AviBiton כתב:כמה דברים שהועלו כאן:
קודם כל, העיראקים כן השתמשו בגז, אבל לא בתקופת מלחמת המפרץ, אלא בתקופת מלחמת איראן-עיראק, כבר אז היו צריכים לחסל את סדאם.
דבר שני, כמו שאופניק כתב, יש כל כך הרבה פשעים ורצח עם בעולם, שזה כבר נהיה באופנה.
ודבר שלישי, והוא החמור מכל, האו"ם מתנהג בדיוק כמו חבר הלאומים בזמן מלחמת העולם השניה, שזה אומר, חבורה של אימפוטנטים שלא עושים את מה שהם אמורים לעשות, כל מטרתו של הגוף הדבילי הזה מתפספסת ברגע שסין ורוסיה מטילות וטו במועצת הביטחון, והכישלון הזה רק מתווסף לכישלונות כמו בדארפור, רואנדה, קונגו ועוד מקומות מוכי אסונות.
לגבי אובאמה, אין מה להוסיף, קפץ מעל הפופיק ועכשיו אחרי שהבריטים המנומסים (כן, אלה שבהתחלה חיממו את כולם והכריזו שהם הראשונים לתקוף) נסוגו, הוא מחפש את הסולם שיוריד אותו מהעץ הגבוה.
העולם לא צריך לשתוק כשרואים דברים כאלו מתרחשים (לא רק בסוריה) וחלק מהחובות של מעצמה גדולה זה להיות השוטר והגוף האחראי.
נכון, יש המון פוליטיקה ואינטרסים, אבל לא נרצה לקום יום אחד ולראות שאיחרנו את המועד ושאנשים נשלחו לתאי גזים ומשרפות בלי שאף אחד לא עשה כלום בנידון.
...
נכון
סדאם השתמש בגאז גם במלחמת איראן עיראק, נגד האיראנים, וכחלק מהטיהור האתני שהוא עשה באיזור הגבול עם איראן במסגרתו הוא חיסל כמה כפרים כורדיים בגאז חרדל ואחר כך את העיירה חלבצ'ה בקוקטיילים של חומרים כימיים שונים וחומרים מסרטנים בעלי השפעה לטווח הארוך. אבל הוא גם השתמש בגאז נגד הכורדים שבתמימותם האמינו לאמריקאים שהבטיחו עזרה למי שינסה למרוד בסדאם ולכונן דמוקראטיה. מיד אחרי מלחמת המפרץ הראשונה (זו עם הסקאדים) סדאם סיים את המרד הכורדי שתפס תאוצה בהשראת התקווה לעזרה מצד ארה"ב כחלק ממלחמת המפרץ עם גאז חרדל והעולם שוב שתק. לאור זה דיי ברור למה אסד לא מהסס להשתמש בנשק כימי.
ודרך אגב
אני מאמין שכחלק מהגזענות הסמוייה של העולם המערבי הליבראלי השתיקה תמשיך, רק כדי לא להיות לא פוליטיקלי קורקט ולהגיד את האמת.
בעולם יש תרבות מערבית ויש תרבויות אחרות שלא חולקות את אותם ערכים הומאניים, אז אסד במקום להיות מייצג של עולם הערכים האיסלאמי-ערבי יהפוך ל"משוגע" ואף אחד לא יהתייחס לעובדה שהוא נלחם על הישרדותו והישרדותם של תומכיו מול אנשים שלא יתנהגו אחרת ממנו.
אז
זה או אסד ותומכיו במשרפות, או המורדים בו במשרפות. ומי שינסה להיכנס בינהם ולמנוע את הטבח יגמור רע. המכסימום שאפשר לעשות אלו פעולות תגמול והענשה נקודתיות באמצעות אלימות מלווה בהשפלה.
צריך להיות יצירתיים ולפעול לדוגמא לא רק להרס מוחלט של סמלי שלטון כגון ארמון הנשיאות, אלא חשוב שזה יתבצע תוך השפלה עמוקה של השליט, לכן גם יש לבצע תקיפות מקומות קדושים בימים קדושים לעלווים או הרס של אחוזת הקבר המשפחתית ביום ההולדת של אסד וכיוב.
אבדן כבוד משמעותי בתרבות הערבית, והוא מהווה "דיל ברייקר" ביחסים שבין שליט ונשלט.
כל זה לא יהיה שווא אם זה לא יגמר בצעד מכריע כגון מותו של אסד, או בריחה שלו למדינה אחרת.
כפי שארה"ב למדה במלחמת המפרץ הראשונה.
אצלנו במזרח התיכון יש רק חוק אחד, מה שנקרא בתורת המשחקים "משחק שני שחקנים סכום אפס"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%A4%D7%A1 ומי שלא מבין את זה ימצא את עצמו בסופו של דבר בצד המפסיד.