Tankpopper כתב:ממה שאני מבין אני צריך לעשות שכבת בייץ (או כמה) ועליה שכבה של הלזור ונגה (או כמה..)? אני לא סגור במאה אחוז על התהליך עם לומר את האמת..
...
don't let me bully you around - you're doing great!!! זה לא קשה - אל תבהל.
1) לפני בייץ סגור את כל הדפיקות והחריצים, סריטות, חיבורים עם ממלא עץ - שייף החלק.
2) 'בייץ' זה לא שכבה - זה הכתמה. אפשר עם מברשת אפשר עם סחבה. החומר נספג בעץ (ובאצבעות) ונהיה רמקול שחור שאפשר להתחיל ללזור. אם במקרה תראה כתמים בהירים אחרי בייץ, תעשה שוב הכתמה במקומות הרלוונטים. זה לא אמור להיות צבע או פיניש והלוק הוא לא אחיד ולאו דווקא יפה. זה התפקיד של הלזור.
3) לזור זה אומנות ובחרת גוון שרואים עליו הכל וזה מלחיץ. בזמן ההברשה אתה תחשוב שהעבודה מתפקששת כי רואים כל משיכה על הלזור הטרי. כשהוא מתייבש (אם לא נדבקו זיהומים כמו שיער ואבק) הוא נראה קצת אחרת. לזור מתייבש כמו זכוכית אחרי 8 שעןת. חד ומחוספס. משייפים קלות עם נייר לטש 2000 סיליקון-קרבייד (לליטוש רטוב של פח רכב). מרגישים עם היד שחלק ולא משייפים יותר מידי.
יש כאלה שמורחים עם סמרטוט. אני עם מברשת. פעם אחת לאורך הסיבים - פעם אחת לרוחב הסיבים - זה מורח את הלזור באחידות. אחר-כך, אך ורק עם הסיבים.
להזהר מטיפטופים!!! בעיקר בסוף משטח ובזוויות. יש למרוח טפטופים ונזילות לפני הייבוש - אחרת אין ברירה וצריך לשייף ולעשות מחדש. לא נעים! לפני שאתה מחליט שגמרת שכבה - עשה בדיקה ויזואלית שאין נזילות וטפטופים. החומר די דליל - נוזל בקלות.
לא לדלל את החומר בשום אופן עם טרפנטין - לא משנה מה כתוב - ובאיזה שפה. הגרמנים יודעים מה הם עושים והחומר מוכן לשימוש כך - כמו שהוא.
לסגור היטב את הקופסה בזמן ואחרי העבודה - אחרת יש קרום כמו בחלב, שאחר כך מתפרק לפירורים מגעילים וצריך לזרוק הכל.
חשוב: מברשת איכותית שלא משאירה שערות. לשטוף בטרפנטין, מים חמים וסבון כלים ולייבש לפני טבילה בלזור. לא-לטבול-מברשת-רטובה-או-לחה-בלזור. לזור לא הולך עם מים. מים הם האוייב שלנו!!!
4) חזור על שלוש עד שנגמרת לך הסבלנות או החומר
5) לכה - דבר איתי כשנגיע. לכה זו אומנות בפני עצמה