שאלה: איך בדיוק השוק הסיטונאי יגרום לכך שמהירות העלאה תגבר?
שלום רב. נתקלתי כבר לא מעט פעמים בתגובות שאומרות שברגע שיהיה שוק סיטונאי לאינטרנט (כלומר, מכירה של ספק ותשתית ביחד, בלי הפרדה) אז מהירות העלאה תהיה יותר גבוהה ממה שהיא היום. לא הבנתי את זה כ"כ, איך זה קשור למהירות העלאה השוק הסיטונאי? הרי בכל מקרה בזק והוט הן התשתיות היחידות במדינה ואין אף אחת חוץ מהן, אז בכל מצב הם ישאירו את מהירות העלאה על כנה. אלא אם כן תהיה תשתית אינטרנט שלישית בישראל, שכרגע זה לא נראה באופק.
מישהו מוכן להסביר לי איך זה קשור אחד לשני?
מישהו מוכן להסביר לי איך זה קשור אחד לשני?
אתה מתבלבל. ביטול ההפרדה של ספק ותשתית נועד כדי להגביר את התחרות בתחום ספקיות האינטרנט (קרה מתישהו בשנות ה90). אין קשר בין ההפרדה או ביטול ההפרדה של בזק והוט מחברות התשתית וחברות הספקיות אינטרנט לשוק הסיטונאי.
ההפרדה הגדילה את התחרות אצל הספקיות אבל עדיין יש דואופול בתחום התשתית (הוט ובזק). השוק הסיטונאי זה כינוי למצב שבו הרגולציה מכריחה את החברות בעלות התשתית להציע למכירה שימוש ישיר בתשתית.
כלומר, ספקית מסויית, למשל נטויז'ן, תקנה מהוט או בזק (מי שתציע לה את השימוש בקו במחיר הנמוך יותר) את השימוש בקו והיא תהיה ספק התשתית וספק האינטרנט. לא מצב שבו בזק ספקית התשתית ונטויז'ן ספקית האינטרנט.
מה ששוק סיטונאי עושה זה יצירת תחרות אגרסיבית בתשתית שכן כל התשתית שהונחה אומנם בבעלות בזק והוט, אבל חברות אחרות קונות במחיר עלות(+תוספת רווח) שימוש בקו ובין מחיר עלות למחיר מכירה ללקוח אין קשר אמיתי. אין שום הבדל במחיר בין 5 מגה ו10 מגה או 100 מגה ברמת קו התשתית. ברגע שזה קו שכל אחד יכול לעשות בו שימוש (בניגוד למצב כיום שהקו בשימוש של הבעלים שלו, שזה או בזק או הוט), אז ספקית האינטרנט יכולה להציע לך חבילות בהתאם למה שהיא חושבת שמשתלם לה ומה שהתשתית יכולה לספק, הן מבחינת קצב הורדה והן מבחינת קצב העלאה.
אם הקו יכול לתמוך ב100 הורדה, 50 העלאה, ספקית האינטרנט יכולה ללא שום בעיה להציע לך את החבילה הזאת. ואם היא לא תציע, יש עוד המון ספקיות אינטרנט שכן יכולות להציע לך.
כיום הספקיות לא יציעו לך חבילה כזאת כי הוט ובזק לא מציעות את החבילות האלה. עם שוק סיטונאי, הן לא שואלות את בזק והוט מה הן מציעות כי הן מחליטות מה יהיה היצע התשתית שכן התשתית תהיה הלכה למעשה, של ספקיות האינטרנט.
ספקית תשתית שלישית זאת הוספה לתחרות, אבל השוק הסיטונאי יכול ליצור מהר מאוד 100 ספקיות תשתית חדשות. זה יוביל להורדת מחירים ושיפור השירות. מיזם חברת החשמל לא נועד לשפר מהירויות או להוריד מחירים אלא לעשות משהו חשוב בהרבה - לגרום לבזק והוט לשפר את התשתית שלהן (מADSL וDOCSIS2) וזה כבר קרה וממשיך לקרות. הרעיון הוא שבעתיד יהיו שלוש בעלות תשתית, שיוכלו להציע תשתית+ספק אינטרנט, אבל גם יהיו חברות ש"יקנו" קווי תשתית מהן ובעצם יהיו שלושה בעלי תשתית, עשרות ספקי תשתית ועשרות ספקי אינטרנט.
מקווה שזה מסביר את המצב טוב יותר.
ההפרדה הגדילה את התחרות אצל הספקיות אבל עדיין יש דואופול בתחום התשתית (הוט ובזק). השוק הסיטונאי זה כינוי למצב שבו הרגולציה מכריחה את החברות בעלות התשתית להציע למכירה שימוש ישיר בתשתית.
כלומר, ספקית מסויית, למשל נטויז'ן, תקנה מהוט או בזק (מי שתציע לה את השימוש בקו במחיר הנמוך יותר) את השימוש בקו והיא תהיה ספק התשתית וספק האינטרנט. לא מצב שבו בזק ספקית התשתית ונטויז'ן ספקית האינטרנט.
מה ששוק סיטונאי עושה זה יצירת תחרות אגרסיבית בתשתית שכן כל התשתית שהונחה אומנם בבעלות בזק והוט, אבל חברות אחרות קונות במחיר עלות(+תוספת רווח) שימוש בקו ובין מחיר עלות למחיר מכירה ללקוח אין קשר אמיתי. אין שום הבדל במחיר בין 5 מגה ו10 מגה או 100 מגה ברמת קו התשתית. ברגע שזה קו שכל אחד יכול לעשות בו שימוש (בניגוד למצב כיום שהקו בשימוש של הבעלים שלו, שזה או בזק או הוט), אז ספקית האינטרנט יכולה להציע לך חבילות בהתאם למה שהיא חושבת שמשתלם לה ומה שהתשתית יכולה לספק, הן מבחינת קצב הורדה והן מבחינת קצב העלאה.
אם הקו יכול לתמוך ב100 הורדה, 50 העלאה, ספקית האינטרנט יכולה ללא שום בעיה להציע לך את החבילה הזאת. ואם היא לא תציע, יש עוד המון ספקיות אינטרנט שכן יכולות להציע לך.
כיום הספקיות לא יציעו לך חבילה כזאת כי הוט ובזק לא מציעות את החבילות האלה. עם שוק סיטונאי, הן לא שואלות את בזק והוט מה הן מציעות כי הן מחליטות מה יהיה היצע התשתית שכן התשתית תהיה הלכה למעשה, של ספקיות האינטרנט.
ספקית תשתית שלישית זאת הוספה לתחרות, אבל השוק הסיטונאי יכול ליצור מהר מאוד 100 ספקיות תשתית חדשות. זה יוביל להורדת מחירים ושיפור השירות. מיזם חברת החשמל לא נועד לשפר מהירויות או להוריד מחירים אלא לעשות משהו חשוב בהרבה - לגרום לבזק והוט לשפר את התשתית שלהן (מADSL וDOCSIS2) וזה כבר קרה וממשיך לקרות. הרעיון הוא שבעתיד יהיו שלוש בעלות תשתית, שיוכלו להציע תשתית+ספק אינטרנט, אבל גם יהיו חברות ש"יקנו" קווי תשתית מהן ובעצם יהיו שלושה בעלי תשתית, עשרות ספקי תשתית ועשרות ספקי אינטרנט.
מקווה שזה מסביר את המצב טוב יותר.
המיזם הזה גם ככה גמור אם לא ידעתם - http://www.themarker.com/hitech/1.1686174 לפי הכתבה, זה נדחה למועד לא ידוע. המיזם הזה נראה לי גמור, אף אחד לא ישקיע בו. חבל מאוד אבל מה לעשות.
עכשיו לגבי השוק הסיטונאי, תן לי להבין flsh, אם יהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן תוכל למשל להציע מהירות הורדה של 20Mbps, והעלאה של 5Mbps מתוך התשתית של בזק? כאילו בזק לא תוכל למנוע את מה שנטוויז'ן תציע מהתשתית שלה? או שלא הבנתי טוב?
עכשיו לגבי השוק הסיטונאי, תן לי להבין flsh, אם יהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן תוכל למשל להציע מהירות הורדה של 20Mbps, והעלאה של 5Mbps מתוך התשתית של בזק? כאילו בזק לא תוכל למנוע את מה שנטוויז'ן תציע מהתשתית שלה? או שלא הבנתי טוב?
שוק סיטונאי אומר דבר כזה, הוט ובזק יוכלו למכור את התשתיות שלהם לחברות תקשורת בלבד ולא ללקוחות. משמע, כל חברת תקשורת באשר היא תוכל לקנות מהוט ובזק שימוש בתשתיות שלהן ולספק אינטרנט. אם עד היום הכרנו את התשתית של בזק והוט כתשתיות אינטרנט, בשוק הסיטונאי הן יהפכו לתשתית כללית וכל חברה תוכל לקנות מהן רוחב פס ולספק שירותים שונים.
כך למשל, סלקום תוכל לקנות רוחב פס מהוט ואז לספק שירותי טלוויזיה, אינטרנט, טלפון קווי וסלולרי. ובעצם כל חברת תקשורת באשר היא תוכל לספק את כל אמצעי התקשורת הקיימים.
ברגע שיהיה שוק סיטונאי כל ההפרדות המבניות הקיימות בשוק יתבטלו ויקרה דבר כזה:
הוט תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (HOT), אינטרנט (HOT NET), טלפון קווי (HOT) וסלולר (מירס).
בזק תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (YES), אינטרנט (בזק בינלאומי), טלפון קווי (בזק) וסלולר (פלאפון).
סלקום תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (נטוויז'ן), טלפון קווי (נטוויז'ן) וסלולר (סלקום).
אורנג' תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (012 סמייל), טלפון קווי (012 סמייל) וסלולר (אורנג').
גולן תקשורת תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (ספק אינטרנט), טלפון קווי (ספק אינטרנט) וסלולר (גולן תקשורת).
018 אסקפון תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (018 אסקפון), טלפון קווי (018 אסקפון) וסלולר (מפעיל וירטואלי).
וכו' וכו'. כל חברה תראה לנכון לאיזה שירותים כדאי לה להצטרף.
משמע, כל אדם יכול לקנות רוחב פס מבזק/הוט ולהתחיל לספק על גבי האינטרנט, שירותי טלוויזיה, ספק גלישה, טלפון קווי, שיחות בינלאומיות וכל מה שבא לו.
זה ייצור תחרות ענקית כי יהיה כל כך הרבה חברות שיציעו הרבה שירותים שונים.
נשמע טוב למדי, אז איפה החסרונות ?
מכירים את Med Nautilus ? מצב דומה יכול לקרות עם הוט ובזק. הוט ובזק יכולות להחליט על מחירים גבוהים למדי, להגביל שימושים על ידי נפח גלישה מוגדר ולא להשקיע בתשתיות. בעצם לגרום למצב כזה שהוט ובזק מנצלות כ- 80% מהתשתית שלהם ואז למכור רק את ה- 20% הנותרים במחירים יקרים ולגרום לכך שלחברות האחרות לא ישאר מספיק רוחב פס והמחיר עבורו יהיה גבוה, ככה שבסופו של דבר לחברות האחרות לא ישתלם לקנות מהן תשתית.
בנוסף תיתכן עדיפות כמובן לשירותים שמציעות בזק והוט.
אם משרד התקשורת יתערב בצורה חריפה וינהיג יד קשה איתם יהיה אפשר לנהל את השוק הסיטונאי בצורה יעילה וטובה.
ולשאלה שלך, זה לא ממש יתרום להעלאת מהירות ההעלאה בישראל כי עדיין בזק והוט יגבו מחירים יקרים יותר למהירויות האלה במיוחד לנוכח הפגיעה ברווחים שלהם.
כל מה שנאמר למעלה מתייחס לשוק סיטונאי באופן מלא. מה שמשרד התקשורת רוצה לקדם זה שוק סיטונאי חלקי. משמע, כמו שקורה עם המפעילים הוירטואלים בענף הסלולר זה מה שיקרה בענף האינטרנט. כל חברת תקשורת תוכל לשכור רוחב פס מהוט ובזק ולהציע את כל מגוון השירותים שהיא רוצה.
לפי מה שרואים בענף הסלולר השיטה הזו לא כל כך מצליחה ומסייעת בעיקר למשתמשים הקלים. ולכן רק בהתערבות גבוהה של משרד התקשורת אפשר להנהיג שוק סיטונאי חלקי, מה שיצור עוד הפעם חוסר יציבות בשוק.
לפי המלצות של ועדת חייק על משרד התקשורת לחייב את בזק והוט למכור תשתית אינטרנט במחיר שלא יעלה על 75% מהמחיר הזול ביותר המוצע לצרכן הסופי.
לפי דעתי זו שיטה מאוד לא יציבה שגורמת לעירוב חברות יתר על המידה. מוטב שתהיה לכל חברת תקשורת תשתית עצמאית משלה ולא להיות תלויה בחברות אחרות. שוק סיטונאי חלקי יגרום למצב שהחברות יתחרו בעצמן ורק עם התערבות קשה ממשרד התקשורת יהיה אפשר להנהיג את השוק בצורה טובה. שוק בריא הוא שוק שמתנהל בצורה טובה ללא התערבות מצד המדינה. ומה שההצעה הזו גורמת היא שעל חברת התקשורת מוטלת חובה להיות תלויה במדינה ולהחלטותיה.
כך למשל, סלקום תוכל לקנות רוחב פס מהוט ואז לספק שירותי טלוויזיה, אינטרנט, טלפון קווי וסלולרי. ובעצם כל חברת תקשורת באשר היא תוכל לספק את כל אמצעי התקשורת הקיימים.
ברגע שיהיה שוק סיטונאי כל ההפרדות המבניות הקיימות בשוק יתבטלו ויקרה דבר כזה:
הוט תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (HOT), אינטרנט (HOT NET), טלפון קווי (HOT) וסלולר (מירס).
בזק תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (YES), אינטרנט (בזק בינלאומי), טלפון קווי (בזק) וסלולר (פלאפון).
סלקום תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (נטוויז'ן), טלפון קווי (נטוויז'ן) וסלולר (סלקום).
אורנג' תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (012 סמייל), טלפון קווי (012 סמייל) וסלולר (אורנג').
גולן תקשורת תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (ספק אינטרנט), טלפון קווי (ספק אינטרנט) וסלולר (גולן תקשורת).
018 אסקפון תוכל להציע תחת מטרייה אחת: טלוויזיה (IPTV), אינטרנט (018 אסקפון), טלפון קווי (018 אסקפון) וסלולר (מפעיל וירטואלי).
וכו' וכו'. כל חברה תראה לנכון לאיזה שירותים כדאי לה להצטרף.
משמע, כל אדם יכול לקנות רוחב פס מבזק/הוט ולהתחיל לספק על גבי האינטרנט, שירותי טלוויזיה, ספק גלישה, טלפון קווי, שיחות בינלאומיות וכל מה שבא לו.
זה ייצור תחרות ענקית כי יהיה כל כך הרבה חברות שיציעו הרבה שירותים שונים.
נשמע טוב למדי, אז איפה החסרונות ?
מכירים את Med Nautilus ? מצב דומה יכול לקרות עם הוט ובזק. הוט ובזק יכולות להחליט על מחירים גבוהים למדי, להגביל שימושים על ידי נפח גלישה מוגדר ולא להשקיע בתשתיות. בעצם לגרום למצב כזה שהוט ובזק מנצלות כ- 80% מהתשתית שלהם ואז למכור רק את ה- 20% הנותרים במחירים יקרים ולגרום לכך שלחברות האחרות לא ישאר מספיק רוחב פס והמחיר עבורו יהיה גבוה, ככה שבסופו של דבר לחברות האחרות לא ישתלם לקנות מהן תשתית.
בנוסף תיתכן עדיפות כמובן לשירותים שמציעות בזק והוט.
אם משרד התקשורת יתערב בצורה חריפה וינהיג יד קשה איתם יהיה אפשר לנהל את השוק הסיטונאי בצורה יעילה וטובה.
ולשאלה שלך, זה לא ממש יתרום להעלאת מהירות ההעלאה בישראל כי עדיין בזק והוט יגבו מחירים יקרים יותר למהירויות האלה במיוחד לנוכח הפגיעה ברווחים שלהם.
כל מה שנאמר למעלה מתייחס לשוק סיטונאי באופן מלא. מה שמשרד התקשורת רוצה לקדם זה שוק סיטונאי חלקי. משמע, כמו שקורה עם המפעילים הוירטואלים בענף הסלולר זה מה שיקרה בענף האינטרנט. כל חברת תקשורת תוכל לשכור רוחב פס מהוט ובזק ולהציע את כל מגוון השירותים שהיא רוצה.
לפי מה שרואים בענף הסלולר השיטה הזו לא כל כך מצליחה ומסייעת בעיקר למשתמשים הקלים. ולכן רק בהתערבות גבוהה של משרד התקשורת אפשר להנהיג שוק סיטונאי חלקי, מה שיצור עוד הפעם חוסר יציבות בשוק.
לפי המלצות של ועדת חייק על משרד התקשורת לחייב את בזק והוט למכור תשתית אינטרנט במחיר שלא יעלה על 75% מהמחיר הזול ביותר המוצע לצרכן הסופי.
לפי דעתי זו שיטה מאוד לא יציבה שגורמת לעירוב חברות יתר על המידה. מוטב שתהיה לכל חברת תקשורת תשתית עצמאית משלה ולא להיות תלויה בחברות אחרות. שוק סיטונאי חלקי יגרום למצב שהחברות יתחרו בעצמן ורק עם התערבות קשה ממשרד התקשורת יהיה אפשר להנהיג את השוק בצורה טובה. שוק בריא הוא שוק שמתנהל בצורה טובה ללא התערבות מצד המדינה. ומה שההצעה הזו גורמת היא שעל חברת התקשורת מוטלת חובה להיות תלויה במדינה ולהחלטותיה.
אתה לא קונה מהירות או רוחב פס אתה קונה את היכולת להציע שירותים על הקו עצמו. אם באזור מסויים יש קו ADSL2+ זה לא משנה אם תקנה 10 או 15 כי זה אותו המחיר (הנפח לא עולה אותו הדבר, אבל זה כבר נושא בטיפול הספקיות היום - הקו לעומת זאת משתמש באותו הציוד קצה, אותם המגברים, אותו סיב נחושת וכו').
גם אין בעיה לחייב את חברות התשתית למכור במודל של COST PLUS או PRICE MINUS מבחינת חוקים. השיטה של COST PLUS אומרת שאם עלות התפעול של קו מסויים היא 5 שקלים, הקו יימכר ב5 שקלים + רווח של נגיד שקל, סה"כ 6 שקלים. (אגב, אל תחשבו שזו עלות הקו. היא כנראה גבוהה בהרבה).
עוד דבר שיתאפשר זה כמובן פיתוח נקודתי וספורדי של הרשת. אני יכול לפתוח חברת ספקית אינטרנט, למצוא אזור גיאוגרפי שבו אין חבילות בנפח מסויים אבל יש בו ביקוש, לפרוס שם סיבים בעצמי, לקנות את הקווים בשאר חלקי הארץ ולמכור את שלי באזור הזה ולהנות מפריסה ארצית רחבה.
ולגבי מיזם החשמל:
הוא לא יתבטל. הוא לא גמור. אתה יודע כמה פעמים דברים כאלה קורים? אני מוציא מכרז, מתגלה שהוא לא כלכלי - החברות מתחילות לנהל איתי משא ומתן כדי שיהיה כלכלי.
לוקח זמן לעשות שינויים ולכן הדחיה היא ללא הגבלה. יכול להיות שיכריזו בראשון ליוני שמועד הגשת ההצעות הוא בספטמבר. הכל שאלה של כמה גמישה חברת החשמל.
את נושא הבעלות (49%) כבר העלתי פה פעם באיזה פוסט. זה היה ברור לחלוטין שזה יעלה וכנראה שמה שיקרה זה שלחברה שתפרוס את ההשקעה יהיו אופציות לכמה אחוזים נוספים במחיר נמוך שהיא תוכל להשמיש רק לאחר שהפרויקט הגיע לבשלות מסויימת (למשל, 50% פרישה ארצית). זה יתן לה תמריץ אדיר לסיים את הפריסה מהר.
שני דברים נוספים שיהיו חייבים להתממש הם שימוש במיקור חוץ (המחירים של עובדי חברת החשמל פשוט גבוהים מידי בשביל מיזם בסדר גודל כזה בלוח הזמנים הזה. אפשר רק שניים מהשלושה: פרויקט במחיר הקבוע מראש ולא במחיר הגבוה בהרבה, ביצוע בזמן מהיר מבלי שיתארך המועד שנים, שימוש בעובדי חברת חשמל ולא בעובדי קבלן) ומימון ממשלתי. את המימון הממשלתי אין בעיה לתת אגב - צריך יהיה לבדוק מה התשואה למשק שהיא כנראה מאוד גבוהה כשמסתכלים על הצטברות החיסכון הכספי בשווקי התקשורת השונים והפער הטכנולוגי הבלתי נמנע מול אירופה, להוציא אגחים בריבית נמוכה יותר ומדובר במה שנקרא חוב חיובי (חוב לצורכי גדילה במקום חוב לצורכי כיסוי חוב קודם) שיתכסה יחסית מהר.
הממשלה גם כמובן תוכל להעלות מיסים אבל זה פשוט מיותר במקרה הזה (שכן מדובר בהשקעה חד פעמית ללא צורך בתפעול ותחזוקה) וזה רק יצור חוסר יציבות למשק (אמנם במידה קטנה).
עריכה:
לגבי השליש האחרון של התגובה מעלי (בטעות פיספסתי אותו) לא מדובר בהתערבות כמו שמדובר בפתיחת חסם.
המהלך הזה הוא אחת הסיבה שביפן יש פריסה כל כך גדולה של סיבים אופטיים, בצרפת ואנגליה זה שבר שוק וכו' וכו'.
דבר חשוב מאוד לציון - הרעיון הוא שחברות יוכלו ליצר תשתית בעצמן באזורים קטנים ולמכור את התשתית. מי יעשה את זה? למשל עיריה תוכל ליצור חברת בת, באזור בניה חדש לבנות מראש עם סיבים עד הבית, ואת זה למכור. זה אגב כבר קרה באנגליה. למה לעשות את זה? כי זה ימשוך זוגות צעירים שרוצים לקנות בית. אם יש שתי שכונות ברמה דומה אבל באחת יש תשתיות יותר טובות, נחש מי תזכה ליותר תושבים חדשים?
ולגבי הרעיון ששוק צריך לנהל את עצמו ללא התערבות - כל פעם שנתנו לשוק לנהל את עצמו הגיעו למצב של קרטלים ומונופולים. השוק לא יודע לנהל את עצמו וצריך התערבות שמגנה על הצרכן ועל השחקנים הקטנים. השוק ידע להתנהל בעצמו רק אם כל השחקנים באותו הגודל (לא אפשרי) וכולם עושים את אותו הדבר (לא אפשרי). זה רעון יפה אבל הוא לא מציאותי. הרעיון הוא לייצר התערבות שתטיב כמה שיותר למשק הכללי ולצרכן הסופי הן על ידי הורדת מחירים ושיפור השירות, והן על ידי יצירת מקומות עבודה חדשים. כשהרגולציה אומרת שהתשתית חייבת להיות של בזק והוט (כי אתה יכול למכור תשתית רק באזור שהתשתית שלך), זה פוגע בכניסת שחקני תשתית חדשים שהם בגודל קטן עד קטן מאוד. ולמה שלא תהיה חברה המעסיקה 20 אנשים שתספק תשתית FTTH רק ל1000 אנשים? אם זה כלכלי, צריך לאפשר את זה. שוק סיטונאי מאפשר את זה כי כולם יוכלו לקנות מהחברה הזאת את הקווים והיא רק פרסה אותם ומתחזקת אותם. במצב ללא שוק סיטונאי החברה תצטרך OVERHEAD מטורף עם מערכי שירות לקוחות, BILLING וכו' וכו' וזה מונע משחקנים קטנים להצטרף לשוק וכתוצאה מכך התחרות נפגמת כי 1000 אנשים לא יחזיקו את החברה כלכלית ולכן צריך עוד הרבה לקוחות ואף חברה קטנה לא תצליח לעשות פריסה כזאת גדולה או לקבל מימון לזה.
גם אין בעיה לחייב את חברות התשתית למכור במודל של COST PLUS או PRICE MINUS מבחינת חוקים. השיטה של COST PLUS אומרת שאם עלות התפעול של קו מסויים היא 5 שקלים, הקו יימכר ב5 שקלים + רווח של נגיד שקל, סה"כ 6 שקלים. (אגב, אל תחשבו שזו עלות הקו. היא כנראה גבוהה בהרבה).
עוד דבר שיתאפשר זה כמובן פיתוח נקודתי וספורדי של הרשת. אני יכול לפתוח חברת ספקית אינטרנט, למצוא אזור גיאוגרפי שבו אין חבילות בנפח מסויים אבל יש בו ביקוש, לפרוס שם סיבים בעצמי, לקנות את הקווים בשאר חלקי הארץ ולמכור את שלי באזור הזה ולהנות מפריסה ארצית רחבה.
ולגבי מיזם החשמל:
הוא לא יתבטל. הוא לא גמור. אתה יודע כמה פעמים דברים כאלה קורים? אני מוציא מכרז, מתגלה שהוא לא כלכלי - החברות מתחילות לנהל איתי משא ומתן כדי שיהיה כלכלי.
לוקח זמן לעשות שינויים ולכן הדחיה היא ללא הגבלה. יכול להיות שיכריזו בראשון ליוני שמועד הגשת ההצעות הוא בספטמבר. הכל שאלה של כמה גמישה חברת החשמל.
את נושא הבעלות (49%) כבר העלתי פה פעם באיזה פוסט. זה היה ברור לחלוטין שזה יעלה וכנראה שמה שיקרה זה שלחברה שתפרוס את ההשקעה יהיו אופציות לכמה אחוזים נוספים במחיר נמוך שהיא תוכל להשמיש רק לאחר שהפרויקט הגיע לבשלות מסויימת (למשל, 50% פרישה ארצית). זה יתן לה תמריץ אדיר לסיים את הפריסה מהר.
שני דברים נוספים שיהיו חייבים להתממש הם שימוש במיקור חוץ (המחירים של עובדי חברת החשמל פשוט גבוהים מידי בשביל מיזם בסדר גודל כזה בלוח הזמנים הזה. אפשר רק שניים מהשלושה: פרויקט במחיר הקבוע מראש ולא במחיר הגבוה בהרבה, ביצוע בזמן מהיר מבלי שיתארך המועד שנים, שימוש בעובדי חברת חשמל ולא בעובדי קבלן) ומימון ממשלתי. את המימון הממשלתי אין בעיה לתת אגב - צריך יהיה לבדוק מה התשואה למשק שהיא כנראה מאוד גבוהה כשמסתכלים על הצטברות החיסכון הכספי בשווקי התקשורת השונים והפער הטכנולוגי הבלתי נמנע מול אירופה, להוציא אגחים בריבית נמוכה יותר ומדובר במה שנקרא חוב חיובי (חוב לצורכי גדילה במקום חוב לצורכי כיסוי חוב קודם) שיתכסה יחסית מהר.
הממשלה גם כמובן תוכל להעלות מיסים אבל זה פשוט מיותר במקרה הזה (שכן מדובר בהשקעה חד פעמית ללא צורך בתפעול ותחזוקה) וזה רק יצור חוסר יציבות למשק (אמנם במידה קטנה).
עריכה:
לגבי השליש האחרון של התגובה מעלי (בטעות פיספסתי אותו) לא מדובר בהתערבות כמו שמדובר בפתיחת חסם.
המהלך הזה הוא אחת הסיבה שביפן יש פריסה כל כך גדולה של סיבים אופטיים, בצרפת ואנגליה זה שבר שוק וכו' וכו'.
דבר חשוב מאוד לציון - הרעיון הוא שחברות יוכלו ליצר תשתית בעצמן באזורים קטנים ולמכור את התשתית. מי יעשה את זה? למשל עיריה תוכל ליצור חברת בת, באזור בניה חדש לבנות מראש עם סיבים עד הבית, ואת זה למכור. זה אגב כבר קרה באנגליה. למה לעשות את זה? כי זה ימשוך זוגות צעירים שרוצים לקנות בית. אם יש שתי שכונות ברמה דומה אבל באחת יש תשתיות יותר טובות, נחש מי תזכה ליותר תושבים חדשים?
ולגבי הרעיון ששוק צריך לנהל את עצמו ללא התערבות - כל פעם שנתנו לשוק לנהל את עצמו הגיעו למצב של קרטלים ומונופולים. השוק לא יודע לנהל את עצמו וצריך התערבות שמגנה על הצרכן ועל השחקנים הקטנים. השוק ידע להתנהל בעצמו רק אם כל השחקנים באותו הגודל (לא אפשרי) וכולם עושים את אותו הדבר (לא אפשרי). זה רעון יפה אבל הוא לא מציאותי. הרעיון הוא לייצר התערבות שתטיב כמה שיותר למשק הכללי ולצרכן הסופי הן על ידי הורדת מחירים ושיפור השירות, והן על ידי יצירת מקומות עבודה חדשים. כשהרגולציה אומרת שהתשתית חייבת להיות של בזק והוט (כי אתה יכול למכור תשתית רק באזור שהתשתית שלך), זה פוגע בכניסת שחקני תשתית חדשים שהם בגודל קטן עד קטן מאוד. ולמה שלא תהיה חברה המעסיקה 20 אנשים שתספק תשתית FTTH רק ל1000 אנשים? אם זה כלכלי, צריך לאפשר את זה. שוק סיטונאי מאפשר את זה כי כולם יוכלו לקנות מהחברה הזאת את הקווים והיא רק פרסה אותם ומתחזקת אותם. במצב ללא שוק סיטונאי החברה תצטרך OVERHEAD מטורף עם מערכי שירות לקוחות, BILLING וכו' וכו' וזה מונע משחקנים קטנים להצטרף לשוק וכתוצאה מכך התחרות נפגמת כי 1000 אנשים לא יחזיקו את החברה כלכלית ולכן צריך עוד הרבה לקוחות ואף חברה קטנה לא תצליח לעשות פריסה כזאת גדולה או לקבל מימון לזה.
flsh, אתה התעלמת אבל ממה ששאלתי אותך. לא ענית לי על זה.
אני אעתיק את זה שוב מההודעה הקודמת:
עכשיו לגבי השוק הסיטונאי, תן לי להבין flsh, אם יהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן תוכל למשל להציע מהירות הורדה של 20Mbps, והעלאה של 5Mbps מתוך התשתית של בזק? כאילו בזק לא תוכל למנוע את מה שנטוויז'ן תציע מהתשתית שלה? או שלא הבנתי טוב?
אז במידה ויהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן, 012, או איזה חברה שלא תהיה, תוכל להציע מהירות הורדה למשל של 10Mbps והעלאה של 4Mbps? אם כן, אז איך זה הגיוני? כי הרי בזק והוט הן התשתיות והן בוחרות מה להעניק ללקוחות. אז גם אם יהיה שוק סיטונאי, מהירות העלאה בתשתיות בזק והוט לא תשתנה? במידה ומהירות העלאה תישאר על כנה, אז גם השוק הסיטונאי הוא חסר ערך בשבילי.
אני אעתיק את זה שוב מההודעה הקודמת:
עכשיו לגבי השוק הסיטונאי, תן לי להבין flsh, אם יהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן תוכל למשל להציע מהירות הורדה של 20Mbps, והעלאה של 5Mbps מתוך התשתית של בזק? כאילו בזק לא תוכל למנוע את מה שנטוויז'ן תציע מהתשתית שלה? או שלא הבנתי טוב?
אז במידה ויהיה שוק סיטונאי, נטוויז'ן, 012, או איזה חברה שלא תהיה, תוכל להציע מהירות הורדה למשל של 10Mbps והעלאה של 4Mbps? אם כן, אז איך זה הגיוני? כי הרי בזק והוט הן התשתיות והן בוחרות מה להעניק ללקוחות. אז גם אם יהיה שוק סיטונאי, מהירות העלאה בתשתיות בזק והוט לא תשתנה? במידה ומהירות העלאה תישאר על כנה, אז גם השוק הסיטונאי הוא חסר ערך בשבילי.
אני דווקא הסברתי את זה פעמיים בשתי התגובות שלי.
הרעיון עם השוק הסיטונאי הוא שהוט ובזק לא יספקו לך תשתית, הן יהיו הבעלים של התשתית עצמה (בתור מי שהניחו את התשתית) אבל מי שיספק לך את התשתית יהיו כל חברה שתרצה ותוכל ואתה תרכוש ממנה חיבור לאינטרנט.
ספקית אינטרנט תקנה את השימוש בקו, ומכיוון שהקו מאפשר הרבה יותר ממה שהוט ובזק מציעות, הן יוכלו לספק יותר. המגבלה של הוט ושל בזק תקפה רק בגלל שאתה כיום חייב לקנות מהן את התשתית. ברגע שהן מוכרות את השימוש בתשתית לחברה אחרת, החברה הזאת יכולה להציע מה שהיא רוצה כל עוד התשתית תומכת במהירות.
זה אומר שאם אתה מחובר לVDSL אז תוכל לקבל חבילה של 10\4 אם יהיו ספקיות שירצו להציע את זה. ואם הקו יכול לספק 100 הורדה ו50 העלאה, הן יוכלו לספק גם את זה.
ואם הקו יכול לספק 100 מגה סימטרי, הן יוכלו לספק גם את זה. ואם הקו יכול לספק ג'יגהביט הורדה ו800 מגה העלאה, הן יוכלו לספק גם את זה.
הסיבה לקצב ההעלאה הנמוך היום היא שבזק והוט לא מציעות יותר. הספקית יכולה לעשות לך חיבור עם הורדה שמוגבלת ל100 מבלי להגביל בכלל את ההעלאה, כי מי שמגביל לך את ההעלאה הן בזק והוט בארון התקשורת. ברגע שאתה לא מחובר לתשתית של בזק והוט אלא של נטויז'ן (שרכשה את הקו לבית שלך), נטויז'ן תחליט כמה היא מציעה לך בהתאם לנתוני הקו שלך. אם נטויז'ן תחליט שלא מתאים לה לספק יותר מהמגה וחצי\שני מגה, אז לא תוכל לרכוש יותר. אבל אם היא תחליט שבא לה לספק לך 5 מגה כי זה יספק לה רווחים יפים, היא תציע לך כי הקו יכול לספק את זה. אף אחד לא שואל את בזק והוט מה לעשות עם התשתית ברגע שהוא רכש את התשתית. כל הרעיון בשוק הסיטונאי זה שספקיות האינטרנט לא ישאלו את בזק והוט מה לעשות. זה בעצם מבטל את דואפול התשתית כי התשתית תהיה של כל מי שמוכן לשלם עליה כסף וזה יהיה תלוי במה שכל ספקית חושבת שיספק לה רווחים יפים.
אגב, ההשערה שלי היא שמי שיפרוץ את השוק יהיו הספקיות הקטנות עם נוכחות עסקית קטנה עד לא קיימת. לא יהיה להן מה להפסיד מזה והרבה לקוחות פרטיים יעברו אליהן - מה שיגדיל הכנסות.
הרעיון עם השוק הסיטונאי הוא שהוט ובזק לא יספקו לך תשתית, הן יהיו הבעלים של התשתית עצמה (בתור מי שהניחו את התשתית) אבל מי שיספק לך את התשתית יהיו כל חברה שתרצה ותוכל ואתה תרכוש ממנה חיבור לאינטרנט.
ספקית אינטרנט תקנה את השימוש בקו, ומכיוון שהקו מאפשר הרבה יותר ממה שהוט ובזק מציעות, הן יוכלו לספק יותר. המגבלה של הוט ושל בזק תקפה רק בגלל שאתה כיום חייב לקנות מהן את התשתית. ברגע שהן מוכרות את השימוש בתשתית לחברה אחרת, החברה הזאת יכולה להציע מה שהיא רוצה כל עוד התשתית תומכת במהירות.
זה אומר שאם אתה מחובר לVDSL אז תוכל לקבל חבילה של 10\4 אם יהיו ספקיות שירצו להציע את זה. ואם הקו יכול לספק 100 הורדה ו50 העלאה, הן יוכלו לספק גם את זה.
ואם הקו יכול לספק 100 מגה סימטרי, הן יוכלו לספק גם את זה. ואם הקו יכול לספק ג'יגהביט הורדה ו800 מגה העלאה, הן יוכלו לספק גם את זה.
הסיבה לקצב ההעלאה הנמוך היום היא שבזק והוט לא מציעות יותר. הספקית יכולה לעשות לך חיבור עם הורדה שמוגבלת ל100 מבלי להגביל בכלל את ההעלאה, כי מי שמגביל לך את ההעלאה הן בזק והוט בארון התקשורת. ברגע שאתה לא מחובר לתשתית של בזק והוט אלא של נטויז'ן (שרכשה את הקו לבית שלך), נטויז'ן תחליט כמה היא מציעה לך בהתאם לנתוני הקו שלך. אם נטויז'ן תחליט שלא מתאים לה לספק יותר מהמגה וחצי\שני מגה, אז לא תוכל לרכוש יותר. אבל אם היא תחליט שבא לה לספק לך 5 מגה כי זה יספק לה רווחים יפים, היא תציע לך כי הקו יכול לספק את זה. אף אחד לא שואל את בזק והוט מה לעשות עם התשתית ברגע שהוא רכש את התשתית. כל הרעיון בשוק הסיטונאי זה שספקיות האינטרנט לא ישאלו את בזק והוט מה לעשות. זה בעצם מבטל את דואפול התשתית כי התשתית תהיה של כל מי שמוכן לשלם עליה כסף וזה יהיה תלוי במה שכל ספקית חושבת שיספק לה רווחים יפים.
אגב, ההשערה שלי היא שמי שיפרוץ את השוק יהיו הספקיות הקטנות עם נוכחות עסקית קטנה עד לא קיימת. לא יהיה להן מה להפסיד מזה והרבה לקוחות פרטיים יעברו אליהן - מה שיגדיל הכנסות.
אוקיי. תודה רבה על ההסבר, עכשיו הבנתי הכל.
אבל מה אם במקרה נטוויז'ן, 012 יציעו למשל מהירויות העלאה גבוהות רק ללקוחות העסקיים כמו שבזק והוט עושים? כי בטח הם ירצו להרוויח הרבה כסף מהלקוחות העסקיים, כמו שבזק והוט נוהגים לעשות. אז ככה שלא נראה לי שהם יתנו לנו מהירות העלאה גבוהה, הם יעשו בדיוק את מה שבזק והוט עושים - יספקו מהירות העלאה גבוהה ללקוחות העסקיים במחיר לא נורמלי, ואת הלקוחות הפרטיים הם ישאירו עם מהירות העלאה נמוכה.
אבל מה אם במקרה נטוויז'ן, 012 יציעו למשל מהירויות העלאה גבוהות רק ללקוחות העסקיים כמו שבזק והוט עושים? כי בטח הם ירצו להרוויח הרבה כסף מהלקוחות העסקיים, כמו שבזק והוט נוהגים לעשות. אז ככה שלא נראה לי שהם יתנו לנו מהירות העלאה גבוהה, הם יעשו בדיוק את מה שבזק והוט עושים - יספקו מהירות העלאה גבוהה ללקוחות העסקיים במחיר לא נורמלי, ואת הלקוחות הפרטיים הם ישאירו עם מהירות העלאה נמוכה.
קראתי. רק כדי להיות בטוח ב-100%, אני אשאל את זה פעם אחרונה..ותענה לי רק בכן או לא.
במידה ויקום שוק סיטונאי לאינטרנט, ו-012 סמייל יקנו את הקו של בזק, והקו של בזק למשל מאפשר עד 100Mbps העלאה (סתם דוגמה) ו-012 ירצו לתת ללקוחות הפרטיים 10Mbps העלאה. בזק לא יוכלו לעשות דבר כדי למנוע צעד שכזה? 012 סמייל תוכל לתת ללקוחות פרטיים עד 100Mbps העלאה במידה והיא תרצה?
הבנתי נכון?
במידה ויקום שוק סיטונאי לאינטרנט, ו-012 סמייל יקנו את הקו של בזק, והקו של בזק למשל מאפשר עד 100Mbps העלאה (סתם דוגמה) ו-012 ירצו לתת ללקוחות הפרטיים 10Mbps העלאה. בזק לא יוכלו לעשות דבר כדי למנוע צעד שכזה? 012 סמייל תוכל לתת ללקוחות פרטיים עד 100Mbps העלאה במידה והיא תרצה?
הבנתי נכון?
אז כנראה שהשוק הסיטונאי זה הפתרון של כולנו למהירות העלאה..מה שבטוח שהשוק הסיטונאי יקח הרבה יותר מהר מאשר מיזם חברת החשמל, שגם אם הוא יצא לפועל יקח להם 7 שנים לרשת 65% מהמדינה. 7 שנים כדי לרשת רק שני שליש, בדיחה מצחיקה.
השוק הסיטונאי לא יתרום להעלאת מהירויות ההעלאה. מה אתם חושבים שאם נטוויז'ן תקנה רוחב פס מבזק/הוט היא תספק לכם מהירות העלאה ככה בזול ?
מי אמר מה בזק והוט ימכרו בדיוק לספקיות ? הן יכולות למכור להן קווי הורדה בזול וקווי העלאה ביקר והגענו לאותו מצב. כרגע גם לספקיות וגם לתשתית אין כוונה לפגוע לעצמן ברווחים מהלקוחות העסקיים.
לפי המלצות ועדת חייק, בזק והוט ימכרו את הקווים שלהם במחיר שלא יעלה על 75% מהמחיר הנמוך ביותר שהן מציעות לצרכן הסופי. מה ניתן להסיק מכך ?
שאם עלות חיבור 10 מגה הורדה ו- 800k העלאה בבזק היא 65 ש"ח, היא תוכל למכור לספקיות את אותו רוחב פס ב- 49 ש"ח.
אם חיבור של 10 מגה הורדה ו- 10 מגה העלאה עולה בבזק 1500 ש"ח, נטוויז'ן תוכל לקנות רוחב פס כזה ב- 1125 ש"ח.
חיבורים עם מהירות העלאה גבוהה ישארו במחיר גבוה וזה יתגלגל לצרכן הסופי.
מהירות העלאה גבוהה זה לא דבר בסיסי למשתמש הרגיל ולכן לא תהיה ירידת מחיר.
והנה דוגמה מוחשית לאותו מצב בדיוק. נגיד שבזק והוט הן מאפיות והן מוכרות לנו מספר חבילות לקנייה:
1. לחם + פרוסת עוגה.
2. 10 לחמים + 2 פרוסות עוגה.
3. 100 לחמים + 4 פרוסות עוגה.
ולאותן מאפיות יש 2 סוגי לקוחות: הסוג הראשון הם לקוחות עניים שרוצים בעיקר לחם ופחות מתעניינים בעוגות. והסוג השני הם לקוחות עשירים שמתים על עוגות וישלמו המון בשביל לקבל את זה.
מה אותן מאפיות יעשו ? יתמחרו לחם בזול לעניים ועוגות ביקר לעשירים.
מה השוק הסיטוני בא להגיד ?
אנחנו נארגן מישהו שיקנה כמויות ממש גדולות של לחם ועוגות במחיר פר יחידה נמוך יותר ובכך הוא יוכל לגזור קופון על ידי מכירה של לחמים ועוגות במחיר זול יותר מהמאפיות ויקר יותר ממה שהוא קנה.
זה יגרום לכך שהמאפיות ימכרו לנו עוגות בזול ? לא.
מה שיקרה זה שהמחיר הכללי ירד. והעוגות עדיין ישארו לעשירים.
ובנוסף בגלל שהשוק הסיטונאי נכפה בכוח על החברות נוצר שוק מאוד לא יציב.
ומה נראה לכם שבזק והוט ישתקו ? ישאירו את המצב על כנו ? לא ולא. דבר ראשון שיקרה זה העלאת מחירים רצינית. ובהמשך שתתבטל ההפרדה המבנית (כהמשך מתוכנית השוק הסיטונאי) הן יסבסדו את עלות האינטרנט עם שאר השירותים.
הרי תארו לכם מצב כזה:
בזק מתמזגת עם בזק בינלאומי כחלק מתוכנית השוק הסיטונאי. בזק בינלאומי לא צריכה לקנות רוחב פס מבזק בגלל שהיא כבר ממוזגת איתה ולכן:
בזק התשתית תתמחר חיבור של 10Mb/800Kb ב- 100 ש"ח. (שאר הספקיות יכולו לקנות ממנה את אותו החיבור ב- 75 ש"ח לחודש). להוסיף עלות ספק של כ- 25 ש"ח והגענו למחיר של 100 ש"ח לצרכן הסופי.
בזק בינלאומי תוכל להציע את אותו חיבור תשתית + ספק ב- 75 ש"ח. היא "קנתה" את החיבור מבזק התשתית ב- 75 שקל כמו שאר הספקיות רק שהיא תמכור את השירות שלה "בחינם". ובגלל שהיא ממוזגת עם בזק אין הבדל, בנוסף היא לא חייבת לספק מחיר דומה ללקוחות אחרים (כמו שהוט לא חייבת להציע לכם מחירי טריפל כמוצר בודד).
והנה לכם תחרות לא הוגנת.
אותו דבר עם הוט והוטנט.
מי אמר מה בזק והוט ימכרו בדיוק לספקיות ? הן יכולות למכור להן קווי הורדה בזול וקווי העלאה ביקר והגענו לאותו מצב. כרגע גם לספקיות וגם לתשתית אין כוונה לפגוע לעצמן ברווחים מהלקוחות העסקיים.
לפי המלצות ועדת חייק, בזק והוט ימכרו את הקווים שלהם במחיר שלא יעלה על 75% מהמחיר הנמוך ביותר שהן מציעות לצרכן הסופי. מה ניתן להסיק מכך ?
שאם עלות חיבור 10 מגה הורדה ו- 800k העלאה בבזק היא 65 ש"ח, היא תוכל למכור לספקיות את אותו רוחב פס ב- 49 ש"ח.
אם חיבור של 10 מגה הורדה ו- 10 מגה העלאה עולה בבזק 1500 ש"ח, נטוויז'ן תוכל לקנות רוחב פס כזה ב- 1125 ש"ח.
חיבורים עם מהירות העלאה גבוהה ישארו במחיר גבוה וזה יתגלגל לצרכן הסופי.
מהירות העלאה גבוהה זה לא דבר בסיסי למשתמש הרגיל ולכן לא תהיה ירידת מחיר.
והנה דוגמה מוחשית לאותו מצב בדיוק. נגיד שבזק והוט הן מאפיות והן מוכרות לנו מספר חבילות לקנייה:
1. לחם + פרוסת עוגה.
2. 10 לחמים + 2 פרוסות עוגה.
3. 100 לחמים + 4 פרוסות עוגה.
ולאותן מאפיות יש 2 סוגי לקוחות: הסוג הראשון הם לקוחות עניים שרוצים בעיקר לחם ופחות מתעניינים בעוגות. והסוג השני הם לקוחות עשירים שמתים על עוגות וישלמו המון בשביל לקבל את זה.
מה אותן מאפיות יעשו ? יתמחרו לחם בזול לעניים ועוגות ביקר לעשירים.
מה השוק הסיטוני בא להגיד ?
אנחנו נארגן מישהו שיקנה כמויות ממש גדולות של לחם ועוגות במחיר פר יחידה נמוך יותר ובכך הוא יוכל לגזור קופון על ידי מכירה של לחמים ועוגות במחיר זול יותר מהמאפיות ויקר יותר ממה שהוא קנה.
זה יגרום לכך שהמאפיות ימכרו לנו עוגות בזול ? לא.
מה שיקרה זה שהמחיר הכללי ירד. והעוגות עדיין ישארו לעשירים.
ובנוסף בגלל שהשוק הסיטונאי נכפה בכוח על החברות נוצר שוק מאוד לא יציב.
ומה נראה לכם שבזק והוט ישתקו ? ישאירו את המצב על כנו ? לא ולא. דבר ראשון שיקרה זה העלאת מחירים רצינית. ובהמשך שתתבטל ההפרדה המבנית (כהמשך מתוכנית השוק הסיטונאי) הן יסבסדו את עלות האינטרנט עם שאר השירותים.
הרי תארו לכם מצב כזה:
בזק מתמזגת עם בזק בינלאומי כחלק מתוכנית השוק הסיטונאי. בזק בינלאומי לא צריכה לקנות רוחב פס מבזק בגלל שהיא כבר ממוזגת איתה ולכן:
בזק התשתית תתמחר חיבור של 10Mb/800Kb ב- 100 ש"ח. (שאר הספקיות יכולו לקנות ממנה את אותו החיבור ב- 75 ש"ח לחודש). להוסיף עלות ספק של כ- 25 ש"ח והגענו למחיר של 100 ש"ח לצרכן הסופי.
בזק בינלאומי תוכל להציע את אותו חיבור תשתית + ספק ב- 75 ש"ח. היא "קנתה" את החיבור מבזק התשתית ב- 75 שקל כמו שאר הספקיות רק שהיא תמכור את השירות שלה "בחינם". ובגלל שהיא ממוזגת עם בזק אין הבדל, בנוסף היא לא חייבת לספק מחיר דומה ללקוחות אחרים (כמו שהוט לא חייבת להציע לכם מחירי טריפל כמוצר בודד).
והנה לכם תחרות לא הוגנת.
אותו דבר עם הוט והוטנט.
אם ה-75% מהמחיר זה באמת נכון לפי מה שאתה אומר, אז השוק הסיטונאי לא ישנה דבר..חשבתי שרק הם קונים מהתשתיות בזק והוט את הקו, ואז הם יכולים למכור לצרכן הסופי את הכל ביחד וגם אם הן רוצות במחיר מוזל עם מהירות העלאה גבוהה יותר.
אם זה לא באמת ככה, ועדיין הם ימכרו את מהירויות העלאה הגבוהות במחירים מטורפים, אז זה באמת לא שווה דבר.
אם זה לא באמת ככה, ועדיין הם ימכרו את מהירויות העלאה הגבוהות במחירים מטורפים, אז זה באמת לא שווה דבר.
כאילו DUH. אני מזכיר לך את הסימולציה שעשיתי וגם הסימולציה ש- nerya40 עשה עם הלחמים והעוגות מאוד דומה למה שעשיתי. בשביל להוריד את המחירים באופן דרסטי בשביל המיעוט (שמעוניין בהעלאה גבוהה), אתה צריך שהרוב יסבסד את זה, העסק, או המדינה (בהנחה שאתה לא מצפה לפילנטרופיה, אני חושב שכבר הסכמנו שיש למדינה דברים יותר חשובים לסבסד מאשר מהירות העלאה גבוהה - מחיר הלחם, תקציב בטחון, לדאוג לניצולי השואה, חינוך חינם, יום לימודים ארוך וכו'). אם הרוב יסבסד את זה, זה אומר שתהיה העלאת מחירים די דרסטית למוצר (מהירות הורדה גבוהה והעלאה נמוכה) שהוא יחסית בסיסי. כתוצאה מכך, אתה תגרום לרוב להתמרמר ולהתנתק מהשירותים שלך. זה יהיה המהלך העסקי-כלכלי הכי מטופש שחברה כלשהי יכולה לעשות.lior19 כתב:אם ה-75% מהמחיר זה באמת נכון לפי מה שאתה אומר, אז השוק הסיטונאי לא ישנה דבר..חשבתי שרק הם קונים מהתשתיות בזק והוט את הקו, ואז הם יכולים למכור לצרכן הסופי את הכל ביחד וגם אם הן רוצות במחיר מוזל עם מהירות העלאה גבוהה יותר.
אם זה לא באמת ככה, ועדיין הם ימכרו את מהירויות העלאה הגבוהות במחירים מטורפים, אז זה באמת לא שווה דבר....
המונים הצטרפו למהירויות הגבוהות בחודשים האחרונים. כתוצאה מכך, היה אפשר לנצל את זה לטובתנו. הנה דוגמא לחשבוניות שלי בבזב"ל מחצי השנה האחרונה (בסדר עולה של החודשים):
179.90 ש"ח - בנדל עם הוט על 12Mbps
108.10 ש"ח - בנדל עם הוט על 30Mbps
79.90 ש"ח - 30Mbps בבזב"ל ללא בנדל. פיצלתי את החבילה וחסכתי עוד 50 ש"ח אצל הוט.
41.79 ש"ח - 100Mbps בבזב"ל + גיימר (או 29.90 ש"ח בלי)
חינם - לחודשיים הקרובים (כי חיברתי קרוב משפחה ושלשום חיברתי עוד חבר)
מצחיק שככל שהמהירות עלתה, המחירים ירדו ובאופן משמעותי. בהנחה שמישהו יצטרך לממן את מהירות ההעלאה הגבוהה (במקום העסקים שמשלמים הון תועפות בשביל זה) - אם אתה חושב שהמחירים האלה ישארו ככה, אתה טועה.
כפי שנאמר פה מיליון פעם - מיעוט (יחסי. אולי 10% ואולי 30%, אבל זה עדיין מיעוט) מבין כלל גולשי האינטרנט יתעניין במהירות העלאה גבוהה ויהיה אכפת לו בכלל. זה לא משנה לשימוש של רוב המשתמשים בארץ ובעולם. אני בספק אם תהיה לך 20% הנחה.
מה שאתה רוצה זה לא מהירות העלאה גבוהה. זה קיים כבר היום! אתה מצפה ל- 90% הנחה (יחסית למחירים של היום), זה יקרה רק אם כל המדינה פחות או יותר תתעניין במהירות העלאה גבוהה (ומוכנה לתוספת מחיר לא קטנה בשביל זה). מכיוון שאף אחד מאלה לא הולך לקרות, אפשר להמשיך לחלום.
- Chris_Barnes
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 224
- הצטרף: אוגוסט 2009
- נתן תודות: 26 פעמים
- קיבל תודות: 14 פעמים
ממש לא נראה לי שזה מה שהולך לקרות. זה יביא למצב שיהיו לך במרכז הארץ הרבה חברות תשתית קטנות עם מחירים נמוכים ובפריפריה קצת חברות תשתית עם מחירים גבוהים, מה שייצור אפליה במחירי האינטרנט על בסיס גיאוגרפי.flsh כתב:למה שלא תהיה חברה המעסיקה 20 אנשים שתספק תשתית FTTH רק ל1000 אנשים? אם זה כלכלי, צריך לאפשר את זה. שוק סיטונאי מאפשר את זה כי כולם יוכלו לקנות מהחברה הזאת את הקווים והיא רק פרסה אותם ומתחזקת אותם. במצב ללא שוק סיטונאי החברה תצטרך OVERHEAD מטורף עם מערכי שירות לקוחות, BILLING וכו' וכו' וזה מונע משחקנים קטנים להצטרף לשוק וכתוצאה מכך התחרות נפגמת כי 1000 אנשים לא יחזיקו את החברה כלכלית ולכן צריך עוד הרבה לקוחות ואף חברה קטנה לא תצליח לעשות פריסה כזאת גדולה או לקבל מימון לזה....

