ליבי עם סמסונג. באמת. היה ארוע מרשים. סרטי בילד-אפ לא נורמלים. נסיון לבנות ״ואוו״ עצום. האולם היה מלא בעובדי סמסונג, שבאו להריע למנכ״ל ולמותג. רוב הנואמים היו נשים. המון נקודות זכות. אלא שסמסונג לא קנו אותי. למה? הרי הטלפון שלהם הוא כנראה באמת המכשיר הכי טוב שיצא, המחיר שלו כנאה קצת יותר זול מהמתחרה והעיצוב שלו מרשים מאד. אז למה לא? בגלל כל אלה. תרימו רגע את האייפון שלכם. תסתכלו עליו. נניח שלא ידעתם מי ייצר אותו או איזה דגם הוא. איפה זה כתוב? האם בכל פעם שאני עונה לשיחה אני רואה כיתוב ענק של apple בפונט משונה? לא. למה? כי זה לא חשוב. אפל משחקת משחק עדין של חברה שחצנית/צנועה. האם על המקבוק פרו שעליו אני כותב עכשיו כתוב מי ייצר אותו? לא. מה המודל שלו? לא. באף מקום אין לוגו. למה? כי זה מפריע. מאד מפריע. אחרי שקניתי את המוצר, אני יודע של מי הוא ואני יודע מה הוא שווה. לא רוצה עיצוב שמאדיר את המותג. רוצה עיצוב פשוט, פרקטי, לא מתיימר ומדוייק.
עוד דוגמא? סמסונג החליטו לשנות את מערכת ההפעלה של המכשיר. את האיקונים הקטנים שכולנו התרגלנו אליהם יחליף כיתוב, ולכל משפחת אפליקציות יהיה צבע משלה. והנה עוד רעש בעייניים. הרי האיקונים העדינים, ובעקבותיהם השיפור המשמעותי ברזולציית המסך, נועדו כדי לנקות את השטח. אז מה טקסט עכשיו? אני לא יודע שאייקון עדין של מעטפה עם חץ משמעותו שלח? ובשביל מה אני צריך רעש צבעוני במסך שלי? מה אכפת לי שהטלפון ירוק, אנשי הקשר כתומים והוידאו סגול? סתם עוד הפרעה משמעותית בעיניים, בדיוק, אגב, כמו מסף הפתיחה של מיקרוסופט.
אז למה כם הייתי מצפה מסמסונג:
1. שתבנה מותג חזק, אבל לא על חשבוני. כמו שלא אלבש חולצה שעליה מוטביע בענק סמל המותג, כך איני רוצה לראות את לוגו החברה בכל פעם שאני מסתכל במסך הטלפון שלי. זה מאוס, מכוער ולא נכון עצובית
2. שתבנה את הטלפון החזק פיזית, המהיר, והנח ביותר להפעלה בלי שטויות. פיור סימפל., ואם אנדרואיד, אז עם כל היתרונות של מערכת פתוחה.
3. מחיר. יש מכשיר אחד יקר. מספיק. תנו לנו מכשירים טובים וזולים
4. שתתבונן על עצמה ולא על מתחרים. אלפ התחילה כחברה קטנה עם מגלומן גדול. המגלומן חשב קדימה ובנה עולם שלא תלוי בחברה שמייצרת אותו, וכולם יודעים מה המוצר שווה. כדי להשיק אייפון אפל לא מכינה דיל אפ היסטרי. להפך. היא לא אומרת כלום. המצגות של סטיב המנוח לא היו בית ספר למצגות בגלל הסרטים הבומבסטים והגרפיקה המרשימה. הם אות ומופת בגלל הפשטות שלהם. בזכות היכולת לתמצת מסר גדול במשפט אחד. אם תנתחו את הארועים של אפל לאורך השנים הם זהים. תחילה סיכום למשקיעים- מה היה לנו בזמן האחרון, אחר כך סיכום לקהל המעריצים- תראו איך הצלחנו במכירות וכמה אנחנו קוליים, ואז בהתרגשות גדולה, כאילו נולד להם ילד, יכריזו המנכ״לים על המוצר הבא. ואנחנו מאמינים להם שהם אוהבים את המוצר שלהם, כי אנחנו אוהבים אותו גם. למנכ״ל סמסונג, היה קשה להאמין. וגם הקהל נשאר אדיש. היחידים שמחאו כפיים היו עובדי סמסונג הרבים שהוזמנו לארוע. חבל כי יש לחברההזו המון מה להציע, ויש לי הרגשה שהטלפון שלהם היה הרבה יותר טוב עבורי מאייפון 6 למשל. אבל הפרטים הקטנים, הם אלה שיצרו אצלי תחושה של ״סורי, זה לא זה״.