לפני כמעט שלושה חודשים כתבתי את ההתרשמות שלי מאוזניות זנהייזר HD800, שהיו אצלי כמה ימים. חיברתי אותן אז ליציאת האוזניות בנגן התקליטורים שלי, וכמו שכתבתי, לא התלהבתי מהתוצאה.
בכל מקרה, קניתי מאז מגבר אוזניות שפופרתי Little Dot Mk. III וזנהייזר 650 –שילוב בהחלט נעים, אם כי לא תמיד סוחף ומרגש. שמעתי את ה-650 גם עם ה-iCan של iFi האנגלית – מגבר אוזניות טרנזיסטורי חזק, שממש גורם ל-650 לפרוח.
אבל כשהבאתי הביתה החודש את ה-AUDEZE LCD-2, הן כל כך ריגשו אותי ושינו את התפישה שלי לגבי היכולות של אוזניות-על, עד שהחלטתי לבדוק שוב, ולעומק, את הזנהייזר HD-800.
בואו נתחיל מהסוף: התגלה לי שאלה אוזניות מצוינות, עם בעיה אחת, לא קטנה, אבל את זה נשאיר באמת לסוף.
מכל הבדיקות שערכתי, התברר לי של-HD800 יש את אותה תכונה זיקיתית, המאפיינת הרבה פריטי ציוד יקר: היכולת לחשוף, לטוב ולרע, כל שינוי, קטן ככל שיהיה, במה שקורה לפניהם.
חלק מהציוד הזה מגלה סלחנות לשרשרת הציוד לפניו, וחלק מגלה אכזריות בלי פשרות. במהלך חיי האודיופיליים חוויתי הרבה ציוד מהדגם הראשון, וברחתי בצרחות אימה מהדגם השני. אני זוכר רמקולים של Coincidence Victory שהאכילו אותי מרורים עד שמצאתי להם את הציוד המתאים.
ה-HD800 שייכות למחנה האכזרי בלי פשרות. הן חושפות מייד את הבעייתיות בציוד לפניהן, וצריך לעבוד לא קל עד שמוצאים להן את הציוד שיגרום להן לפרוח. הציוד הזה גם לא זול.
אחרי כמה וכמה ניסויים בציוד שונה, נדמה לי שאני מבין למה הן זקוקות (לפי הסדר): למגבר עשיר מאוד טונלית, בעל צליל גדול ומלא, ומאוד דינמי – כל שאר התכונות חשובות אמנם, אבל בעדיפות משנית. במילים אחרות, נראה שהאידיאל בשבילן הוא מגבר שפופרתי משובח.
לא פחות חשוב, הן זקוקות למקור מצוין. אני מניח שחלק גדול מהמאזינים משתמש במחשב כמקור – זו אולי הסיבה לכך שרבים מתלוננים על הגבוהים והרזון של האוזניות האלה. כדי להפיק מהמחשב צליל עשיר ומלא, נינוח, צלול ומאוזן, צריך להיות, כנראה, מהנדס מחשבים בן 92. לא מספיק לחבר את המחשב לממיר חיצוני, משובח ככל שיהיה, ובוודאי לא לכרטיס קול פנימי, משובח ככל שיהיה. יש עוד הרבה דברים לעשות במחשב עד שמגיעים לתוצאה מוזיקלית מספקת, אם בכלל. עד שלא עשיתם את כל הדברים האלה, שמצריכים הרבה ידע וניסיון (ולא מעט כסף), המחשב כמקור לאוזניות האלה הוא מאוד בעייתי (שלא להזכיר את הזוועות של MP3, iTune, וכל שאר ציוד העינויים לאוזניים הדומה).
נגן תקליטורים איכותי (ואני מתכוון איכותי, לא NAD או קיימברידג' וכיו"ב), הוא המקור המתאים לאוזניות האלה (וכמובן גם מערכת אנלוגית טובה).
ברור שאם כל הציוד הזה מחווט היטב, מחובר לחשמל נקי, ועומד היטב, תרגישו את זה מייד ובצורה בולטת ביותר דרך האוזניות האלה.
בהינתן כל התנאים האלה, הזנהייזר HD-800 מעבירות תמונת במה צלולה, מדויקת, עמוקה (יותר עמוקה ופחות רחבה), עם צליל מלא וגדול, לרגעים ממש חי (משום מה, בעיקר של כינור), ועם תחושה שכל האירוע המוזיקלי קורה מחוץ לאוזניות. וכן, הן טובות יותר משמעותית מה-HD-650 (ומכל האוזניות הדינמיות האחרות ששמעתי).
אם כן, כל הרושם שלי מהאוזניות האלה השתנה לגמרי.
אז איפה הבעיה שדיברתי עליה בהתחלה? לא באוזניות עצמן.
הבעיה של ה-HD800 היא ה-AUDEZE LCD-2.
וזו בעיה גדולה.
ה-LCD-2 פשוט נשמעות כל כך טבעיות, זורמות וחלקות, ובלי הרבה נוקדנות והשקעה בציוד לפניהן (אם כי, כמובן, גם הן נהנות מאוד מציוד איכותי), עד שכל האוזניות האחרות ששמעתי בחיי – כולן! – נשמעות כמו טעות קלה עד כבדה בכוונון.
נוסף על כל התכונות האודיופיליות שיש ל-LCD-2 למכביר, יש להן גם – או בעיקר – את מה שלשמו התחלנו בכלל בכל הסיפור הזה: הן מרגשות, מרגשות מאוד.
אם נוסיף לכך את העובדה שה-LCD-2 עולות בארץ 4200 ₪ וה-HD800 עולות 5750 ₪ - אז ל-HD800 יש בעיה אקוטית. אם תרשו לי להתפלש לרגע בתחשיבים, ההערכה שלי היא שה-LCD2 פשוט שברה את השוק. היא מציבה רף כל כך גבוה באיכות ובמחיר "נמוך" יחסית למתחרים שלה (תחשבו על מרצדס במחיר של מזדה), עד שהסיבה היחידה לקנות אוזניות אחרות יכולה להיות רק אם המתחרים יוזילו את מחירי האוזניות שלהן בין – ואני מתכוון לכך! – 50 ל-60 אחוזים ממחירן היום. כלומר, כדי שה-HD800 תגרה קונה פוטנציאלי (ששמע את ה-LCD-2ׂ) לקנות אותה, היא צריכה לעלות בין 2300 ל-2800 ₪. יותר כסף מזה, כדאי להתאמץ, לחכות קצת, ולקנות את ה-LCD-2.
האוזניות נבדקו עם המגבר השפופרתי הנוכחי שלי, עם ה-LEBEN CS600, ועם ה-iCan, וכן עם יציאת האוזניות של הממיר, של הנגן ושל המחשב.
המקורות היו: CEC TL3N (טרנספורט), CEC DA3N (ממיר), MARANTZ 620CDR.
כבילה של SINE, ANALYSIS PLUS, וטדי פרדו.
