Tank, אנחנו מאבדים אותך...
לאט לאט אך בקביעות אתה מרחף לך אל עבר העולם האוטופי של סאונד נוסטלגי ושמימי... בקרוב תתחיל לגדל זקן צרפתי, תתחיל לעשן מקטרת, להפריח טבעות עשן כחלחל, ותסגל לך משקפיים עגולות המונחות על חצי החוטם בעודך מעלעל בפרטי הכנרים הפילהרמוניים מעל גבי עטיפת השרוול הפנימי של ויניל בריטי נדיר אל מול האח המרצדת. אט אט תזנח את הבורבון לטובת קוניאק צרפתי משובח ובחתימה שלך באתר (שאתה כבר לא כותב בו כמו פעם) תופיע הססמה 'vinyl and tubes'.
מהר מאוד תשכח את החברים הישנים שלך עם ההגברה הטרנזיסטורית הברברית והרמקולים הקליפורניים ההמוניים שלהם וחיבתם לארבעת בני מעמד הפועלים הבריטיים המופלאים ההם (ולא החיפושיות הארורות!). אתה תיסתגר לך בחדרך לערבי ג'אז פריזאי ארוכים - וניתן יהיה לראותך בחוצות רק בחטף, לעתים נדירות, חומק בסמטאות אפלות אל עבר ביתו של סגפן מנורות אחר כשבאמתחתך אלבום זה או אחר של קולטריין. ככה זה... עוד קרבן מנורתי. רבים וטובים נפלו בדרך זו. יום עצוב לפורום.
הנחמה היחידה היא שבחרת באחת הדרכים הנהדרות ביותר להיפרד מאיתנו. ה-ST 70 הוא פיסת היסטוריה אמריקאית שמעמדה אינו ניתן לערעור. יש ביחידה הזו משהו מן הגאוניות האנושית שאני כל כך מעריץ. הפשטות הכמעט בנאלית של התכנון, הביצוע וההקפדה על הפרטים המעטים, והתוצאה המדהימה המתקבלת מהשילוב הכל כך יעיל הזה. לא מפליא כלל, שהיצירה ההיסטורית הזו תשודך לה ליצירה היסטורית נוספת, הטורנס 135, שבעצמה תשב לה, לאחר כבוד, בבסיס עץ מעשה ידי אמן. ואם בזאת לא תמה הפליאה... הרי שהשילוב הכל-כך איכותי הזה, עוד ישודך לרמקולים המופלאים האלה בתיבות הכל-כך ייחודיות שלהן. אכן... חצי נחמה.
לא נותר לי אלא לאחל לך שעות ארוכות של הנאה צרופה ולהביע את צערי העמוק על פרדתך מאתנו בחמשת המילים הבאות:
מינגוס, מינגוס, מינגוס, מינגוס, מינגוס
