אני מתקין את ה denon dl-110 על פטיפון פשוט של טכניקס (sl-b2).
1. לפי הספק של הפטיפון, המסה האפקטיבית של הזרועה היא 12 גרם, בלי הראש כמובן. הם לא מציינים האם זה כולל את ה"שלה" או לא.
2. הם מציינים שמשקל הראש שמתאים לזרוע הוא 6-9.5 גרם
3. המשקל של הראש הנ"ל הוא 4.8 גרם, קרי, קצת מתחת למשקל הרצוי.
4. אני משער שדנון מכירים את הנושא של משקל הראש הנמוך והם מספקים לוחית מתכת, שאפשר להוסיף לראש בהתקנה. טרם מצאתי מה משקלה...
5. ניסיתי לחשב תדר תהודה כאן: http://www.vinylengine.com/cartridge_da ... Calculator אבל, אני לא מבין מה זה Fastener Mass: ומה זה Compliance... אני משער ש FASTNER MASS זה כמה משקולת אני מוסיף לראש - קרי - לוחית המתכת של דנון, אבל זו השערה פרועה. לא מצאתי מידע על הפרמטר השני, כך שלבסוף, לא יכולתי לחשב רזוננס ולוודא שלא אקבל גבוה מדי.
לכן, האם אני מבין נכון - בלי שום חישוב - שמשום שטכניקס ממליצים על ראש בין 6 ל 9.5 גרם, בעוד הדנון הוא 4.8 גרם, שנכון להוסיף את לוחית המתכת?
אני יודע שזה לא פטיפון היי אנד או אפילו מתקרב לזה, זה ברור. אבל עד שאקנה אחד אמיתי...
תודה על כל עזרה.
שאלה בקשר למשקל ראש DENON-DL110
- tnsilver
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
כבר דיברתי על הנושא הזה בהרחבה בשרשור שעוסק ב'התאמת ראש לזרוע'. כדאי לך להעיף מבט, זה עשוי לפתור לך הרבה תעלומות.
הכוונה ב-'fastners' היא לכל דבר ש'מהדק' את הראש לשלה, כלומר ברגים, אומים ותושבות פלסטיק. אם אין לך משקל דיגיטלי מדוייק שבאמצעותו אתה יכול לשקול את כל הרכיבים הללו - נהוג לקחת משקל של 0.5 גרם כערך ברירת מחדל.
ה-compliance או ה'הענות' (מידת הקפיציות) של ה-DL-110 היא 8 יחידות cu. חידת cu אחת שווה ל-1 כפול 10 בחזקת מינוס 6 (מיליונית) של ס"מ\דין. הבעיה האמיתית היא ש-Denon, כמו כל היצרנים היפנים, מפרסמים את הנתון הזה בתדר של 100Hz, בניגוד ליצרנים האירופאים שמפרסמים היענות בתדר של 10Hz. אין נוסחת חישוב מדויקת להמרה בין היענות בתדר של 100Hz וזו בתדר של 10Hz. נהוג, לשם המרה 'גסה' להכפיל את המספר במקדם של בין 1.5 ל-2.0. עם זאת, הקונצנזוס בקהילה מדבר, עבור ה-DL-110 על ערך של מעט מתחת ל-20 cu בתדר של 10 הרץ. הראש עצמו שוקל 4.8 גרם.
מסה אפקטיבית של זרוע היא נתון קבוע של הזרוע על-כל חלקיה - כולל השלה (לא כולל הראש והמהדקים). Technics אכן מאשרים שהמסה האפקטיבית של הזרוע של ה-SL-B2 היא 12 גרם.
עם הנתונים האלה, אפשר עתה לבדוק את תדר הרעד (הדהוד) Resonance Frequency:
הנוסחה לחישוב תדר הרעד היא כזו:
תדר = 159 חלקי השורש הריבועי של ((מסה אפקט' + משקל הראש + משקל הברגים) כפול (הענות המנוף ב-cu))
שורש ריבועי של 346 = 18.60
ועכשיו ניקח 159 (שהם 1000 חלקי שני פאי) ונחלק ב-18.60
18.60 \ 159 = 8.548. הרץ
מכאן אנו יכולים להסיק שה-Denon DL-110 יכול להתאים, באופן עקרוני, לזרוע של ה-SL-B2 אבל אנחנו באיזור התחתון המאוד גבולי.של 8 הרץ. היה עדיף 'ליפול' על תחום של בין 9 - 12 הרץ וזאת ניתן להשיג באמצעות משקולת שלה (והיה עדיף להימנע ממנה בכלל).
כדי לדעת איזה משקל אידיאלי להוספה במקרה הזה - תוכל לגשת למחשבון הזה (הלינק כולל מסת זרוע של 12 גרם) ולבדוק היכן אתה 'נופל' מבחינת תדר ההדהוד. שים לב להערה בתחתית העמוד. מדובר בהערכה בלבד וההתייחסות היא להיענות בתדר של 10 הרץ בלבד.
הכוונה ב-'fastners' היא לכל דבר ש'מהדק' את הראש לשלה, כלומר ברגים, אומים ותושבות פלסטיק. אם אין לך משקל דיגיטלי מדוייק שבאמצעותו אתה יכול לשקול את כל הרכיבים הללו - נהוג לקחת משקל של 0.5 גרם כערך ברירת מחדל.
ה-compliance או ה'הענות' (מידת הקפיציות) של ה-DL-110 היא 8 יחידות cu. חידת cu אחת שווה ל-1 כפול 10 בחזקת מינוס 6 (מיליונית) של ס"מ\דין. הבעיה האמיתית היא ש-Denon, כמו כל היצרנים היפנים, מפרסמים את הנתון הזה בתדר של 100Hz, בניגוד ליצרנים האירופאים שמפרסמים היענות בתדר של 10Hz. אין נוסחת חישוב מדויקת להמרה בין היענות בתדר של 100Hz וזו בתדר של 10Hz. נהוג, לשם המרה 'גסה' להכפיל את המספר במקדם של בין 1.5 ל-2.0. עם זאת, הקונצנזוס בקהילה מדבר, עבור ה-DL-110 על ערך של מעט מתחת ל-20 cu בתדר של 10 הרץ. הראש עצמו שוקל 4.8 גרם.
מסה אפקטיבית של זרוע היא נתון קבוע של הזרוע על-כל חלקיה - כולל השלה (לא כולל הראש והמהדקים). Technics אכן מאשרים שהמסה האפקטיבית של הזרוע של ה-SL-B2 היא 12 גרם.
עם הנתונים האלה, אפשר עתה לבדוק את תדר הרעד (הדהוד) Resonance Frequency:
הנוסחה לחישוב תדר הרעד היא כזו:
תדר = 159 חלקי השורש הריבועי של ((מסה אפקט' + משקל הראש + משקל הברגים) כפול (הענות המנוף ב-cu))
- מסה אפקטיבית - 12 גרם
- משקל הראש - 4.8 גרם
- משקל הברגים - 0.5 גרם
- הענות - cu 20
שורש ריבועי של 346 = 18.60
ועכשיו ניקח 159 (שהם 1000 חלקי שני פאי) ונחלק ב-18.60
18.60 \ 159 = 8.548. הרץ
מכאן אנו יכולים להסיק שה-Denon DL-110 יכול להתאים, באופן עקרוני, לזרוע של ה-SL-B2 אבל אנחנו באיזור התחתון המאוד גבולי.של 8 הרץ. היה עדיף 'ליפול' על תחום של בין 9 - 12 הרץ וזאת ניתן להשיג באמצעות משקולת שלה (והיה עדיף להימנע ממנה בכלל).
כדי לדעת איזה משקל אידיאלי להוספה במקרה הזה - תוכל לגשת למחשבון הזה (הלינק כולל מסת זרוע של 12 גרם) ולבדוק היכן אתה 'נופל' מבחינת תדר ההדהוד. שים לב להערה בתחתית העמוד. מדובר בהערכה בלבד וההתייחסות היא להיענות בתדר של 10 הרץ בלבד.
ועכשיו אני מבין את המחשבון הזה
והמחשבון הזה, באופן לא מפתיע, מגיע לאותה התוצאה שאתה הגעת אליה כמובן...
http://www.vinylengine.com/cartridge_da ... Calculator
יוצא בו, כשאני משחק עם המשקל של המשקולת, שבעצם, כל תוספת מורידה לי את קצב הרזוננס. מה שאומר, שאין טעם להוסיף משקולת במקרה הזה, אם אני מבין נכון כי זה מרחיק אותי מהתחום האופטימלי שצריך להיות גבוה יותר. אני לא יודע אם אינטואציה היא דבר שמותר לי להשתמש בו בכלל בהקשר הזה, אבל זה כאילו נגד האינטואיציה שהיתה לי להוסיף משקולת.
האם הבנתי נכון?
http://www.vinylengine.com/cartridge_da ... Calculator
יוצא בו, כשאני משחק עם המשקל של המשקולת, שבעצם, כל תוספת מורידה לי את קצב הרזוננס. מה שאומר, שאין טעם להוסיף משקולת במקרה הזה, אם אני מבין נכון כי זה מרחיק אותי מהתחום האופטימלי שצריך להיות גבוה יותר. אני לא יודע אם אינטואציה היא דבר שמותר לי להשתמש בו בכלל בהקשר הזה, אבל זה כאילו נגד האינטואיציה שהיתה לי להוסיף משקולת.
האם הבנתי נכון?
- tnsilver
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
הוספת משקולת בקצה הזרוע פירושה המידי הוא הגדלת המסה האפקטיבית של הזרוע. זהו טלאי שמשתמשים בו לפתרון בעיה שלא היתה מתעוררת מלכתחילה עם קצת תכנון. זה די דומה לפתרון הצבאי של התקנת משקולות בדמות ארגזי חול על כנפי ג'יפ סיור. מצד אחד זה פותר את בעיית הקפיצות - מצד שני זה מוסיף עומס על המנוע ומקלקל את אלמנט הניידות. עם זאת, אתה יכול להתייחס למשקולת בקצה הזרוע - כאל מהדקים 'כבדים' יותר ולבצע בדיוק את אותו חישוב שביצעתי קודם לכן, בהצבת הנתונים החדשים - כדי לבדוק את התדר המתקבל.
בכל מקרה - לא ממש ידוע מה היא ההיענות הקפיצית המדויקת של ה-DL-110. זאת משום שהנתון מצוין בסטנדרט יפני של 100 הרץ, בעוד שהחישוב המסורתי דורש יחידות cu בתדר של 10 הרץ. הדבר היחידי שיכול באמת לפתור את התעלומה הוא תקליט טסטים שמנגן תדרים שונים וידועים מראש. את תדר ההדהוד ניתן לראות בבירור על המחט בדמות רעידות בלתי נשלטות וכך ניתן לדעת מהו התדר המדויק.
בכל מקרה - לא ממש ידוע מה היא ההיענות הקפיצית המדויקת של ה-DL-110. זאת משום שהנתון מצוין בסטנדרט יפני של 100 הרץ, בעוד שהחישוב המסורתי דורש יחידות cu בתדר של 10 הרץ. הדבר היחידי שיכול באמת לפתור את התעלומה הוא תקליט טסטים שמנגן תדרים שונים וידועים מראש. את תדר ההדהוד ניתן לראות בבירור על המחט בדמות רעידות בלתי נשלטות וכך ניתן לדעת מהו התדר המדויק.
לא התייחסתי לשינוי שעושה המשקולת בקצה הזרוע בתור משהו שמשנה את המסה האפקטיבית, כי הנחתי שהמחשבון לוקח את זה בחשבון ומחשב מסה אפקטיבית חדשה עבור הזרוע. שהרי, אם אני מניח שכל המשקולת נמצאת במקום אחד (זה כמובן קירוב בלבלד, יש לה כמובן אורך מסויים) הרי שאפשר להבנתי לחשב את המסה האפקטיבית החדשה.
לכן, בעצם, אם אני מבין נכון, יש כאן שני אפקטים מנוגדים:
1. המחשבון לא מוסיף 1 גרם של מישקולת למסה האפקטיבית כמובן. לכן, אני רואה ירידה בתדר הרזוננס עם הוספת המשקולת.
2. בהנחה שהייתי מתייחס להשפעה של המשקולת על המסה האפקטיבית של הזרוע, התדר היה עשוי דווקא לעלות בגלל שינוי המסה האפקטיבית.
האם הבנתי נכון?
וברשותך, שאלה נוספת - האם אני עושה נזק פיזי לראש / מחט / תקליטים אם אני מוסיף או גורע את המשקולת או שבפועל, ההבדל יהיה ברמת העקיבה ואיכות הצליל?
תודה על העזרה! ממש!
לכן, בעצם, אם אני מבין נכון, יש כאן שני אפקטים מנוגדים:
1. המחשבון לא מוסיף 1 גרם של מישקולת למסה האפקטיבית כמובן. לכן, אני רואה ירידה בתדר הרזוננס עם הוספת המשקולת.
2. בהנחה שהייתי מתייחס להשפעה של המשקולת על המסה האפקטיבית של הזרוע, התדר היה עשוי דווקא לעלות בגלל שינוי המסה האפקטיבית.
האם הבנתי נכון?
וברשותך, שאלה נוספת - האם אני עושה נזק פיזי לראש / מחט / תקליטים אם אני מוסיף או גורע את המשקולת או שבפועל, ההבדל יהיה ברמת העקיבה ואיכות הצליל?
תודה על העזרה! ממש!
- tnsilver
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
בדיוק כך. התדר אמור לעלות - ולא לרדת. זוהי מגבלה של המחשבונים של VE שמתייחסים ל-RF בלי לקחת בחשבון את השינוי במסה האפקטיבית. הדרך הנכונה להתייחס לכך היא ההבנה שכמה שיותר משקל מונח על המחט - הקפיציות יורדת. נסה להפחית compliance במחשבון של VE וראה כיצד זה משפיע על התדר. את זה, המחשבונים לא מבצעים ולכן מופיעה הערת ה'הערכה בלבד'.יקי כתב:...אם אני מבין נכון, יש כאן שני אפקטים מנוגדים:
1. המחשבון לא מוסיף 1 גרם של מישקולת למסה האפקטיבית כמובן. לכן, אני רואה ירידה בתדר הרזוננס עם הוספת המשקולת.
2. בהנחה שהייתי מתייחס להשפעה של המשקולת על המסה האפקטיבית של הזרוע, התדר היה עשוי דווקא לעלות בגלל שינוי המסה האפקטיבית.
האם הבנתי נכון?......
אם בא לך ללמוד קצת על הנושא - תוכל לבדוק את שרשור ה-'איך מודדים מסה אפקטיבית של זרוע?' שפרסמתי כאן בעבר. המסקנה המידית של השרשור (והחומרים הנלווים אליו) היא שהמקום הרגיש ביותר בזרוע לשינויים במסה האפקטיבית הוא קצה הראש. כל מסה שנוסיף לשם, תשפיע בצורה ה'מורגשת' ביותר על המסה האפקטיבית הכוללת.
לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך. בסופו של דבר מה שקובע את המשקל על המחט (פוטנציאל הנזק העיקרי) הוא ה-VTF. את המשקל האנכי בגרמים, ממש לא 'מעניינת' המסה האפקטיבית של הזרוע. עם זאת, ההשפעה העיקרית היא אכן באיכות יכולת העקיבה ואיכות הפלט.יקי כתב:...שאלה נוספת - האם אני עושה נזק פיזי לראש / מחט / תקליטים אם אני מוסיף או גורע את המשקולת או שבפועל, ההבדל יהיה ברמת העקיבה ואיכות הצליל?...
עדכון: בדקתי שוב. נראה שיש בלבול בקרב חובבי Denon בין ה-DL-160 הוותיק למחליפו החדיש יותר ה-DL-110. בניגוד לסברה הרווחת - ההיענות הקפיצית של ה-110 נמוכה יותר בשתי יחידות cu. זה עדיין נמדד ב-100 הרץ אך תדר ההדהוד המתקבל במחשבונים של VE, לאור הנתונים המעודכנים (בהנחה שמכפילים 8 יחידות יפניות ב-2.0 כדי לקבל 16 cu בעשרה הרץ) הוא 9.56 הרץ - וזה כבר נראה נהדר!
מרתק!
הסתכלתי על הקישור ששלחת (אגב, הוא מניח אם אני מבין נכון מסה זניחה של הזרועה עצמה יחסית למשקל מאחורה וכן, התפלגות אחידה של המשקל לאורכה וכן שהיא ישרה כמובן) אבל מה שצד את עיני הוא זה:
M = [m*(r²/L²)] + [Z/3] kg
אם Z הוא המשקל בקצה הזרועה בצד של הראש, ו m המסה של המשקולת המאזנת, הרי שאם אני מבין נכון יש כאן שתי מסקנות:
1. המסה האפקטיבית M היא ביחס ישר למשקל בראש. האם זה אומר שאם אני מוסיף 1 גרם של משקולת לראש, אני מעלה את המסה האפקיציבית בשליש? אני בטח טועה, כי אחרת, המחשבונים שדיברנו עליהם היו עושים את זה בשניה.
2. יוצא שיחס ריבועי אורכי הזרועה לפני הציר ומאחורי הציר (הצד של המשקולת) בעצם, משפיע על המסה האפקיטיבית. מה שאומר, שאם אני משתמש במשקולת עופרת לעומת חול לעומת אורניום (טוב, פחות מומלץ... אבל מה זה כבד!) אני יכול לשלוט באופן קל יחסית על המסה האפקטיבית דרך פשוט שינוי צפיפות חומר המשקולת? צפוף יותר משקל קטן יותר ליחידת נפח = אני יכול לקרב את המשקולת יותר לציר =r קטן יותר = מסה אפקטיבית קטנה יותר?
הסתכלתי על הקישור ששלחת (אגב, הוא מניח אם אני מבין נכון מסה זניחה של הזרועה עצמה יחסית למשקל מאחורה וכן, התפלגות אחידה של המשקל לאורכה וכן שהיא ישרה כמובן) אבל מה שצד את עיני הוא זה:
M = [m*(r²/L²)] + [Z/3] kg
אם Z הוא המשקל בקצה הזרועה בצד של הראש, ו m המסה של המשקולת המאזנת, הרי שאם אני מבין נכון יש כאן שתי מסקנות:
1. המסה האפקטיבית M היא ביחס ישר למשקל בראש. האם זה אומר שאם אני מוסיף 1 גרם של משקולת לראש, אני מעלה את המסה האפקיציבית בשליש? אני בטח טועה, כי אחרת, המחשבונים שדיברנו עליהם היו עושים את זה בשניה.
2. יוצא שיחס ריבועי אורכי הזרועה לפני הציר ומאחורי הציר (הצד של המשקולת) בעצם, משפיע על המסה האפקיטיבית. מה שאומר, שאם אני משתמש במשקולת עופרת לעומת חול לעומת אורניום (טוב, פחות מומלץ... אבל מה זה כבד!) אני יכול לשלוט באופן קל יחסית על המסה האפקטיבית דרך פשוט שינוי צפיפות חומר המשקולת? צפוף יותר משקל קטן יותר ליחידת נפח = אני יכול לקרב את המשקולת יותר לציר =r קטן יותר = מסה אפקטיבית קטנה יותר?
- tnsilver
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
לא בדיוק. היחס המדויק מתבטא בנוסחה המתמטית ולא במילים - בטח לא 'יחס ישר' או ב'שליש'. מסה אפקטיבית של זרוע מורכבת ממומנט האנרציה (MOI) של החלק הקדמי - השקול ל-MOI של החלק האחורי. מומנט האנרציה בקג"מ בריבוע של החלק האחורי, שווה למסה כפול הרדיוס בריבוע (I=m*r²) כאשר m הוא משקל המאזנת ו-r הוא הרדיוס האחורי. המומנט של החלק הקדמי, מתבטא בנוסחה I = Z*L²/3 כאשר Z הוא פעמיים המשקל הנמדד (של כל החלק הקדמי ולאו דווקא של הקצה) , ו-L הוא האורך האפקטיבי.
את שתי התוצאות סוכמים בנוסחה M*L² = [m*r²] + [Z*L²]/3 שנותנת תוצאה בקג"מ בריבוע. כדי להמיר ליחידות משקל, מיחידות של תאוצה, נשתמש בנוסחה M = [m*(r²/L²)] + [Z/3] kg ואת התוצאה בק"ג, נחלק כמובן, ב-1000 כדי לקבל מסה אפקטיבית כללית בגרמים. M מייצג כאן את המסה האפקטיבית הכוללת.
הרעיון בתכנון זרועות הוא לשמור על גאומטריה סטנדרטית שנובעת מאורך אפקטיבי ומרחק ציר פטפון \ ציר זרוע סטנדרטיים (פחות או יותר), ומסה אפקטיבית נמוכה ככל הניתן. זו לא בדיוק חכמה גדולה להוסיף משקולת אורניום בחלק האחורי כדי לאזן זרוע שתלוי עליה טנק בקצה הקדמי. זה נכון שמשקולת אלומיניום בחלק הקדמי - תוכל, תאורטית, לאזן משקולת אורניום בחלק האחורי, משום שמסה בקצה הקדמי של הזרוע, בעל המנוף הארוך יותר, משפיעה יותר מאשר מסה בחלק האחורי. היחס המדויק של ההשפעה שיש למשקולות על המסה האפקטיבית הכוללת - בא לידי ביטוי, כאמור, בנוסחה.
את שתי התוצאות סוכמים בנוסחה M*L² = [m*r²] + [Z*L²]/3 שנותנת תוצאה בקג"מ בריבוע. כדי להמיר ליחידות משקל, מיחידות של תאוצה, נשתמש בנוסחה M = [m*(r²/L²)] + [Z/3] kg ואת התוצאה בק"ג, נחלק כמובן, ב-1000 כדי לקבל מסה אפקטיבית כללית בגרמים. M מייצג כאן את המסה האפקטיבית הכוללת.
הרעיון בתכנון זרועות הוא לשמור על גאומטריה סטנדרטית שנובעת מאורך אפקטיבי ומרחק ציר פטפון \ ציר זרוע סטנדרטיים (פחות או יותר), ומסה אפקטיבית נמוכה ככל הניתן. זו לא בדיוק חכמה גדולה להוסיף משקולת אורניום בחלק האחורי כדי לאזן זרוע שתלוי עליה טנק בקצה הקדמי. זה נכון שמשקולת אלומיניום בחלק הקדמי - תוכל, תאורטית, לאזן משקולת אורניום בחלק האחורי, משום שמסה בקצה הקדמי של הזרוע, בעל המנוף הארוך יותר, משפיעה יותר מאשר מסה בחלק האחורי. היחס המדויק של ההשפעה שיש למשקולות על המסה האפקטיבית הכוללת - בא לידי ביטוי, כאמור, בנוסחה.
- tnsilver
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1301 פעמים
אתה יכול - אבל ממש לא צריך. בשביל זה יש את גיליון החישוב האלקטרוני שצורף לשרשור ההוא. הוא קיים בדיוק למטרה זו וייתן לך תחזית לגבי כמעט כל שינוי שתרצה לדמות.
