התייעצות בקשר לנישואים אזרחיים

kaliker · שליחה #1 03/10/2012 12:46

מעולם לא התייעצתי בנושא אישי בפורום באינטרנט, אבל מהיכרותי את הקהילה פה, ישנם אנשים משכילים עם ניסיון חיים רב שלדעתי יוכל לעזור לי רבות בדילמה שבה אני נמצא.

אני בן 27, סטודנט לתואר שני ומגיע ממשפחה חילונית אך מסורתית. בשנים האחרונות התרחקתי מאוד מכל סממן דתי ואני מגדיר עצמי כאתאיסט.
בשל סיבות רבות בעיקר סביב מהותו של טקס הנישואים הדתי, בת זוגתי ואני החלטנו לקיים טקס נישואים חילוני צנוע.
הוריי מתנגדים לכך בכל תוקף, ולא עזרו כל הסבריי בקשר לסיבות שהובילו להחלטתי שלא לקיים את הטקס עם רב.
היחסים עם הוריי בעבר היו מצויינים, לא זכורה לי אף מריבה איתם (אפילו בגיל ההתבגרות) ולא הרגשתי אף פעם אף סוג של מחסור, רגשי או חומרי.
איך אוכל ללבן את המחלוקת איתם? ברור לי שבמידה והם יחרימו את החתונה היחסים ביננו מעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו...

שליחה #2 03/10/2012 12:59

זה בהחלט בעיה. קרובי משפחה שלי עברו סיפור דומה. הם שניהם אתאיסטים והחליטו שהם לא מעוניינים בחתונה כזו, אך המשפחה של החתן היתה דתית והפריע להם הסיפור הזה.

הפיתרון שלהם היה מעניין ויכול להיות שרלוונטי במקרה שלך. במקרה שלהם - הם עשו חתונה אזרחתי בקפריסין בנוכחות של רק המשפחה המיידית (הורים, אחים וכו'). הסיבה לחתונה בקפריסין היא שהיא תקפה אזרחית בארץ (יש גם פתרונות ביניים כמו חתונה בקונסוליה אחרת וכו').

אחרי זה הם חזרו ארצה ועשו חתונה כאן בארץ עם רב, אבל לא היה לזה מעמד כלשהו (אני בכלל לא בטוח שהרב היה רב "חוקי" מבחינת הרבנות) ובכל אופן לא היתה כתובה או שום דבר כזה. מבחינת האורחים - הטקס היה די סטנדרטי, מבחינתם החתונה דה פקטו (וגם המסמכים) היו אזרחיים לחלוטין. המשפחה המיידית ידעה על הסיפור, וזה מבחינתם היה "כשר" כי ברגע שהברכות נאמרות ויש רב, זה מספק את הצורך שלהם בסממן הדתי.

ra · שליחה #3 03/10/2012 13:24

דווקא אצל היהודים לא צריך רב
מספיק שאומרים מה שצריך ושמים טבעת גם אם בצחוק ויש עדים
הנישואים תופסים מבחינת הרבנות ומשרד הפנים
ויש צורך בגירושים אמתיים במקרה הצורך או לבקש ביטול
ואז כבר נמצאים בידי הממסד הדתי

שליחה #4 03/10/2012 23:04

אני עומד בפני מצב דומה. זוגתי היא דתיה לשעבר. הוריה דתיים, היא חזרה בשאלה ואני אתאיסט מושבע שאין סיכוי שאסכים לחתונה דתית.
למרות שהיא לא התלהבה מחתונה דתית היא רצתה לעשות זאת כדי לרצות את הוריה, אבל אני לא הייתי מוכן לדבר כזה ואמרתי לה שמבחינתי אין לי בעיה שנישאר גם לא נשואים ונהיה פשוט ידועים בציבור. בסופו של דבר היא הבינה שאין דבר כזה חתונה שתרצה את הוריה ושאני אסכים לה אז היא התרצתה והסכימה שנעשה חתונה אזרחית בחו"ל. אם ההורים שלה יחליטו בעקבות זאת לנתק איתה קשר, זה יהיה מצער מאוד אבל זאת תהיה הבחירה שלהם, ובכל מקרה הם יפסידו מכך לא פחות כי הם לא יהיו בקשר עם הנכדים שלהם וכולי. אנחנו מאמינים שזה לא יגיע לזה עקב זה שבאמת הנושא הפרקטי של לשמור על קשר עם הבת שלהם ועם הנכדים העתידים שלהם אמור להיות יותר חשוב להם מאיך בתם התחתנה בדיוק. זה סוג של משחק צ'יקן שאין ברירה אלא לשחק כי חייבים להבהיר להורים שאורח חיינו הוא לגיטימי ועליהם לכבד אותו כפי שהם מצפים שאנחנו נכבד את אורח חייהם. אם מוותרים בזה, זה עשוי להגדיר את כל מערכת היחסים בעתיד עם ההורים ולבטל כל סיכוי שהם יכבדו את אורח החיים החילוני של הילדים.

arnold · שליחה #5 03/10/2012 23:14

עמדתי בפני בעייה דומה בזמנו, אם נגיע ישר לסוף - התחתנו בחתונה יהודית.
לדעתי אתה לא יכול לנצח פה, אין מה להתווכח עם אנשים מאמינים - אי אפשר לשכנע אותם - מבחינתם יש כוח עליון שקובע הכל ואי אפשר לערער או להתגמש - זה מה יש.
לי אישית הטקס האוילי (לדעתי) לא אומר כלום ויותר מזה, הוא מסמל הרבה רוע וחשיבה מאובנת, אבל לי היה חשוב יותר שאישתי לעתיד תיהיה מרוצה ולא לנתק קשרים משפחתיים, אז 'סבלתי בשקט' את ה ה'שטות' הזאת.
ד"א, הודעתי לכל מי שמסביבי שאני מבקש לא להיקבר בקבורה יהודית, למזלי יש לי כנראה את האופציה הזאת בקלות, מצד שני זה כבר באמת לא יהיה תלוי בי.

dman23 · שליחה #6 03/10/2012 23:24

לדעתי תבצע חתונה אזרחית בחו"ל
ובארץ תערוך טקס עם רבני צהר או עורך טקס מאירגון משפחה חדשה

אני לא הייתי מתפשר בעניין החתונה; משום שזה ארוע שלך קודם כל. ארוע שבו אתה צריך להרגיש נוח ולא לרצות אנשים אחרים, גם אם משפחה וגם אם הם ההורים

נצל"ש אעפה עוד אפשר להתחתן אזרחית חוץ מקפריסין ופראג?

שח_מט · שליחה #7 03/10/2012 23:38

חוץ מזה שהתחתנתי בקפריסין אני דווקא אציע לך לנסות להבין מה כן ירצה את הוריך מלבד חתונה אמיתית עם רב כשר וכו'.
אם אין אופציה ב או ג מבחינתם אין לך הרבה ברירות.
אחד החברה פה למעלה כתב שעשה נישואים רשמיים בחו"ל ומראית עין בארץ אבל הוא ידע מראש שזה יעבור אצל המשפחות.
אתה חייב לשבת עליהם טוב טוב ולנסות לייצר את אופציות ב ג ו ד.
בשורה התחתונה אתה חייב חתונה שתעבור איתם ולא בלעדיהם.
בהצלחה!

kaliker · שליחה #8 04/10/2012 8:18

תודה לכולם על התשובות!

oferlaor כתב:אחרי זה הם חזרו ארצה ועשו חתונה כאן בארץ עם רב, אבל לא היה לזה מעמד כלשהו (אני בכלל לא בטוח שהרב היה רב "חוקי" מבחינת הרבנות) ובכל אופן לא היתה כתובה או שום דבר כזה. מבחינת האורחים - הטקס היה די סטנדרטי, מבחינתם החתונה דה פקטו (וגם המסמכים) היו אזרחיים לחלוטין. המשפחה המיידית ידעה על הסיפור, וזה מבחינתם היה "כשר" כי ברגע שהברכות נאמרות ויש רב, זה מספק את הצורך שלהם בסממן הדתי.
...

מעריך מאוד את החשיבה היצרתית, אך לצערי המשפחה לא תסכים שלא נירשם ברבנות.

psibeast כתב: בסופו של דבר היא הבינה שאין דבר כזה חתונה שתרצה את הוריה ושאני אסכים לה אז היא התרצתה והסכימה שנעשה חתונה אזרחית בחו"ל.
...

ברור לך שבמקרה ותתגרשו עדיין תצטרכו לעבור דרך הרבנות? ארוסתי ואני איננו רוצים שום קשר עם המוסד הזה באף שלב בחיים שלנו ולכן זה לא פתרון ישים מבחינתנו. מדוע בחרתם בנישואים אזרחיים ולא פשוט לחתום על ברית זוגיות בארגון כמו "משפחה חדשה"? ולהיות בסטטוס של ידועים בציבור

dman23 כתב:אני לא הייתי מתפשר בעניין החתונה; משום שזה ארוע שלך קודם כל. ארוע שבו אתה צריך להרגיש נוח ולא לרצות אנשים אחרים, גם אם משפחה וגם אם הם ההורים
...

זאת בדיוק הגישה שלי...

שח_מט · שליחה #9 04/10/2012 8:54

קח בחשבון שבחיים בסופו של דבר צריך להתפשר על משהו.

אני לא התפשרתי על חתונה אזרחית אבל התפשרתי עם אשתי על ארוע גדול בארץ (...) ובאופן כללי אני מתגרש עכשיו ברבנות כי אין ברירה. הגירושין הן במדינה בה אתה חי, לצערי לא השכלתי לעזוב קודם לגרושין.

אני מכיר זוגות שלקחו את השיקול של הטווח הארוך קרי שלום עם המשפחה (שתעזור לך מאוד כשיגיעו הילדים) וויתרו על חתונה אזרחית בעיקר בגלל שיש נתון אחד שקשה לכולנו לשנות וזה המקום בו אנחנו חיים. רוב הזוגות מצאו דרך יצירתית, רבני צוהר, שליטה בפרטי הטקס וכו' על מנת לחיות עם מצפונם ולרצות את המשפחות.

dman23 · שליחה #10 04/10/2012 9:50

אני אעדן מעט את הקריאה הנחרצת שלי

אני הייתי מנסה לדבר; להסביר להראות את החשיבות של העניין עבורך
כן הייתי מתפשר על דברים כדי קצת להקל על המשפחה לבלוע את הגלולה
אבל במהות של הטקס ובאופי שלו לא הייתי מתפשר

מעבר לזה מהנסיון שלי, כששואלים אנשים לדעתם הם.... מביעים אותה

אז אולי עדיף יותר לקבוע...
מה גם שתמיד דברים נראים פחות טוב לפני... כשיגיעו לארוע המרגש הם לא יזכרו בכלל מה הפריע להם

זה כמובן בתנאי שלא מדובר בפנאטיות דתית ואז אין עם מי לדבר

שליחה #11 04/10/2012 10:30

יש לי רק מילים בוטות להגיד על הרבנות והממסד הדתי-יהודי בארץ, אבל אחסוך את זה מכם.
בלי קשר לדת עצמה (אין קשר בעצם), זהו גוף מסואב שגם מתייחס בצורה מפלה ומבזה לאנשים עם מוגבלויות "מטעם הדת". ואני מדבר מנסיון אישי.
שלא לדבר על בצע כסף.

לדעתי - תעמוד על העקרונות שלך ואל תסכים בשום פנים ואופן להירשם ברבנות. ושוב, אין כאן זלזול ביהדות אלא בגוף הממסדי המושחת והמעוות הזה.

אנחנו התחתנו בלאס וגאס, לא באחד ה-chapel-ים (למרות שזה גם יכול להיות מגניב, אם כי אולי יקר יותר) אלא באופן הכי סולידי במשרדי הרשם המחוזי של מדינת נוואדה. כל concierge במלונות בלאס וגאס ישמח להסביר לכם איך עושים את זה.
בארץ צריך עוד קצת ניירת בשביל לסדר את זה עם משרד הפנים (קבלת מסמך מיוחד הנקרא "אפוסטיל" בדואר מארה"ב הנדרש כאן), אבל במשרד הפנים אנחנו רשומים כנשואים לכל דבר.

אנחנו לא עשינו גם שום אירוע (לאשתי לא היו חלומות וכיסופים לשמלה לבנה), אבל אם תרצו בכל זאת לעשות אירוע עם טקס דתי, אפשר לעשות משהו מאוד יפה עם נציג/ה מהתנועות היהודיות האלטרנטיביות (רפורמי, קונסרבטיבי וכו). רק קחו בחשבון שהם קצת נודניקים (עושים טקסים ארוכים מדי לטעמי).

dman23 · שליחה #12 04/10/2012 10:33

איפה ניתן להשיג את רשימת כל המדינות בהן ניתן להתחתן חתונה אזרחית שתהיה תקפה בארץ?
אני מכיר ניו יורק, קפריסין, פראג, לאס וגאס
הבנתי שיש קרוב ל-50 מקומות שונים (כן .גוגל לא עזר למצוא מידע אמין רישמי)

arnold · שליחה #13 04/10/2012 11:02

רק שים לב שהתעקשות על העקרונות שלך, חוסר אפשרות לקבל משהוא שהוא נגד מה שאתה חושב (מישהוא אמר אמונה?) מעמיד אותך בדיוק באותו מקום של אלו שדורשים טקס דתי כדת וכדין, גם אתה עומד פה על הרגליים האחוריות על משהוא שאתה מאמין בו ולא מוכן להתפשר, לדעתי זה די דומה לפוזיציה בה נימצאים המאמינים למינהם.
זה ד"א מה שמפריע לי באתאיזם - זה הופך למאין דת בפני עצמה.
ושוב שיהיה ברור, אני נגד הדת בכלל - זוהי שטות שהמציאו כדי לשלוט בהמונים, ונגד הממסד הדתי בארץ בפרט, כמו שאמרו: מושחת ומסואב, אבל הוא לא לבד ולא הייתי מתחיל דווקא נגד זה מלחמה שתעלה לי בקשרים עם חצי משפחה.

daycalon · שליחה #14 04/10/2012 11:05

לא לשכוח לעשות חוזה ממון לפני החתונה.
חתונה אזרחית ניתן לבצע בארץ.
בכול מקרה זוג שחי מעל שנתיים בארץ נחשב כידוע בצבור.
ניתן לחיות ביחד ללא חתונה.
חג שמח

dman23 · שליחה #15 04/10/2012 11:12

arnold כתב:רק שים לב שהתעקשות על העקרונות שלך, חוסר אפשרות לקבל משהוא שהוא נגד מה שאתה חושב (מישהוא אמר אמונה?) מעמיד אותך בדיוק באותו מקום של אלו שדורשים טקס דתי כדת וכדין, גם אתה עומד פה על הרגליים האחוריות על משהוא שאתה מאמין בו ולא מוכן להתפשר, לדעתי זה די דומה לפוזיציה בה נימצאים המאמינים למינהם.
זה ד"א מה שמפריע לי באתאיזם - זה הופך למאין דת בפני עצמה.
ושוב שיהיה ברור, אני נגד הדת בכלל - זוהי שטות שהמציאו כדי לשלוט בהמונים, ונגד הממסד הדתי בארץ בפרט, כמו שאמרו: מושחת ומסואב, אבל הוא לא לבד ולא הייתי מתחיל דווקא נגד זה מלחמה שתעלה לי בקשרים עם חצי משפחה.
...

ההבדל הוא שזו החתונה שלו ולכן הוא רוצה לעשות מה שהוא מאמין
זה אתאיזם
לעומת המשפחה שלו שרוצה לקבוע עבורו איך יראה הארוע שלו לפי אמונותיהם
וזו דת

moco · שליחה #16 04/10/2012 11:34

daycalon כתב:לא לשכוח לעשות חוזה ממון לפני החתונה.
...

אל תלחיץ סתם

חוזה ממון יש טעם לעשות רק למי שיש ממון, ויותר נכון, הבדלי ממון בין בני הזוג. לצערם של רוב המתחתנים, כל הנושא לא רלוונטי עבורם

בעיניין אחר. אני מבין את הסלידה שיש לאנשים מהממסד הדתי ומכך שצריך אותם לחתונות וכו. אני רק לא מבין איך כל הנושא הזה קשור לאתאיזם, שזה בכלל השקפת עולם. יש אתאיסטים שרוצים חתונה דתית (מכל מיני סיבות, למשל לרצות את ההורים) ויש דתיים שסולדים מהממסד הדתי לא פחות מכל חילוני מצוי. רוב האתאיסטים שאני מכיר, שזה רוב הסביבה שלי, התחתנו בחתונה דתית פשוט כי זה נוח ומקובל וסה"כ רוצים חיים קלים ולא להפוך את העיניין לפרויקט.

arnold · שליחה #17 04/10/2012 11:48

dman23 כתב:
arnold כתב:רק שים לב שהתעקשות על העקרונות שלך, חוסר אפשרות לקבל משהוא שהוא נגד מה שאתה חושב (מישהוא אמר אמונה?) מעמיד אותך בדיוק באותו מקום של אלו שדורשים טקס דתי כדת וכדין, גם אתה עומד פה על הרגליים האחוריות על משהוא שאתה מאמין בו ולא מוכן להתפשר, לדעתי זה די דומה לפוזיציה בה נימצאים המאמינים למינהם.
זה ד"א מה שמפריע לי באתאיזם - זה הופך למאין דת בפני עצמה.
ושוב שיהיה ברור, אני נגד הדת בכלל - זוהי שטות שהמציאו כדי לשלוט בהמונים, ונגד הממסד הדתי בארץ בפרט, כמו שאמרו: מושחת ומסואב, אבל הוא לא לבד ולא הייתי מתחיל דווקא נגד זה מלחמה שתעלה לי בקשרים עם חצי משפחה.
...
ההבדל הוא שזו החתונה שלו ולכן הוא רוצה לעשות מה שהוא מאמין
זה אתאיזם
לעומת המשפחה שלו שרוצה לקבוע עבורו איך יראה הארוע שלו לפי אמונותיהם
וזו דת
...

זה הכל עניין של גישה ואמונה ולכן כל אחד עושה מה שטוב לו, או לפחות מה שהוא חושב שטוב לו (בד"כ זה לא נכון).
למעשה אתה מצדיק את מה שאני אומר: אתאיזם - זו אמונה בפני עצמה הרבה פעמים, מה שהופך אותה לדעתי ללא הרבה יותר טובה מדת ממוסדת רגילה, ברגע שאדם מתחיל לפעול לפי אמונה כלשהיא ולא לפי מחשבה מתחילה הבעייה לפי השקפת עולמי, כיון שהבעיה עם כל דת היא שפועלים לפי קוד חוקים (אוילי לחלוטין ברב המקרים) ולא מפעילים את הראש.
ולעיניינו, כאשר הוא קובע את הארוע שהוא שלו אבל לא בהרבה פחות של ההורים לפי אמונתו, הוא פוגע באמונתם, נכון שלפי דעתי אמונתו אולי 'נכונה' יותר אבל זו עדיין אמונה X מול אמונה Y.
וברגע שמתחילים במלחמות דת, לך תדע לאן זה יגיע: כעס, נתק במשפחה, מריבות, מלחמות, רדיפות, השמדת אוכלוסיות שלמות... הכל כבר היה בהיסטוריה האנושית.

והכי חשוב: מזל טוב.

שליחה #18 04/10/2012 11:50

kaliker כתב:
psibeast כתב: בסופו של דבר היא הבינה שאין דבר כזה חתונה שתרצה את הוריה ושאני אסכים לה אז היא התרצתה והסכימה שנעשה חתונה אזרחית בחו"ל.
...
ברור לך שבמקרה ותתגרשו עדיין תצטרכו לעבור דרך הרבנות? ארוסתי ואני איננו רוצים שום קשר עם המוסד הזה באף שלב בחיים שלנו ולכן זה לא פתרון ישים מבחינתנו. מדוע בחרתם בנישואים אזרחיים ולא פשוט לחתום על ברית זוגיות בארגון כמו "משפחה חדשה"? ולהיות בסטטוס של ידועים בציבור
...

אם זה תלוי בי היינו רק ידועים בציבור ולא מערבים את המדינה בכלל ביחסים ביננו.
העניין הוא שזוגתי מאוד רוצה להיות בסטטוס נשואה. היא אומרת שזה עניין של איך זה מרגיש, התחושה שזה נותן לה.
אני לא יכול להתווכח עם תחושה, והיא כבר הולכת לקראתי בכך שהיא מסכימה לחתונה שאותה למעשה ההורים שלה יחרימו.

אני עוד הולך לנסות להשפיע על כך שנעשה את הטקס בוגאס ונמנע מלהרשם אח"כ בארץ בתקווה שהטקס בוגאס והעובדה שבארה"ב נחשב כנשואים תספיק בשביל ההרגשה שלה. בכל מקרה לא נלך לרבנות עצמה אלא רק למשרד הפנים (למרות שזה לא משנה מהבחינה שמשרד הפנים יעבירו את זה לרבנות) ואני אצטרך מאוד מאוד לקוות שלא נתגרש לעולם

שליחה #19 04/10/2012 12:02

arnold כתב: זה הכל עניין של גישה ואמונה ולכן כל אחד עושה מה שטוב לו, או לפחות מה שהוא חושב שטוב לו (בד"כ זה לא נכון).
למעשה אתה מצדיק את מה שאני אומר: אתאיזם - זו אמונה בפני עצמה הרבה פעמים, מה שהופך אותה לדעתי ללא הרבה יותר טובה מדת ממוסדת רגילה, ברגע שאדם מתחיל לפעול לפי אמונה כלשהיא ולא לפי מחשבה מתחילה הבעייה לפי השקפת עולמי, כיון שהבעיה עם כל דת היא שפועלים לפי קוד חוקים (אוילי לחלוטין ברב המקרים) ולא מפעילים את הראש.
ולעיניינו, כאשר הוא קובע את הארוע שהוא שלו אבל לא בהרבה פחות של ההורים לפי אמונתו, הוא פוגע באמונתם, נכון שלפי דעתי אמונתו אולי 'נכונה' יותר אבל זו עדיין אמונה X מול אמונה Y.
וברגע שמתחילים במלחמות דת, לך תדע לאן זה יגיע: כעס, נתק במשפחה, מריבות, מלחמות, רדיפות, השמדת אוכלוסיות שלמות... הכל כבר היה בהיסטוריה האנושית.

והכי חשוב: מזל טוב.
...

אתאיזם אינו אמונה אלא החוסר באמונה. יש תת קבוצה של אתאיזם המכונה אתאיזם חזק אשר היא אמונה באי קיומו של אלוהים.

עכשיו, ההתנגדות לטקס דתי לא נובעת מאמונה אלא נובעת מהעובדה שאדם רוצה לחגוג את נישואיו בצורה המתאימה להשקפותיו. באותה מידה שלא הייתי רוצה טקס ערבי אז לא הייתי רוצה טקס דתי. גם בלי לערב דת יכולות להיות תרבויות שמנוגדות להשקפת עולמך. הבעיה שלי עם טקס דתי היא לא בגלל שאני לא מאמין באלוהים. הבעיה שלי עם טקס דתי היא הקטע התרבותי שבו. אי השוויון וההשקפות השוביניסטיות אשר משוקפות בו, הכנסת ענייני כסף לטקס בצורת כתובה וכולי.
מעבר לכך, אני חושב שיש משהו לא נכון טקטית בלוותר. במפגש בין דתי לחילוני תמיד מצופה מהחילוני לוותר, כי הדתי כביכול בתפקיד הילד המפגר שאי אפשר לצפות ממנו לוותר, והחילוני הוא המבוגר האחראי שצריך לדאוג ליחסים. אני מאוד נגד התפיסה כאילו רגשות דתיים הם נעלים או נחשבים יותר, ושלחילונים אין עקרונות.
לי יש עקרונות והם מוצקים לפחות כמו העקרונות הדתיים. עיקרון של שוויון בין המינים, עיקרון של חופש לעשות כרצונך כל עוד אינך פוגע פיזית ישירות באחרים, והטקסים הדתיים עומדים בסתירה לעקרונות הללו. אין לבלבל בין עקרונות לדת. עצם קיומם של עקרונות מוסריים לא אומר שהעקרונות הללו מהווים דת.

kaliker · שליחה #20 04/10/2012 12:06

arnold כתב:
dman23 כתב:
arnold כתב:רק שים לב שהתעקשות על העקרונות שלך, חוסר אפשרות לקבל משהוא שהוא נגד מה שאתה חושב (מישהוא אמר אמונה?) מעמיד אותך בדיוק באותו מקום של אלו שדורשים טקס דתי כדת וכדין, גם אתה עומד פה על הרגליים האחוריות על משהוא שאתה מאמין בו ולא מוכן להתפשר, לדעתי זה די דומה לפוזיציה בה נימצאים המאמינים למינהם.
זה ד"א מה שמפריע לי באתאיזם - זה הופך למאין דת בפני עצמה.
ושוב שיהיה ברור, אני נגד הדת בכלל - זוהי שטות שהמציאו כדי לשלוט בהמונים, ונגד הממסד הדתי בארץ בפרט, כמו שאמרו: מושחת ומסואב, אבל הוא לא לבד ולא הייתי מתחיל דווקא נגד זה מלחמה שתעלה לי בקשרים עם חצי משפחה.
...
ההבדל הוא שזו החתונה שלו ולכן הוא רוצה לעשות מה שהוא מאמין
זה אתאיזם
לעומת המשפחה שלו שרוצה לקבוע עבורו איך יראה הארוע שלו לפי אמונותיהם
וזו דת
...
זה הכל עניין של גישה ואמונה ולכן כל אחד עושה מה שטוב לו, או לפחות מה שהוא חושב שטוב לו (בד"כ זה לא נכון).
למעשה אתה מצדיק את מה שאני אומר: אתאיזם - זו אמונה בפני עצמה הרבה פעמים, מה שהופך אותה לדעתי ללא הרבה יותר טובה מדת ממוסדת רגילה, ברגע שאדם מתחיל לפעול לפי אמונה כלשהיא ולא לפי מחשבה מתחילה הבעייה לפי השקפת עולמי, כיון שהבעיה עם כל דת היא שפועלים לפי קוד חוקים (אוילי לחלוטין ברב המקרים) ולא מפעילים את הראש.
ולעיניינו, כאשר הוא קובע את הארוע שהוא שלו אבל לא בהרבה פחות של ההורים לפי אמונתו, הוא פוגע באמונתם, נכון שלפי דעתי אמונתו אולי 'נכונה' יותר אבל זו עדיין אמונה X מול אמונה Y.
וברגע שמתחילים במלחמות דת, לך תדע לאן זה יגיע: כעס, נתק במשפחה, מריבות, מלחמות, רדיפות, השמדת אוכלוסיות שלמות... הכל כבר היה בהיסטוריה האנושית.

והכי חשוב: מזל טוב.
...

ההתנגדות שלנו לערוך את החתונה ברבנות הינה משיקולי עלות-תועלת, ולא מאבק נגד הדת היהודית.
אני רואה את זוגתי כשווה לי, וקשה לי שבכל מהלך הטקס לה אסור לדבר, ואסור לה להיות צד לכתובה שזהו חוזה לכל דבר. ושלא נתחיל לדבר על החוסר שיוויוניות הקיימת בבית הדין הרבני במקרה של גירושים...
הטקס כפי שהדת היהודית מבצעת כרגע אינו מתאים להשקפת עולמינו לא רק הדתית אלא גם הערכית.