דווקא בתור אספן וינטאג' נזהרתי כל השנים מהמערכות המשולבות האלה,בעיקר בגלל שברובן הגדול הפטיפונים הם "מחרשות",ולטייפ הקלטות שלהן אין לי ממש שימוש,ובתור קישוט/רהיט רובן היו במצב חיצוני גרוע.
ובכן,ביום שישי שעבר לקחתי צ'אנס (מה יש להפסיד,חינם אחרי הכל) ואספתי את המערכת הזאת מבחור שפינה
תכולת דירה.לסאניו אין שם טוב במיוחד בקרב חובבי הסטריאו הוינטאג',מלבד סידרה קצרת ימים בשנות השבעים בשם "PLUS" שכללה רסיברים ומגברים מושקעים יפים וכסופים,רוב מה שיצרה החברה בתחום הסטריאו היה ג'אנק ומלא ב-STK..(וסאניו אהבו מאוד להשתמש בהם בציוד שלהם).
קודם כל,אני חושב שאם לא הייתי מתאמן בחדר כושר כבר כמה שנים לא הייתי מסוגל להרים את המערכת הזאת,מלבד הסאנסויים הגדולים שלי והמרנץ 2275 היא הפריט הכי כבד משקל שיש לי,וקשה עוד יותר לסחיבה בגלל האורך המעט מוגזם שלה.
כל מה שהייתי צריך לעשות זה להחליף רצועה ומחט בפטיפון,לנקות את ראש הטייפ וקצת אבק מהמכסה (שגם הוא במצב כמעט מושלם,ללא שריטות גדולות או סדקים),לחבר לחשמל-ולהפעיל.
כל האורות היפים בסקאלה ובמיטרים נדלקו,בדקתי את הטיונר בעל "הזיכרונות" המכניים-קולט נפלא ובסטריאו כמעט את כל התחנות וללא אנטנה! הרבה יותר טוב מהסאנסוי G-4700 שעמד שם קודם.הצליל לכשעצמו לא רע בכלל ואף מפתיע לטובה-נקי,ברור,ללאHISS או רעשים אחרים ואפילו עם באסים לא רעים בכלל.מפתיע מכל הוא הפטיפון,הזרוע
יחסית מסיבית,אפשר לכוון את מיקום הראש ביחס לזרוע,(מה שבהרבה מערכות מהסוג הזה לא היה אפשרי)
המהירות סיבוב יציבה ולא מזייפת בפיץ',ויש אנטיסקייטינג שהוא חוט דיג ומשקולת (שאצלי חסר) והפלטה היא לא בעובי
של נייר.לאחר החלפת המחט ניגנתי מספר תקליטים ונהנתי מאוד מהתוצאה.(השוב,מפתיעה).
מהטייפ לא ציפיתי ליותר מידי,למרות שבדקתי גם אותו,הוא באותה רמה של דקים זולים שהיו לי כשהייתי ילד.יש לו כמובן
דולבי ותמיכה בקלטות כרום,אך לא מטאל.כמו כן,הכיסוי הפלסטי שמכסה את המנוף המכני של כפתור ה-PLAY חסר,
מה שקצת נראה כמו פה של איש זקן..
מלבד זאת גם הטייפ מתפקד מצויין מבחינה מכנית-לא מזייף במהירויות וכלהפונקציות שלו עובדות כולל "השעון" המכני שלו ופונקציות הדולבי/כרום.
