שמתם לב שיש מלא הוצאות מחודשות לקלאסיקות שהפכו ל"נחלת הכלל"?

[Barry]

לפני כמה ימים הזמנתי תקליט דנדש של בילי הולידיי - Lady in Satin. מדובר באחת מקלאסיקות הג'אז הגדולות והתקליט משווק כתקליט "אודיופילי", 180 גרם. עוד רשום עליו שהוא נחתך בשיטת DMM.

כשראיתי את התקליט שמתי לב שלא מופיע עליו הלוגו של חברת "קולומביה", אלא לוגו של חברה עלומה בשם WAX TIME RECORDS מספרד. בתוך המארז היה גם קטלוג שלהם שהיה מפוצץ בהמון קלאסיקות של אמנים כמו לואי ארמסטרונג, אלה פיצג'רלד, נינה סימון, פרנק סינטרה, מיילס דייוויס, סוני רולינס, דיוק אלינגטון ועוד רבים וטובים.

האזנתי לתקליט (באמצעות פרו-ג'קט אקספרשן). נראה שאיכות הייצור של התקליט גבוהה ביותר, הוא "שקט" וכמעט נטול רעשי רקע לחלוטין. יחד עם זאת, משהו בסאונד היה חסר לי. הסאונד היה "רזה" מאוד, קר, ונטול חיים. ממש קשה לשמיעה. לכן עשיתי השוואה לעותק נוסף שהיה לי מאותו תקליט, עותק ישן תוצרת ארה"ב של חברת קולומביה. שם אמנם היו טיפה יותר רעשי רקע, אבל הסאונד היה "חם", אך עדיין מפורט ומאוד נעים להאזנה.

לכן הרצתי חיפוש בגוגל על החברה הזו, WAX, כדי לראות במה מדובר. ובכן, מתברר שזו חברה ספרדית שההתמחות שלה היא להוציא הוצאות מחודשות של הקלטות שפגו זכויות היוצרים שלהם. למי שלא יודע, ברוב מדינות אירופה זכויות על חומר מוקלט מסתיימות לאחר 50 שנים מההקלטה. עם גמר הזכויות, למעשה כל אחד יכול לשכפל את ההקלטה, למכור אותה ולעשות ככל העולה על רוחו.
יצוין, כי זה החוק באירופה, שם התקליטים האלו חוקיים. כנראה שבארה"ב, שם החוקים שונים, תקליטים כאלו ייחשבו פיראטיים (אם כי למרות זאת מצאתי באמזון האמריקאי לא מעט הוצאות שלהם).
חברת WAX היא כנראה לא היחידה, ויש חברה דומה נוספת - NOT NOW MUSIC, שיש לה אפילו אתר ממנו אפשר להזמין ישירות את התקליטים והדיסקים במחירים מאוד זולים (כ- 14 פאונד לתקליט 180 גר').

אבל, לפי מה שהבנתי יש פה מלכוד. מכיוון שהחברות האלו אינן מחזיקות במאסטרים המקוריים, מה שהן עושות זה שהן לוקחות דיסקים קיימים ופשוט מעבירים אותם לתקליטים. במקרה כזה כל הפואנטה של לקנות תקליט הולכת לאיבוד, כי אפשר ישירות לקנות את הדיסק וזהו. כנראה שהתקליט שאני רכשתי הוא פשוט העברה פשוטה מדיסק ולכן נשמע לא משהו, ללא התאמות ה- EQ הנדרשות להדפסה מוצלחת של תקליט.

מעניין אותי לדעת האם עוד מישהו התנסה בתקליטים של החברות האלו.
מצד אחד ההצפה של הוצאות מחודשות במחירי רצפה נראית מאוד מפתה. מצד שני, עלול להיווצר מצב שהחברות ה"לגיטימיות" יפסיקו להוציא הוצאות איכותיות, ונתקע עם מוצרים ירודים של חברות שכל מה שהן יודעות לעשות זה לקחת דיסקים ישנים ולהמיר אותם לתקליטים.

[oferlaor]

מהרגע שאבדו הזכויות, קשה לי להאמין שיצאו מחדש גרסאות רשמיות של זה ממילא. זה הופך ללא כלכלי.