אז הפעם, הבאתי מארה"ב דיסק remaster חדש של Jimmy Page של האלבום המופתי הזה של Led Zeppelin II. מדובר בהקלטה דיגיטאלית מחודשת שביצע Page מעל-גבי ההקלטות המקוריות באולפני Sterling. אני מניח שמדובר בשדרוג של AAD ל-DDD. זו הפעם הרביעית בחיי שאני רוכש את האלבום הזה בפורמט כזה או אחר. היו שני תקליטים ועכשיו שני דיסקים (ואני בכלל לא סופר כמאה TDK ו-Maxell כרום שהכינותי מראש ושרובם ניתכו במגירה באוטו או הסתבכו ב-Roadstar הישן). איכות נדירה יש לדיסק החדש הזה. לא שמעתי דבר כזה אף פעם ואף דיסק מתוך החמש מאות שלנו לא מתקרב אליו. לא יודע בדיוק מה עשה Page בהקלטה הזו - אבל האיש קוסם. אז קיבלתי מוטיבציה לבצע טסט חדש, רק שבדיוק באותו רגע הלך לי ה-DVD של טושיבה שחילטר גם כ-CDP.
את ההזדמנות הזו ניצלתי כדי 'לעלות' ליגה ולהעיז לבצע מבחני פפסי קולה של WAV מול פטיפון וכל זה כשאשתי בבית. עם כל השיטה הזו של PCM הגעתי למסקנה, שאם יש כלי בעולם שיש לו יכולת מחשוב מספיקה ואני סומך עליו בעניין הזה, זה המחשב הנייד שאני עובד איתו 14 שעות ביממה. איזו הברקה. לא יודע מאיפה הבאתי אותה וכל הזמן הזה הוא מתחת לאף שלי... פלוס, כבונוס, עליתי אל הבוידעם ושלפתי משם את אחד מכרטיסי הקול המפורסמים בכל הזמנים ה-'Sound Blaster Extigy' שנזרק לשם (מרחוק, בקשת ובכוח) על-ידי הוינטאז'ית לפני שמונה שנים. לקח לי יומיים למצוא את הדרייברים שלו ברשת (זוכרים את eMule?) משום שאפילו ההורים שלו ב-Creative כבר לא תומכים בו. אין דרייברים firmware ל-extigy בשביל Linux. ה-Alsa הסטנדרטי ברוב הדיסטרוס של Linux לא מסתדר טוב עם הבלסטרים ובשביל הנסיון הזה הייתי חייב להתקין Windows XP.
היות ובאופן אישי ומקצועי אני מעדיף לעבוד כקוקסינל בגן החשמל, לתרום כליה ולנקב עוד חור בתחת מאשר להתעסק עם Windows כלשהו - כמעט והסתיים הניסוי בטרם התחיל. להפתעתי הרבה, התמיכה בהמשך הניסוי באה ממקור לא צפוי. הוינטאז'ית שהיתה עדה למאמצים שלי ביומיים האחרונים, במציאת דרייברים ל-sound blaster, המרת LZ-II לפורמט WAV, חיפוש סיזיפי אחרי כבל אופטי אבוד וניקוי ה-Philips AV לקראת הניסוי - הסתקרנה. מה זאת אומרת 'הסתקרנה'? היא מתה לדעת איך זה נשמע אחרי כל העבודה הזו בייחוד לאור העובדה שחוש השמיעה המפותח מידי שלה אישר את האיכות הנדירה של ה-remaster החדש. לצורך העניין היא נידבה את ה-Acer שלה עם ה-I5 שלו, ארבעת הליבות וה-Windows 7 שמותקן עליו.
כאן, נתגלתה הסיבה האמיתית לנדיבות הבלתי צפויה. היא ידעה שלא נגעתי במוצר של Microsoft כבר המון שנים ודילגתי על לפחות שתי מערכות הפעלה. בקיצור, היא היתה צריכה לתת לי את ה-grand tour והמבוא אחד אפס אחד לחלונות החדש כולל איך מוצאים את ה-control panel ודברים כאלה ממש בסיסיים ומביכים. בסוף, כשהיא בחנה את תגובתי להדרכה, היא העירה שהיא לא יודעת אם אני מעריץ אותה על השליטה המופגנת או מרחם עליה בגלל שזה מה שהיא עובדת איתו. אמרתי לה שאני מרחם עליה רק בגלל זה אבל מעריץ אותה מהמון בחינות... זה קנה לי עוד שתי נקודות ואת ההתקנה של ה-extigy היא סיימה לבד וחסכה לי את חווית המשתמש המפוקפקת בעוד מוצר של הדוד ביל גייטס.
אז עכשיו הכל אמור לעבוד. מחשב חזק, קריאת קבצי WAV מועתקים מ-CD באיכות נדירה, חיבור USB לכרטיס קול חיצוני, שמחובר למגבר AV של Philips בכבל אופטי - ללא רעשי רקע מיותרים. וזה נראה כך:
Sound Blaster Extigy / Philips FR-994
ה-Philips בתמונה הוא מגבר AV. לא בא לי לבזבז זמן על מגברי AV. אני רק יכול לאמר שהוא לא רע, מוציא 100 watt לערוץ בקונפיגורציית סטראו והכי חשוב - יש לו חיבור אופטי ל-DVD ו-CD ובמקרה הזה לכרטיס הקול האגדתי. קניתי אותו פעם כשגרתי במדינה קרה ורחוקה ונטולת וינטאז' ו-FedEx ויש לו מאחור כל חיבור אפשרי ובדרך כלל הוא משמש אותי בבדיקות של רסיברים ישנים בשלבי תיקון שונים כולל כשהם נטולי מעגל הגברה ראשי. אחר כך הוא חוזר לארון כלים יחד עם הפטישון והמברגה וכל הכלים שיש להם שמות גרמניים אבל הם בעצם סינים. כשהוא מחובר לרמקולים הנכונים הוא מפיק סאונד לא רע בכלל.
אז חיברנו לו רמקולים טובים ועכשיו זה נראה כך:
ובגרסת הערימת ילדים - זה כך:
אז יצאנו לדרך. איך זה נשמע? במילה אחת: טוב! בשתי מילים: לא טוב!
ראשית, מה שהוגן הוגן. ה-4311 של JBL אוהבים Juice. גם עם ה-9090DB הם לא מתפקדים בווליום נמוך. ה'הילה' שלהם הולכת לאיבוד בווליום נמוך והם לא מצליחים למלא את החדר בנוכחות. כמובן, שאין בעייה עם ה-Sansui במובן הזה וגם ל-Philips לא חסר כח כשצריך.
שנית, לקח לנו קצת זמן לקנפג את ה-Media Player שבו השתמשנו ואת כל הדריברים של extigy ובקרי הקול של windows להוציא פלט שטוח ללא שום אפקט, ולתת ל-Phillips לעשות את ההגברה, הבאסים והבאלאנס - שזה בעצם כל התפקיד שלו בבדיקה הזו.
בנוסף, לא מדובר במגבר וינטאז' עם סאונד 'חם'. ה-Philips הוא לא רע אבל הוא לא מגבר אנאלוגי והוא תובע את חלקו בגריעה מהנאמנות למקור בעיבוד ממוחשב (DSP) של סאונד כברירת מחדל. גם עליו היה צריך לעבוד קצת כדי למצוא קונפיגורצית סטראו ללא surround, center ו-sub שזו אופציה שלא ממש נלקחה ברצינות אצל המהנדסים שתכננו אותו. דרך אגב, כשחיברתי לו פטיפון, בתצורה זו, הוא ממש מפתיע לטובה. אז לקחנו בחשבון, מראש, שזה לא Marantz ולא Sansui בן שלושים פלוס.
אחרי שיקלול של כל ההערות האלה, ואחרי כמה משיכות עם כיוון השעון של כפתור הווליום - התחלנו לקבל 'אווירה'. בהתחלה, הייתי די מופתע, לשמוע באסים, יחסית חזקים, מופקים מה-Lemon Song אבל אשתי, שמה לב מייד שמשהו במיד ובטונים הגבוהים לא 'מצלצל' לה טוב. אז התרחקנו מעט מהרמקולים והתיישבנו להאזנה ממושכת. הסתבר ש'האווירה' היא יותר רק 'אוויר'. מה לעשות. הגברת צודקת. המצילתיים נשמעות כמו פעמון של אופניים. חסרי צלצול מהדהד. הסנייר נשמע יותר כמו איזה דפיקה עמומה מאשר סנייר וכל העסק נשמע כאילו משהו עומד בינינו לבין הרמקולים. אבל באסים היו כמו שצריך. אפילו לא רעים בכלל.
כדי לקצר סיפור ארוך, השורה התחתונה היא שה-JBLים עמדו קרוב מידי לקיר על הפלטפורמה הארעית הזו. משכנו אותם מטר קדימה. אשתי הפעילה את קסמיה על הבקרים של המיד והטוויטרים ואחר-כך שיחקה קצת עם הבאס והטרבל של המגבר. ישבנו שוב והפעם, לשם שינוי, זה כבר נשמע יותר טוב. לא Sansui טוב - אבל בהחלט ברמה של פאב שכונתי עם אווירה ביתית. יחד עם זאת, משהו עדיין היה 'חסר'. הוייב הזה שיש ל-9090 שגורם למוזיקה להכנס למעיים - זה לא היה קיים שם... לא היה קיים, עד... שמצאנו את הכפתור של ה-Loudness בפיליפס.
אני לא חסיד גדול של הכפתור הזה והפונקציה שהוא מפעיל על הסינוסים - אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. מרגע שהוא נלחץ, קיבלנו את האפקט שאנחנו (כלומר אני) כל כל אוהבים. אשתי לעומת זאת, עיקמה את האף. 'דיסטורשיין' היא רטנה. 'הכל מעוות' היא אמרה. אני דווקא הייתי מבסוט... עד שהיא העבירה את הפלייליסט לטראק של What is and what should never be ושם אפילו אני נאלצתי להודות שהיא צודקת. פתאום, פה ושם, קיבלנו מין זמזום מעצבן מהוופרים. לרגע חשבתי שהגזמנו עם הווליום, אבל לא היו תלונות מהשכנים וגם הצלחנו לדבר ולשמוע את עצמינו. אז הורדנו את ה-Loudness. החוויה שונה מצד אחד, מצד שני, אנחנו לא משתמשים ב-Loudness בוינטאז'ים הגדולים - אז המשכנו להקשיב... יותר נכון, אני המשכתי. הגברת התייאשה ופרשה לחדר אחר - תוך הקפדה על סגירת הדלת בטריקת אכזבה אלגנטית וברמיזה שגם לסבלנות שלה יש גבול...
לאחר תגובה כזו מצד אשת העטלף - מי אני שאתווכח עם השמיעה הפנומנלית הזו שלה. לסיכום, שמעתי את LZ-II לפחות אלף פעמים. הפעם הזו לא היתה בין הגרועות. להפך, אפילו לא רע בכלל. אבל משהו בסט-אפ הזה לא נותן לי מנוח. לא יודע איזה רכיב שם לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך. מכיוון שנורא נוח לי להאשים את החלקים הדיגיטליים ולא את המגבר - החלטתי לבצע איזה תעלול קטן על חשבון הגברת וחיברתי את הפטיפון ל-Philips והנחתי עליו את אותו התקליט של Led Zeppelin.
מרוב מזימות שכחתי לחבר את הארכה והתגובה הסטטית המעצבנת והמבהילה הגיעה מייד והעמידה אותי על מקומי. הלך אלמנט ההפתעה. הגברת שבה לסלון והודיעה לי שהיא ידעה שזה מה שאני אעשה בסוף (וגם שהיא שמעה את הנקישה של המכסה של ה-Technics הרבה לפני ההפרעות הסטטיות) ושזה מה שהיא רצתה לעשות כבר מזמן כדי לדעת אם ה-Philips הזה עובד כמו שצריך ורק לא היה נעים לה לנתק לי את המחשב אחרי כל העבודה הזו על הדריברים... אבל אם כבר חיברתי את הפטיפון, אולי היא יכולה לקבל את המחשב שלה בחזרה - אם סיימתי איתו???
לא נשאר לי אלא להקדיש לה את השיר Thank You שהיא כל כך אוהבת עם מנגינת הקרוסלה המהפנטת הזו בקטעי המעבר - בתוספת חריקות התקליט הישן. טוב, אני לא יכול להגיד שזה נשמע כמו וינטאז', מצד שני אחרי זה, שמנו את Tarkus של ELP ואחריו את Mirage של Camel ושתינו בירה בסלון. כשקמתי להביא עוד בקבוק ופותחן, אחרי התקליט השלישי, פתאום היא שאלה אותי - 'תגיד, יכול להיות שבדרך אתה מחזיר את הפטיפון למקום?' רק אז קלטתי שאנחנו כבר שעה פלוס שומעים תקליטים עם ה-Philips ולא היתה אפילו חצי רמיזה לתלונה על האיכות.
המסקנה?
יש סיכוי שבסוף זה ישמע 'טוב'. כמובן ש'טוב' הוא מונח יחסי. ביחס להרגלים האנאלוגיים שלנו כדאי מאוד שהטוב הזה יהיה לא פחות ממושלם. אנחנו נחכה עוד חמש שנים לפני ערבוב נוסף כזה של חלב דיגיטלי עם בשר מוסיקלי. בטסט הבא כבר יהיה לנו DAC אמיתי ואולי, אם אני אצליח לשכנע את המתנגדים, גם סטרימר איכותי, ובעזרת זוג כבלי RCA עם ראשים חלודים נחבר את הקונפיגורציה הזו לאחת המפלצות שלנו ונשמע אם ההתפתחות האקספוננציאלית הזו של כוח המחשוב על ציר הזמן - תורמת סוף סוף משהו, גם לסלון שלנו.
) לא ממש היכרתי.
.
