כלים קרמיים ובמיוחד ניאופלאם

שליחה #1 27/12/2011 8:47

מיד ששמעתי על הרעיון של ניאופלאם היה לי ברור שזה גאונות.

בגלל זה התחקיר אתמול של כלבוטק מדכדך כל כך. יש לנו סט כלים בני שבועיים של ניאופלאם בלא מעט כסף וכמובן שמשומשים ולכן בלתי ניתנים להחזרה.

עופרת וקדמיום זה לא מסוג המוצרים שאני אישית אוהב בדיאטה שלי ושל המשפחה.

1. מה עושים?
2. השד נורא כמו הקול הדרמטי של המנחה?
3. תביעה יצוגית, מישהו?

Almogc · שליחה #2 27/12/2011 9:01

עופר,

אותי לימדו אם יש ספק אז אין ספק.

מאכזב להשקיע כל כך הרבה כסף ולגלות שמכרו לך למעשה "רעלים".
כמובן שאף אחד עכשיו לא יעשה בדיקות מעבדה על כל מוצר שהוא קונה אבל אם כבר עשו זאת בשבילך אז אני לא חושב שיש מקום לספק.

כמו כן, אין לזה סוף, היה כתבה על קרינה אלקטרומגנטית במוצרים והצהירו שרצוי מאוד לא להחשף לקרינה הזאת עקב הסיבות הידועות.
הראו שלל דוגמאות של מוצרים כאלו, מתוכם הציגו את המיטה עם המנוע חשמלי אשר תורם לכיוון המיטה על פי מידת הצורך.
נתוני הבדיקה שעשו על המיטה לא מעודדים במיוחד.

לא סתם מקרי הסרטן בעולם עולים ועולים...

richrach · שליחה #3 27/12/2011 9:03

אני איתך בתביעה הייצוגית,
קנינו לא מזמן סיר ומחבת ובחרנו דווקא בניאופלם למרות שהיו הכי יקרים בגלל הביטחון שמוצריהם בטוחים לשימוש.

שליחה #4 27/12/2011 9:03

אני אחרי התחקיר זרקתי מחבת של זיו לפח אשר הייתה המחבת הקרמית היחידה ששימשה אותנו. היום בבוקר חזרתי למחבת נירוסטה, אך זה קשה מכיוון שהמחבת מצריכה הרבה יותר שימון. טפלון בעייתי מכיוון שחימום בטמפרטורה גבוהה עלול לשחרר חומרים.
כנראה נשאר עם הנירוסטה.

Almogc · שליחה #5 27/12/2011 9:05

בכתבה הציגו מס' חברות אשר כן עומדות בדרישות, לא חושב שצריך לפסול בצורה אבסולוטית את המוצרים הנ"ל.

שליחה #6 27/12/2011 9:09

זה ממש לא דומה לקרינה. קרינה לא מיננת זה משהו שיש סביבנו כל הזמן וחוץ ממקרים קיצוניים (שאתה גר בצמוד לטרנספורמטור של חברת חשמל) ההשפעה הרפואית מתועדת כזניחה. פעמים רבות יש מקבצים של סרטן שלא ברור מה המשותף להם ואז מנסים למפות את זה לזיהום במים, אוכל, או קרינה כי אין הסבר אחר (סטטיסטית מתברר שלזרוק שש פעמים שש בקוביה זה אותו סיכוי כמו כל קומבינציה אחרת, ויתכן שמקבצים כאלה הם אנומליה סטטיסטית).

בכל אופן, כאן מדובר בחומרים שמתועדים כרעילים ביותר, כיוצרים של אלרגיות, הפרעות ניורולוגיות ואוטיזם. גם בכמויות מזעריות אלה מתכות כבדות שלא אמורים להחשף אליהם, בדיוק כמו שאזבסט היום לא עניין של העדפה להתרחק.

Almogc · שליחה #7 27/12/2011 9:13

אתה צודק אבל עדיין לישון כל יום על מיטה שמשחררת כמויות קרינה ברמות שהציגו? אני הייתי נמנע

אין ספק שהתגובה לחומרים רעילים תהיה קיצונית יותר ומהירה יותר.

שליחה #8 27/12/2011 10:27

אני קצת סוטה כאן מהנושא של הרעילות המוצר לאיכות המוצר.

אנחנו קנינו לפני כמה חודשים בהיפר רוזנפלד (אין קשר לזיו...) מחבת ירוקה של נאופלם.
טיגון אחד של 2 נתחי פילה מושט ובום - אי אפשר לנקות את המחבת. נשארה שכבת שומן דגים דביקה שאי אפשר היה לנקות אותה.
יש לציין שפעלנו על פי ההנחיות, השארנו מחבת טבולה במים למשך זמן מה, וכו.
לקחנו את המחבת להיפר רוזנפלד, שניסו יחד איתנו לנקות את המחבת, גם ללא הצלחה. עדיין האמנו במוצר, וכשהציעו למסור את המחבת ליבואן לבחינת העניין הסכמנו.
עברו שבוע, שבועיים, שלושה ושום דבר לא קרה. כשבאנו שוב לאחר כחודש להיפר רוזנפלד לשאול מה קורה, הם אמרו שהיבואן לא ממש הגיב כשהם פנו אליו לבדיקת המחבת, ולכן קיבלנו את כל כספנו בחזרה מהחנות.

ישר הבנו, חודשים לפני שידור התחקיר של כלבוטק, שהנאופלם האלה זה בלוף אחד גדול במסווה של מיתוג יוקרתי, לא ברעילות החומר כפי שכלבוטק בדקו, אלא פשוט באיכות המוצר, השואפת לאפס.

קנינו מחבת קרמית גדולה של פלנרו ב-75 ש"ח בחצי חינם. המחבת הזו תיפקדה לא רע בהתחלה, והיא תמיד קלה לניקוי, אולם לאחר כחודשיים הדגים שוב נדבקים אליה. לא טרחנו להחזיר את המחבת אלא פשוט זרקנו אותה לפח.

שישי שעבר קנינו מחבת לא קרמית אבל עם ציפוי מחוספס מיוחד ולא חלק נגד הידבקות של Tefal Evidence (עם הנקודה האדומה באמצע) שהמליצו לנו חברים ומשפחה, ועליה גם כתוב שהיא מיוצרת בצרפת. אין לי מושג עדיין מה טיבה כי היא לא נבדקה ע"י כלבוטק, ועוד לא העברנו אותה את מבחן הזמן, אבל בינתיים היא נוחה מאוד, קלת משקל והדגים לא נדבקים בכלל.

שליחה #9 27/12/2011 10:31

Tefal זה מותג שבאמת משדר איכות וגם מרגיש כך (יש לי מחבת שלהם כבר כמה שנים בשימוש כבד), הבעיה עם טפלון הינה שאסור להלהיט אותה - וזהו הכרח בדגים.

Almogc · שליחה #10 27/12/2011 10:33

בסוף נעבוד עם מנגל בבית ונגמור עניין

שליחה #11 27/12/2011 10:35

צלייה במנגל (כל בישול מעל אש חיה) ממלאת את האוכל ברדיקלים חופשיים.

Almogc · שליחה #12 27/12/2011 10:37

מה השארת לי? אינפוזיה תופס?

שליחה #13 27/12/2011 10:42

אינפוזיה - הכנסת מזון לגוף בצורה מלאכותית דרך הטבור או הגרון.
עירוי - הכנסת נוזלים דרך הוריד.
אלו אינם פתרונות לאנשים בריאים.

המטרה למצוא את הפתרון הנוח ביותר עבורך עם המגבלות שאתה מסכים לקבל. אחרי התשדיר של אתמול, הרבה לא מקבלים יותר את כלי הקרמיקה.

richrach · שליחה #14 27/12/2011 10:44

מתוך: http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=18050&cid=263

חברת Neoflam - נאופלם, העולמית, דוחה מכל את מסקנות הפרסום אמש (שלישי, 26.12.2011), בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק" של ערוץ 2, בהגשת העיתונאי רפי גינת, אשר עסקה בכלים קרמיים; כמה חומרים רעילים מתחבאים בסירים ובמחבתות במטבח שלכם? הודיעה, כי היא שוקלת תביעת ענק כנגד מערכת "כלבוטק" על הטעיית הציבור בתכנית.

לטענת נציגי "נאופלם - כלים לחיים בריאים", מערכת "כלבוטק", התעלמה מהסטנדרטים הבינלאומיים ומהתקנים הבינלאומיים הנקבעים על פי מידת החדירה האפשרית של חומרים מסוכנים למזון, וכי מערכת "כלבוטק", הוזהרה מראש, כי הבדיקות שערכה אינן אלו הנהוגות בעולם ותוצאותיהן עומדות בניגוד גמור לסטנדרטים של רשות המזון האמריקאית (FDA) ולבדיקות שנעשו במדינות; שוויץ, גרמניה, בלגיה’ ועוד.

לצורך ביסוס טענותיה גייסה חב’ "נאופלם", את חוות דעתו של המומחה הבינלאומי ד"ר צבי קרן, שעמד בראש המעבדה לכימיה ב’מכון התקנים’, והקובע נחרצות, כי; "הבדיקה שנעשתה ב’כלבוטק’, נעשתה ב-ICP, שהוא מכשיר אנליטי מאוד אמין, אבל שיטת הבדיקה, כאמור, איננה רלוונטית".

לדברי ד"ר קרן; "חברת נאופלם, הציגה בפני תוצאות של 6 מעבדות מחו"ל, כאשר 4, מתוכן הן מעבדות בינלאומיות בעלות הסמכה לתקן של ניהול איכות במעבדות בדיקה (ISO-17025), אשר כולן בדקו בסך הכול כ-16 סירים ומחבתות שונים של חברת "נאופלם". בין המעבדות, ניתן למצוא את; SGS, TUV Rheinland, וכן את Bureau Veritas.

"הממצאים של כל המעבדות, מעידים בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים שאין כלל נדידה של עופרת, ו-קדמיום (Cadmium, יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cd ומספרו האטומי 48 ), מן הסירים והמחבתות הללו (ברמת הגילוי של המכשירים). הבדיקות, נעשו הן בטמפרטורה רגילה והן בטמפרטורה גבוהה (בישול).

ד"ר צבי קרן, מוסיף ומדגיש, כי; "יתרה מכך, במקרה מסוים, אף נבדקה התכולה של המתכות הללו ומתכות נוספות ב’ציפוי הקרמי’, ונמצא שהציפוי, איננו מכיל עופרת, וקדמיום ברמות הניתנות לגילוי.

עובדה זו גם שוללת את האפשרות שפגיעה בציפוי תגרום לדליפה של מתכות כבדות מעבר למותר. "מעבדת TUV Rheinland, אף בדקה המצאות חומרים מסוכנים אחרים (מתכות וחומרים ארומטיים) ובכל המקרים, התקבלו תוצאות שליליות.

"היבואן הישראלי, מסר גם ל’מכון התקנים הישראלי’, סירים ומחבתות של "נאופלם", לבדיקת נדידה של מתכות כבדות, ובדו"ח שהוצא ב- 28.11.2010, נמצא שריכוז ה’עופרת’ שנדד, היה פחות מ-1 ppm, ואילו ריכוז ה’קדמיום’, שנדד היה פחות מ- 0.1 ppm. במילים אחרות לטענת החברה; לא התגלו עופרת, וקדמיום מעל למותר. אגב, על פי התקן הישראלי לכלים קרמיים (ת"י 1003), הרמה המותרת בכלים קרמיים המשמשים לאפייה ובישול, הינה 3 ppm לעופרת, ו-0.3 ppm לקדמיום".

המומחה הבינלאומי ד"ר קרן, מוסיף וקובע, כי; "מתוך היכרותי הקרובה עם המעבדה לכימיה וטקסטיל ב’מכון התקנים’, אמונה עלי תוצאת הבדיקה של המכון, אף יותר מן הבדיקות שנעשו בחו"ל. בהתייחס לדרישת התקנות לרישוי עסקים – ברור מאליו שאם אין נדידה של עופרת, קדמיום או מתכות אחרות מן הציפוי (כפי שנמצא בכל הבדיקות שנעשו ע"י החברה בארץ ובחו"ל), הרי שאין שום מניעה להשתמש בכלים הללו לבישול, אפייה, טיגון, וכיו"ב".

"לסיכום, סביר מאוד להניח שהבדיקה שנערכה או חישוב תוצאותיה – מוטעית. לעומת זאת, תוצאות ממעבדות בדיקה בינלאומיות, מוסמכות ומקובלות בעולם ובישראל (ובמיוחד של מכון התקנים הישראלי), מעידות בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שבסירים ובמחבתות של חברת "נאופלם", אין נדידה של מתכות כבדות, כגון; עופרת, וקדמיום, וכי כלים אלו בטוחים לשימוש". הצהיר המומחה הבינלאומי ד"ר צבי קרן.
...

שליחה #15 27/12/2011 10:50

מילא בריא או לא בריא, המוצרים שלהם (לפחות המחבת) פשוט לא איכותיים.

uris · שליחה #16 27/12/2011 10:54

קבלנו סט לחג בראש השנה מהעבודה

סירים + מחבת.

richrach · שליחה #17 27/12/2011 10:57

uris,
תעביר הלאה לשונאיך...

Coldwar · שליחה #18 27/12/2011 11:25

uris,
עכשיו אני מבין את התואר שלך "מורעל האתר"

טלHD · שליחה #19 27/12/2011 11:31

Coldwar כתב:uris,
עכשיו אני מבין את התואר שלך "מורעל האתר"

...

חזק.

אורי...תעביר את המתנה הלאה (אם עוד לא עשית בה שימוש...) ועדיף לכאלו שלא צפו בכלבוטק.

Bonanja · שליחה #20 27/12/2011 11:36

קנינו לפני כמה ימים מחבתות של GREENPAN, לא נעשה בהם שימוש עדיין, היו מוזכרים בכתבה?