מוזר בשבילי לפתוח פה פוסט. אני אוהב לעשות סדר, ובמקרה בחרתי היום לעשות סדר בביודעם של ההורים שלי.
"תפיסה" ראשונה היתה המערכת מיני הראשונה שלי מלפני 15 שנה בערך (עוד לא וינטאג'). מה עבר לי בראש שרציתי את הפלסטיק הצעקני הזה כמתנה אני לא יודע... (בטח הכיתוב super woofer היה קשור לזה).
"תפיסה" שניה היתה המערכת הישנה של אבא שלי. מדובר במערכת all in one של פנסוניק עם פטיפון, טייפ, רדיו, ומגבר. לעסק היו מצורפים גם זוג רמקולים מדפיים שאני נשבע שהם היו הרבה יותר גדולים לפני 30 שנה . אולי דברים מתכווצים בזמן שהם בבוידעם?
בסה"כ העסק שמור בצורה סבירה למדי, אין לי מושג אם המערכת עובדת בכלל, והיא גם ככה הולכת לחזור לבוידעם בגלל שאבא שלי לא רוצה לזרוק, סביר להניח מתוך ערך סנטימנטלי (אני מסוגל להבין את זה). אחותי ראתה את המערכת ואמרה שזה יהיה מדליק לגלות שזה שווה כמה אלפי $$$, אבל אני כמובן דאגתי להבהיר לה שזה NOT
קודם כל תודה על השיתוף. למה מוזר? בכיף! להפך... מערכות all-in-one כאלה תמיד מעלות חיוך קטן... פעם אנשים היו מציגים אותן בסלון בגאווה רבה!
צר לי על התקוות המנופצות של אחותך לפרישה מוקדמת בעקבות חשיפת הממצאים בבוידעם. הרבה אנשים חיים תחת הרושם שאם הסטראו שלהם הוא ישן, על גבול 'העתיק', הוא בוודאי שווה הרבה כסף. אנחנו רואים את זה כאן כל הזמן... הכלל היחידי שתופס במקרים האלה הוא שזה יכול להיות שווה היום - רק במידה שזה היה שווה גם אז. כנראה שמערכות בוני-אם ופלסטיקים שחורים לא נכללים בקטגוריה הזו למרות ששילמנו עבורם דרך האף בזמנו...
מדוע שלא תפתח כאן שרשור על הרמקולים שלך (לאו דווקא של האבא) או לפחות על הרמקולים וינטאז'ים החביבים עליך? עם כל הביקורות על רמקולים מודרניים אני בטוח שיהיה נחמד עבורך לדבר קצת על וינטאז'ים מוערכים בפני קהל פתוח לעניינים כאלה... אולי תציין אם יש אפשרות (קלושה???) שאנחנו סתם מתרפקים על העבר מתוך סנטימנטים ולמעשה אנחנו מעדיפים רמקולים מיושנים ונחותים לעומת החדשים?
דרך אגב אתה צודק... רמקולים באמת מתכווצים בבוידעם במשך הזמן...
מוזר למה? כולנו שווים. חוץ מהאוזניים..
המערכת מיני שהיתה לך לפני 15 שנה, זה היה גל שכולם קנו אותן בזמנו בשנות ה-90'. הן היו מפוצצות באורות מרצדים וצ'נג'רים של 5 דיסקים ושאר צעצועים ומה שנשאר מהן זה רק הרדיו כי שאר המכאניקה התקלקלה.
לגבי המערכת של אבא, בתחום הסטריאו לכול חברה היו את המערכות האלה. לבריטים, ליפנים, לאמריקאים וגם לאירופאים למינהם. נכון שהן לא נחשבו להיי סוסייטי, אבל יש להן צליל מעולה והן פארו לא מעט סלונים בעולם ובנאמנות הרבה שנים. במשך 23 שנות שיטוטי בפשפשים בחיפה (ועל זה יש לי בלוג שלם מלווה בהרבה תמונות וסיפורים בעתיד) נתקלתי בלא מעט מערכות כאלה מכול הסוגים, היצרנים, הצבעים המוטציות הלא ברורות של מי בנה ואיפה. גם היום, אבל הרבה פחות. והיו לי לא מעט שהשתמשתי בהן אחרי שיפוץ מדוקדק. תמיד אהבתי אותן כי הן מגוונות מאוד. כמו שבעידן ההוא שום רסיבר לא דמה לשני, כך גם בהן. ובחנויות שמכרו אותן ,הן היו מסודרות על המדפים בצפיפות ועם המורכבות שבהן וזה משך את העין. משום מה כול מיני "חכמים" מזלזלים בהן כאילו שהעולם התחיל את דרכו האלקטרונית במוצרי "היי אנד". בולשיט. אבל אסור לשכוח שהן היוו אבן דרך חשובה בהתפתחות האלקטרוניקה הבידורית הביתית לדורותיה. אין להן ערך היום, אבל יש להם ערך הסטורי. (לא סובל את המילה נוסטלגיה) ממש לא ממזמן, מצאתי מערכת כזו של סוני(HP-319) במחסן של חבר, ואחרי שעשיתי לו שטיפת מוח שמקומה בסלון שלו, הוא השתכנע בקלות, מסר אותה לשיפוץ מאוד לא זול, שם אותה בסלון עם שני רמקולים שהוא קנה לפני 20 שנה, ומאז הוא לא מפסיק לשבח ולהלל. והתחיל גם בקו יצור לתקליטים שמגיעים אליו מכול מיני אוספים נשכחים. וכול מיני ילדים \נערים שראו אותה, התלהבו ממנה ושאלו שאלות. פתאום הם שומעים הרבה רדיו בבית והטלויזייה הורידה הילוך. עשיתי לו ולמשפחתו רק טוב. בזמנו הן היו יקרות מאוד. אפילו לנו בבית לא היה כי לא היה כסף. . ומה שמעניין הוא, שבזמן שאני\אנחנו מוסרים רסיברים זקנים לשיפוץ, המערכות האלה לא התקלקלו אף פעם. סוגיה מעניינת.. לי היתה פעם כזו של שארפ שסחבתי באוטובוס מהפשפשים בחיפה עד אלי הבייתה, והיה לה ריח של ברודווי 100. בטח היתה בבית רומני. חיברתי אליה את שני הבהמות של ריצ'ארד אלן, והיה צליל...וואוו איך אני מתגעגע אליו...
לדעתי, תוציא אותה שוב מהבויידעם ותשתמש בה באיזה חדר או סלון אפילו. כי הן מעלות חיוך וצליל טוב
בתמונה, הסוני שסיפרתי עליה. זו מערכת מרוקאית שהגיע לגליל מירושלים
. אולי דברים מתכווצים בזמן שהם בבוידעם?
קודם כל תודה על השיתוף. למה מוזר? בכיף! להפך... מערכות all-in-one כאלה תמיד מעלות חיוך קטן... פעם אנשים היו מציגים אותן בסלון בגאווה רבה! 
