למרות שכולנו כבר יודעים איך הוא נגמר. "כוננות עם שחר" מתגלה כמותחן מפתיע לטובה שמספק לנו הצצה מציאותית לעבודה השחורה והלא הוליוודית בעליל של ארגון ה-c.i.a.
מאוד לא נהנתי מהסרט.
הי ארוך, מייגע ומתחסד. בחייכם, קנקן מים זה העינויים הכי אכזריים שהCIA משתמש בהם. הצחקתם אותי. ועוד איזה טררם עושים על זה. קלישאה של "יורים ובוכים" - רק שלהבדיל מאצלנו, אנשי קולנוע יודעים להאכיל בכפית את האזרח התמים בגאווה ופטריוטיות. אצלנו רק מתייסרים, ושונאים את המדינה. כאן וכאן, עושים זאת תוך סילוף, הטעייה, ומניעים פוליטיים.
איך אפשר להציג מאורע היסטורי, גלובאלי, רובו חשאי, זמן כל כך קצר אחרי המאורעות? איך אפשר לצפות שיהיה להם מספיק מידע? מידע אמין? עדויות?
קיצר - בולשיט. הייתי צריך לראות "מת לחיות". גם כן גרוע (לפי הביקורות), אבל לפחות לא לוקח את עצמו ברצינות.