מצאת לך באמת... לא פחות ולא יותר In through the out door. התקליט הכי עטוף בהיסטוריה. חביבי, 'סכום סמלי' לא יעזור לך כאן. מדובר בפריט לאספנים. למקורי יש 'מעיל' שבנוי מלא פחות מחמש שכבות:
ברור שהייתי רוצה אבל במקרה הזה אין לי ספק שאף אחד לא יעזור. לא ציפיתי שלגבי עטיפה תהיה בעיה.
ככל הנראה אפנה ל ebay או פורומים שמתמחים בשידוך עטיפה/תקליט (חוסרים)
העובדה היא שלי יש עטיפה ללא תקליט של dark side of the moon ואם היה כאן בחור שיש לו תקליט ללא העטיפה(כמו שקרה לי ובטוח יש עוד רבים שהתפקשש ותקליט נכנס לעטיפה לא נכונה לפני שנים) כך ניתן לעזור...
בוודאות היתה לי עטיפה של התקליט (נתלה על הקיר..)
אחפש לך.
אגב התקליט נחשב כפחות טוב של הלהקה ש"גססה" באותם ימים ג'ימי פייג' היה מכור לסמים, לג'ון בונהם(שעתיד למות שנה מאוחר יותר) זרמה וודקה בגוף במקום דם ורוברט פלאנט חשב לפרק את הלהקה בין הייתר לאחר שבנו מת שנתיים לפני(השיר All my love שהיה הלהיט היחידי מהתקליט מוקדש לו) ובלי קשר רוק כבר היה פאסה באותם ימים.
היחידי שתיפקד היה ג'ון פול ג'ונס שהתקליט רשום על שמו וניתן לשמוע שימוש נרחב בקלידים וסינטי.
אני מאד אוהב את השיר Carouselambra שיר שאיכשהו התפספס
תן לי פינג תזכורת ואבדוק לך
נערך לאחרונה על ידי TalThorens ב 12/08/2014 15:23, נערך פעם 1 בסך הכל.
ואכן לא אלבום טוב לטעמי של זפלין,
יש לי אותו גם בתקליט,
ואני חייב לציין שלפחות בעותק שאצלי, הסאונד לא משהו בכלל,
בלי קשר לעובדה שהמוזיקה באלבום הזה, זה לא גולת הכותרת שלהם.
דווקא השיר שאני הכי אוהב באלבום הזה I'm Gonna Crawl
ג'ימי פייג' - סמים? לא יכול להיות! הנה, תראו אותו כאן בהופעה. זה סמים? כולה קצת 'עייף'
החביב עלי באלבום הזה הוא דווקא In the Evening
מה אתכם? איזה הספדים מיותרים... האלבום מדהים! הנה כבר 40% ממנו עלו כאן על תקן של 'הכי'... דווקא את All of my Love אני לא מסוגל לשמוע יותר. כמו Stairway... פיתחתי אלרגיה. לדעתי CODA הכי פחות מוצלח - וגם הוא אלבום פנטסטי!
jade4u כתב:בשל התמונה בבר של האלבום, כשהייתי מדפדף בארון התקליטים של אבא
תמיד חשבתי שהאלבום הזה הוא אלבום של Tom Waits
...
זו אפילו לא שגיאה! זה מתבקש מאליו. בגלל דימויים כאלה:
וכאלה:
הגבר עם הכובע בבר... המלנכוליות.. עשן הסיגריות... הברמן המוזנח... על כל זה פשוט כתוב Tom Waits - זו החתימה שלו. מבוגרים ומנוסים מנער בארון התקליטים של אביו היו 'נופלים' בפח הזה...
אם כבר מדברים על אלבומים "פחות מוצלחים" (ביטוי קצת משקר..): בשבילי presence היה אלבום של רצועה ראשונה (achilles האגדי) והאחרונה (tea for one).
בהחלט נחשב עוף מוזר שלהם ולא מזכיר את הריפים הידועים שלהם, המלודיות והטקסטים ולדעתי עד היום לא מוערך ע"י המעריצים.
אם אני לא טועה פעם חברי הלהקה התבטאו שמבחינתם זה התקליט הכי אהוב עליהם.
מהאזנה להאזנה אני מתאהב גם בשאר הרצועות ובראשם: royal orleans (מאחורי השיר הזה סיפור מעניין), Nobody's Fault but Mine.
אני חייב להודות שלקח לי 18 שנה להבין אותו אבל עכשיו אני על הגל
No body's fault but mine הוא יצירה אדירה. בכלל התקליט הזה Presence הוא אחד המבריקים בהיסטוריה - ולא הרבה קלטו אותו. אצלי הוא מדורג שני אחרי LZ-II.
אגב... בקיץ 77' הייתי בהופעה של LZ ב-Tampa בפלורידה במסגרת הסיבוב האחרון שלהם בצפון אמריקה. Presence היה חדש והם ניסו לשווק אותו בהופעות. לא התקבל יפה. הוא לא קליט כמו II. בעיית ה'סמים' של פייג' הייתה כל כך 'לא בעייה' שהוא בקושי הצליח לזוז על הבמה. ממילא נראה כמו שלד מהלך. כתוצאה מכך שהוא לא היה מסוגל לזוז, ההופעה התקצרה (פחות משעה) ושלחו אותנו הביתה בתירוץ שיש אתראה על סופת טורנאדו שעומדת לשטוף את האיזור.
איזה טורנאדו ואיזה נעליים... היה יום מקסים ואנשים הפריחו טבעות עשן ממה שהם עישנו. פרצה מהומת יום הדין. המשטרה בטמפה זה לא משטרת תל-אביב בהפגנות שמאל\ימין בכיכר רבין. הם הגיעו עם כלבים ואלות מתוגברים במיליציות של משרד השריף המקומי (גברים גדולים ואלימים בלי שיניים שההורים שלהם קרובי משפחה שהגיעו לאירוע עם כל האמל"ח הפרטי מהבית) וירו גז מפדרלים 40 מ"מ לכל עבר. היו המון עצורים והמון פצועים ואני (בן 14) איבדתי את ההכרה. פינו אותי למשרד של השריף ואח"כ שלחו אותי הביתה בליווי עובדת סוציאלית (בטיסה לבוסטון). את החברים שהגעתי איתם, שהיו קצת יותר מבוגרים, שלחו לקלבוש ב-county. חוויה!!! אבא שלי היה מאוד גאה בבן שלו שהגיע הביתה משוך בתנוך האוזן ע"י 100 ק"ג של עובדת רווחה פדרלית. הוא גם אהב את חשבון ההוצאות ששלחו לו בעבור השיפינג אנד הנדלינג.
חוויה של פעם בחיים! כמה אני מוכן לשלם לחזור בזמן לאותו סיבוב איצטדיונים מפורסם ב 77. סיבוב ששבר הרבה שיאי דציבלים וקהל..
אפילו הייתי מוכן ליהיות הטלויזיה שהם העיפו מקומת המלון...
אותו סיבוב האחרון הרציני שלהם(והאחרון בארה"ב).. אז הודיעו לפלאנט על מות הבן שלו והשאר היסטוריה...
מצד שני עדיף ככה... אם דברים היו מתגלגלים אחרת אולי הם היו מזדחלים לשנות השמונים ולא זוכים לכבוד "אגדה"
רציני רציני. הייתי פרחח גדול פעם. בסוף אותו החודש ברחתי מהבית שוב להופעה ב-Oakland בקליפורניה. הייתי בן 14. זה רחוק כמו פאריס מת"א. נסעתי עם השכן שלי - בן ה-17 שכבר אז היה 'משאיל' מכוניות ספורט מאנשים שהוא לא הכיר... היינו שני טמבלים. שלושה שבועות אח"כ היו הופעות בניו-יורק ופנסילווניה. קל"ב. מי ידע? לא היה אינטרנט והיינו ילדים סתומים...
בachilles מצאתי כמה דברים מעניינים שכל פעם גורמים לי להתרגש מחדש:
- שימו לב שבנוזנו רוצח(לא פחות!) את סט התופים שלו, שבכלל נשמעים כ"כ משוחררים שעוד שניה מתפרקים.
המקצב (בעיקר בבתים של החלקים הראשונים של היצירה) והתיפופים של ג'ונס על הבאס משתלבים באופן מושלם ויוצרים תחושה של קטר דיזל ישן דוהר במהירות .
לקראת סוף השיר מחליף מקצב. תענוג. וכל זה מתחיל בהעברת הנצרה לאוטומט - 6:50
והקטע היפה בכל הסיפור שהוא תופף על סט יחסית פשוט ומינימליסטי ... כל כך פשוט שזה כואב
- פייג' שהשתמש במספר רב של ערוצים להקליט את קטעי הגיטרה, נדיר לדרך שבה עבד והתוצאה מעניינת...
(בהופעות היתה לו בעיה עם הביצוע בגלל אופן ההקלטה)
מי שיקשיב בריכוז לסולו יוכל לשמוע את האצבאות של ג'ימי על הפרטבורד.
האמת? עדיין לא הצלחתי למצוא את המילים לתאר את הסולו..לשמוע את את הגיטרה צורחחת באזור 4:46 דק'.. את האצבעות מטיילות בסולם באזור 4:15...
לקראת סוף היצירה תענוג לשמוע את הגיטרה מסתלסלת ימינה ושמאלה ומתמזגת עם פלאנט באזור 6:00דק'
-פלאנט לא יכל למצוא טקסט יותר טוב מזה:
Oh Albion remains, sleeping now to rise again
The mighty arms of Atlas, Hold the heavens from the earth... אף פעם לא עניינו אותי השטויות של המיתולוגיה היוונית אבל לפעמים מרגיש לי כאילו היא אמיתית. אפשר רק לדמיין את אטלס..
תחילת השיר וסיומו כ"כ שונים ממה שרגילים לשמוע ולא בנאלים
בכלל מי שאמיץ שינסה להקשיב לשיר כמה פעמים וכל פעם להתרכז בכלי אחר(רק הגיטרה דורשת כמה הרצות). הנאה מובטחת
אין טעם להביא קישור ליוטיוב...שיר כזה חובה לשמוע בתקליט.
אני יכול להמשיך עוד שעות לנתח אותה מצטער על החפירות אבל זו אחת היצירות הכי גדולות של הרוק ובטח הכי אנדררייטד.
[quote="אייל_ר"]אני יכול להמשיך עוד שעות לנתח אותה
מצטער על החפירות אבל זו אחת היצירות הכי גדולות של הרוק ובטח הכי אנדררייטד.[/quote]לא נורא. :lol:
אני עושה את זה כבר 35 שנים ואני ממש לא מצטער על אף דקה. זה לא נגמר, לא נמאס, וזו באר ללא תחתית... אני חושב שבמהלך השנים רכשתי כל אחד מהתקליטים של LZ לפחות שלוש פעמים. יש לי כאלה שנשחקו עד לכמעט טראק ריק וחלק. אין עליהם. תופעה היסטורית. ל-Presence יש נוכחות פנומנלית. כל מי שמקשיב לו בשנייה שהמחט מגיע לטראק הראשון לא יכול שלא להרגיש בה. ק-ס-ם!
אם כבר under-rated מה עם Houses of the Holy??? איך No Quarter? לא אלוהי?
1. ל-Presence יש נוכחות פנומנלית. כל מי שמקשיב לו בשנייה שהמחט מגיע לטראק הראשון לא יכול שלא להרגיש בה. ק-ס-ם!
2. אם כבר under-rated מה עם Houses of the Holy??? איך No Quarter? לא אלוהי?
3.הופעה חיה - 1977
4.אחר-כך אפשר לשוחח גם על האספקטים האפלים והלא נוחים של LZ, כמו היחס שלהם למעריצות וההתנהגות שלהם כלפיהן כך ש'מעשים מגונים' זה חביב וידידותי לעומת מה שהם באמת עשו. גם הגניבות המוכרות שלהם של כל-כך הרבה מהחומר שלהם (שהוא בכלל לא שלהם)... לא כל הנוצץ זהב...
...
1. ומי שלא הבין עד עכשיו לא מאוחר להתחיל לנסות. אזהרה: ייקח לכם כמה שנים להבין..
2. אכן אלוהי אבל אין לי כח להכנס לחפירות גם עליהם...
3. כמה שהוא שממממן דובי
4. הכל ידוע אבל אני מסתכל על זה מזווית אחרת : לא כל הזהב נוצץ.
·