בחיפושים אחראוזניות חדשות אני נתקל בהרבה נתונים טכניים שלצערי את רובם אני לא יודע לייחס לאיכות או למשמעות שלהם מבחינת סאונד.
החל מהתנגדות (מה אומרת התנגדות גבוהה מול נמוכה?) דרך רגישות וכל פרמטר טכני אחר.
אשמח להסבר או לקישור למאמר שמסביר קצת מה אפשר להבין מלקרוא מפרט של אוזניות.
תודה
הצילו -צריך הסברים בסיסיים
בגדול:Giladmos כתב:בחיפושים אחראוזניות חדשות אני נתקל בהרבה נתונים טכניים שלצערי את רובם אני לא יודע לייחס לאיכות או למשמעות שלהם מבחינת סאונד.
החל מהתנגדות (מה אומרת התנגדות גבוהה מול נמוכה?) דרך רגישות וכל פרמטר טכני אחר.
אשמח להסבר או לקישור למאמר שמסביר קצת מה אפשר להבין מלקרוא מפרט של אוזניות.
תודה...
התנגדות- ככל שההתנגדות נמוכה יותר, ככה "קל" יותר להניע את האוזניה עם מקור חלש ללא הגברה. בגדול, התנגדות של 32 ומטה אלו אוזניות שקלות להנעה, ואילו 40 מעלה בד"כ דורשות הגברה.
רגישות- נתון שכבר כולל בתוכו את רכיב ההתנגדות. ככל שהרגישות גדולה יותר, האוזניה מגיבה יותר טוב לווליום.
גודל הדרייבר(הרמקול של האוזניה)- ככל שהדרייבר גדול יותר, הוא מסוגל לשחזר יותר צלילים נמוכה. באוזניות IE דרייברים קטנים "מהירים" יותר ומגיבים טוב.
קח את כל הנתונים היבשים בערבון מוגבל. יש אוזניות עם רגישות נמוכה ביחס לאחרות אבל שנשמעות חזק יותר. יש עוד הרבה דברים שמשפיעים כמו מרחק הדרייבר מהאוזן, חומר הדרייבר, ויכולת האיטום וסינון הרעשים, עד האקוסטיקה וסוג הספוגים\ רפידות שיש לאוזניות.
קשה מאוד לעשות השוואה "יבשה" בין שתי אוזניות. הנתונים נותנים קווים כלליים ולא יותר. לדוגמא אוזנייה עם התנגדות של 16 אום (כמו הפיליפס פידליו L1) תעבוד טוב יותר מ ATH M50 עם התנגדות של 38 אום, כאשר מחברים את שניהם לסמרטפון, אבל פחות טוב מJVC S500 שלמרות שיש לה 32 אום, נשמעת חזק יותר משתי הקודמות
יש אגב דרך טובה יותר לבצע השוואות "יבשות"- כנס לאתר http://www.innerfidelity.com/ שם יש מדידות לא רעות על רוב דגמי האוזניות בשוק.
שם בעיקר ניתן ללמוד על האיזון הטונלי של כל אוזנייה- האם היא יותר "באסית" או "שטוחה" וגם מדידות של בידוד רעשים.
·
- epony
- חבר במועדון 10K

- תגובות: 10574
- הצטרף: מאי 2005
- נתן תודות: 645 פעמים
- קיבל תודות: 1367 פעמים
בגדול:
אוזניות עם נתון רגישות גבוה נהנות מיחס הספק לווליום עדיף, כך שניתן להגיע איתן לעוצמת סאונד יותר גבוהה. מרבית היצרניות מפרסמות נתוני רגישות ביחס להספק חשמלי מוגדר (לרוב מיליוואט אחד = 1mW), כך שהלכה למעשה נתון העכבה כבר מחושב פנימה (כי עקרונית העכבה היא היחס בין זרם להספק), אבל יש יצרנים (כגון סנהייזר) שמספקים נתון רגישות ביחס לזרם (לרוב 1 וולט או ליתר דיוק 1Vrms).
בגדול, הנתונים הנ"ל יכולים לקזז אחד את השני - כלומר נתון רגישות גבוה מפצה על נתון עכבה גבוה ובסה"כ מתקבל ווליום גבוה - אבל לרוב הם הולכים ביחד. מעבר לכך, ניתן לתכנן מבחינה הנדסית אוזניות שיהיו זהות בכמעט כל פרמטר מלבד שני הנ"ל: ראה למשל דגמים של BEYERDYNAMIC של אותה אוזניה בדיוק, רק עם נתון עכבה של 32, 250 או 600 אוהם לבחירת הצרכן.
מצד שלישי, חשוב לשים לב גם ל-OUTPUT IMPEDANCE או עכבת היצאה של המקור/מגבר שאליו מחברים את האוזניות. נהוג להמליץ על יחס של מינימום פי 8 בין עכבת האוזניות לעכבת היציאה של המקור/מגבר. היחס הזה נקרא DAMPING FACTOR, וכאמור עבור אוזניות עם נתון עכבה נמוך נדרש מקור/מגבר עם עכבת יציאה נמוכה פי 8 לפחות. לדוגמה, אוזניות עם עכבה של 32 אוהם לא יישמעו טוב עם מקור/מגבר בעל עכבת יציאה של יותר מ-4 אוהם. סיפור אמיתי: בתחילת הדרך, אייפודים ואייפונים "סבלו" מעכבת יציאה יחסית גבוהה. לדורות הראשונים של האייפודים הייתה עכבת יציאה של 32 אוהם, מה שאומר שאוזניות עם נתון עכבה של פחות מ-250 אוהם פשוט לא נשמעו איתם טוב!! רק בדור הרביעי של דגמי האייפוד השונים נפל לאפל האסימון ונתוני העכבה של הדורות המאוחרים יותר ירדו מתחת ל-10 אוהם ואפילו מתחת ל-1 אוהם עבור הדגמים האחרונים.
דרך אגב, באותו אתר שעידו המליץ עליו יש הסברים מעולים לגבי מדידות ונתונים טכניים (והם בדיוק מוסיפים עוד הסברים בימים אלה)
http://www.innerfidelity.com/headphone- ... procedures
http://www.innerfidelity.com/content/he ... e-response
ואם כבר עושים השוואות, אז אני ממליץ בחום על הכלי הגרפי הבא, שמאפשר להשוות מדידות טכניות של עד ארבעה דגמי אוזניות שונים במקביל: http://graphs.headphone.com
נ.ב. הנה עוד בלוג מעולה שמסביר בצורה די פשוטה (אבל יודע גם "לסבך" כשצריך) המון נושאים טכניים סביב אוזניות וציוד נלווה - אני מקשר כאן להסברים על עכבה, אבל אני ממליץ בחום לקרוא את כל הבלוג מההתחלה ועד הסוף!
http://nwavguy.blogspot.co.il/2011/02/h ... dance.html
- IMPEDANCE = עכבה = כמה זרם חשמל עובר בפועל מהמקור/מגבר לאוזניות עצמן
- SENSITIVITY = רגישות = כמה מההספק החשמלי מיתרגם לעוצמת סאונד
אוזניות עם נתון רגישות גבוה נהנות מיחס הספק לווליום עדיף, כך שניתן להגיע איתן לעוצמת סאונד יותר גבוהה. מרבית היצרניות מפרסמות נתוני רגישות ביחס להספק חשמלי מוגדר (לרוב מיליוואט אחד = 1mW), כך שהלכה למעשה נתון העכבה כבר מחושב פנימה (כי עקרונית העכבה היא היחס בין זרם להספק), אבל יש יצרנים (כגון סנהייזר) שמספקים נתון רגישות ביחס לזרם (לרוב 1 וולט או ליתר דיוק 1Vrms).
בגדול, הנתונים הנ"ל יכולים לקזז אחד את השני - כלומר נתון רגישות גבוה מפצה על נתון עכבה גבוה ובסה"כ מתקבל ווליום גבוה - אבל לרוב הם הולכים ביחד. מעבר לכך, ניתן לתכנן מבחינה הנדסית אוזניות שיהיו זהות בכמעט כל פרמטר מלבד שני הנ"ל: ראה למשל דגמים של BEYERDYNAMIC של אותה אוזניה בדיוק, רק עם נתון עכבה של 32, 250 או 600 אוהם לבחירת הצרכן.
מצד שלישי, חשוב לשים לב גם ל-OUTPUT IMPEDANCE או עכבת היצאה של המקור/מגבר שאליו מחברים את האוזניות. נהוג להמליץ על יחס של מינימום פי 8 בין עכבת האוזניות לעכבת היציאה של המקור/מגבר. היחס הזה נקרא DAMPING FACTOR, וכאמור עבור אוזניות עם נתון עכבה נמוך נדרש מקור/מגבר עם עכבת יציאה נמוכה פי 8 לפחות. לדוגמה, אוזניות עם עכבה של 32 אוהם לא יישמעו טוב עם מקור/מגבר בעל עכבת יציאה של יותר מ-4 אוהם. סיפור אמיתי: בתחילת הדרך, אייפודים ואייפונים "סבלו" מעכבת יציאה יחסית גבוהה. לדורות הראשונים של האייפודים הייתה עכבת יציאה של 32 אוהם, מה שאומר שאוזניות עם נתון עכבה של פחות מ-250 אוהם פשוט לא נשמעו איתם טוב!! רק בדור הרביעי של דגמי האייפוד השונים נפל לאפל האסימון ונתוני העכבה של הדורות המאוחרים יותר ירדו מתחת ל-10 אוהם ואפילו מתחת ל-1 אוהם עבור הדגמים האחרונים.
דרך אגב, באותו אתר שעידו המליץ עליו יש הסברים מעולים לגבי מדידות ונתונים טכניים (והם בדיוק מוסיפים עוד הסברים בימים אלה)
http://www.innerfidelity.com/headphone- ... procedures
http://www.innerfidelity.com/content/he ... e-response
ואם כבר עושים השוואות, אז אני ממליץ בחום על הכלי הגרפי הבא, שמאפשר להשוות מדידות טכניות של עד ארבעה דגמי אוזניות שונים במקביל: http://graphs.headphone.com
נ.ב. הנה עוד בלוג מעולה שמסביר בצורה די פשוטה (אבל יודע גם "לסבך" כשצריך) המון נושאים טכניים סביב אוזניות וציוד נלווה - אני מקשר כאן להסברים על עכבה, אבל אני ממליץ בחום לקרוא את כל הבלוג מההתחלה ועד הסוף!
http://nwavguy.blogspot.co.il/2011/02/h ... dance.html

