שישים שניות על חלילית

נושאים שאינם קשורים בהכרח לתחום הקולנוע הביתי או האודיו אך עדיין עשויים לעניין את הקהל שלנו.

חשוב שלא לערב נושאים שנויים במחלוקת (פוליטיקה למשל).
שלח תגובה
שמעוןב פותח השרשור
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 300
הצטרף: דצמבר 2005
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 11 פעמים

שליחה #1 

לא מעט זמן אני בפרופיל נמוך מאוד בכל מה שכרוך באודיופיליה. האמת, נמאס לי מהחיפוש המתמיד אחרי הצליל האידיאלי, כשבעצם אפשר להשיג אותו בקלות - אם מנגנים...
ואכן, מצאתי שהתרופה הטובה ביותר, לפחות בשבילי, לחיפוש האינסופי הזה היא הנגינה.

ניגנתי בעברי הרחוק בכלי נשיפה שונים, בעיקר בטרומבון, ובעברי היותר קרוב ניגנתי בפסנתר.
אבל בשנתיים האחרונות עליתי על הכלי שפשוט עושה לי את זה יותר מכל כלי אחר: החלילית. כן, החלילית הזאת שרובכם ניגנתם בה בבית הספר יונתן הקטן או משהו דומה.

החלילית היא כלי שראשיתו (זו המזכירה את צורתו הנוכחית) כנראה בסוף המאה ה-14. במאה ה-16 כבר נכתבו מדריכים שונים לכלי, ותור הזהב שלו היה בין 1690 ל-1730. אבל תור הזהב הזה היה גם שירת הברבור שלו, כי בדיוק באותו זמן נולד הטרברסו (חליל צד), שדחק לאט לאט את רגלי החלילית, עד שהיא נעלמה כמעט לגמרי מאמצע המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
במאה ה-20 הכלי הזה עשה קאמבק היסטרי, והחל משנות השלושים הוא הפך להיות אולי הכלי הפופולרי ביותר להוראה, ואחד הכלים הפופולריים בכלל. דרך אגב, כמות היצירות שנכתבו במאה העשרים לכלי הזה עולה פי כמה וכמה על כל מה שנכתב עבורו מראשיתו.
משפחת החליליות מגוונת מאוד, ראשית בגובה: סופרנינו, סופרנו, אלטו, טנור, בס וקונטרה בס הם הגבהים הכי נפוצים, אבל יש גם חלילית קטנה יותר מסופרנינו (גרקלין) וחלילית עם צליל נמוך יותר מקונטרה בס - סוב קונטרה בס (הגדולות שבהן מגיעות אפילו לשלושה מטרים...).
כמו כן, לא רק שכל חלילתן מקצועי מחזיק סט כמעט שלם של גבהים, אלא גם סט כמעט שלם של גבהים מתקופות שונות: רנסנס, ברוק, והתקופה המודרנית. במילים אחרות, לפחות 12-10 חליליות, ושמעתי גם על חלילתנים עם 30 (!) חליליות.
החלילית הראשית בברוק (ובכלל) היא האלטו. המנעד שלה מגיע לשתיים וחצי אוקטבות, אם כי המנעד כמעט בכל היצירות אינו עולה על שתי אוקטבות ושישית (מפה 1 עד סול 3). זה אמנם טווח מוגבל, אבל לא ייאמן מה שאפשר לעשות בתוכו.

daycalon
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 566
הצטרף: מאי 2005
שם מלא: daycalon
נתן תודות: 12 פעמים
קיבל תודות: 28 פעמים

שליחה #2 

אני חזרתי לחצוצרה .
לפני 32 שנה נגנתי בתזמורת כלי נשיפה.
לפני כשבועים הייתי בתערוכה במינכן.
במקרה עברתי ליד חנות ענקית לכלי נגינה.
כשראיתי את המבחר של כלי הנגינה פתאום ראיתי את החצוצרות.
אמרתי לעצמי יאללה ננסה להוציא צליל.
הכניסו אותי לחדר נגינה אטום. הידיים רעדו אך הצליל היה יותר ממדהים.
כמובן שרכשתי חצוצצרה אומנם לא bach straduvarius .
עברו שבועיים כול יום שעתיים של נגינה. ההרגשה יותר ממדהימה.

שמעוןב פותח השרשור
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 300
הצטרף: דצמבר 2005
נתן תודות: 7 פעמים
קיבל תודות: 11 פעמים

שליחה #3 

נהדר! אבל שעתיים על ההתחלה? וואו.
אני התחלתי בחצי שעה ביום עד שעכשיו אני מנגן, בקביעות, לפחות שלוש שעות ביום.
דרך אגב, מאז שהתחלתי היה רק יום אחד שלא ניגנתי, בגלל טיסות ממוקדם בבוקר ועד הלילה.
הבן שלי מנגן בחצוצרה, ומפעם לפעם אני מנסה לנגן בה משהו. זה מאוד מאוד לא קל.

daycalon
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 566
הצטרף: מאי 2005
שם מלא: daycalon
נתן תודות: 12 פעמים
קיבל תודות: 28 פעמים

שליחה #4 

התחלתי עם חצי שעה.
הגעתי לשעתיים. עדיין חלוד לא נגנתי 32 שנה .
מתקדם לא רע.

שלח תגובה

חזור אל “ללא קשר”