הסרטים האלה לעולם לא יגיעו לרמתם של הסרטים הקלאסים כמו: הרפתקה בפוסידון, הבניין הלוהט ורעידת אדמה.
שלא נדבר על השחקנים האגדיים של פעם, צ'ארלטון אסטון, ג'ורג קנדי, סטיב מקווין, פול ניומן, לורן גרין, ג'ין אקמן וכו...
שהם עשו את הסרט.
כיום האפקטים הוא הנושא העיקרי של הסרט, די צפוי זה ז'אנר לצפות ולמחוק.
תודה על הביקורת.
"בתלת מימד, הצפייה בתלת מגבירה את החוויה ותורמת מאוד לתחושה המציאותית שהסרט משרה על הצופים. אני אישית ראיתי כמה שישבו לידי שכיסו את העיניים שלהם מרוב פחד וכאלה שביציאה מהאולם דרכו כמה פעמים על הקרקע כדי להבין שהם כבר לא בסרט"
וואו זה נראה אחלה סרט לשבת בצהריים כשאני קצת עייף.
דווין ג'ונסון הוא הר שרירים שלא יכול להחזיק סרט שלם עליו.
פול ג'יאמטי סתם מביך את עצמו.
וכל קו העלילה לעוס - been there, whatched that
תודה על הביקורת. אכן הקלישאות שם מככבות יותר מהשחקנים.
הרמקולים ביס פלאנט באיילון חירחרו בכל קטע. אני לא יודע אם זה כתוצאה מהסרט הזה או שפשוט עבר זמנם אבל היה מזויעה לשמוע את זה.
אני מתחיל להנות פחות ופחות מהחוויה בקולנוע. אנשים מדברים כל הזמן, מסנוורים עם הפלאפונים, אוכלים נאצ'וס מסריח ומביאים מאכלים הזויים. במקרה אתמול אכלו לידי מוקפץ.
קצת ספויילרים:
כ"כ עיצבן שגם כאן בחרו בזוג גרוש שכמובן האשה הולכת עם בחור עשיר (1:1 סרט באותו סגנון).
אפקטים מצויינים אבל קיטשיים בטירוף. בכל סיטואציה האסון קורה בידיוק בזמן.
יש ללמוד מטעויות של אחרים, אנחנו לא חיים מספיק זמן בשביל לטעות כל כך הרבה.