נמר,
פגז של שרשור!
אתם מזכירים לי אותי לפני איזה 7 שנים כשהכרתי את AVS בהתחלה.
הסיפור שלי ושל האתר כדילהלן:
היה לי, בתור ילד, חלום שיהיה לי טלויזיה גדולה מאוד וטלויזיה קטנה מאוד. עם השנים הבנתי ששניהם לא יתממשו עד שהטכנולוגיה תבשיל, ושיש לי טעם בעייתי (אני רואה "בעיות").
הפלאזמה הראשונה שהופיעה בארץ למטרת קולנוע ביתי היתה מזעזעת, אבל הצלחתי לזכות בה (אחרי השקעה שהיום היתה מקבילה בערך ל-50K בערך) באחד המכרזים ביום טוב. זה היה ה- HTM-42A של פוג'יטסו, והיא היתה, כמובן, בכלל מתוכננת להיות מסך של תצוגה בתערוכות ובמקומות מסחריים... מיד קפצתי ל-AVS, המקום היחיד שבעצם היה פורומים של וידאו ולאט לאט למדתי את התחום ולחצתי על הבעלים לפתוח את פורום הפלאזמות (שכיום אינני משתתף בו יותר מפעת קוצר זמן) ובעיקר ביליתי בפורום מעבדי הוידאו. את המעבד הראשון קניתי לא הרבה זמן לאחר מכן, ומיד החזרתי אותו (משלוח חזרה לארה"ב לאחר שלא ביצע את משימתו כראוי).
נוצר קשר עם האדם היחיד ב-AVS שהיה ישראלי - רן מויאל, שהביא אותי לתפוז. לא הייתי פעיל במיוחד, אבל מדי פעם הייתי כותב להם מאמרים וכתוצאה מכך קיבלתי סטטוס אדום. שם גם פגשתי את מרטין, אחרי אחד מחיפושי השדרוג השנתיים שלי (הוא הרים לי טלפון מאירנלד והמליץ לי להתקשר למולי).
זה היה אחרי אחד מהשבועות הקשים של אינספור שרשורים על כבלים, הגברה, טרנספורטים וכו', שהיה מפגש היכן שהוא (ללא מרטין, הוא היה בחו"ל) ולאחר שנפגשתי עם חיים פעמיים (במפגש ההוא ואח"כ אצלי בבית), בעצם נחתה עלי ההבנה שהגיע הזמן לאתר בתחום הזה. חיים מיד קישר את כולנו יחד, ויצרנו קשר כמעט עם כל "הכבדים" מתפוז, ובמיוחד את יניב. היתה בהחלט נכונות לעזור, והבעיה הגדולה היתה מציאת תוכניתן. התוכנית המקורית היתה שיניב יתכנת ואני ומרטין נהיה בעצם אחראים על התוכן. מכיוון שיניב היה אוטוטו בדרכו לחתונה ולא היה לו זמן להתעסק עם זה, הסיפור לא הסתדר וכבר חשבנו שכל הרעיון יתפרק.
בסופו של דבר, מכיוון שמדובר היה בשלהי החורף, ואני כמו כמעט כל שנה, מאבד את קולי (בעיה חוזרת) לכמה ימים בעונות המעבר - זה גם מה שקרה הפעם. הרבה מאוד מהעבודה שלי זה דיבור בטלפון, אז נאלצתי לקחת כמה ימי חופש מהעבודה. במהלכן (כמובן כולל כל הלילה והיום) קיבלתי טיפה עזרה מחבר מהמילואים שהכיר PHP והפנה אותי ל-PHP NUKE, תוכנת OPEN SOURCE שהיתה התחלה טובה למה שאנחנו היינו צריכים.
בתוך יומיים כל הסיפור היה מוקם, כולל שם הדומיין, חבילת אירוח (8 דולר בחודש, על חשבון מרטין...) ולוגו ראשוני (העין של ESCHER עם רמקול קטן במקום גולגולת במרכזה). הרעיון היה להריץ את האתר למשך כשלושה חודשים, לחפש תוכניתן קבוע ולבדוק הוספות. בשלב הזה כנראה שהחור העצום בתחום קרא לכל העולם כי בתוך כמה ימים היו לנו כמה מאות משתמשים... זה כבר היה חי ולא היתה ברירה אלא להתחיל ולתמוך בזה... הבאגים התחילו להשתולל והיו דרישות לתוספות למערכת כמו מע' סקרים חזקה, אלבום תמונות וכו'.
לאחר כמה שבועות היתה לנו פריצה לאתר, דבר טוב כי למדתי מצויין מה אני עושה לא בסדר. זה כמובן הוסיף המון, אבל למזלנו לא אבד המון חומר, ולאחר פעולת שחזור קלה, והרבה עבודה לסתום את החורים - היינו במצב טוב.
אחרי כמה חודשים עשינו את המפגש הראשון שלנו (יש וידאו שלו ביוטיוב:
http://www.youtube.com/watch?v=0xjvdEIvf4U
האתר גדל, וחיש מהר השתלט לנו על החיים... בהמשך היו עוד כמה דברים מעניינים כמו הוספת מודול לוחות המכירה, וכמובן מודול ביקורות המוצרים שגם עבורו לקחתי כיומיים חופש לכתוב.
בשלב הבא החלטנו לעשות תערוכת קולנוע ביתי. זה כמובן היה רעיון של מרטין ואני כפסימיסט קבוע אמרתי לו שזה נראה לי מופרך שנצליח להרים את זה בלי כל נסיון קודם. הוא הסביר לי בסבלנות שהוא הרים מבצעים מסובכים יותר באירלנד (אבל במקרה הזה, הוא היה רחוק). ללא כל פגישה, וללא כל בעיה, מרטין אירגן הכל מרחוק. זה היה כמו להביט בניתוח לב פתוח, אבל כשהרופא המנתח נמצא בחו"ל ועושה הכל בטלפון...
כמובן שבועז ואני עזרנו בצד הלוגיסטי בארץ, אבל 99% היה החזון והמרץ של מרטין. ההצלחה היתה פנומנלית ואיתה גם הגדילה של האתר שמנה אז רק כמה אלפי משתמשים. עם ההצלחה בא גם החשבון וחברת האירוח שלנו בארה"ב כמעט העיפה אותנו בגלל שהאתר גדל כל כך. לאחר מסע שכנועים, הצלחנו לשכנע אותם להעביר אותנו שרת (לשרת שקט יותר) ולהמשיך, רק בתשלום של כ-25 דולר בשנה...
לקראת אותה תערוכה החלטנו שמן הראוי לבחור לוגו רציני, וכך החל מסע של כמה חודשים שבהן ניסינו כל מני גרפיקות, הן נשלחו לחו"ל ומרטין פסל אותן זה לאחר זה חחח... לאחר מרתון דיונים טלפוניים עלה במוחנו הקולקטיבי רעיון שמאחוריו פילוסופיה שלמה (אני חושב שנדון הרעיון מאחורי הלוגו) ולאחר איזה 4-5 שינויים, קיבלתי את האוקיי ויצאנו עם מראה חדש.
שוב תכננו תערוכה השנה, אבל המצב שוב החמיר כשראינו שאנחנו שוב קצרים במקום וברוחב סרט (קרה שאפילו נחסמנו ליום שלם עקב שימוש יתר ברוחב הפס המוקצה לנו) וחברת האירוח הבהירה שלא נוכל להגדיל יותר את החבילה שלנו. הוחלטה החלטה קשה להכניס פרסומות ולאחר מכן לקח כחצי שנה למצוא את החברה המתאימה (דובר על שיתופים עם YNET ואפילו עם נענע, אבל זה לא יצא לפועל). לאחר מכן פצחנו בכחודשיים של ניסויים על הפרסומות (זכורה במיוחד הפרסומת לקרחת שהביאה למרטין את הסעיף). הכספים זרמו מאוד לאט ובינתיים חיפשנו מקום חדש לארח את האתר. לבסוף החלטנו להעבירו ארצה (המון תלונות על מהירות) באותו שלב (זה המון עבודה להעביר את האתר ולכן רצינו לעשות הכל במכה) ולבסוף בחרנו ב-VPS (חבילה כבדה למדי) שכמובן כבר עלתה הרבה עשרות דולרים בכל חודש, במימון של הפרסומות.
גם הפעם, לקראת התערוכה, עשינו שינוי לאתר והפכנו אותו לטיפה יפה יותר
לקראת ההכנות לתערוכה של השנה כבר הבנו שיש לנו בעיה, ולאחר פריצה נוספת לאתר (הפעם מחוכמת בהרבה !) החלטנו לעבור לשרת משלנו שבו נוכל לקבל שליטה מלאה על הכל. כאן כמובן כבר מדובר על מאות דולרים בכל חודש, ולשמחתנו שרדנו גם את התערוכה השנה (למרות שהמעבר לשרת החדש נדחה לאחר שהתערוכה התקיימה, למרות המון נפילות השרת הישן לפני ותוך כדי התערוכה...). גם במהלך התערוכה, תאמינו או לא, נאלצתי לעשות שינויים ותיקונים באתר דרך הטלפון הסלולרי שלי
לאחר עזרה מחבר האתר GUYPICK, הצלחנו לשפר את מהירות האתר (למרות הפרסומות) וכיום הוא יציב, על שרת חדש ועובד כהלכה לראשונה מאז כמה וכמה חודשים בעייתיים...
בקיצור, כשאתם מדברים על מישהו ללא חיים, תחשבו עלינו: עלי, על מרטין ולאחרונה גם על ליאור, ישראל, נמר, איל וכמובן כל שאר המנהלים והאנשים הנפלאים שנמצאים איתנו כאן באתר והופכים אותו למה שהוא כיום. כיום אני מרגיש יחסית נינוח, עובד על האתר רק כמה שעות ביום. בהתחלה היו מצבים שבהם עבדנו כמעט מסביב לשעון עם שעתיים שנה על האתר, להפוך אותו למה שהוא
תודה ענקית לכולם
