גרין דיי הם הדבר הכי קרוב לפאנק של שנות השבעים-שמונים שאני מכיר. הם מבצעים את השירים הטובים יותר מהאלבום האחרון America Idiot ועוד 2-3 מלהיטי אלבומים קודמים. מקנחים בtime of your life הבלתי נמנע. אפילו מבצעים את Jesus of suberbia קטע של 9:30 דקות! נשמע כמו מחרוזת משירי ה Clash (יש לומר בחיקוי של דן כנר: "מחרוזת פזמונים של להקת ההתנגשות"
האנרגיות... האנרגיות... שמעתי ב NEO6 בעוצמה מרעידת קירות והכף היה גדול. ואז הם מקלקלים הכל עם קטעי קישור מעצבנים ומיותרים לגמרי. הגיגים של הסולן, פרצופים של המתופף שמנסה מאד להיות אנימל מהחבובות, מעריצים מבוגרים וחביבים, מעריצים ילדותיים ודבילים וכו' וכו'. הכל יוצר ירידת מתח רעה מאד בין קטע לקטע. אבל אפשר לדלג עם השלט כי קטעי הקישור הם בסוף כל שיר.
הלהקה נותנת תחושה נהדרת של פאנק/רוק מהיר ודופק בראש ואני לא חובב מטאל לגווניו.
ממולץ גם לשמוע ברכב אבל עלול לגרום לנסיעה מעל המהירות המותרת...
