אז זה העניין, שסביר להניח שזה באמת לא יעבוד. אני אסקור כאן את כל הבעיות שיש עם ייבוא טלויזיות מארה"ב וקנדה (נכון גם למדינות נוספות, בעיקרון אם זה לא אירופה תבדקו לפני שאתם קונים) - ובסופו של דבר אסביר למה עדיף לא להיכנס לזה.
בבקשה שימו-לב שההסבר הזה מתמקד בעניינים טכניים, אבל חשוב לפחות לציין שגם קיימת סיבה כלכלית - המכס על ייבוא טלויזיה גבוה מאוד והרבה פעמים רכישה בארץ כבר לא הרבה יותר יקרה (וטלויזיה זה גם לא משהו שאתם יכולים להסתיר בכיס ולעבור במסלול הירוק...)
אז לענייננו - קצת היסטוריה:
היסטורית תקני הטלויזיה העיקריים היו האירופאי והאמריקאי, שהיו שונים מאוד אחד מהשני ולא תואמים כלל. שלושת ההבדלים העיקריים הם:
- רזולוציה - הרזולוציה הטבעית בארה"ב היא 704x480, באירופה היא 704x576
- תדירות (FPS) - הכוונה היא למספר הפריימים המשודרים בשניה - בארה"ב זה 30, באירופה 25. ההבדל נובע מסיבות עוד יותר היסטוריות שקשורות ברשת החשמל (מתח החילופין בארה"ב הוא בתדירות 60 הרץ, באירופה 50).
- קידוד הצבע - בארה"ב השתמשו בשיטה בשם NTSC, באירופה אימצו את תקן PAL.
נכון להיום הזמנים השתנו והתקנים קצת יותר התקרבו זה לזה, בעיקר כי שיטות הקידוד האנלוגיות PAL ו-NTSC פחות רלוונטיות כשרוב החיבורים הם דיגיטליים ויש מעבר ל-HD בכל העולם.
עם זאת, עדיין צפויות בעיות לא קטנות למי שמביא טלויזיה מארה"ב. יש סיכוי שזה יעבוד, אבל גם יש סיכוי טוב שלא, והרבה פעמים הדרך היחידה לגלות היא הדרך הקשה -
- עידן פלוס - גם במעבר לשידורים דיגיטליים עדיין לא השכילו בעולם לעבור לתקן אחיד. בארץ ובאירופה משתמשים בתקן DVB, בארה"ב משתמשים ב-ATSC (בנוסף גם יש עוד שני תקנים, ISDB בדרום אמריקה ו-DTMB בסין) - התקנים לא תואמים ולכן ממיר מובנה בטלויזיה שתביאו מארה"ב לעולם לא יעבוד בארץ. בנוסף, גם אם התקן עצמו מתאים, נכנסים כאן גם ענייני קידוד וידאו ואודיו שלפעמים יש בעיות תמיכה - כעיקרון תמיכה בעידן פלוס זה הדבר היחיד שיכול לעשות בעיות גם בייבוא טלויזיה מאירופה. אם ממיר מובנה זה ממש חשוב, תקנו טלויזיה בארץ. כעיקרון הבעיה הזאת היא יחסית קטנה כי אפשר להשתמש בממיר חיצוני.
- שידור אנלוגי - בעוד שהשידור האנלוגי בארץ כבר לא קיים (אולי למעט ישובים בודדים שעדיין יש בהם הוט אנלוגי), לכל הטלויזיות עדיין יש כניסות RCA אנלוגיות ואנשים משתמשים בהן לחיבור ציוד ישן (DVD או לפעמים אפילו וידאו). כאן כל הבעיות ההיסטוריות (כמו PAL ו-NTSC) נכנסות והסיכוי שטלויזיה שנרכשה בארה"ב תצליח לאכול סיגנל אנלוגי אירופאי אפסי. אם אתם הולכים לחבר לטלויזיה איזשהו כבל מלבד HDMI לא לקנות בארה"ב בשום אופן.
- תכני SD - בעוד שרובנו מעדיפים HD ובצדק, סביר להניח שאתם תצפו מידי פעם גם בתכני SD, ולמרות שבחיבור HDMI כבר אין הבדל בקידוד הצבע, עדיין יש ב-SD ההבדל ההיסטורי ברזולוציה וב-FPS. לא כל המסכים הנמכרים בארה"ב יודעים לקבל את רזולוציית ה-SD האירופאית של 704x576, גם לא ב-HDMI. חלקם דווקא כן, אבל לרוב לא יטרחו לרשום את זה במפרט אז אתם לוקחים סיכון. הדרך היחידה לוודא היא אם אתם מוצאים משהו בתצוגה בחנות ויכולים לעשות עליו ניסויים.
- FPS - לגבי תכני HD הרזולוציה בכל העולם זהה (1920x1080) אבל ה-FPS לצערי עדיין לא. אירופה עדיין משתמשת ב-25 וארה"ב עדיין ב-30 (ובנוסף בסרטי קולנוע יש נטיה עכשיו להשתמש ב-FPS הקולנועי הטבעי שהוא בכלל 24). כנראה שרוב המסכים ידעו לאכול שידור ב-25FPS, אבל גם כן, לא בטוח שכולם וזה לא רשום במפרט. אם במקרה נפלתם על אחד שלא אז תכלס לא תוכלו לעשות בו שום שימוש בארץ למעט כמסך מחשב, שזה בטח לא מה שהתכוונתם.
