High Output הוא מונח יחסי. פלט של 1.6mV הוא גבוה מאוד ביחס לראשי MC. עם זאת, זהו פלט נמוך מאוד ביחס לראשי MM שבד"כ מפיקים בין 3.5mV ל-5mV כשהיוצאים מהכלל מגיעים ל-5.5mV. גם מתחים של ראשי MM הם מתחים מזעריים, ולפני שמגבר כוח יכול לייצר מהם פלט שמסוגל להניע רמקולים, דרוש שלב נוסף שיגביר את האות שמגיע מהראש ל-Line Level בעצמה דומה לזו שמגיעה,למשל, מפלט של CDP, וניתן לחבר לכניסת AUX.
בנוסף, גם אם הפלט היה במתח Line לא ניתן לשמוע פלט גולמי של פטפון. הוא נשמע כרעש דליל בתדר גבוה. האות 'הונדס' בצורה כזו כדי לאפשר הקלטה ושחזור יעילים מתקליטי ויניל, לפי נוסחה קבועה מראש (
RIAA Equalisation) שמקובלת בתעשייה מ-1954. את שתי הפעולות האלה, הגברה ואקוויליזציה, מבצעת דרגת הפונו (Phono stage) שבעבר היתה בנויה לתוך כל רסיבר ומגבר משולב מצוי.
תהליך האקוויליזציה (המיועד לשנות את הפרמטרים של אות נושא מידע) עשוי להיות תלוי עצמת סיגנל וזה בתורו תלוי ביכולת ההגברה של האות המקורי המגיע מהראש. באופן עקרוני 1.6mV, שיכול להפיק ה-DL-110 בתדרים מסוימים, מספק את מרבית כניסות ה-MM של מרבית הפונו-סטייג'ים המצויים, והאות יכול לעבור אקוויליזציה יעילה. עם זאת, מתח המוצא עדיין נמוך ודרושה רמה גבוהה יותר של עצמת הגברה במגבר (ווליום) - מה שמביא, בסופו של דבר (ברמה העקרונית) לרמה גבוהה יותר של עיוות. במקרים קיצוניים יותר אין במתח מהראש מספיק עצמה כדי לעבור את האקוויליזציה ביעילות והמידע הכלול באות מעוות עוד לפני ההגברה.
בשורה התחתונה, כדי ליהנות (או יותר נכון, 'לנצל') את עושרו הסוני של המידע המוכל בפלט של ראש מסוג MC, גם HOMC, דרושה דרגת פונו ייעודית שמסוגלת לעבד את המתח הנמוך שמפיקים הראשים האלה. ההגברה הסופית יכולה להיות בנוייה לרסיבר, מגבר משולב, מגבר כוח או אפילו רמקולים אקטיביים. זה כבר ממש לא משנה, מבחינת התהליך, מי מגביר את האות המעובד לרמה שמסוגלת להניע רמקולים.
העולם של ראשי MC הוא מורכב יותר. ישנם ראשי MC שמפיקים מתח כה נמוך (LOMC) שדרוש להם שנאי הגברה (step-up) בעל עכבה ייעודית תואמת לראש, לפני שאפשר בכלל לחבר אותם, אפילו לכניסת MC בדרגת פונו. מהבחינה הזו, ה-DL-110 מאוד ידידותי למשתמש - אך הוא עדיין ראש MC בעל אות במתח נמוך יחסית.