יוסי הגיע אלי לפני הסופ"ש ונתן שיעור פרטי שבשבילי היה חוויה לימודית, כיפית והכי חשוב - הוכיח את עצמו.
כשחבר'ה חדשים כמוני נכנסים לתחום זה יכול להיות מאוד מתסכל. כל כך הרבה פורומים ואינפורמציה, כל כך הרבה שיטות עבודה, הרבה בזבוז קפה ותסכול רב.
ואתה בתור מתלמד מנסה לעשות הכל לפי הספר: לקבל את העוגיה המושלמת, את הקצב המדוייק, את הקרמה, לטמפר כמו שצריך, להינמע מצ'אנלינג, בעיות פיזור, לשקול, לישר עם האצבע, לדפוק על השיש, לתעד, וגם לאחר כל המאמצים ובמידה ולא מצליח לך, אתה נשאר מתוסכל וחסר אונים.
הדבר החשוב ביותר שלמדתי מיוסי זה להרגיש את הקפה ולעבוד עם רגש. עוד קצת קפה, קצת פחות דחיסה, שינוי קטן בטחינה ובסוף יהיה בסדר. הכי חשוב שלמדתי גם איך להרגיש כל שינוי בטעם (מיצוי יתר לעומת שוט עם מיצוי טוב).
כל שאר הדברים שקראתי על יישורים עם האצבע, WDT ועוד רבים אחרים, בטוח יבואו לידי שימוש, אבל למדתי להבין שהדבר הכי חשוב הוא פשוט ללכת לפי הטעם.
יוסי - תודה רבה על הסבלנות ועל הנכונות לעזור. היה לי ממש כיף להכיר אותך ולראות שיש אנשים שבשבילם זה תחביב אמיתי. תודה רבה!
בדרך אגב - הפראינפיוז'ן הידני (low tech ככל שיהיה..) פשוט עובד בשבילי ובגדול! העוגיה יוצאת הרבה יותר אחידה ואני כמעט ולא נתקל בצ'אנלינג בכלל
