רון,
אנסה להסביר בצורה הפשוטה ביותר (שבדרך כלל גם הטובה ביותר) לך ולכל המעוניין, במה עסקינן..
מערכת שמע בנויה משרשרת של רכיבים המחוברים בניהם. הרכיבים יכולים לבא במארז אחד או יותר.
החלק הראשון במערכת שמע הוא המקור.
המקור הוא לדוגמה הפטפון או נגן הדיסקים או הרדיו. המקור מספק את האות החשמלי שבסופו של דבר יהפוך לגלי קול שיגיעו לאזננו. האות החשמלי חלש מאוד וכשלעצמו לא יכול לגרום לרמקולים (ראה להלן) להשמיע קול בעוצמה נאותה. בנוסף, לדוגמה, האות החשמלי המגיע מהפטפון הוא מצד אחד חלש מאוד (עוד יותר מהאות שמגיע מנגן הדיסקים) ומצד שני עבר בתהליך היצור שינוי מסוים.
החלק האמצעי במערכת הוא המגבר. המגבר (ניקרא גם פאוור) תפקידו להגביר או לחזק את האות החשמלי החלש שמגיע מהמקור. האות החשמלי צריך להיתחזק כך שיוכל להזיז את החלקים הפנימיים של הרמקול המסוים אליו המגבר מחובר, וכך לשדר לחלל את גלי הקול. החלקים במגבר שאחראים על ההגברה הם טרנזיסטורים או מנורות. רכיבים אלה פועלים בעזרת החשמל ולכן בכל מגבר יהיה חלק שאחראי לספק את החשמל הדרוש. (אני חושב שבעיברית חלק זה יקרא ספק הכוח).
החלק האחרון בשרשרת (פחות או יותר
) הם הרמקולים. הרמקולים מקבלים את האות החשמלי מהמגבר והופכים אותו לתנועה של ממברנה. תנועה שגורמת להיווצרות של גלי קול. ישנן מיספר שיטות ליגרום לממברנה לזוז (אלקטרוסטטים, מגנטוסטטים וכו). ברמקולים קונבציונלים הממברנה (זה הקונוס השחור שרואים בהרבה רמקולים) מחוברת לסליל. האות החשמלי המוגבר עובר בסליל. הסליל נימצא בתוך שדה מגנטי שנוצר ממגנט שעוטף פחות או יותר את הסליל. השינוי המתמיד באות החשמלי גורם לסליל לנוע ולהזיז את הממברנה הלוך ושוב, תנועה שגורמת להיווצרות גלי הקול הדרושים.
בן שלושת החלקים שהזכרתי ושהם בעצם הכרחיים למערכת שמע, יכולים לבוא עוד חלקים. לדוגמה:
פרה אמפליפייר או בעיברית קדם מגבר. תפקידו העיקרי זה נוחות. (נכון, הוא יכול גם להשפיע על הסאונד, כמו לדוגמה קדם מנורות וכו אבל..) הקדם מקל עלינו בדברים שאנחנו משנים במערכת באופן שיגרתי.
החלק החשוב בקדם שיופיע תמיד הוא כפתור הווליום. בעזרתו נשנה את עצמת הקול בחלל. בנוסף יבא בדרך כלל בורר שיאפשר לנו לחבר מספר רב של מקורות (נגן דיסקים, טייפ, מיני דיסק וכו) למגבר ולברור בניהם. בקדם יכולים לבא גם מסננים שמשנים את גוון המוסיקה או בקרים שמאפשרים הגברה של הבס יחסית לצלילים הגבוהים וכדומה (ניקרא- טרבל מיד ובס). יכול גם לבא כפתור שמחלק את כמות הצליל בין הרמקולים (בלנס) כלומר אים רוצים שרמקול אחד ישמע חזק יותר מהשני. יש קדם מגברים שמאפשרים חיבור של פטפון למגבר והם יכללו מעגל חשמלי נוסף שתפקידו לשנות את האות החשמלי שיוצא מהפטפון כך שיתאים להפקת הצליל הנכון.
כעיקרון יש קדם מגברים פסיבים אשר מכילים פשוט נגד מישתנה כמה נגדים ומפסק שבורר בין כמה מצבים (לחברה היפנית Air Tight יש קדם כזה שעולה כמה אלפי יורו אפילו שביפנים אין כימעט כלום..), ויש קדם מגברים אקטיבים שכוללים גם טרנזיסטורים או מנורות. חלק אקטיבי במערכת הוא חלק שחייב כדי לעבוד אספקת חשמל, חלק פסיבי הוא חלק שעובד ללא אספקת חשמל חיצונית. קדם אקטיבי הוא קדם שמכיל מעגלים חשמליים הדורשים חשמל. קדם אקטיבי יגרום להגברה מסויימת של האות החשמלי. (ישנם עוד רכיבים היכולים ליהיות פסיבים ואקטיבים, כמו הקרוס או קדם לפטפון).
כמו בכל דבר בתחום אין שיטה יותר טובה או פחות טובה וכל אחד צריך להיבחן לגופו במערכת שבא הוא משודך.
בדרך כלל מיתיחסים לקרוסאובר (נידמה לי שקוראים לזה מנחת בעיברית) כחלק אנטגראלי של הרמקול אך ניתן במידה מסוימת להיתיחס אליו כחלק עצמאי הבא בן המגבר לרמקול ויכול ליפעמים לבא גם בן הקדם מגבר למגבר. (אז ידובר על בי אמפליפיקציה או טרה אמפליפיקציה וכד).
האלמנטים הבנויים בקופסת הרמקול (העיגולים השחורים האלה) מגלים לעיתים קשיים בהפקת כל תחום הצלילים כולו. לכן בונים לעיתים קרובות רמקולים המכילים מספר אלמנטים. (שניים, שלושה, ארבעה ואפילו יותר) כל אלמנט אחראי לתחום מסויים של צלילים. (נמוכים- בס, אמצעיים- מיד, גבוהים- טוויטר וכו). הקרוס הוא המסנן שמכוון את האותות החשמלים לאלמנטים המתאימים להם. מרבית הקרוסים הינם קרוסים פסיבים הבנויים בתוך תיבת הרמקול, אך יש גם קרוסים אקטיבים שמגיעים בקופסה ניפרדת. הקרוס הוא חלק חשוב מאוד בתיכנון הרמקול ואין להקל ראש בו.
אינטגרייט או מגבר משולב הוא חלק ממערכת שמע שמכיל בקופסה אחת גם קדם מגבר וגם מגבר. (הקדם יכל ליהיות אקטיבי פסיבי על מנורות ובכל צורה אפשרית)
רסיבר הוא חלק של מערכת שמע שמכיל בקופסה אחת מגבר, קדם מגבר ומקור. בדרך כלל המקור יהיה רדיו אבל יש מיקרים בהם המקור הוא נגן דיסקים.
בקרב אודיופילים יש נטיה (עם הרבה סיבות) לחשוב שעדיף להפריד בן החלקים. מקור בניפרד קדם בניפרד ומגבר בניפרד. יש כאלה שהולכים יותר רחוק ומפרידים את המגבר לשני חלקים: צד ימין וצד שמאל. הפילוסופיה מאחורי זה היא שכל חלק של המערכת משפיע על חלקים אחרים דבר שבא בסופו של דבר לידי ביטוי באיכות הסאוונד. לכן בא הצורך להקטין את ההשפעה ואחת הדרכים היא להפריד בן האלמנטים.
משוגעים אמיתיים (כמו כותב שורות אלו
) יפרידו במגבר ובקדם את החלקים שאחראים לחשמל (ספק הכח) מהחלקים שאחראים להגברה וכך יקבלו מגבר אחד שבנוי משש קופסאות..
הפרדה דומה קיימת גם במקורות. נגנים מתקדמים יכולים להגיע בשלוש או ארבע קופסאות.
היום יש נגני דיסקים שמאפשרים שליטה ישירה על הווליום. כלאמר אין צורך בקדם, או שקדם מינימלי נימצא כבר בנגן. נגן כזה אפשר לחבר ישירות למגבר. יש גם מגברים (פאור) עם ווליום בכניסה שבעצם נועד להתאמת הקדם למגבר ולא כקדם מגבר וגם כאן ניתן לחבר ישירות. יש פוריסטים שמעדיפים דרכים אלו.
(היה לא מיזמן דיון אקדמי באחד השירשורים כאן, אם מוצר מסוים הוא מגבר משולב עם כניסה אחת או מגבר כוח (פאור) עים כניסה הניתנת לשליטה).
החלקים שניכתב עליהם לעיל רלוונטים הן למערכת סטראופונית והן למערכת קולנוע ביתי, כפי שזה ניקרא. הדבר נכון גם למערכות שהיו ליפני כשני עשורים בשוק ושניקראו קווטרו. ההבדל הוא במיספר הרמקולים ומיכך גם במיספר המגברים, כלאמר ערוצים. גם הקדם מגבר, בפנים, יחולק לפי מיספר הערוצים.
במערכת סטראופונית ישנם שני ערוצים, בקווטרו היו ארבעה, ובקולנוע ביתי היום מקובל חמישה או אפילו שיבעה ערוצים כשהאחד אחרי הנקודה שבשם (5.1) מרמז על הסב. הערוץ הנוסף האחראי על תדרים מאוד נמוכים.
המקור צריך כמובן ליתמוך במספר הערוצים. פטיפון קוודרופוני הפיק מהתקליט היעודי בעזרת מחט, ראש וקדם מתאימים- ארבעה ערוצים. (אלו היו זמנים...)
הכי הטוב זה שבכל בית אוהב וחם יהיה חדר מוסיקה עם מערכת סטראופונית מצויינת ואקוסטיקה שמתואמת לחדר למערכת ולהרגלי ההאזנה. החדר שליד צריך כמובן להיות חדר קולנוע שבו מסך נאה, כורסה מדהימה, מערכת שמע הקפית מעולה, ואקוסטיקה מתאימה לחדר למערכת ולהרגלי הצפיה.
לצער כולנו זה לא המצב, ורובנו מיסתפקים בחדר אחד לשני הצרכים. מיכיוון שמערכת הסטראו שלנו טובה מאוד, אנחנו רוצים לנצל את ההגברה והרמקולים גם בעת צפיה בסרט. לכן באה הקומבינה של הרסיבר שמחובר למגבר הסטראו.
אם יש עוד שאלות- שאל!
.
.
).