האם אפשר ליהנות ממוסיקה בווליום נמוך?

dondi · שליחה #1 09/05/2012 22:32

שלום לכולם
בגדול השאלה שלי לא קשורה להנאה ממוזיקה אלא יותר לאיכות שלה,
במילים אחרות, האם מאבדים פרטים כששומעים בווליום "נורמאלי"?
בהנחה ויש מערכת לא רעה שיודעת לנגן מוזיקה מלאה בנפח ופרטים, בדר"כ
זה בא לידי ביטוי בווליום גבוה, העניין שלאורך זמן מתחרשים.
מה ההקרבה מבחינה מוזיקלית כשמנמיכים את הווליום על מנת שהאזניים לא יינשרו.

אשמח אם מישהו יודע.

אגב, העניין בא בעיקר לידי ביטוי בשמיעה דרך אוזניות, שאז מקדם ההתחרשות גבוה משמעותית.

eitan-z · שליחה #2 10/05/2012 21:04

כמו הרבה מאוד דברים אחרים (אוכל,נהיגה,אלכוהול,תחביבים וכו')

זה מאוד סוביקטיבי

בשבילי - יש סוגי מוסיקה שאני נהנה מהם כמוסיקת "רקע" אבל

יש כאלה שצריכים ווליום "בריא" כדי להנות מהם

ולא דיברנו על מצב רוח...

אגב - יש רמקולים \ אוזניות ש"נפתחים" רק מעל ווליום מסויים (לי יש כאלה

)

איתן.

dondi · שליחה #3 10/05/2012 21:18

כל זה ברור לי, גם אני מאמין שיש סוגי מוסיקה שאפקט ה in your face שמגיע בווליום גבוה
מוסיף המון, אבל יחד עם זאת אתה לאט לאט מתחרש ופה באמת עולה השאלה מה הווליום האופטימלי שאפשר לשמוע בו מבלי לאבד פרטים וללא נזק לשמיעה.

ariel-ro · שליחה #4 10/05/2012 21:25

זאת שאלה שאי אפשר לענות עליה, כי היא קודם כל תלויה במערכת עצמה(ולכל מערכת ששונה במעט תהיה תשובה שונה לחלוטין) ובמאזין למערכת הזאת.

dvirko · שליחה #5 12/05/2012 12:00

אם מחובר לרמקולים מגבר שמסוגל לתת זרים יציב ובריא אין שום סיבה לאיבוד פרטים גם בווליום כמעט אפסי.
זה אחד הפרמטרים הכי חשובים שלקחתי בחשבון כאשר רכשתי את המגבר האחרון שלי.
בסטאפים הקודמים שלי, ברגע שירדתי מווליום מסויים איבדתי המון פרטים ונאלצתי להשתמש בכפתור ה-LOUDNESS רחמנא לצלן.
כיום אני מקשיב בווליום נמוך מאוד בשעות הלילה, כאשר כל בני הבית ישנים בחדרים האחרים ושומע כל צליל.

zivw · שליחה #6 02/09/2012 19:29

אשמח לדעת באיזה מגבר בחרת?
רמקולים?

dvirko · שליחה #7 04/09/2012 17:10

zivw כתב:אשמח לדעת באיזה מגבר בחרת?
רמקולים?
...

storm audio v35
proac studio 110

שליחה #8 05/09/2012 13:15

אם נעשה אלגוריה לאופנועים אזי ישנם אופנועי הספורט וישנם הקרוזרים, גם אלו וגם אלו "חיות רעות" אבל כיוון המנוע ( כמובן שישנם הבדלים בשלדה ועוד מלא פרמטרים) בשניהם שונה.

מאוד קשה להגיע למצב שרמקולים ינגנו בהספק גבוה בצורה נקיה וגם בהספק נמוך בצורה נקיה. לכל רמקול יש את "אזור הנוחות" שלו שם הוא במיטבו. אתה יכול להעיף מבט על הגרפים במבחן הרמקולים הגדול שעושים כאן על מנת להבין את זה. אותו הדבר לגבי מגברים, אני לא מכיר מגבר שמתנהג זהה בעוצמה של 5 וואט ובעוצמה של 50 וואט.

אם חשובה לך ההקשבה השקטה תתאים לך את האלמנטים השונים כך שאזור הנוחות שלהם יהיה נמוך מאוד.

ולסיום תשובה לשאלתך, כן בהחלט ניתן להנות ממוסיקה בווליום נמוך.

matanoosh · שליחה #9 07/09/2012 2:30

זה מאד תלוי ברמקול ובשילוב שלו עם המגבר, אך יותר באופי הרמקול.
יש רמקולים שמנגנים בווליום נמוך. יש כאלה שחייבים ווליום גבוה להיפתח.
אם חשוב לך האזנה בווליום נמוך, דאג לבחור רמקולים בווליום כשאתה שומע בווליום המתאים, ולא בגבוה יותר.

HazooM · שליחה #10 07/09/2012 13:03

מאוד קשה להגיע למצב שרמקולים ינגנו בהספק גבוה בצורה נקיה וגם בהספק נמוך בצורה נקיה. לכל רמקול יש את "אזור הנוחות" שלו שם הוא במיטבו. אתה יכול להעיף מבט על הגרפים במבחן הרמקולים הגדול שעושים כאן על מנת להבין את זה. אותו הדבר לגבי מגברים, אני לא מכיר מגבר שמתנהג זהה בעוצמה של 5 וואט ובעוצמה של 50 וואט.
...

לא נכון, חד וחלק. "איזור הנוחות" הכי טוב לרמקול נמצא בעוצמת השמע הכי נמוכה שיש. אין רמקול שמנגן יותר טוב בעוצמת שמע גבוהה מאשר בנמוכה. כל רמקול סביר מנגן טוב בעוצמה נמוכה, רק כאשר העוצמה גוברת הרמקול מתחיל להגיע למגבלות הלניאריות שלו, ויש כאלה שעושים זאת יותר טוב מאחרים. הגרפים במבחן הרמקולים באתר נעשו בעוצמה נמוכה יחסית, בה הרמקולים אינם מתאמצים כלל, ויתרה מכך - אלו אינם גרפים שמראים את רמת העיוותים יחסית לעוצמה, מה שמראה כמה רמקול באמת נשמע נקי או לא.
לגבי מגברים, מגבר טרנסיסטורי סביר, לא יתנהג שונה עד לנקודה שבה הוא מגיע לעיוותים (או קליפינג), כלומר עד שנגמר לו הגז. מגברי שפורפרות לעומת זאת כן יכולים להתאים להגדרה הזו, כי הם מעוותים גם בעוצמות נמוכות, וגם ברמה שונה ככל שהעוצמה גוברת.

כל הנושא של האזנה בעוצמה נמוכה תופס לא על המערכת, אלא על האוזניים שלנו. בני האדם פחות רגישים לתדרים הגבוהים, והרבה פחות רגישים לתדרים הנמוכים, לכן ככל שעוצמת השמע נמוכה יותר, אנחנו מרגישים חוסר בתחומים האלו. בשביל זה המציאו את כפתור ה Loudness, שמתפקד כ EQ שמגביר את התדרים הנמוכים והגבוהים, על מנת לפצות על רגישות האוזן בעוצמות האזנה נמוכות (בלבד). כן, אפשר לתכנן רמקול שישמע יותר "מלא" בעוצמות האזנה נמוכות, על ידי תכנון בו התדרים הקיצוניים חזקים יותר מאיזור המידריינג', אבל ברגע שמגבירים את העוצמה, הרמקול כבר לא ישמע מאוזן.

harari · שליחה #11 07/09/2012 14:49

HazooM כתב: כל הנושא של האזנה בעוצמה נמוכה תופס לא על המערכת, אלא על האוזניים שלנו. בני האדם פחות רגישים לתדרים הגבוהים, והרבה פחות רגישים לתדרים הנמוכים, לכן ככל שעוצמת השמע נמוכה יותר, אנחנו מרגישים חוסר בתחומים האלו. בשביל זה המציאו את כפתור ה Loudness, שמתפקד כ EQ שמגביר את התדרים הנמוכים והגבוהים, על מנת לפצות על רגישות האוזן בעוצמות האזנה נמוכות (בלבד). כן, אפשר לתכנן רמקול שישמע יותר "מלא" בעוצמות האזנה נמוכות, על ידי תכנון בו התדרים הקיצוניים חזקים יותר מאיזור המידריינג', אבל ברגע שמגבירים את העוצמה, הרמקול כבר לא ישמע מאוזן.
...

נכון!
היענות האוזן האנושית לתדרים נמוכים וגבוהים יורדת דרמטית (ביחס לתדרי האמצע) ככל שהעוצמה יורדת.
לכן זה לא קשור לסגנון המוסיקה, לטעם אישי, או למערכת.
יש שאומרים שזה עניין פסיכולוגי אבולוציוני, שהיענות האוזן אינה באמת משתנה אך המוח מתמקד בתדרי הביניים, תדרים שמאפיינים דיבור אנושי, זאת כדי לסנן רעשי רקע ולהקל על הבנת דיבור חלש.

שליחה #12 08/09/2012 13:37

לא נכון, חד וחלק. "איזור הנוחות" הכי טוב לרמקול נמצא בעוצמת השמע הכי נמוכה שיש. אין רמקול שמנגן יותר טוב בעוצמת שמע גבוהה מאשר בנמוכה.
...

מה שמוצא חן בעיני בפוסט שלך זו הסופיות של הקביעה שלך.

עקרונות הרמקול האלקטרומגנטי 101 למתחילים.
אני לא יודע להכניס כאן תמונת חתך של רמקול אבל אני מניח שאת זה כולם מכירים. תדמינו רמקול שוכב עם המגנט למטה.
הכוחות המגנטים נעים במקום של התנגדות הכי קטנה שזה חלל האויר בתוך המגנט שזה בכיוון אופקי, אם נעביר שם סליל ונזרים דרכו זרם יווצר כוח בכיוון אנכי שדוחף את הממברנה.
במצב אידאלי גודל הדריבר ( מגנט וסליל) יהיו זהים לגודל הממברנה ושני הגדלים האלו יהיו תלוים בתדר שאנו מעונינים להשמיע כפונקציה של אורך הגל.
לפי הנוסחה: מהירות הקול חלקי התדר וכל זה חלקי שניים. חישוב פשוט מראה שעל מנת להשמיע "באופן אידיאלי" תדר של 20KHZ דרושה ממברנה בקוטר של 8.5 מלימטר, על מנת להשמיע "באופן אידיאלי" תדר של 20HZ דרושה ממברנה בקוטר 8.5 מטר !
כיוון שברור שזה לא מעשי, ישנם מספר שיטות להעביר תדר של 20HZ דרך ממברנה ומגנט קטנים יותר.
* שימוש בהקרנה אחורית כגון באס רפלקס
* שימוש בשופר ( שיטת קליפש לדוגמא)
* שימוש במגנט קטן מהדרוש על מנת לדחוף את הממברנה

השיטה השלישית היא הנפוצה והישימה ביותר. אבל יש בעיה אחת, בשימוש בדוחף קטן יותר הכח המופעל על הממברנה יורד וכך גם יורד הווליום כמובן בהנתן זרם קבוע היוצא מהמגבר. קונפיגורציה כזאת מאפשרת שליטה טובה על תדר הרצוי ( נגיד 20HZ) ובנקודת התדר הזו הווליום לא ירד. יחד עם זאת נקבל יותר באס על חשבון שאר התדרים.
מכאן נובע: יש "אזור נוחות" לרמקולים ודבר זה מהונדס ע"י המתכננים תוך לקיחת פשרות אלו ואחרות.
יכול להיות שבעולם אידיאלי הנחת היסוד שלך

כל רמקול סביר מנגן טוב בעוצמה נמוכה
...

שווה משהו, אבל בפועל זה לא כך.

Ilyan · שליחה #13 08/09/2012 16:35

ההסבר שלך לדעתי לוקה בעירפול shigidar. אשמח אם תפרט:

- מה זה בדיוק "מצב/אופן אידיאלי" כהגדרתך? חוסר עיוותים ביחס לכל עוצמה של SPL?
- למה הסליל+מגנט והממברנה צריכים להיות שווים במצב אידיאלי הנ"ל? מה לגבי יחס קשיחות-משקל של הממברנה?
- זה לא עומד בסתירה שהקטנה של הדרייבר מהגודל האידיאלי שלו (8.5מ' לדברייך) מאפשרת שליטה טובה יותר על התדר המטרה (20hz)?

עם זאת אני נוטה להסכים ש"אזור הנוחות" זה מושג שמשתנה סובייקטיבית עקב שוני בהערכה הכמותית (רגישות לטרבל כתלות בגיל) והפסיכולוגית של המאזין את תחום היענות ספציפי של רמקול מסויים.

uris · שליחה #14 08/09/2012 20:17

שאלה קשה...

robo7 · שליחה #15 08/09/2012 23:00

dondi כתב:......מה ההקרבה מבחינה מוזיקלית כשמנמיכים את הווליום על מנת שהאזניים לא יינשרו.

אשמח אם מישהו יודע.
...

פלצ'ר ומונסון יודעים כבר 80 שנה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Fletcher%E ... son_curves

אגב,
רמקולים או אזניות, זה לא משנה,
ההשפעה בשניהם דומה.
באזניות פוטנציאל הנזק גדול יותר, מפני שאפשר להגיע איתן לרמת עוצמה גבוהה יותר מאשר
עם רב הרמקולים.

R

HazooM · שליחה #16 08/09/2012 23:26

מה שמוצא חן בעיני בפוסט שלך זו הסופיות של הקביעה שלך.
...

זו לא קביעה שלי, זו עובדה טכנית.

שווה משהו, אבל בפועל זה לא כך.
...

זו כבר דעתך האישית.

במצב אידאלי גודל הדריבר ( מגנט וסליל) יהיו זהים לגודל הממברנה ושני הגדלים האלו יהיו תלוים בתדר שאנו מעונינים להשמיע כפונקציה של אורך הגל. לפי הנוסחה: מהירות הקול חלקי התדר וכל זה חלקי שניים. חישוב פשוט מראה שעל מנת להשמיע "באופן אידיאלי" תדר של 20KHZ דרושה ממברנה בקוטר של 8.5 מלימטר, על מנת להשמיע "באופן אידיאלי" תדר של 20HZ דרושה ממברנה בקוטר 8.5 מטר !
...

אם מה שרשמת היה נכון, לא היו טורחים בכלל לייצר רמקולים. אני לא יודע מהי ההגדרה שלך ל "באופן אידיאלי", אבל גם וופר בקוטר 2 אינץ' יכול להשמיע תדר של 20Hz, זה פשוט יהיה חלש מדי ו/או עם עיוותים גבוהים מדי. אם "באידיאלי" אתה מתכוון לעוצמה נקייה ללא עיוותים אז שוב טעית - אם אתה רוצה להפיק X עוצמה ב 20Hz ועם מינימום עיוותים, אתה לא זקוק לממברנה ענקית בקוטר כזה או אחר, אלא ליכולת להזיז אוויר בכמות Y, ולעשות את זה באופן נקי. אם ניקח את התדרים הקיצוניים בכיוון השני, אתה יכול למצוא גם וופרים בקוטר 8 אינץ' שמפיקים 20Khz באופן נקי.

כיוון שברור שזה לא מעשי, ישנם מספר שיטות להעביר תדר של 20HZ דרך ממברנה ומגנט קטנים יותר.
* שימוש בהקרנה אחורית כגון באס רפלקס
* שימוש בשופר ( שיטת קליפש לדוגמא)
* שימוש במגנט קטן מהדרוש על מנת לדחוף את הממברנה
...

שוב טעות. אין שום בעיה להפיק תדר כמו 20Hz בתיבה סגורה או אפילו ללא תיבה (Open baffle) כל עוד מקפידים על הכללים שציינתי מקודם. תיבת Ported עוזרת, אבל לא בהקשר שציינת. שופרים? שופר שמיועד להפיק 20Hz יהיה בגודל של כמה מטרים ככה שאין פה יתרון בהשוואה לשימוש בממברנה ענקית. שימוש במגנט קטן יותר כדי לדחוף את הממברנה? הדרייבר הוא מעבר "למגנט" שבו, אלא השילוב של כל החלקים שמרכיבים את ה Motor עצמו, אבל גם ככה זה לא רלוונטי לדיון, ושימוש במגנט קטן יותר או יותר נכון לומר - Motor חלש יותר, נעשה מסיבות אחרות לגמרי.

השיטה השלישית היא הנפוצה והישימה ביותר. אבל יש בעיה אחת, בשימוש בדוחף קטן יותר הכח המופעל על הממברנה יורד וכך גם יורד הווליום כמובן בהנתן זרם קבוע היוצא מהמגבר. קונפיגורציה כזאת מאפשרת שליטה טובה על תדר הרצוי ( נגיד 20HZ) ובנקודת התדר הזו הווליום לא ירד. יחד עם זאת נקבל יותר באס על חשבון שאר התדרים.
מכאן נובע: יש "אזור נוחות" לרמקולים ודבר זה מהונדס ע"י המתכננים תוך לקיחת פשרות אלו ואחרות.
...

אפילו מהנדסים לא יבינו למה הכוונה בהסבר הזה. אני אשמח אם תנסח את זה אחרת.

aquamale · שליחה #17 12/10/2012 11:11

מרתק וחבל שאין תגובה

שליחה #18 13/10/2012 14:47

את ההסבר שלי ( לא שלי, זה בעצם ההסבר הפיסיקאלי) כבר כתבתי בקצרה. מי שרוצה הסבר מפורט יותר יצטרך לשלם עבור הזמן שלי

בתור אנקדוטה מצורף קישור:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid ... =1&theater
הגודל כן קובע!

ועכשיו לתגובות:

ההסבר שלך לדעתי לוקה בעירפול shigidar. אשמח אם תפרט:

- מה זה בדיוק "מצב/אופן אידיאלי" כהגדרתך? חוסר עיוותים ביחס לכל עוצמה של SPL?
- למה הסליל+מגנט והממברנה צריכים להיות שווים במצב אידיאלי הנ"ל? מה לגבי יחס קשיחות-משקל של הממברנה?
- זה לא עומד בסתירה שהקטנה של הדרייבר מהגודל האידיאלי שלו (8.5מ' לדברייך) מאפשרת שליטה טובה יותר על התדר המטרה (20hz)?
...

הכוונה בהסבר שלי למצב אידיאלי, מצב שבו אתה ( או הדרייבר) מזיזים תזוזה בודדת ממברנה בגודל 8.5 מטר. מצב זה יצור גל שמע בודד בתדר של 20HZ. ( לאלו שלא בקיעים, אורך גל 20HZ שווה ל 17 מטר, לכן הממברנה צריכה להיות מחצית) . עכשיו נדמיין שאתה מזיז את הממברנה מקצה כלשהו, הרי דבר זה יגרום לעיוותים נכון? ואם נזיז את הממברנה בדיוק מהמרכז מה קורה? גם יהיו עיוותים בגלל הגודל. אבל אילו ניתן היה לעשות דרייבר בגודל 8.5 מטר שיזיז את כל הממברנה ביחד בהרבה מאוד נקודות למעשה בכל השטח שלה אז זה יהיה תיאורטית ללא עיוותים. מקווה שהברתי נקודה פשוטה זו.

ציטוט:
מה שמוצא חן בעיני בפוסט שלך זו הסופיות של הקביעה שלך.

זו לא קביעה שלי, זו עובדה טכנית.
...

עובדה טכנית אמורה להיות מגובה בהוכחה טכנית, זה שאתה או מישהו אחר כותב את "עובדה טכנית" לא שווה כלום ... עצם הסופיות של קביעותיך במהלך הדיון מונעים ממני ואולי עוד מאחרים להמשיך לנהל דיון שמטרתו החלפת רעיונות וידע. מטרתי היא לא להתנצח עם איש. הנושא אכן מרתק רעיונית ובעל רבדים רבים, ואפילו אפשר להגיד בעל אופי פילוסופי, לפרוט אותו למשפט:" עובדה טכנית" ללא כל סימוכין ו/או תימוכין פשוט מוציא את האויר מהמפרשים, או שמע נגיד מהממברנה

אם מה שרשמת היה נכון, לא היו טורחים בכלל לייצר רמקולים. אני לא יודע מהי ההגדרה שלך ל "באופן אידיאלי", אבל גם וופר בקוטר 2 אינץ' יכול להשמיע תדר של 20Hz, זה פשוט יהיה חלש מדי ו/או עם עיוותים גבוהים מדי. אם "באידיאלי" אתה מתכוון לעוצמה נקייה ללא עיוותים אז שוב טעית - אם אתה רוצה להפיק X עוצמה ב 20Hz ועם מינימום עיוותים, אתה לא זקוק לממברנה ענקית בקוטר כזה או אחר, אלא ליכולת להזיז אוויר בכמות Y, ולעשות את זה באופן נקי. אם ניקח את התדרים הקיצוניים בכיוון השני, אתה יכול למצוא גם וופרים בקוטר 8 אינץ' שמפיקים 20Khz באופן נקי.
...

אתה לחלוטין מפספס את מה שאני כתבתי ויחד עם זאת מאוד מחזק את טענתי. בניית רמקול זו מלאכה קשה מאוד, כיוון שהמהנדסים אמורים דרך יחידה בגודל אחד להעביר תחומי תדר רבים מאוד. תצאו לרגע מהפינה של אלקטרוניקה, תחשבו פיסיקה ותורת הגלים ואז יהיה ברור יותר היכן הקושי תמון ומדוע ישנם רמקולים שמהונדסים באופן שונה.

חשוב להדגיש שאני לא כותב על קומבינציה של מקור-הגברה-רמקול, אני כותב אך ורק על רמקול כנקודת מקור לצליל שזה בעצם אויר זז באורכי גל שונים.

AK1 · שליחה #19 14/10/2012 18:41

shigidar כתב: הכוונה בהסבר שלי למצב אידיאלי, מצב שבו אתה ( או הדרייבר) מזיזים תזוזה בודדת ממברנה בגודל 8.5 מטר. מצב זה יצור גל שמע בודד בתדר של 20HZ. ( לאלו שלא בקיעים, אורך גל 20HZ שווה ל 17 מטר, לכן הממברנה צריכה להיות מחצית) . עכשיו נדמיין שאתה מזיז את הממברנה מקצה כלשהו, הרי דבר זה יגרום לעיוותים נכון? ואם נזיז את הממברנה בדיוק מהמרכז מה קורה? גם יהיו עיוותים בגלל הגודל. אבל אילו ניתן היה לעשות דרייבר בגודל 8.5 מטר שיזיז את כל הממברנה ביחד בהרבה מאוד נקודות למעשה בכל השטח שלה אז זה יהיה תיאורטית ללא עיוותים. מקווה שהברתי נקודה פשוטה זו.
...

הי, shigidar!

אני לא מדען ולא בן של מדען, כל שאני יכול להסתמך עליו בדיון זה מוגבל ל:
-- כמות מוגבלת של תאים אפורים
-- תקווה/אשלייה שהם מהווים בחלקם "שכל ישר", לפחות חלק מהזמן...
-- פיסיקה תיכונית + שנה בטכניון שהסתיימה ב-1975 (כלומר לפני 37 שנים), כך שאני לא זוכר הרבה מהמעט שידעתי
-- מאמרים שנתקלתי בהם במקרה, לא בספרות/עיתונות מדעית, אלא במקרה הטוב בחוברות אודיופיליות למיניהן, וגם זה לפני שנים רבות

כך שאאלץ לבקש את סליחתך אם לא הבנתי את הסבריך לעומקם, או פיספסתי.

מוסכם ללא שמץ ויכוח:
#1. קשה לבנות רמקולים טובים
#2. שממבראנה של רמקול צריכה להיות קשיחה לחלוטין בכל שטח-הפנים שלה, כך שכל הנקודות בו נעות יחד
#3. שייש קשר ישיר בין אורך האובייקט המרעיד את האוויר (החלק החופשי של מיתר, אורך צינור בכלי נשיפה וכו') לבין אורכי הגל של הצליל המופק (חלוקות שלמות של האורך, שייחסי העוצמות ביניהם קובעים את הצבע), אבל זאת רק כאשר נותנים לאובייקט לרעוד בעצמו

לא מובן/מוסכם:
a#. למה אמור להיות קשר כלשהו בין גודל הממבראנה כאשר לה לא נותנים לרעוד באופן חופשי בתדירויות העצמיות שלה, אלא היא עצמה קשיחה ולא רועדת אלא בדיוק כפי שמכתיב לה "מנוע" חיצוני?
b#. לגבי "מקווה שהברתי נקודה פשוטה זו"' -- אולי זה לא כל כך פשוט...

כמוכן, אם זה נכון שייש קשר בין גודל הממבראנה לתדר מסויים שהיא יכולה להפיק "ללא עיוותים" (ואולי גם כפולות שלמות שלו?), אזי לכל רמקול "ללא עיוותים" (גם אפילו כשהוא לא full range!) צריך שייהייו אינסוף ממבראנות כאלה וכל אחת תקבל רק את התדר/ים שלה, עם חיתוך חד ביותר של תדרים בלתי רצויים, מה שמכניס עיוותים בזכות עצמו, לא?

וגם גומיות התיאום בין היקף הממבראנה לגוף הרמקול, שלעולם אינן קשיחות, מכניסות עיוותים, לא?
ואם אין גומיות כאלה, האם לא יהייו התאבכויות סביב ההיקף של הממבראנה כשהיא נעה? עיוותים!
ומה עם הבדלי פאזה בין דרייברים, בגלל ההבדל בזמן שלוקח להזיז אותם?
וכו' וכו'

בעצם נראה לי שייש כאן trade-off:
-- ככל ששטח הממבראנה גדול יותר, אפשר להזיז יותר אוויר בבת אחת, באמפליטודה גדולה יותר בלי שהגומיות בהיקף ייקרעו
אבל
-- ככל ששטח הממבראנה גדול יותר, המאסה שלה גדלה, וקשה יותר להניע אותה בצורה מבוקרת בתדירויות גבוהות, כולל לעצור אותה כשהיא כבר נעה (קשור ל-damping factor), וכמוכן קשה יותר לעשות אותה קשיחה לחלוטין

כנראה שהמציאו את זה לפני, אבל כשאני חושב על זה עכשיו, נראה לי שרמקול "אידיאלי" לא יהייה בנוי מדרייברים עם מבראנות אלא דווקא בצורת כדור מדוייק, שמשנה את ניפחו בהתאם לאמפיטודה הנדרשת בכל רגע נתון, תוך שמירה על כדוריות מדוייקת בכל מצב. סתם רעיון מטורף.

עמיר

DigiSUN · שליחה #20 14/10/2012 19:30

shigidar כתב:את ההסבר שלי ( לא שלי, זה בעצם ההסבר הפיסיקאלי) כבר כתבתי בקצרה. מי שרוצה הסבר מפורט יותר יצטרך לשלם עבור הזמן שלי
...
הכוונה בהסבר שלי למצב אידיאלי, מצב שבו אתה ( או הדרייבר) מזיזים תזוזה בודדת ממברנה בגודל 8.5 מטר. מצב זה יצור גל שמע בודד בתדר של 20HZ. ( לאלו שלא בקיעים, אורך גל 20HZ שווה ל 17 מטר, לכן הממברנה צריכה להיות מחצית) . עכשיו נדמיין שאתה מזיז את הממברנה מקצה כלשהו, הרי דבר זה יגרום לעיוותים נכון? ואם נזיז את הממברנה בדיוק מהמרכז מה קורה? גם יהיו עיוותים בגלל הגודל. אבל אילו ניתן היה לעשות דרייבר בגודל 8.5 מטר שיזיז את כל הממברנה ביחד בהרבה מאוד נקודות למעשה בכל השטח שלה אז זה יהיה תיאורטית ללא עיוותים. מקווה שהברתי נקודה פשוטה זו.
...

אני לא חושב שאתה צודק.
האם כאשר אתה אומר "עיוותים" אתה מתכוון לעיוותים הרמוניים / אנהרמוניים?
למיטב ידיעתי התופעה שאתה מתאר אמנם שקולה לשינוי באימפדנס האקוסטי, ועל כן יכולה לגרום לניחות במקומות שונים בחלל = שינויים בכיווניות, אך לא תגרום ליצירת הרמוניות בתדרים אחרים (=עיוותים).
זאת בהזנחת אפקטי אינטרמודולציה (מה שעושים מקרני-קול) - ועל כך לא מדובר כאן.

מקובל לפשט את התיאור שלך לממברנה שהיא מישור אינסופי פועם. במצב כזה יהיה גל זהה בעוצמתו, בפאזה שלו ובכיוון התפשטותו בכל נקודה ונקודה בחלל (נובע מהגיאומטריה של הבעיה). אם הממברנה אינה אידיאלית, עשויים להיות שינויים בחלל במאפיינים אלה. אבל התדר בכל מקרה יישאר אותו התדר.

האם אפשר ליהנות ממוסיקה בווליום נמוך?

איזה ציוד

Re: איזה ציוד