
מה קורה כשמשלבים סיפור שמתרחש בתקופת העבדות ביחד עם מערבון ספגטי, הרבה אלימות, הומור, משחק מעולה ופסקול מגוון?. יוצא "ג'אנגו ללא מעצורים", הסרט החדש והמפתיע של קוונטין טרנטינו. הנה הביקורת.








טרם ראיתי את הסרט אבל אני ממש מתחבר לשאלה שלך.Adix כתב:ראיתי את הסרט בקולנוע השבוע.
את דעתי האישת לא אביע, ולו כדי לא להכניס את זה כפרספקיטבה לשאלה שאשאל מיד.
השאלה היא איך הייתם מתיחסים לסרט אם הבמאי לא היה טרנטינו?
האם הייתם מתארים אותו כסרט מופת, מביעים הערכה על העלילה ועל הרמיזות לסרטים אחרים, על הבימוי הפסקול וכו'.
או שלחלופין, מתייגים אותו כטראש, ארוך מדי, קיטץ', לא מדוייק וכ'.
השבוע ראיתי סרט חדש יחסית של קווין סמית שהוא הבמאי האהוב עלי, עוד מסרטו הראשון, ואם זה לא היה סרט שלו כנראה שלא הייתי מתלהב, אבל מכיון שאני מבין "את הראש שלו" אז ההתיחסות היתה אחרת לחלוטין....

uriler כתב:epony,
אשתי (שאז עוד הייתה "סתם" חברה שלי), יצאה מ"ממזרים חסרי כבוד" עם פרצוף של - "לאן גררת אותי"... לג'אנגו כבר היה לי ברור שזה לא בשבילה.
אגב, קצת לפני זה ראיתי איתה את ארגו, ושנינו מאוד מאוד נהנינו. צריך לדעת לבחור (את הסרט כמובן, לא את האישה)
...