leonard כתב:מה יש לך לעשות עם כל כך הרבה ברזל?

...
להאכיל חמישה 'ילדים' רעבים
BennyO כתב:מעניין לעשות מבחן האזנה בין אחד מקורי בן 30+ שנים לבין אחד משופץ
...
לעיתים נדירות יוצא לערוך השוואה כזו. יחידה מקורית בת 30+ שנים משקפת סאונד שנובע ממעגלים אלקטרוניים עמוסים ברכיבים בני 30+. אין ממש למה לצפות. השוואה כזו תניב תוצאה של בדיקת סאונד במכשיר בלוי מול בדיקת סאונד במכשיר מחודש. זה לא הוגן והתוצאות לא יהיו מפתיעות. יותר נכון לערוך השוואה בין מכשיר בן 30+ שרכיביו אינם בלויים - אל מול - מכשיר מחודש.
אך היכן ניתן למצוא מכשיר כזה???
לפני כשנתיים רכשתי במחיר (שנראה אז מטורף) יחידת 9090DB במצב NOS שעמדה מ-1978 באחסון בוויצ'יטה קנזאס, בקופסה המקורית. היא היתה שייכת לבחור שהתגרש מאשתו אז, נאלץ לאחסן את רכושו ופנה לחיים חדשים בניו-יורק. שלושה עשורים אחר-כך הוא 'נזכר' ברכוש המאוחסן. נשמע כמו סיפור שיווקי מצוץ מהאצבע אך האמת היא, שלא משנות הנסיבות, המכשיר אכן NOS. תווית ה-Dolby שאמורה להיתלות על מתג ההפעלה של המעגל המקולל ההוא אמנם חסרה, אך המכשיר עצמו מעולם לא חובר למתח החשמל. כשפתחתי אותו הוא נראה כמו קפסולת זמן משנות ה-70'. לאחר שחיברתי אותו למגביל זרם ונתתי לו לרוץ קצת בצורה מבוקרת תוך בדיקת bias ו-offset - השתכנעתי שהוא תקין לחלוטין. באמת מציאה נדירה.
זו היתה ההזדמנות לערוך השוואה קטנה בין פאר היצירה של 1978 ליחידה זהה שעברה אצלי ניתוח החלפת קרביים והשתלת כבד (recap מלא והחלפת פילטרים). התוצאות... לא מפתיעות. ראשית, ה-9090DB הוא מאוד עצמתי. קשה להגיע למצבים שחסר לו כוח. הבאסים שלו בלתי-נדלים והסאונד הכל-כך אופייני שלו ממלא את החדר בבמה עשירה ומלאת כריזמה ונוכחות, וכל זה קורה עוד לפני שמסובבים את כפתור הווליום מעבר לשליש הראשון. בסביבות החצי סיבוב הוא נהיה מחריש אזניים ומעבר לכך הוא הופך לסכנה לשלמות כלי החרסינה ומסגרות החלונות בבית. לא רע בכלל עבור יחידה ששכבה בארץ עוץ למעלה משלושים שנים. ב-1978 אנשים שילמו עבור האפקט הזה מחיר של מכונית יד שנייה.
עם זאת, בכל זאת מדובר ב-1978... רכיבי האלקטרוניקה עברו התקדמות טכנולוגית של שנות אור מאז. כך למשל, קבלי האודיו של Elna, אלה הכתומים המפורסמים ש-Sansui כל כך אהבו, בכל זאת מראים סימנים של אנכרוניזים... הגבוהים, כמו צלילי מצלתיים, סנייר ופעמונים, למשל, כבר לא נשמעים ברורים כל-כך. משהו בנוכחות הבימתית חסר... מממ... מגרד לי בקצות האצבעות להוריד את הכפתור של ה-Loudness אבל אני מתאפק.
במקום זאת אני מגביר קצת את העצמה. או! עכשיו הפעמונים מסתדרים. עכשיו שומעים כאן צלצולים. אין מה לעשות! ה-9090DB היה חתיכת טרזן בן ממותה גם כשהיה חדש וגם כשהיה מלא באסופת רכיבי הזבל בגרוש וחצי ש-Sansui תקעו בו ללא רחם. מכשיר מופלא!
באופן קצת מטריד, הבאסים שלו עדיין לא מספקים אותי. JPJ לא ממש עושה לי את זה ב-Lemon Song וזה כמעט אף פעם לא קורה. יכול להיות שלמעלה משלושה עשורים השפיעו על הפילטרים של היחידה הנשכחת הזו? אולי... בכל מקרה יש כאן בעייתיות במאגר הכוח. אין ספק.
רגע... אולי זה אני בעצם שהתרגלתי להאזין ל-9090DB משופצים? אולי פיתחתי איזו התמכרות לקבלי ה-KG של Nichicon??? סביר מאוד. הטמפרטורות בארץ עוץ לא יורדות מתחת לאפס ולא עולות מעל ה-30. אין שום סיבה לנזק אלקטרוליטי. כנראה שזה רק אני. טוב. דרישת שלום לטוני ודאג ומנהרת הזמן. קיבלתי מספיק 1978. יאללה נעבור למילניום השלישי...
במילניום השלישי יש לנו יחידה מ-1977 שחוץ מכמה רכיבים בודדים ואספקת כוח עברה הזנקה לעבר העלית של רכיבי האלקטרוניקה היפנית. קבלי MUSE של Nichicon, קבלים קרמיים של Murata, ממסר חדש של Omron, נגדים חדשים של KOA Spear עם טולרנס של 1%, דיודות של Fairchild וסופיים של Motorola. אין אף רכיב סיני ביחידה הזו, שום דבר שיוצר במקסיקו, תאילנד, מלזיה או מקום אחר בעולם השלישי.
Mouser קפדניים ביותר במידע שהם מספקים ללקוחות על הסחורה שהם מוכרים ואני מנצל זאת כדי ליישם מדיניות של אפליה צרכנית מתקנת. היחידה הזו היתה עוברת את חוקי הגזע של הרייך השלישי, אילו היו נוגעים גם ליחידות אודיו. טוב, לא מדוייק. ב-BOM של Mouser קלטתי שנגדי ה-100 אוהם, הבודדים של Vishay שהזמנתי, יוצרו בכבוד ב... ישראל. שיט! הלך הרייכסטנדרד. לא נורא! שילכו לעזאזל.
ה-Bias של היחידה הזו יושב על 30mA בול וה-offset שלה יושב על האפס המוחלט. הדובדבן שעל הקצפת ביחידה הזו הן שתי פחיות הקולה מסידרת KG של Nichicon שמתפקדות כפילטרים עם קיבולת של 15,000μF במקום ה-12,000μF המקוריים. נראה את John Paul Jones עכשיו... רק אחבר את הפטפון ליחידה המשופצת ו... הופה רוק אנד רול!!! קלטתם פעם את ה"האפצ'י" של רוברט פלנט בתחילת הצד הראשון של LZ-II???
איזה סאונד מדהים. חלק כמו תחת של תינוק, עצמתי, עם נוכחות שגורמת למעיים לרעוד, באסים מדהימים שגורמים לספה לבעוט לי בגב, הטוויטרים של הג'ייבלים עושים את מה שהם יודעים לעשות ויורים בי חיצים דקים של מצילות וסנייר ואני... בעננים. ממש אמריקה! (בוסטון למען הדיוק). רגע אחד... פתאום אני נבהל... יכול להיות שבטעות השארתי את ה-Loudness למטה? אני נוחת מהיי הרגעי שלי ומעיף מבט לעבר כפתור הכיף המואץ... לא! לא שכחתי. אני לא מדמיין. ככה זה באמת נשמע. איזה ראש!!!
רק למען הבדיקה אני קם לרגע בחוסר רצון... אני שולח יד לעבר ה-Loudness ומוריד אותו לשנייה... W-O-W מה זה צריך להיות??? אמא תרזה סבתא מריה - מה זה הבאסים האלה ריבונו של עולם? לא! לא יכול להיות. אני פשוט לא ראוי לכל הכיף הזה. מסאז' של באס בכל הגוף... אמבטיה של 20 הרץ. אני חושב שהשרוכים שלי רוקדים מעצמם... טירוף! טוב... הבנתי. הניצ'קונים עושים את העבודה שלהם. כך יפה וכך נאה.
אז אתם רוצים מסקנה סופית? 1978 יכולה לנשק לי באחוריים. את הרכיבים של Sansui אפשר לזרוק לפח בלי היסוס - כולל ה-Elna הכתומים. גם במצב NOS הם לא משתווים בכלל לרמה של רכיבי איכות מודרניים. צריך להיות חמור חירש ועקשן (כמוני) כדי לייחס להם איזשהו ערך נוסטלגי. הם לא שווים כלום. את המחמאות האלה אני מעניק לרכיבים חדשים\ישנים שחוברו לחשמל בפעם הראשונה אז תארו לכם עכשיו מה אני מחזיק במחסנית עבור רכיבים ישנים משומשים. אין כאן בכלל שאלה! Recap מלא הוא חובה עיוורת. אין בכלל טעם לשמוע יחידת וינטאז' שלא הוחלפו בה, במינימום, האלקטרוליטיים ונגדי תחמוצות מתכת. ההבדל הוא שמיים וארץ גם אם אתם חושבים שאתם בשמיים עם היחידה המקורית והרכיבים הישנים. היה שווה כל דקה, כל סנט, כל טיפת זיעה.
עכשיו אני מחזיר את LZ לעטיפה והולך לשים את Violet של Hole משום שחוץ מ-Joan Jett, ג'אניס ג'ופלין וסוזי מהבאנצ'יז, היא האשה היחידה שאני מסוגל לשמוע. כל השאר מביאות לי קריזה.