הלחץ היה מטפס מאוד לאזור האדום ובעת פתיחת הקיטור הלחץ היה יורד מאוד וגוף החימום של הדוד לא היה נכנס לפעולה אלא כשהלחץ היה יורד כמעט לאפס.
כלומר, במקום שתחום העבודה יהיה 0.2 הוא היה פי 5 מזה....
עופר (דבוטאנט) גר קרוב מאוד אלי וגם ככה רצינו להיפגש כבר מזמן, אז שיחה קצרה והוא הסכים להציץ במכונה.
החשוד העיקרי היה כמובן הפרסוסטאט (שזהו כמו טרמוסטאט, רק שבמקום להיות רגיש לטמפרטורה הוא רגיש ללחץ - הלחץ שנבנה בדוד).
שיחררנו את הצינור שמוביל אליו והצצנו פנימה וחשכו עינינו. הוא היה סתום במן חול שחור (WTF?).
ניקינו את הצד של הפרסוסטאט עם קיסם אוזניים אולם חשדנו שאם ננסה לדחוף משהו לצד הצינור שיוצא מהדוד, זה עלול לדחוף את הליכלוך פנימה לתוך הדוד.
לקחנו צינור והרכבנו על הצינור שיוצא מהדוד והפעלנו את המכונה. הלחץ שנבנה בדוד ייצטרך להשתחרר ומכיון שהצינור הזה היה פתוח, הוא בסופו של דבר יידחוף את הליכלוך וישחרר לחץ.
כך היה. כשהלחץ התחיל להיבנות יצא מן "פקק" של ליכלוך שחור ומשם מים וקיטור נקיים. הרכבנו הכל (חייבים לחכות שהמכונה תתקרר מעט שכן הכל רותח ולא ניתן לגעת בה, על מה שעשינו בינתיים עוד מעט....) והמכונה חזרה לעבוד כמו חדשה.
אז מה עשינו בינתיים כשהמכונה התקררה? הייתי חייב לטעום את הקפה של עופר מקלייה שלו ומכונת המנוף המפורסמת שלו ה-Ponte Vecchio.
הקפה מתערובת שאשאיר לעופר לספר עליה, היה קצת כהה אבל עם המון גוף. המנה היתה ממנה כפולה (כפולה של המכונה שלו, שזה כ-14 גרם) ועדיין הוא נתן לי מנה קצרה מאוד, יותר בכיוון של ריסטרטו.
הטעם מדהים! קודם כל הסמיכות של הקפה היתה כמעט כמו של סירופ עם מגוון טעמים וארומה שטעמתי במעט מאוד מכונות. הרבה מאוד גוף ובסוף השוט גם עקיצה קטנה.
יצא לי לראות את הפרוייקט של ה-CONTI וזה פשוט הרבה יותר מדהים במציאות ממה שניתן להעביר בתמונות. המכונה לא פעלה עדיין, אבל אין לי ספק איפה המפגש פורום הבא....
