בלעדי ל"כלכליסט": המדינה תעמיד מימון למיזם הסיבים האופטיים
המתמודדים במכרז הסיבים של חברת החשמל מתלוננים על קשיים בקבלת מימון, ולכן המדינה בוחנת מתן הלוואה של 150 מיליון שקל לקבוצה הזוכה
המדינה בוחנת בימים האחרונים אפשרות לסייע בהלוואה של 150 מיליון שקל למשקיע שיזכה ברכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל - כך נודע ל"כלכליסט".
זאת בעקבות טענות המשקיעים הפוטנציאליים במיזם כי הם מתקשים לשכנע את הבנקים הישראליים לספק להם חבילת מימון, בשל רמת הסיכון הגבוהה הנגזרת מאי־הוודאות השוררת בשוק התקשורת.
המדינה בוחנת את אפשרות הסיוע במימון במסגרת בדיקה מחודשת של תנאי המכרז ולאור הטענות שהשמיעו המשקיעים בפני ועדת המכרזים כי יתקשו להשתתף במכרז בתנאים הנוכחיים. מתן ההלוואה אמור לאותת לבנקים כי המדינה מוכנה לשאת בחלק מהסיכון הכרוך במיזם, ומצפה שהבנקים ירככו את עמדתם בנושא ויאפשרו למכרז להתקדם.
מיזם הסיבים האופטיים, שאותו מנסה לקדם שר התקשורת משה כחלון מאז סוף 2009, אמור לייצר תשתית פס רחב שלישית בישראל לאינטרנט וטלוויזיה, בנוסף לאלו שהקימו במהלך השנים בזק ו־HOT. התשתית מתוכננת לקום על בסיס סיבים אופטיים שהניחה חברת החשמל עד כה ושתונח על ידה במיוחד לצורך המיזם.
על פי תנאי המכרז, משקיע חיצוני ירכוש מהמדינה לפחות 51% מהבעלות על המיזם, תוך התחייבות להשקיע בו סכומים נוספים בעתיד. בתמורה יקבל המשקיע זכויות שימוש בתשתית הסיבים האופטיים הקיימת והעתידית של חברת החשמל. תנאי המכרז המקוריים דרשו כי רוב עבודות הפריסה והתחזוקה יבוצעו על ידי חברת החשמל עצמה.
המיזם יחויב בפריסה על פני כמעט כל שטחי המדינה, בדומה לתשתיות בזק ו־HOT. לפי התנאים המקוריים, ייאסר על חברות תקשורת ישראליות לרכוש נתח מהמיזם.
עוד טרם פרסום המיזם, ובאופן אינטנסיבי יותר לאחר שפורסם באוקטובר האחרון, טענו המשקיעים הפוטנציאליים כי תנאי המכרז אינם אטרקטיביים. זאת במיוחד לאור אי־הוודאות בעמדת הרגולטור באשר למועד ותנאי יישום השוק הסיטונאי, שאמור לפתוח את תשתיות בזק ו־HOT לשימוש המתחרים. המכרז, שהיה אמור להתקיים החודש, נדחה בכמה שבועות על מנת לשפר את תנאיו, ובמשרדי התקשורת והאוצר, כמו גם במשרד ראש הממשלה, מנסים בימים האחרונים לקדם את הנושא באמצעות מתן תמריץ כספי למשקיע.
ארבע קבוצות הביעו עד כה עניין ממשי במכרז: קבוצה אחת מורכבת מחברת רפק תקשורת ותשתיות, חברת טריפל M של אברהם נניקשווילי, ספקית התקשורת בריטיש טלקום, ורם בלינקוב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר; קבוצה שנייה מובלת בידי אלביט מערכות יבשה ותקשוב; קבוצה שלישית מובלת בידי חברת BATM הישראלית, המפתחת ומייצרת ציוד תקשורת; הקבוצה הרביעית שייכת לחברת Viaeuropa השבדית.
הכתבה: http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 77,00.html
דעה: אולי זה מה שיעזור להוציא סוף סוף את המיזם לפועל? כי גם הבנקים סירבו לתת הלוואות למשקיעים, אולי עכשיו דווקא זה יסתדר, כך אני מקווה לפחות. אני עוקב אחרי זה יום יום, אני מחכה כבר לראות כתבה שסוף סוף נבחר משקיע ומתחילים לרשת את המדינה.
מה שמשמח אותי לפחות שהמדינה ומשרד התקשורת הולכים עד הסוף עם המיזם הזה, בגלל זה אני מאמין שהמיזם יצא בקרוב לפועל.
בלעדי ל"כלכליסט": המדינה תעמיד מימון למיזם הסיבים האופטיים (27.03.12)
האמת שלדעתי המדינה הייתה צריכה לממן את כל המיזם הזה בעצמה, ללא משקיע. מדובר פה במהפך בתעשיית האינטרנט של ישראל, ולהפוך את ישראל לבין המדינות המתקדמות ביותר בתקשורת האינטרנט.
חבל שמחכים למשקיע שמי יודע מתי הוא יבוא..כל הקטע הזה מתעכב עכשיו בגלל המשקיע. אם לא היה פה משקיע בסיפור, זה היה יוצא כבר מזמן לפועל.
מה אתם חושבים עשו מדינות אחרות שמרושתות בסיבים אופטיים? חיכו למשקיע לדעתכם?
חבל שמחכים למשקיע שמי יודע מתי הוא יבוא..כל הקטע הזה מתעכב עכשיו בגלל המשקיע. אם לא היה פה משקיע בסיפור, זה היה יוצא כבר מזמן לפועל.
מה אתם חושבים עשו מדינות אחרות שמרושתות בסיבים אופטיים? חיכו למשקיע לדעתכם?
באוסטרליה הממשלה פורסת סיבים אופטיים בעצמה.
לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782370,00.html
ההבדל בינינו לבינם, זה הכסף.
כשלא יהיה לנו מה לעשות עם הכסף נתחיל להשקיע בדברים כאלה, בנתיים כל הכסף הולך על הביטחון.
לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782370,00.html
ההבדל בינינו לבינם, זה הכסף.
כשלא יהיה לנו מה לעשות עם הכסף נתחיל להשקיע בדברים כאלה, בנתיים כל הכסף הולך על הביטחון.
זה ממה לא נכון. יצא לי לשמוע על הפרויקט האוסטרלי כבר הרבה שנים. הרבה מאוד שנים.
באוסטרליה גילו בעיה רצינית - המדינה כל כך גדולה עם פיזור אוכלוסיה כל כך גדול שחברות פרטיות לא ירצו להתעסק בזה כלכלית. הם רצו, והמספרים לא הגיוניים לחברות.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הדחוסות ביותר במערב (ולמעשה, אם ניקח בחשבון את העובדה שמעל ל60 אחוז מהמדינה זה מדבר לא מיושב, כנראה הצפופה ביותר אחרי הונג קונג וסינגפור) ולכן פרויקט כזה יכול להעשות בקלות הרבה יותר גדולה על ידי השוק הפרטי.
ההבדל בינינו לבינם זה לא הכסף, אלא החזר ההשקעה.
באוסטרליה גילו בעיה רצינית - המדינה כל כך גדולה עם פיזור אוכלוסיה כל כך גדול שחברות פרטיות לא ירצו להתעסק בזה כלכלית. הם רצו, והמספרים לא הגיוניים לחברות.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הדחוסות ביותר במערב (ולמעשה, אם ניקח בחשבון את העובדה שמעל ל60 אחוז מהמדינה זה מדבר לא מיושב, כנראה הצפופה ביותר אחרי הונג קונג וסינגפור) ולכן פרויקט כזה יכול להעשות בקלות הרבה יותר גדולה על ידי השוק הפרטי.
ההבדל בינינו לבינם זה לא הכסף, אלא החזר ההשקעה.
