הכל על קבלים - חלק א'

[tnsilver]

זהו חלק א' בסידרה של שלושה שרשורים:

• הכל על קבלים חלק א'
• הכל על קבלים חלק ב'
• הכל על קבלים חלק ג'

שבהם יש בכוונתי להבהיר במקצת את טיבם של הרכיבים האלקטרוניים האלה הנקראים 'קבלים' ושמדובר עליהם כאן, בפורום וינטאז' רבות. מידי פעם אני נתקל בהודעות המיחסות לקבלים כל מיני תכונות שאינן קשורות כלל למאפיניהם. בכלל, יש כאן נטייה לייחס לקבלים קצת יותר מידי פאתוס ממה שמגיע להם ולכן, החלטתי לעשות קצת סדר בנושא, כשירות לחברי הפורום. מכיוון שאין בכוונתי לפצוח במסכת התנצחויות עם אף אחד בהקשר לנכתב - הריני מודיעכם מראש שכל מה שרואות עיניכם בשרשור זה, לא נכתב על-דעתי אלא תורגם ממקורות שונים. במקומות בהם אביע את דעתי האישית ואצטט מנסיוני האישי - אומר זאת במפורש. במקומות אחרים, אציג קישוריות למקור המצוטט ולהתייחסויות אחרות.

כאמור זהו החלק הראשון בסידרה שמבחינה תוכנית מתוכננת מהקל אל הכבד. חלק זה הוא מבוא בלבד ואינו עוסק בקבלים בציוד אודיו אלא מבהיר מהם קבלים, מה תפקידם ומה השימושים הנפוצים בהם. כמו כן עוסק שרשור זה בהתנהגות בסיסית של קבל במעגל חשמלי, בקיבולת חשמלית והיחידות בה היא נמדדת ובמעט היסטוריה. בשרשור הבא אתייחס לנושאים מעט יותר מתקדמים ואגיע לקשר שבין קבלים וציוד אודיו בכלל ווינטאז' בפרט. בינתיים, אנא ראו בשרשור זה מבוא בלבד, כהכנת רקע יסודי לשרשור הבא. מכיוון שמדובר ביותר מידי חומר עבור הודעה אחת - אחלק שרשור זה למספר הודעות - על-פי מספר ראשי הפרקים.

אז נתחיל אם תמונה חמודה מתוך האתר המדליק HowStuffWorks שכולל מבוא מצויין למתחילים בנושא קבלים וחסך לי את הצורך להמציא את הגלגל. (מי שרוצה יכול לקפוץ ישר לסיכום שמגדיר מה צריך לדעת בשביל לשחות בשרשור הבא בנושא)



ונמשיך מיד לחלק הבא "מהו קבל?"

[tnsilver]

ניתן לחשוב על קבל כעל סוללה קטנה. למרות שהם פועלים בצורה שונה לחלוטין, גם סוללות וגם קבלים אוגרים אנרגיה. לסוללה יש שני קטבים וריאקציה כימית בתוכה מייצרת אלקטרונים בקוטב אחד בעוד שהקוטב השני מושך אלקטרונים. קבלים פשוטים בהרבה. הם לא יכולים לייצר אלקטרונים – רק לאגור אותם.



בתוך הקבל ההדקים מחוברים לשני לוחיות (פלטות) מתכתיות המופרדות על-ידי חומר מבודד (די-אלקטרוליט). בסידרה זו על קבלים, לא נעסוק בסוג נוסף, דומה של קבלים הנקראים קבלים קו-אקסיאלים שמורכבים משני תיילים מקבילים, האחד בתוך השני, שעל אחד מהם מטען חיובי ועל האחר מטען שלילי. אנו נעסוק רק בקבלי לוחות. ניתן לייצר קבל לוחות ביתי בקלות משתי פיסות נייר כסף וחתיכת נייר. זה לא יהיה הקבל היעיל ביותר מבחינת הקיבולת שלו – אך הוא בהחלט יעבוד. אגירת המטען נעשית על ידי כך שעל שני לוחות הקבל נאספים מטענים - מטען חיובי בלוחית אחת ומטען שלילי בלוחית השניה. המטענים אינם יכולים לעבור מלוחית אחת לחברתה משום שביניהן מפריד חומר מבודד. הפרש המטען הזה יוצר שדה חשמלי וכן מתח חשמלי, הנמדד בין הדקי הקבל. השדה החשמלי הזה – הוא מקור האנרגיה האגורה בקבל.

קבל' לוחיות מוליכות, והשדה החשמלי שבין הלוחות (בכחול)



באופן תיאורטי הדיאלקטרוליט יכול להיות עשוי מכל חומר מבודד - אך מסיבות פרקטיות, ישנם חומרים יעודיים המתאימים באופן מוגדר מאוד לפעולת הקבל. מיקה (סיליקון), קרמיקה, צלולוז, פורצלן (חרסינה), מיילר (יריעת פלסטיק מצופה מתכת), טפלון ואפילו אויר הם חלק מהמבודדים שבהם נעשה שימוש בקבלים. החומר ממנו עשוי הדי-אלקטרוליט קובע את סוג הקבל ומה הם השימושים שהוא הכי מתאים להם. בהתאם לגודלו הפיזי וסוגו של הדי-אלקטרוליט, חלק מהקבלים מתאימים לשימוש בתדרים גבוהים בעוד שחלק מתאימים ליישומי מתח גבוה. קבלים עשויים להיות מיוצרים עבור מגוון רחב של שימושים החל בקבל יריעת פלסטיק קטן במחשבון כיס ועד לקבלי-ענק המסוגלים להניע אוטובוס חשמלי. NASA עושה שימוש בקבלי זכוכית כדי 'להעיר' את מעגלי מעבורת החלל ולשגר לווינים. הנה רשימה חלקית של סוגי קבלים והשימושים הנפוצים בהם:

• * קבלים אלקטרוליטיים - בהם אין לוח שני אלא ג'ל (אלקטרוליט) המחליף אותו. קבלים אלה משמשים בעיקר בספקי כוח ומאופיינים ביחסי קיבול לנפח ומשקל גבוהים ביותר.
  * קבלי טנטאלום - גם הם אלקטרוליטיים אך יש להם תכונות של יציבות ומאפיני תדר טובים יותר
  * קבלים קרמיים - בעלי מאפייני תדר טובים עד מצוינים. משמשים במעגלי תדר גבוה כמו אנטנות, רנטגן, וסורקי MRI
  * קבלי אוויר – נפוצים במעגלי כיוון רדיו (טיונרים)
  * קבלי מיילר – נפוצים במעגלי טיימרים כמו שעונים, מערכות אזעקה ומונים אלקטרוניים
  * קבלי זכוכית – מצויינים עבור שימושי מתח גבוה במיוחד
  * קבלי-על – מניעים מכוניות חשמליות והיברידיות

זוהי רשימה חלקית בלבד. בשרשור הבא אתייחס ביתר פירוט לסוגי קבלים הנפוצים, בתתי-הסוגים השונים, בהבדלים ביניהם, ובשימושים בהם

[tnsilver]

ישנם רישומים היסטוריים המעידים כי את הקבל הראשון המציא המדען הגרמני אוולד גאורג פון קלייסט בנובמבר 1745. מספר חודשים לאחר מכן, פרסם הפרופסור ההולנדי פיטר ואן מושנברוק, מאוניברסיטת ליידן את המצאתו 'צנצנת ליידן' שנחשבה לקבל הראשון בהיסטוריה והיתה דומה מאוד לאפליקציה הגרמנית. היום ידוע שהסמיכות המדעית ההיסטורית הזו הינה מקרית בלבד ולשני הממצאים ניתן קרדיט שווה בהמצאת הקבל.

צנצנת ליידן היתה קבל פרימיטיבי שכלל צנצנת מלאה למחצה במים והמצופה פנימה והחוצה ביריעה מתכתית. הזכוכית של הצנצנת התנהגה כשכבת הדי-אלקטרוליט, אם כי בתחילה סברו הממציאים בטעות כי המים עצמם היו רכיב המפתח. דרך פקק שעם בקצה הצנצנת היו משחילים חוט ברזל או שרשרת מתכתית שקצותיה היו מחוברים למחולל (דינמו) ידני. כאשר הדינמו היה מחולל זרם הוא היה נאגר בצנצנת עד שה'מציג' היה מקצר בין שתי שכבות היריעה המצפה ומפיק ניצוץ עז לתדהמתם וחרדתם של הצופים (תוספת שלי - ט"ס).

צנצנת ליידן



בנג'מין פרנקלין, שערך ניסויים בחשמל בעזרת צנצנת ליידן גילה במוקדם שפיסת זכוכית שטוחה עושה את העבודה בצורה זהה לצנצנת, מה שהאיץ בו להמציא את הקבל השטוח הראשון שנקרא 'ריבוע פרנקלין'. שנים לאחר מכן היה הכימאי האנגלי מיכאל פארדיי החלוץ בתחום יישום פרקטי להמצאת הקבל כדי לאגור אלקטרונים רזרביים אותם ייצר בניסיונותיו המדעיים. מאמציו הביאו לקבל האפליקטיבי הראשון שהיה עשוי חביות שמן. מחקריו של פארדיי בתחום הקבלים הביאה למעשה להתקדמות רבה ביכולת האנושית להוליך זרם חשמלי על-פני מרחקים עצומים. כמחווה למדען המפורסם קרויה היחידה בה נמדדת קיבולת חשמלית, 'פראד', על שמו.

Early "Shock and Awe" with the Leyden Jar

[tnsilver]

במעגל חשמלי קבל נראה כך:



כאשר מחברים קבל לסוללה:

• * הלוחית (פלטה) בקבל המחוברת לקוטב השלילי של הסוללה קולטת אלקטרונים שהסוללה מייצרת
  * הלוחית (פלטה) בקבל המחוברת לקוטב החיובי מאבדת אלקטרונים לטובת הסוללה

ברגע שהקבל נטען יהוא מכיל מתח הזהה למתח הסוללה (נאמר 1.5 וולט). לקבל קטן מימדים יש קיבולת חשמלית קטנה. קבל גדול יותר מסוגל להכיל יותר אנרגיה. ניתן למצוא קבלים בגודל של פחית משקה שיש ביכולתם להאיר נורת פנס למשך דקה או יותר. אפילו לטבע יש סוג של קבל משלו בצורת ברק שעובר כהתפרצות מתח בין לוחית הענן לוחית האדמה - ומפאת גודל המנגנון מדובר במטען אדיר עוצמה. נניח שאנו מחברים קבל במעגל כזה המכיל נורה, קבל וסוללה:



כאשר נחבר את הסוללה נוכל להבחין ש:

• * הנורה נדלקת בבהירות בשעה שאלקטרונים זורמים מהסוללה אל הקבל על-מנת לטעון אותו.
  * אור הנורה ילך ויתעמעם, עד שיכבה כליל, כאשר הקבל ייטען ויגיע לקיבולת המירבית שלו.
  * כשזה קורה – נפסקת זרימת האלקטרונים במעגל.
  * אם נחליף עתה את הסוללה בחוט חשמל פשוט, זרם חשמלי יזרום מלוחית אחת בתוך הקבל אל חברתה והנורה שלנו תשוב להאיר.
  * אורה של הנורה ילך ויתעמעם ככל שהקבל ילך ויתרוקן ממטענו החשמלי.

ניתן לחשוב על קבלים כעל מגדל מים שמיועד לשמור על לחץ מים קבוע עבור תושבי העיר. כשמשאבות המים שואבות יותר מים ממה שצורכים תושבי העיר, העודף מאוכסן במאגר מגדל המים. בשעת צריכה מוגברת ישחרר המאגר את תכולתו כדי לענות על הביקוש. קבל עושה בדיוק את אותו הדבר – הוא מהווה מאגר של אנרגיה.

[tnsilver]

פוטנציאל האגירה של קבלים, או 'קיבולת', נמדד ביחידות הנקראות 'פראד' – על שם המדען האנגלי מיכאל פאראדיי (1791 – 1867) ומסומנת באות 'F'. קבל בעל קיבולת של פראד אחד יכול לאגור 'קולומב' אחד של מטען חשמלי במתח של וולט אחד. 'קולומב' (Coulomb) הוא כמות של אלקטרונים השווה ל-6.25 * 10^ 18 (עשר בחזקת 18 ) או, אם תרצו, 6 ורבע מיליארד מיליארד אלקטרונים. 'אמפר', יחידת מדידת זרם חשמלי, מייצג קצב זרימת אלקטרונים בכמות של קולומב אחד לשנייה. לכן, קבל של פראד אחד יכול לאגור אחד אמפר\שנייה של אלקטרונים במתח של וולט אחד. קבל של פראד שלם עשוי להיות גדל ממדים וגודלו, בהתאם למתח שבו הוא פועל, יכול להיות כגודלו של בקבוק קולה גדול.

קבל 4200µF/350V אלקטרוליטי ענק של Mallory



מסיבה זו קיבולת של קבלים נפוצים נמדדת ביחידות הנקראות מיקרו-פראד, או אחד חלקי מיליון של פראד המסומנת כך 'μF'. למעשה, כשמדובר במעגלי אלקטרוניקה עדינה, גם יחידת האחד חלקי ממיליון של פראד, היא גדולה מידי. על-כן, קיימות שתי מידות נוספות הנפוצות בקבלים. האחת היא ה-'נאנו-פראד' (nF) המייצגת אחד חלקי מיליארד (עשר בחזקת מינוס 9) של פראד, והשנייה היא ה'פיקו-פארד' (pF) שמייצגת אחד חלקי טריליון (עשר בחזקת 12) של פראד. כך, μF (מיקרו-פראד) אחד שווה למיליון pF (פיקו-פראד) ולאלף nF (נאנו-פראד). ישנן מידות נוספות כגון המילי-פראד (אלפית פראד) אך הן אינן פרקטיות ונפוצות במעגלים אלקטרוניים.

מארז קבלים DIY



כדי לקבל פרספקטיבה לגבי גודלו של פראד אחד ניתן לחשוב על ההשוואה הבאה: סוללת אצבע סטנדרטית מסוג AA, מכילה בערך 2.8 אמפר\שעה. כלומר, סוללה זו יכולה לייצר זרם של 2.8 אמפר, במתח של 1.5 וולט במשך כשעה. זה מקביל בערך ל-4.2 וואט\שעה והמשמעות היא שהסוללה שלנו יכולה להאיר נורה צרכנית של 4 וואט למשך קצת יותר משעה. וואט היא יחידת עבודה ולכן תירגומה מיחידות זרם 'אמפר' תלוי במתח במעגל ובדוגמה זו אנו עוסקים בהערכה לפי הנוסחה וואטים = אמפרים * וולטים.

לצורך החישוב, נניח שמדובר בסוללה של וולט אחד (במקום 1.5) כדי לבדוק איזו קיבולת בפראדים תדרש לקבל על-מנת שיאגור את כל האנרגיה הזו. למעשה, ידרשו לנו 3600 * 2.8 שהם 10080 פראדים של קיבולת רק לשם כך. 3600 הוא מספר השניות בשעה שאותו אנו מכפילים בזרם של 2.8 אמפר. אם קבל של פראד אחד הוא בגודל של בקבוק קולה גדול – תארו לכם איזה נפח יתפוס קבל של 10080 פראדים... ברור לכולם שאין זה מעשי לעשות שימוש בקבלים כדי לאגור כמות כה גדולה של אנרגייה במתח כה נמוך. זה אפשרי באופן פיזי, רק, במתח גבוה יותר.


והנה אחד שאיבד את זה לגמרי ושידרג את ה-PLX3402 שלו

[tnsilver]

ההבדל בין קבל לסוללה הוא שקבל מסוגל לפרוק את כל המטען האנרגטי שלו בשבריר של שנייה בעוד שלסוללה דרושות דקות ארוכות כדי למצות את יכולת ייצור האנרגייה שלה. זו הסיבה שפלאש אלקטרוני במצלמה, עושה שימוש בקבל. סוללה טוענת את הקבל במשך מספר שניות והקבל פורק את כל מטענו אל שפופרת הפלאש באופן כמעט מיידי. מאפיין זה עלול להפוך קבל גדול למסוכן ביותר. זו הסיבה לאזהרות במנגנונים כגון פלאשים וטלוויזיות – המתריעות כנגד פתיחת היישום וטיפול לא מוסמך בו. חלק מהמכשירים החשמליים הביתיים, כגון מגברים, כוללים קבלים גדולים שיש ביכולתם להרוג אדם במטען האנרגטי האגור בהם. גם שוקר חשמלי ואקדח טייזר עושים שימוש במכניזם דומה.

במעגלים אלקטרוניים נעשה שימוש בקבלים למטרות מגוונות ומרובות. זרם ישר (DC) לא יכול לזרום דרך קבל, אלא רק לטעון אותו. משום כך, משמשים קבלים בעיקר במעגלים של זרם חילופין (AC). כמו כן משמשים קבלים במעגלי פריקה והארכה. לעיתים נעשה שימוש בקבלים לאספקת מטען חשמלי גדול במהירות רבה. פלאשים של מצלמות, אותם הזכרנו, הם דוגמה טובה לכך. לייזרים מסוגים שונים עושים שימוש דומה בקבלים על מנת להשיג הבהוב בהיר ומיידי הנחוץ לפעולתם.

קבלים מסוגלים לרכך אדוות (ripples) בזרם חילופי. זרם אדווה הוא רכיב AC שקיים בעת הזנת מתח לקבל. מדובר בזרמים מאוד קטנים בעלי תדר משתנה או קבוע. במעגל המוליך זרם אדוות וקפיצות (spikes) יכול קבל גדול להחליק את הזרם על-ידי ספיגת הקפיצות ויישור העמקים.

קבל יכול לחסום מתח DC.. אם תחברו קבל קטן לסוללה, מתח לא יזרום בין קטבי הסוללה לאחר שהקבל יטען. לעומת זאת, סיגנאל (אות) AC יעבור דרך הקבל בצורה בלתי מופרעת משום שהקבל יטען ויפרק באופן רציף בשעה שהזרם החילופי נע במנעד קבוע – ויוצר את הרושם כאילו הוא זורם ברציפות.

שימושים נוספים:

• * קבלים נמצאים בשימוש בהתקנים ההופכים זרם חילופין לזרם ישר
  * קבלים משמשים כאלמנטים של זיכרון, בשל יכולתם לאגור מטען כדי לקבוע את התנהגות מעגל חשמלי במישור התדר והזמן - למשל במעגל תהודה, מתנד ומעגל השהייה.
  * קבלים משמשים במיקרופונים - לשם הפיכת גלי קול לאות חשמלי
  * קבלים משמשים כתחליפים זמניים לסוללה
  * קבלים משמשים כמייצבי מתח
  * קבלים משמשים לפיצוי על התנהגות "סלילית" של עומסים במתח רשת ליצירת מופע נוסף של מתח רשת במנוע * חשמלי לזרם חילופין המחובר למתח חד-פאזי
  * הנה דוגמה לשימוש קצת פחות קונבנציונאלי בקבלים:

* בשרשור הבא אתייחס גם לשימושים של קבלים בציוד אודיו

[tnsilver]

תפקידו של קבל הוא לאגור אנרגיה. קבל אינו מייצר אנרגיה (וגם אינו אחראי ליצירת 'סאונד' - ט"ס). הוא נטען כשהוא מחובר לאספקת זרם וגורם לזרימה של אלקטרונים במעגל עד שהוא נטען במלואו. מרגע שקבל נטען הוא יאגור את המטען החשמלי עד להפסקת זרימת האלקטרונים אל הקבל או החלפת הקוטביות (בזרם חילופי). מרגע זה, יפרוק הקבל את המטען האגור בו והאלקטרונים ימשיכו לזרום במעגל. מחזוריות זו של טעינה ופריקה מאפיינת את פעילות הקבל במעגלים אלקטרונים. זמן טעינת הקבל תלוי בהתנגדות הקיימת במעגל ובקיבולת של הקבל. קיבולת זו מגדירה את פוטנציאל האגירה של הקבל.

יחידות המדידה של קיבולת הן נגזרות של היחידה הבסיסת הקרויה 'פאראד' כגון מיקרו-פאראד (1 μF = אחד חלקי מיליון של פאראד), נאנו-פאראד (nF) אחד חלקי מילארד של פראד ופיקו-פארד (pF) שהוא אחד חלקי טריליון של פארד. קבל לוחות עשוי משתי לוחיות מוליכות וחומר מבודד (דיאלקטרוליט) ביניהן. שדה חשמלי הטעון אנרגיה נבנה ונאגר בין שתי הלוחיות ומהווה את מאגר האנרגיה של הקבל. סוג הקבל נקבע על-פי סוג החומר ממנו עשויה שכבת הדיאלקטרוליט. בקבלים אלקטרוליטיים, למשל, מחליף נוזל יעודי, סוג של ג'ל מיוחד, את הלוחית השנייה אך הוא פועל באותו עיקרון. חלק מהחומרים הנפוצים המשמשים כשכבת הדיאלקטרוליט המבודד הם מיקה (סיליקון), מיילר (פלסטיק\ניילון מצופה מתכת – כמו החומר ממנו עשויים אותם בלונים כסופים ממולאי הליום הנמכרים באירועים חגיגיים), פוליפרופילן, פוליאסטר, זכוכית, אוויר, זכוכית ואף ואקום (ריק). קבלים מסוגים שונים משמשים ביישומים מרובים למטרות שונות – כולן, ללא יוצא מן הכלל קשורות בתכונות הקבל שתוארו בשרשור זה – ובעיקר היכולת לאגור ולפרוק מטען חשמלי.

* בשרשור הבא נתקדם ברמת הדיון ונדון ביתר פרטים בסוגי הקבלים השונים ותפקידיהם במעגלים אלקטרונים על-פי סוגיהם השונים, כולל בציוד אודיו. ועד אז:



חמודים היצורים האלה - לא? אז אם בא לכם לפגוש עוד מהם - אפשר כאן, בחלק ב'

[BennyO]

טומי - תודה רבה על ההשקעה!
מצפה בכיליון עיניים להמשך ההסברים המלומדים והמלמדים
בירה עליי מתי שתרצה

[Kosh]

יופי של מאמר וההשקעה ראויה מאוד לציון! שיבואו עוד כאלה.

[liqnit]

תודה רבה
מעניין מאד

[rooster]

[stompy]

תודה

[FOXY]

תודה

[sagipel]

( וגם הניסוח בשפת הקודש )

[RAMIRAMI68]

כל הכבוד אבל תגיע כבר לעיקר...רוצים אקשן

[clip99]

סדרת מאמרים מושקעת ביותר.

[ronit-a]

תודה.

[RazKadosh]

מדהים! תודה רבה.
מעניין למה התמונות לא מופיעות על מסך.

[yosiaz]

כי הבחור שכתב את הפוסט המורחב הזה ודומים לו עצבן כמה בעלי שררה בהנהלת הפורום (הקניט משתמשים לשיטתם) והם הראו לו את הדלת החוצה.
הלך לו הבחור, הידע והתמונות.
העיקר שנשארנו עם משתמשים מרוצים אך חסרים את הידע וההרחבה לה זכינו מהחבר שהלך.
לצערי אף חבר פורום לא הצליח למלא את מקומו באכפתיות או בידע..
תחי הבורות ותרבות האגו...
אל תצפה לפוסטים דומים
מתנצל בשם באי הפורום באשר הם..

[clip99]

צובט בלב לחזור לסדרת הכתבות של טומי , מזכרת מימים טובים יותר בהם באמת היה מעניין להיכנס לאתר , ימים בהם פורומי וינטאג' ואודיו אנאלוגי היו בין הפופולריים באתר יחד עם מלחמות הרסיברים באודיו רב ערוצי , והיה כיף לקרוא את התגובות גם אם לא היית שייך לתחום . ימים של חברים שהיו ואינם עוד , ימים של דיונים איכותיים, של עימותים בין תפיסות מנוגדות , של מאות תגובות ועשרות משתמשים .

לצערי מדיניות הניהול באתר , מתוך ניסיון לגיטימי למצוא את האיזון בין יער סבוך ופראי לבין שממה מדברית , נוטה בבירור לכיוון האופציה השניה ומסרסת כל ניסיון ערעור על הסטטוס קוו שמכתיב גישה של חצי תה - חצי קפה , כזו שמוצאת את ביטויה בדיונים שגרתיים ומשעממים , ועל העדות יבוא השינוי האיטי ומתמשך שמכרסם בצביון המקורי של האתר כפי שמשתקף משמו , והופך אותו לאתר של דילים בשנקל מהבזאר הסיני הגדול בעולם , כתבות על IOT שבקרוב גם יעזור לנו לנגב בשירותים וישלח אנליזה של התוצר לאיזה בסיס נתונים עלום במעמקי הרשת שיעזור בבוא העת מן הסתם למכור למנגבים נייר טואלט ודיאטות בהתאמה אישית , ודיונים מרתקים על מבנה הטלוויזיה הרב ערוצית לעדר רפי השכל שלא יכולים בלי מנת הריאליטי/שעשועון/תכנית "בידור" התורנים היומית.