כשהדיסק "נתן בראש" ל Vinyl

[nimitzg]

אני צעיר בפורום האנלוגי...מודה אז סבלנות וותיקי הפורום מתבקשת.

היום ישבתי והקשבתי ל Cream "Disraeli Gears" בסי די Polydor ‎– 531 811-2
ולהפתעתי הדיסק נשמע מעולה! בהשוואה לוויניל שיש לי 594003 .

הדיסק Digitally remastered at PolyGram Studios.
הבאס נשמע טוב יותר, נוכחות של הזמר ואפילו הבמה. הצליל היה נקי ומדוייק.

האם ה Vinyl מפסיד בקרבות?

[avile7]

אם יש לך פטיפון טוב+ראש טוב ותקליט נקי,
אין סיכוי לדיסק.
אלא אם כן תשתמש בקומפקט מאוד יקר,ועדיין תשמע הבדל מסוים,בגוון הצליל,
שזה כבר נתון לטעמך האישי.
למשל,יש כאלה האוהבים צליל דיגיטלי ממחשב,אני ממש לא התחברתי לגוון הצליל הנ"ל.
ככה בגדול בלי להתייחס לרכיבי המערכת שיש לך.

[HazooM]

האם ה Vinyl מפסיד בקרבות?

...

זה לא הפורמט, אלא מה ששמים עליו. מה לעשות שרוב התוכן ששמים על דיסקים כולל טווח דינמי יותר מדי מקומפרס שמקלקל את ההקלטות לגמרי, בזמן שבתקליטים פשוט אי אפשר לעשות את זה, וזו הסיבה היחידה ליתרון של התקליט על ה CD (או כל פורמט דיגיטלי). אם תיקח פטיפון, תשים תקליט כלשהו, "תקליט" אותו באופן דיגיטלי ואז תצרוב אותו על דיסק (או פשוט תנגן כקובץ) אתה תגלה שהדיסק נשמע אותו הדבר כמו התקליט.

[tnsilver]

אין כל פסול בדיסק שנשמע יותר טוב מתקליט. בהחלט יכול להיות וזה אפילו לא מפליא. אבל המקרה הספציפי הזה מוכר וחייבים לדעת מה משווים למה לפני שאפשר לדבר בהכללה על פורמט מדיה שלם.

הגרסה הראשונית מ-1967 (593003) היתה של Reaction באנגליה - היא הוקלטה במיקס מונו ועטיפת התקליט היתה דומה - אך שונה משהו מזו הנראית בתמונה. במקביל הוצגה גם גירסת סטראו מיקס (594003). לעומתה הגרסה הראשונית האמריקאית של ATCO (מק"ט 33-232) היתה מיקס מונו מהקלטה באולפני Atlantic בניו-יורק. גרסת הסטראו (מק"ט SD-33-232) הופצה במקביל. כדי לבלבל מחצית עולם כחמישים שנים מאוחר יותר - Polydor היו הבעלים של ההפצה הראשונית בסטראו בגרמניה (184105). כל שאר ההוצאות (למעט גרסה אחת של Polydor ביפן באיחור קל) הן Reissue. באופן מעניין המק"ט 594003 של גרסת הסטראו המשיך לשמש את Reaction באופן גנרי וחדל לייצג את הגירסה הראשונית. אותו מק"ט משמש גם להדפסות אוסטרליות ואירופאיות משנים מאוחרות יותר.

הגרסאות המקוריות של ATCO (מונו \ סטראו) שונות ללא ספק זו מזו. גרסת המונו האמריקאית עדיפה, כמו בעיני רבים, גם בעיני. המחלוקת הזו מוכרת.

במחצית שנות ה-80', הצטרפה אליה סוגיה נוספת. הוצאת ה-CD הראשונה בארה"ב ע"י Polydor - וזו הבאה אחריה של RSO גם בגרמניה, נושאות את אותו מק"ט (823-636-2) אך מבוססות, ע"פ השמועה, על מאסטר שונה. 'אומרים' ש-Polydor השתמשו במאסטר האמריקאי בעוד ש-RSO עשו שימוש במאסטר האנגלי. במקרה של של ה-CD קיימת דווקא נטייה בקרב מעריצים להעדיף את המאסטר האנגלי.

עכשיו לך תדע מה יש בתקליט ומה יש ב-CD... אפשר לייצר 20 מיליון CD ברחבי העולם וכולם ישמעו אותו הדבר בדיוק. אפשר להדפיס 20,000 תקליטים מסטאמפר אחד באותה מטבעה ועשרה אחוז מהם ישמעו אחרת...

[tomyeshuah]

זה לא הפורמט, אלא מה ששמים עליו. מה לעשות שרוב התוכן ששמים על דיסקים כולל טווח דינמי יותר מדי מקומפרס שמקלקל את ההקלטות לגמרי... אם תיקח פטיפון, תשים תקליט כלשהו, "תקליט" אותו באופן דיגיטלי ואז תצרוב אותו על דיסק (או פשוט תנגן כקובץ) אתה תגלה שהדיסק נשמע אותו הדבר כמו התקליט.

...

·

נכון מאוד. בעיקר לגבי מה שמתבצע בימינו \ רימאסטרים שונים, המתיימרים ל"שפר" את הסאונד ע"י ביצוע פעולות הגבלה, דחיסה והתערבות בהדגשת תדרים (ישנם חריגים, אך אני מתכוון לרוב). וזו הסיבה שאני צד קומפקט דיסקים בהוצאות ראשונות מהמחצית הראשונה של שנות השמונים, מתוצרת הולנד \ גרמניה \ יפן.

[nimitzg]

@tnsilver
·
מרתק.תודה על המידע הזה.
מדהים!

[avile7]

פעם ראשונה שנתקלתי אני ולבטח עוד המון כאן במידע הנ"ל.
מאיפה יש לך את כל הידע המאלף הזה?