כמו מנורות

JD9002 · שליחה #1 13/05/2015 21:59

שלום חברי הפורום.

משתף אתכם.

במהלך הערבים האחרונים ביליתי בתיקון ושיפוץ רסיבר עבור "עמית וינטאג'". ניתקלתי ברסיבר זה בשנאי אודיו (דרייבר) בדרגת ההגבר הסופית ! – ממש וינטאג'. השנאי לטעמי אחד התורמים לסאונד הרך והמלטף – "כמו מנורות". . הדרגה עובדת ב- CLASS AB אבל כנראה נותנת ביצועים יותר טובים קרוב יותק ל- CLASS A (לא ערכתי חישובים)- משום שלא שילבו דרגות Drivers Inverters אלא שמו שנאי מהפך נמנעו מעיוותים נוספים.... מעניין...

ומיהו הרסיבר ? AKAI AA-6600 – פאר יצירה יפנית ( ולא מותג AKAI העכשווי...)

מה דעתכם ?

tnsilver · שליחה #2 13/05/2015 23:01

זה באמת קצת כמו מנורות והתופעה הזו של שימוש בשנאי מוצא ברסיברים טרנזיסטוריים החלה להיעלם כבר בתחילת שנות ה-70'. אני לא יודע אם היה לה מקום אמתי בקרביים של אותם רסיברים או שמא זה שריד לארכיטקטורה הטבעית של עידן שפופרות הואקום.

רמקולים דורשים יותר זרם ופחות מתח ממה שמגברי מנורות (התקנים רבי מתח ומועטי זרם) מסוגלים בד"כ לספק ולכן היצרנים נהגו להשתמש בשנאים כדי להגביר את ההספק לרמקולים. לשנאים יש יתרון בהורדת העכבה הגדולה שמאפיינת סיגנל מנורתי למשהו שרמקולים מסוגלים לעבוד עימו ויש להם גם תפקיד בסינון DC.

מדוע אם כן מוצאים אותם ברסיברים טרנזיסטוריים מוקדמים - שהרי במכשור הזה יש פתרונות אלגנטיים יותר לכל הבעיות ששנאי מוצא באו לפתור במנורות? ממילא הבעיה המרכזית של מתח נמוך עם ולטאז' גבוה לא מאפיינת ציוד טרנזיסטורי, כמו גם הצורך בתאום עכבות.

אולי התעצלו \ התקמצנו \ היה חדש ומסובך מידי לבטל את שנאי המוצא על חשבון קבלי פילטר גדולים? אולי היו רגילים לשנאי מוצא? אולי היו במלאי? ה'מחיר' לשימוש בשנאי מוצא מתבטא ב-THD גבוה. במקרה שלהלן 0.8%. זה לא טוב מבחינת 'נאמנות למקור' מחד, אבל מאידך, אנחנו כבר יודעים שיותר מידי Hi-Fi לא תמיד נעים. לי יש יותר מתחושה שה'ליטוף' המדווח נובע ממניפולציה השראתית על הסיגנל. אני גם די בטוח שזה לא נחוץ. תופעת לוואי חמודה. אני טועה?

Kosh · שליחה #3 14/05/2015 11:26

זה לא כל כך מפתיע,בראשית ימי הטרנזיסטורים במגברים/רסיברים,הרבה חברות עברו מפסי היצור של שפופרות לטרנזיסטורים,ושמרו על טופולוגיה דומה כמו בתקופת השפופרות,כנראה מתוך שהתחום היה עדיין "חדשני" והשתמשו,כאמור,באותם פסי יצור ותכנון.רק מעט לאחר מכן,בהמשך שנות השבעים,למדו היצרנים איך לבנות למכתחילה מעגלים (נקרא להם "יעודיים"?) להגברה טרנזיסטורית מלאה,ללא "שאריות" בתכנון המעגלים מתקופת השפופרות.עברו אצלי כמה וכמה וינטאג'ים שהיו בנויים דומה מאוד לאקאי הזה,כולם היו משלהי שנות ה-60' תחילת ה-70'.האקאי הזה הוא גם מהתקופה הזאת,אפילו העיצוב החיצוני שלו מעיד על כך.

JD9002 · שליחה #4 16/05/2015 23:55

תודה לחברים על המידע הרב. אכן ה-AKAI הזה מ- 1969.

הייתה לי תוכנית לבדוק את עקום ההענות של הרסיבר אבל לא היה זמן מספק . הוא חזר בסוף השבוע לבעליו חובב הוינטאג'.

כפי שרואים בסכמה חוץ מן השנאי שובץ שם גם קבל צימוד של 2200uF שבטור עם שנאי בעל השראות גבוהה (קרוב לוודאי). אכן שני אלה בטור אינם "ידידים" של ביצועים גבוהים לא בתחום הענות התדר ולא בעיוותים נמוכים. ולמרות זאת זה "נשמע טוב".

יכול להיות שגם שבאותה תקופה היה המחסור בטרנזיסטורים משלימים בעלי מאפיינים זהים וזה הוביל את המהנדסים לפיתרון כזה כי אחרת היו נתקלים בבעיות של חוסר סימטריות המולידה חוסר יציבות ויותר מזה אפשרות "בריחה" של ה-BIAS ולפעמים גם עם תוצאות הרסניות.

anatoli15 · שליחה #5 17/05/2015 9:00

יכול להיות שאכן זה היה בגלל טרנ' חסר מסוג PNP שלא היה מספיק טוב. השד יודע מתי התחילו עם ה-quasi PNP שמסדר את זה, אבל אולי המגבר הזה היה לפני התקופה הזו.

בכל מקרה, ממה שידוע לי גם מקינטוש עשו דברים כאלה עם שנאי צימוד ביציאה. השנאים אחראים לחלק מהעיוותים והטענה היא שזה יוצר גוון "נעים" לסאונד.