP בספקית אחרת שלא תסכים להסדר הזה׳. בזק בינלאומי מינפה כאן את יתרון הגודל המקומי שלה ובלעדיו לא היתה מסוגלת לבצע מהלך מעין זה או לחלופין (המצב בחו״ל) שכל ספקיות ה CDN מציעות peering ב exchanges מובילים, מה שלא רלוונטי לחלוטין לישראל.
ובכל מקרה זה לא מסביר איך ספקית CDN שמשלמת תשלום מלא למארחת, נופלת ב׳הסדר׳ הזה (חלקית, בגלל חוקים טכניים מסויימים של מחלף האינטרנט).
הדבר הובא לידיעת חלק מחברות הסטארט אפ שמתעתדות להשתמש או משתמשות כיום בספקיות ה CDN הללו. להערכתי, מנוף מעין זה הוא הצורה היחידה בה האנומליה הזו תפתר. לחלופין המידע הועבר לאיגוד האינטרנט לבדיקה משפטית. המידע גם הועבר לנציגי טריפל סי ואקספון.
תודה לכל מתנדבי RIPE ATLAS שתרמו מחיבור האינטרנט שלהם לביצוע הבדיקה. הבדיקה לא כיסתה כמה ספקיות יותר קטנות שכרגע אין בהם RIPE ATLAS Probes - וזה בדיוק הזמן להצטרף...
בעקבות מדידות שנעשו בפרוייקט RIPE ATLAS, מסתבר כי בזק בינלאומי, שמארחת כמה וכמה שרתי CDN בארץ, מונעת גישה מטריפל סי ואקספון (מבין מי שיכולנו למדוד) לשרתי המטמון.
לינקים למדידות:
MaxCDN - https://atlas.ripe.net/measurements/3370501/ - מתארח באינטרהוסט בתשלום מלא.
CDNetworks - https://atlas.ripe.net/measurements/3315972/
Limelight - https://atlas.ripe.net/measurements/3346703/
מעניין להשוות עם המדידה של cachefly שאינה מושפעת למרות שמתארחת בבזק:
https://atlas.ripe.net/measurements/3322718
תגובתה הרשמית של בזק לעניין כפי שהובאה בפורום אחר:
״במסגרת החתירה המתמדת שלנו לשיפור ביצועי הלקוחות שלנו באינטרנט, אנו משקיעים משאבים רבים בתשתיות תקשורת ובשיתופי פעולה. שיתוף הפעולה עם limelight הוא דוגמא אחת לכך ונועד להיטיב עם לקוחות החברה.
טענת ספקים מתחרים על שאיננו משתפים לכאורה את המשאבים שלנו על רשת האינטרנט (IIX), תמוהה ומעידה ככל הנראה על חוסר הרצון שלהם להשקיע בלקוחותיהם.
ניטראליות רשת היא נושא החשוב לנו ואנו מקפידים בו ומובילים אותו בקרב ספקיות האינטרנט בישראל. ככל הנוגע להצעת החוק ששלחת, היא אינה רלוונטית לעניין זה ולא תחיל, גם אם תאושר, כל חובת שיתוף של מתחרים במשאבי החברה".
אני אישית תוהה איך התגובה הזאת מתיישבת עם:
א. האינטרסים של ליימלייט, יחד עם:
ב. המחיר האפסי / פיקטיבי של תעבורה פנים ארצית, במיוחד כאשר משרד התקשורת אוכף חיבור שכזה בתקנות. יחד עם:
ג. העובדה ש MaxCDN מתארחת באינטרהוסט ומשלמת על האירוח לאינטרהוסט ולא לבזק, וגם:
ד. העובדה שהשירות דווקא כן ניתן ׳ברוחב לב׳ גם למשתמשי הוטנט, סמייל ונטויז׳ן.
מעבר לכך, מה שמקובל בעולם יכול להיות בעל השלכות חמורות על שוק התקשורת המקומי (ע״ע ההתנתקות של נטויז׳ן מהמחלף ב - 2013). בזק בינלאומי מעדיפה שהסכם זה ייראה כהסכם קלאסי של ׳אני תורם ליוזרים שלי ואתה מרוויח שירות בחינם׳. ברם, ניתן גם לראותו (אולי קצת בציניות) כ ׳אתה צריך להתארח בישראל, אני צריך שתדפוק ספקיות אחרות, בוא נסכים על המינימום שאפשר לדפוק בלי שאתה תדפק יותר מדי ובלי שתשים POP בספקית אחרת שלא תסכים להסדר הזה׳. בזק בינלאומי מינפה כאן את יתרון הגודל המקומי שלה ובלעדיו לא היתה מסוגלת לבצע מהלך מעין זה או לחלופין (המצב בחו״ל) שכל ספקיות ה CDN מציעות peering ב exchanges מובילים, מה שלא רלוונטי לחלוטין לישראל.
ובכל מקרה זה לא מסביר איך ספקית CDN שמשלמת תשלום מלא למארחת, נופלת ב׳הסדר׳ הזה (חלקית, בגלל חוקים טכניים מסויימים של מחלף האינטרנט).
הדבר הובא לידיעת חלק מחברות הסטארט אפ שמתעתדות להשתמש או משתמשות כיום בספקיות ה CDN הללו. להערכתי, מנוף מעין זה הוא הצורה היחידה בה האנומליה הזו תפתר. לחלופין המידע הועבר לאיגוד האינטרנט לבדיקה משפטית. המידע גם הועבר לנציגי טריפל סי ואקספון.
תודה לכל מתנדבי RIPE ATLAS שתרמו מחיבור האינטרנט שלהם לביצוע הבדיקה. הבדיקה לא כיסתה כמה ספקיות יותר קטנות שכרגע אין בהם RIPE ATLAS Probes - וזה בדיוק הזמן להצטרף...
@gtrs35
·
לכאורה בזק החליטה שמשתמשי אקספון וטריפל סי יקבלו שירות יותר נחות ויותר איטי מאתרים שמשתמשים בספקיות CDN שמתארחות אצלה. לליימלייט יש כמה לקוחות מאוד גדולים, כמו אפל (לא בבלעדיות אמנם). זה צפוי להיות מורגש גם אם לא מכריע, כי ספקית ה CDN הגדולה בעולם (אקמאי) לא מוכנה לשטויות כאלה.
·
לכאורה בזק החליטה שמשתמשי אקספון וטריפל סי יקבלו שירות יותר נחות ויותר איטי מאתרים שמשתמשים בספקיות CDN שמתארחות אצלה. לליימלייט יש כמה לקוחות מאוד גדולים, כמו אפל (לא בבלעדיות אמנם). זה צפוי להיות מורגש גם אם לא מכריע, כי ספקית ה CDN הגדולה בעולם (אקמאי) לא מוכנה לשטויות כאלה.
@nemugi
הייתי לקוח של בזק+בזק בינלאומי ואינטרנט היה תקין לרוב במשך המון שנים, אבל מאז שביצעתי מעבר לשוק הסיטונאי עם ספקיות אקספון וCCC אני חווה המון בעיות ואיכות גלישה ירודה.
באילו ספקיות חוץ מבזק בינלאומי אקבל שירות סביר? והאם זה בכלל יכול לקרות במסגרת השוק הסיטונאי?
תודה.
הייתי לקוח של בזק+בזק בינלאומי ואינטרנט היה תקין לרוב במשך המון שנים, אבל מאז שביצעתי מעבר לשוק הסיטונאי עם ספקיות אקספון וCCC אני חווה המון בעיות ואיכות גלישה ירודה.
באילו ספקיות חוץ מבזק בינלאומי אקבל שירות סביר? והאם זה בכלל יכול לקרות במסגרת השוק הסיטונאי?
תודה.
@gtrs35
·
אין שום קשר לשוק הסיטונאי.
הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה מהשרשור הזה, הוא שמשתמשי אקספון וטריפל סי יתחילו לחפש ספקיות אחרות בלי להבין את התמונה המלאה והאימפקט המדוייק... זה יהיה פרס מאוד גדול לבזק על ההתנהלות הזאת. לדעתי, מהרגע שהבעיה נחשפה, היא תפתר בהקדם, ככל שיופעל לחץ על limelight ועל CDNetworks. בקשר ל MaxCDN אני חושב שזה ייפתר מאוד מהר כי כאן מדובר בלקוח משלם שעושים על הגב שלו סיבוב.
אגב, זאת היתה הסיבה שנמנעתי מחשיפה עד כה, אבל זה כבר פורסם במקום אחר אז אין טעם לשמור את זה יותר בסוד.
מעבר לכך, יש לא מעט ספקיות שלא נכחו בבדיקה עקב היעדר פרוב ברשת המקור: טלזר, פאסט, מארס טלקום ואחרים. אני מאוד רוצה להשלים את התמונה...
·
אין שום קשר לשוק הסיטונאי.
הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה מהשרשור הזה, הוא שמשתמשי אקספון וטריפל סי יתחילו לחפש ספקיות אחרות בלי להבין את התמונה המלאה והאימפקט המדוייק... זה יהיה פרס מאוד גדול לבזק על ההתנהלות הזאת. לדעתי, מהרגע שהבעיה נחשפה, היא תפתר בהקדם, ככל שיופעל לחץ על limelight ועל CDNetworks. בקשר ל MaxCDN אני חושב שזה ייפתר מאוד מהר כי כאן מדובר בלקוח משלם שעושים על הגב שלו סיבוב.
אגב, זאת היתה הסיבה שנמנעתי מחשיפה עד כה, אבל זה כבר פורסם במקום אחר אז אין טעם לשמור את זה יותר בסוד.
מעבר לכך, יש לא מעט ספקיות שלא נכחו בבדיקה עקב היעדר פרוב ברשת המקור: טלזר, פאסט, מארס טלקום ואחרים. אני מאוד רוצה להשלים את התמונה...
@gabif
·
היי
כרגע אין קשר לנושא הזה ולשוק סיטונאי או אפילו לספק התשתית, זה אמור להתנהל ברמת הספקית בלבד. הוטנט מקבלת שירות מכל ה POP-ים שאני בדקתי.
מה שכן, לך תדע איזה עוד קלפים מוסתרים בשרוולים של שחקניות התקשורת בארץ. בדיוק בשביל זה יש את פרוייקט RIPE ATLAS. אם תתקין קופסה בבית שלך, גם החיבור שלך ישתתף במדידות ואם תתגלה עוד ׳אנומליה׳ מסוג זה, יש מי שינתח אותה.
הדבר הנכון לעשות הוא להריץ מטריצה שלמה מול כל רשתות התוכן הגדולות.
·
היי
כרגע אין קשר לנושא הזה ולשוק סיטונאי או אפילו לספק התשתית, זה אמור להתנהל ברמת הספקית בלבד. הוטנט מקבלת שירות מכל ה POP-ים שאני בדקתי.
מה שכן, לך תדע איזה עוד קלפים מוסתרים בשרוולים של שחקניות התקשורת בארץ. בדיוק בשביל זה יש את פרוייקט RIPE ATLAS. אם תתקין קופסה בבית שלך, גם החיבור שלך ישתתף במדידות ואם תתגלה עוד ׳אנומליה׳ מסוג זה, יש מי שינתח אותה.
הדבר הנכון לעשות הוא להריץ מטריצה שלמה מול כל רשתות התוכן הגדולות.
לרוב האנשים כאן המדידות האלה לא יגידו הרבה, וגם לי לא. מה הנתונים המעניינים שמראים על הבדל? ה-RTT? לכאורה נראה שרוב התוצאות לא משהו. למה בדיקה אחת היא DNS והשאר traceroute?
אגב, רשימות התוצאות שם לא מאוד ידידותית. אין שמות חברה/ספק אלא רק ASN.
מה זה בעצם Point of Presence? נקודות ממשק בין חברות/ספקים?
אגב, רשימות התוצאות שם לא מאוד ידידותית. אין שמות חברה/ספק אלא רק ASN.
מה זה בעצם Point of Presence? נקודות ממשק בין חברות/ספקים?
טוב, קצת הסבר על מה אנחנו רואים כאן... ארוך אבל נדרש כדי להבין את הנושא לעומק.
לפני כעשרים שנה, עלה רעיון ׳חדש׳ דאז: CDN - content delivery network. אלו הם שרתי מטמון, כך שבמקום לגשת עד למקור של הנתונים, עלינו לגשת לעותק קרוב שלהם בלבד.
יש סיכוי שרובכם שמעתם את השם akamai, זוהי הרשת הגדולה ביותר בתחום בעלת הפריסה הרחבה ביותר בעולם כיום. לרשת יש נקודות קרובות (POP - Point of presence) ביותר מאלף רשתות שונות בעולם, לא כולל מחלפים שניתן לבצע בהם peering מול akamai. יש לה גם כמה עשרות מתחרים, אך הבולטים שבמתחרים הם Verizon ו Limelight.
נקודה חשובה - בניגוד לשרתי מטמון בצד הספקית (שרתי פרוקסי, שהיו נפוצים מאוד בעבר אך ירדו מגדולתם), שרתי CDN מתקשרים עם ספקי תוכן כגון פייסבוק, גוגל, יוטיוב, טוויטר, לינקדאין ואחרים. הספקיות אינן לקוחות של ה CDN.
כעקרון, ההעדפה של ספקית CDN היא לשרת כמה שיותר משתמשים, באיכות כמה שיותר גבוהה, כדי לתת שירות טוב ככל האפשר ללקוחותיה.
בד״כ יש שתי צורות לספקית אינטרנט למשוך נתונים מספקית CDN:
* שרתי מטמון המתארחים אצל הספקיות - הכי מהר, הכי זול.
* נקודת מפגש (peering), בין אם חינם או בתשלום, בה ניתן למשוך מידע מרשת שמנוהלת ע״י ה CDN. לרשתות ה CDN המובילות יש גם שדרת נתונים פרטית שעליה הן מעבירות נתונים כדי לשרת מדינות, לא כל מדינה או רשת מקבלת שירות ע״י שרתים בתוך הספקית. במדינות בעלות תרבות אינטרנט מפותחת, מדובר בדרך זולה ועדיין מהירה באופן יחסי.
במצב הזה, במדינות בהן יש שוק מתפקד, ספקית ה CDN יכולה לבוא לספקית אינטרנט ולבצע איתה הסכם אירוח חינמי, מכיוון שהדבר מיטיב עם לקוחות הספקית ועם הספקית עצמה. במקרה כזה, לשרתי ה CDN בספקית כלל אין רוחב פס החוצה אלא רק פנים-רשתי.
ועכשיו לישראל:
בישראל השוק הוא מנוון. יש כמה ספקיות מאוד גדולות המקושרות ביניהן ומחלף שהוא קצת אנמי ומוחזק בחיים ע״י התערבות הרגולטור. בכל מקרה וזו נקודה חשובה - אף CDN הפעיל בישראל, לא מחובר למחלף. כלומר, אם אינך מארח שרתי CDN אצלך, לא תקבל שירות יעיל מאותו ה CDN, תצטרך לפגוש אותו בחו״ל (כנראה בפרנקפורט, לונדון או אמסטרדם - DE-CIX, AMS-IX או LINX). גם תשלם יותר (על תעבורה בינלאומית), תבזבז יותר רוחב פס ותקבל את הנתונים יותר לאט.
ה traceroute-ים שבוצעו בפרוייקט, מראים את תבנית ההתקשרות הבאה:
כלל הספקיות הנבדקות, משכו את הנתונים מרשת בזק, למעט אקספון וטריפל סי. זמן התגובה הוא בין 0 ל 20 מילי שניות לכל היותר.
אקספון וטריפל סי משכו את הנתונים משרתי limelight בפרנקפורט. זמן התגובה הוא כ - 70 מילי שניות.
מה שקרה פה, הוא שבזק ׳רוקדת על שתי חתונות׳:
מצד אחד, היא טוענת ׳מדובר בשרתים שלי עבור לקוחותיי בלבד׳. אם זה היה המצב, מדובר בהסכם סטנדרטי בתעשייה, אבל אז, יהיו גם שרתים כאלה ברוב הספקיות בארץ, כי לקוחות ה CDN בד״כ לא מוכנים לקבל מצב שמדינה מסויימת תקבל רק שירות חלקי. זה גם המצב באקמאי, שמכסה כך את כל ישראל. אגב, גם אם זה היה המצב, ראוי להסתייג מזה בשל השוק הבעייתי בארץ. אבל:
מצד שני, היא מספקת בעזרת שרתים אלו שרותים לשלוש הקבוצות הגדולות האחרות (סלקום, סמייל והוט). כלומר, לשרתי ה CDN דווקא כן מוקצה רוחב פס החוצה. הסיבה ברורה - חברה כמו limelight לא תוכל לתת שירות איכותי ללקוחותיה ולהציג כיסוי של 30-40% מישראל בלבד. צריך להציג כיסוי מספיק נרחב, למשל 90-95%, ככה שמי שלא בודק לעומק לא ישים לב שיש פה אנומליה מסויימת.
כאן נרקמה (לכאורה) עסקה לא כשרה - בזק כנראה הציעה הנחה או תנאים מיטיבים אחרים ל limelight, כדי להסכים למצב בו תהיה פגיעה חלקית בישראל, על גב הלקוחות של אקספון וטריפל סי. אי אפשר לאחוז במקל הזה משני קצותיו - אם אין להם רוחב פס החוצה, אז שלא ישרתו את שאר הקבוצות. אם יש להם רוחב פס החוצה - נא להשתמש בו בשיוויון ובניטרליות. לגיטימי לבקש השתתפות בעלויות אבל מדובר בסכום זניח ביחס לעלות של למשוך נתונים מ limelight מחו״ל ולהעמיס את הקווים, אז ניתן לשער בוודאות גבוהה שזה לא המצב.
לפני כעשרים שנה, עלה רעיון ׳חדש׳ דאז: CDN - content delivery network. אלו הם שרתי מטמון, כך שבמקום לגשת עד למקור של הנתונים, עלינו לגשת לעותק קרוב שלהם בלבד.
יש סיכוי שרובכם שמעתם את השם akamai, זוהי הרשת הגדולה ביותר בתחום בעלת הפריסה הרחבה ביותר בעולם כיום. לרשת יש נקודות קרובות (POP - Point of presence) ביותר מאלף רשתות שונות בעולם, לא כולל מחלפים שניתן לבצע בהם peering מול akamai. יש לה גם כמה עשרות מתחרים, אך הבולטים שבמתחרים הם Verizon ו Limelight.
נקודה חשובה - בניגוד לשרתי מטמון בצד הספקית (שרתי פרוקסי, שהיו נפוצים מאוד בעבר אך ירדו מגדולתם), שרתי CDN מתקשרים עם ספקי תוכן כגון פייסבוק, גוגל, יוטיוב, טוויטר, לינקדאין ואחרים. הספקיות אינן לקוחות של ה CDN.
כעקרון, ההעדפה של ספקית CDN היא לשרת כמה שיותר משתמשים, באיכות כמה שיותר גבוהה, כדי לתת שירות טוב ככל האפשר ללקוחותיה.
בד״כ יש שתי צורות לספקית אינטרנט למשוך נתונים מספקית CDN:
* שרתי מטמון המתארחים אצל הספקיות - הכי מהר, הכי זול.
* נקודת מפגש (peering), בין אם חינם או בתשלום, בה ניתן למשוך מידע מרשת שמנוהלת ע״י ה CDN. לרשתות ה CDN המובילות יש גם שדרת נתונים פרטית שעליה הן מעבירות נתונים כדי לשרת מדינות, לא כל מדינה או רשת מקבלת שירות ע״י שרתים בתוך הספקית. במדינות בעלות תרבות אינטרנט מפותחת, מדובר בדרך זולה ועדיין מהירה באופן יחסי.
במצב הזה, במדינות בהן יש שוק מתפקד, ספקית ה CDN יכולה לבוא לספקית אינטרנט ולבצע איתה הסכם אירוח חינמי, מכיוון שהדבר מיטיב עם לקוחות הספקית ועם הספקית עצמה. במקרה כזה, לשרתי ה CDN בספקית כלל אין רוחב פס החוצה אלא רק פנים-רשתי.
ועכשיו לישראל:
בישראל השוק הוא מנוון. יש כמה ספקיות מאוד גדולות המקושרות ביניהן ומחלף שהוא קצת אנמי ומוחזק בחיים ע״י התערבות הרגולטור. בכל מקרה וזו נקודה חשובה - אף CDN הפעיל בישראל, לא מחובר למחלף. כלומר, אם אינך מארח שרתי CDN אצלך, לא תקבל שירות יעיל מאותו ה CDN, תצטרך לפגוש אותו בחו״ל (כנראה בפרנקפורט, לונדון או אמסטרדם - DE-CIX, AMS-IX או LINX). גם תשלם יותר (על תעבורה בינלאומית), תבזבז יותר רוחב פס ותקבל את הנתונים יותר לאט.
ה traceroute-ים שבוצעו בפרוייקט, מראים את תבנית ההתקשרות הבאה:
כלל הספקיות הנבדקות, משכו את הנתונים מרשת בזק, למעט אקספון וטריפל סי. זמן התגובה הוא בין 0 ל 20 מילי שניות לכל היותר.
אקספון וטריפל סי משכו את הנתונים משרתי limelight בפרנקפורט. זמן התגובה הוא כ - 70 מילי שניות.
מה שקרה פה, הוא שבזק ׳רוקדת על שתי חתונות׳:
מצד אחד, היא טוענת ׳מדובר בשרתים שלי עבור לקוחותיי בלבד׳. אם זה היה המצב, מדובר בהסכם סטנדרטי בתעשייה, אבל אז, יהיו גם שרתים כאלה ברוב הספקיות בארץ, כי לקוחות ה CDN בד״כ לא מוכנים לקבל מצב שמדינה מסויימת תקבל רק שירות חלקי. זה גם המצב באקמאי, שמכסה כך את כל ישראל. אגב, גם אם זה היה המצב, ראוי להסתייג מזה בשל השוק הבעייתי בארץ. אבל:
מצד שני, היא מספקת בעזרת שרתים אלו שרותים לשלוש הקבוצות הגדולות האחרות (סלקום, סמייל והוט). כלומר, לשרתי ה CDN דווקא כן מוקצה רוחב פס החוצה. הסיבה ברורה - חברה כמו limelight לא תוכל לתת שירות איכותי ללקוחותיה ולהציג כיסוי של 30-40% מישראל בלבד. צריך להציג כיסוי מספיק נרחב, למשל 90-95%, ככה שמי שלא בודק לעומק לא ישים לב שיש פה אנומליה מסויימת.
כאן נרקמה (לכאורה) עסקה לא כשרה - בזק כנראה הציעה הנחה או תנאים מיטיבים אחרים ל limelight, כדי להסכים למצב בו תהיה פגיעה חלקית בישראל, על גב הלקוחות של אקספון וטריפל סי. אי אפשר לאחוז במקל הזה משני קצותיו - אם אין להם רוחב פס החוצה, אז שלא ישרתו את שאר הקבוצות. אם יש להם רוחב פס החוצה - נא להשתמש בו בשיוויון ובניטרליות. לגיטימי לבקש השתתפות בעלויות אבל מדובר בסכום זניח ביחס לעלות של למשוך נתונים מ limelight מחו״ל ולהעמיס את הקווים, אז ניתן לשער בוודאות גבוהה שזה לא המצב.
תוכל להסביר יותר על איזה מידע שם הסתכלת? מה שאני רואה הוא בעיקר RTT, וכמה דברים לא ברורים אם לוחצים על מספר probe. איך אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת רק מזה?
אגב, מוזר שעל חלק מה-probes אי אפשר ללחוץ לעבור לעמוד מפורט.
וגיליתי שלפחות יש popups עם שם חברה ל-ASNים.
אגב, מוזר שעל חלק מה-probes אי אפשר ללחוץ לעבור לעמוד מפורט.
וגיליתי שלפחות יש popups עם שם חברה ל-ASNים.
@jtk
·
המידע ה׳גולמי׳ שאתה מחפש נמצא כאשר לוחצים על כפתור ה
לצד המדידה. זה מראה את התוצאות של הטרייס.
בכל מקרה, קל מאוד להסיק כי מדידה שמסתיימת ב 15 מילישניות לא יצאה לחו״ל, כי ה latency כמעט המינימלי שניתן להשיג כשיוצאים לחו״ל הוא כמה עשרות מילי-שניות.
הנה דוגמה למדידה שמסתיימת ב 15 מילי-שניות:
1 192.168.0.1 0.557ms 0.386ms 0.425ms
2 212.179.37.1 bzq-179-37-1.cust.bezeqint.net AS8551 16.135ms 15.683ms 15.384ms
3 212.179.14.150 cablep-179-14-150.cablep.bezeqint.net AS8551 16.335ms 15.382ms 16.007ms
4 212.25.77.18 bzq-25-77-18.cust.bezeqint.net AS8551 16.38ms 16.473ms 16.163ms
5 212.179.124.186 bzq-179-124-186.cust.bezeqint.net AS8551 15.964ms 15.772ms 15.658ms
6 212.25.121.34 ve-800.fr3.tlv1.llnw.net AS8551 15.768ms 15.96ms 16.288ms
7 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 16.053ms 15.96ms 16.028ms
בטרייס הזה, הלקוח נמצא ברשת בזק ASN8551 ואינו עובר דרך רשתות אחרות כדי להגיע ליעד.
טרייס שני, גם תקין:
1 192.168.11.11 0.437ms 0.55ms 0.36ms
2 10.186.16.1 8.305ms 11.342ms 8.825ms
3 213.57.3.166 core-213-57-3-166.ptr.hotnet.net.il AS12849 13.139ms 13.972ms 11.593ms
4 213.57.3.165 core-213-57-3-165.ptr.hotnet.net.il AS12849 14.005ms 20.21ms 19.371ms
5 213.57.3.245 ae0.pt.mx-mx.con.hotnet.net.il AS12849 12.153ms 11.555ms 11.567ms
6 213.57.0.217 mx-pt-ae7-vl18.hotnet.net.il AS12849 12.323ms 11.775ms 14.8ms
7 192.114.65.33 bzq-114-65-33.cust.bezeqint.net AS8551 13.777ms 13.33ms 12.166ms
8 62.219.189.41 bzq-219-189-41.cablep.bezeqint.net AS8551 10.812ms 15.449ms 14.973ms
9 212.179.61.105 bzq-179-61-105.cust.bezeqint.net AS8551 18.433ms 15.492ms 11.775ms
10 212.179.61.106 bzq-179-61-106.cust.bezeqint.net AS8551 13.817ms 15.113ms 14.405ms
11 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 12.469ms 9.032ms 9.741ms
בטרייס הזה, הלקוח נמצא ברשת הוטנט ועובר אליו דרך ה peering הישיר בין בזק להוט. so far so good.
והנה דוגמה לטרייס בעייתי:
1 192.168.1.1 0.453ms 0.363ms 0.386ms
2 109.226.1.12 Samantha.ccc.net.il AS50463 25.191ms 9.335ms 9.705ms
3 100.127.255.49 10.639ms 14.947ms 7.759ms
4 109.226.1.57 Jessica.ccc.net.il AS50463 7.953ms 8.283ms 8.844ms
5 141.136.99.209 xe-3-3-2-1850.fra21.ip4.gtt.net AS3257 60.648ms 58.463ms 58.829ms
6 141.136.109.174 et-7-3-0.lon21.ip4.gtt.net AS3257 70.52ms 74.74ms 69.243ms
7 46.33.89.186 stowarzyszenia-gw.ip4.gtt.net AS3257 66.017ms 66.427ms 66.727ms
8 62.219.189.9 bzq-219-189-9.dsl.bezeqint.net AS8551 73.218ms 70.042ms 73.742ms
9 192.114.65.2 bzq-114-65-2.cust.bezeqint.net AS8551 69.421ms 75.923ms 71.565ms
10 212.179.124.186 bzq-179-124-186.cust.bezeqint.net AS8551 74.199ms 72.888ms 71.86ms
11 212.25.121.34 ve-800.fr3.tlv1.llnw.net AS8551 69.349ms 69.674ms 81.77ms
12 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 73.271ms 71.432ms 70.135ms
כאן אנחנו רואים לקוח של טריפל סי, יוצא דרך ה border שלהם לעבר רשת GTT (אחד מספקי הטרנזיט של טריפל סי), פוגש שם את רשת בזק -בחו״ל- ורק שם פוגש את כתובת היעד, ולכן מקבל זמן תגובה של 70 מילי שניות.
את ההשפעה של זמן התגובה המוגבר רואים במדידות של cedexis שפרסמתי, קצב ההורדה כאשר השרת נמצא בישראל מהיר פי 3-4 מאשר אחרת. ספציפית כשמדובר ב HD streaming, זה כנראה ההבדל בין stream שאפשר לצפות בו בלי buffering לבין כזה שלא - אימפקט מורגש בחוויית משתמש.
·
המידע ה׳גולמי׳ שאתה מחפש נמצא כאשר לוחצים על כפתור ה
בכל מקרה, קל מאוד להסיק כי מדידה שמסתיימת ב 15 מילישניות לא יצאה לחו״ל, כי ה latency כמעט המינימלי שניתן להשיג כשיוצאים לחו״ל הוא כמה עשרות מילי-שניות.
הנה דוגמה למדידה שמסתיימת ב 15 מילי-שניות:
1 192.168.0.1 0.557ms 0.386ms 0.425ms
2 212.179.37.1 bzq-179-37-1.cust.bezeqint.net AS8551 16.135ms 15.683ms 15.384ms
3 212.179.14.150 cablep-179-14-150.cablep.bezeqint.net AS8551 16.335ms 15.382ms 16.007ms
4 212.25.77.18 bzq-25-77-18.cust.bezeqint.net AS8551 16.38ms 16.473ms 16.163ms
5 212.179.124.186 bzq-179-124-186.cust.bezeqint.net AS8551 15.964ms 15.772ms 15.658ms
6 212.25.121.34 ve-800.fr3.tlv1.llnw.net AS8551 15.768ms 15.96ms 16.288ms
7 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 16.053ms 15.96ms 16.028ms
בטרייס הזה, הלקוח נמצא ברשת בזק ASN8551 ואינו עובר דרך רשתות אחרות כדי להגיע ליעד.
טרייס שני, גם תקין:
1 192.168.11.11 0.437ms 0.55ms 0.36ms
2 10.186.16.1 8.305ms 11.342ms 8.825ms
3 213.57.3.166 core-213-57-3-166.ptr.hotnet.net.il AS12849 13.139ms 13.972ms 11.593ms
4 213.57.3.165 core-213-57-3-165.ptr.hotnet.net.il AS12849 14.005ms 20.21ms 19.371ms
5 213.57.3.245 ae0.pt.mx-mx.con.hotnet.net.il AS12849 12.153ms 11.555ms 11.567ms
6 213.57.0.217 mx-pt-ae7-vl18.hotnet.net.il AS12849 12.323ms 11.775ms 14.8ms
7 192.114.65.33 bzq-114-65-33.cust.bezeqint.net AS8551 13.777ms 13.33ms 12.166ms
8 62.219.189.41 bzq-219-189-41.cablep.bezeqint.net AS8551 10.812ms 15.449ms 14.973ms
9 212.179.61.105 bzq-179-61-105.cust.bezeqint.net AS8551 18.433ms 15.492ms 11.775ms
10 212.179.61.106 bzq-179-61-106.cust.bezeqint.net AS8551 13.817ms 15.113ms 14.405ms
11 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 12.469ms 9.032ms 9.741ms
בטרייס הזה, הלקוח נמצא ברשת הוטנט ועובר אליו דרך ה peering הישיר בין בזק להוט. so far so good.
והנה דוגמה לטרייס בעייתי:
1 192.168.1.1 0.453ms 0.363ms 0.386ms
2 109.226.1.12 Samantha.ccc.net.il AS50463 25.191ms 9.335ms 9.705ms
3 100.127.255.49 10.639ms 14.947ms 7.759ms
4 109.226.1.57 Jessica.ccc.net.il AS50463 7.953ms 8.283ms 8.844ms
5 141.136.99.209 xe-3-3-2-1850.fra21.ip4.gtt.net AS3257 60.648ms 58.463ms 58.829ms
6 141.136.109.174 et-7-3-0.lon21.ip4.gtt.net AS3257 70.52ms 74.74ms 69.243ms
7 46.33.89.186 stowarzyszenia-gw.ip4.gtt.net AS3257 66.017ms 66.427ms 66.727ms
8 62.219.189.9 bzq-219-189-9.dsl.bezeqint.net AS8551 73.218ms 70.042ms 73.742ms
9 192.114.65.2 bzq-114-65-2.cust.bezeqint.net AS8551 69.421ms 75.923ms 71.565ms
10 212.179.124.186 bzq-179-124-186.cust.bezeqint.net AS8551 74.199ms 72.888ms 71.86ms
11 212.25.121.34 ve-800.fr3.tlv1.llnw.net AS8551 69.349ms 69.674ms 81.77ms
12 178.79.199.192 https-178-79-199-192.tlv.llnw.net AS25804 73.271ms 71.432ms 70.135ms
כאן אנחנו רואים לקוח של טריפל סי, יוצא דרך ה border שלהם לעבר רשת GTT (אחד מספקי הטרנזיט של טריפל סי), פוגש שם את רשת בזק -בחו״ל- ורק שם פוגש את כתובת היעד, ולכן מקבל זמן תגובה של 70 מילי שניות.
את ההשפעה של זמן התגובה המוגבר רואים במדידות של cedexis שפרסמתי, קצב ההורדה כאשר השרת נמצא בישראל מהיר פי 3-4 מאשר אחרת. ספציפית כשמדובר ב HD streaming, זה כנראה ההבדל בין stream שאפשר לצפות בו בלי buffering לבין כזה שלא - אימפקט מורגש בחוויית משתמש.
@nirfun
·
כברירת מחדל כל המדידות גלויות, השם של מזמין המדידה רשום בלינק אליה. אכן זה אני - לא קשה לעלות על שמי המלא ואני גם לא מנסה מי יודע מה להסתתר...
מה שכן אם זה כבר עלה - אני מייצג בנושא זה רק את עצמי ולא את המעסיק שלי.
·
כברירת מחדל כל המדידות גלויות, השם של מזמין המדידה רשום בלינק אליה. אכן זה אני - לא קשה לעלות על שמי המלא ואני גם לא מנסה מי יודע מה להסתתר...
מה שכן אם זה כבר עלה - אני מייצג בנושא זה רק את עצמי ולא את המעסיק שלי.
@Ymac
·
המעסיק שלי הוא סטארט אפ פופולארי בתחום עריכת הוידאו בישראל ואני לא מזכיר את שמו מטעמי אינדוקס בלבד. אם תלך ללינק של המדידה תראה את השם שלי, גוגל יראה לך בקלי-קלות מי אני.
בארץ יש שני שגרירי RIPE ATLAS. אם תחפש RIPE ATLAS Ambassador israel גם תמצא.
אנחנו לא משתמשים באף אחד מה CDN-ים המעורבים, למרות שבאופן טבעי יש לנו קשר איתם כלקוח פוטנציאלי. אף CDN כזה או אחר לא הציע לנו כלום בנידון - לא בעד, לא נגד...
השוק הישראלי מהווה אחוז קטן מאוד מהפעילות שלנו ולמיטב ידיעתי אין לנו שום עסק עם אף אחת מהספקיות מעבר לחיבור משרדי פשוט.
בצעירותי עבדתי בספקית אינטרנט קטנטנה, אני אפילו לא יודע מה עלה בגורלה.
זה לגבי מה שאני יכול לחשוב כגילוי נאות...
ובכל מקרה מדידות מדברות בעד עצמן, רשת RIPE ATLAS בנויה כך שקשה מאוד לפברק מדידות. המדידות גם מוצלבות ע״י נתונים מחברת Cedexis...
·
המעסיק שלי הוא סטארט אפ פופולארי בתחום עריכת הוידאו בישראל ואני לא מזכיר את שמו מטעמי אינדוקס בלבד. אם תלך ללינק של המדידה תראה את השם שלי, גוגל יראה לך בקלי-קלות מי אני.
בארץ יש שני שגרירי RIPE ATLAS. אם תחפש RIPE ATLAS Ambassador israel גם תמצא.
אנחנו לא משתמשים באף אחד מה CDN-ים המעורבים, למרות שבאופן טבעי יש לנו קשר איתם כלקוח פוטנציאלי. אף CDN כזה או אחר לא הציע לנו כלום בנידון - לא בעד, לא נגד...
השוק הישראלי מהווה אחוז קטן מאוד מהפעילות שלנו ולמיטב ידיעתי אין לנו שום עסק עם אף אחת מהספקיות מעבר לחיבור משרדי פשוט.
בצעירותי עבדתי בספקית אינטרנט קטנטנה, אני אפילו לא יודע מה עלה בגורלה.
זה לגבי מה שאני יכול לחשוב כגילוי נאות...
ובכל מקרה מדידות מדברות בעד עצמן, רשת RIPE ATLAS בנויה כך שקשה מאוד לפברק מדידות. המדידות גם מוצלבות ע״י נתונים מחברת Cedexis...
אל תבין לא נכון. אני חושב שזכותך לרשום דברים כאלה באופן אנונימי, במיוחד עם גיבוי מוצק של הטענות כמו שסיפקת.nemugi כתב:@nirfun
·
כברירת מחדל כל המדידות גלויות, השם של מזמין המדידה רשום בלינק אליה. אכן זה אני - לא קשה לעלות על שמי המלא ואני גם לא מנסה מי יודע מה להסתתר...
מה שכן אם זה כבר עלה - אני מייצג בנושא זה רק את עצמי ולא את המעסיק שלי....
כבר אמרתי שהגילויים האלה מדהימים, עם או בלי קשר לאינטרסים של מי שביצע את הבדיקה (ובמקרה הזה נראה שאין שום אינטרס חבוי)
אגב, יצא לי לראות מספר פעמים שמשהו בדרך מגביל מהירות חיבור לחו"ל, לא מדובר על latency כמו שנבדק פה אלא על מהירות הורדה שבתחילת ה-connection מהירה יחסית ולאט לאט יורדת.
יש לך מושג האם זה מתבצע ע"י הספקיות? אולי ספק ה-transit? האם יש דרך למדוד את זה?
@nirfun
·
שאלה מצויינת, זה משהו שקשה למדוד כרגע באטלס בגלל פוטנציאל ל abuse. אולי בעתיד יהיה אפשרי לעשות את זה. גם זה לא לגמרי אפשרי בגלל שהגורם האפשרי להורדת מהירות הוא aggregate ולא תלוי ספציפית בך כלקוח הקצה:
מודל התמחור הנפוץ בתחום הוא 95/5 - כלומר, רוחב הפס המקסימלי הרגעי שנצרך, לאחר ש׳מחקת׳ 5% מהמדידות הגבוהות ביותר.
לספקיות הטרנזיט שהם tier-1 בד״כ אין אינטרס לעשות את זה - הקווים משולמים פיסית ועדיף להם להעלות את הניצול כמה שאפשר. לספקיות גישה לאינטרנט יש יותר אינטרס לעשות את זה, כדי לא לעבור את ה peak, בתכנון לא נכון. ספקיות tier-2 זה איפשהו באמצע - הם צריכים לקנות חלק מהטראנזיט ואז הם מתנהגים כמו ספקית גישה לאינטרנט אבל אם זה settlement-free אז עדיף להם להעלות את הניצולת.
·
שאלה מצויינת, זה משהו שקשה למדוד כרגע באטלס בגלל פוטנציאל ל abuse. אולי בעתיד יהיה אפשרי לעשות את זה. גם זה לא לגמרי אפשרי בגלל שהגורם האפשרי להורדת מהירות הוא aggregate ולא תלוי ספציפית בך כלקוח הקצה:
מודל התמחור הנפוץ בתחום הוא 95/5 - כלומר, רוחב הפס המקסימלי הרגעי שנצרך, לאחר ש׳מחקת׳ 5% מהמדידות הגבוהות ביותר.
לספקיות הטרנזיט שהם tier-1 בד״כ אין אינטרס לעשות את זה - הקווים משולמים פיסית ועדיף להם להעלות את הניצול כמה שאפשר. לספקיות גישה לאינטרנט יש יותר אינטרס לעשות את זה, כדי לא לעבור את ה peak, בתכנון לא נכון. ספקיות tier-2 זה איפשהו באמצע - הם צריכים לקנות חלק מהטראנזיט ואז הם מתנהגים כמו ספקית גישה לאינטרנט אבל אם זה settlement-free אז עדיף להם להעלות את הניצולת.
@nemugi
תודה על ההסבר.
איזה מדידות cedexis?
אני עדיין לא מוצא איך להגיע לפירוט.
הדבר היחיד שנראה אולי קשור הוא אייקון ה-i בעיגול (אם כי "latest" נשמע משהו אחר), אבל בכל מקרה האתר לא מצליח להראות פרטים, לא ב-FF ולא ב-Chrome:
[imgbig]http://i.imgur.com/3F4Pnk8.png[/imgbig]
יש לך מושג למה גם Machba איטי? נראה שזה של האוניברסיטאות בארץ.
אגב, יש כמה מדידות איטיות גם מ-014 ו-012, ואחת בינונית (32ms) מהוטנט.
תודה על ההסבר.
איזה מדידות cedexis?
אני עדיין לא מוצא איך להגיע לפירוט.
[imgbig]http://i.imgur.com/3F4Pnk8.png[/imgbig]
יש לך מושג למה גם Machba איטי? נראה שזה של האוניברסיטאות בארץ.
אגב, יש כמה מדידות איטיות גם מ-014 ו-012, ואחת בינונית (32ms) מהוטנט.
נערך לאחרונה על ידי jtk ב 03/02/2016 17:04, נערך פעם 1 בסך הכל.




