אני גם מרגישה, כמו MrMoris, שמדובר כאן בחצי אוסף רנדומלי של מילים שיווקיות. זרקו פנימה קצת smartTv, רשתיות חברתיות וכמובן איך אי אפשר בלי iPhone / iPad ששום אנליסט / נביא זעם לא מרשה לעצמו לשכוח בכל פעם שהוא מדבר על מה שיהיה כאן עוד 4 שנים.
בעיני, הכותב לא התייחס למהות המדיום כלל, אלא לאוסף נקודות שמשיקות לו (יעילות של פרסומות, השוואה בין המלצה של חבר להמלצה של פרסומת וכו').
המהות של הטלוויזיה היא
התוכן. לא הרזולוציה ולא הלווין או הכבל שדרכו התוכן הזה הגיע אלי הביתה. ובדיוק בנקודת התוכן - המודל הטלוויזיוני מנצח בענק את מודל התוכן האינטרנטי.
אני בטוחה שאפשר למצוא ביוטיוב, ובאתרי וידאו אחרים ברשת (שאין לי מושג מהם) תוכן איכותי שיספיק לי לצפייה של שעתיים ביום למשך השנה הבאה. הנקודה היא ש
אין לי כח לחפש את התוכן הזה ביוטיוב. ואני לא רוצה להיכנס ל"מנוע המלצות שמבוסס על החברים שלי מהפייס" כדי לראות מה הם רואים ולהחליט האם אני רוצה לראות את זה או לא. אני רוצה להתיישב על הספה, להרים את הרגליים הכואבות שלי על השולחן, ללחוץ על שני כפתורים וחצי ולהינות מתוכן שמתאים לטעמי, ישירות על המסך שמולי. רק חסר לי להתחיל להפעיל אפליקציות בטלוויזיה... אני לא מצליחה למצוא ולהחליט איזה אפליקציות להתקין על האייפון החדש שלי אז רוצים להכניס לי את אותה בעיה גם לטלוויזיה?
האתגר הגדול של כל מערכת הפצת תוכן היה ונשאר
גילוי התוכן, או כמו שקוראים לזה באנגלית: discovery.
באינטרנט, גילוי התוכן הוא גילוי אקטיבי, המשתמש מחפש תוכן שמעניין אותו (תשאלו את גוגל, הם עושים מזה המווווון כסף), המשתמש משתף תוכן עם המעגלים הקרובים שלו (כנ"ל פייסבוק), המשתמש פותח את המחשב/ iPad ו
בוחר את התוכן שהוא יצפה בו.
בטלוויזיה, גילוי התוכן הרבה יותר פאסיבי. אין לי כוח להתחיל לחפש תוכן. אני רוצה שמישהו יביא לי אותו עד למסך. כזו אני, מפונקת.
הנה ציטוט מתוך הכתבה
התוכן הערוך גם הוא מיותר: מה הטעם להיות עורך של תחנת טלוויזיה בעידן שכל אתרי התוכן ערוכים על ידי הצופים, הגולשים, הלייקים, הטעמים האישיים? זה מקצוע שעבר מהעולם. טעמו של אדם אחד או ועדה של עורכים בת שלושה אנשים אינם רלוונטיים עוד. הכוח שהיה בידי בודדים עבר לידי העם. כשהטכנולוגיה עברה לידי העם, כשכל אחד יכול לערוך את תוכניותיו והעדפותיו בכל שעה ביום ,תחנות הטלויזיה הגדולות, הערוכות, נראות כמו מוצר אנכרוניסטי.
...
הפסקה הזו היה הפספוס והטעות הכי גדולה של הכתבה הזו. אפשר למצוא חדשות בטוויטר, כנראה שם נמצא את החדשות המהירות ביותר, אבל עדיין, הרוב המוחלט של הגולשים מחליטים לגלוש ל-ynet או cnn כשהם רוצים לצרוך תוכן חדשותי. במילים אחרות, הגולשים מעדיפים לצפות
בתוכן שמישהו ערך להם מאשר לשאול את החברים והמעגלים שלהם "קרה משהו חדש"?
"הכוח שהיה בידי בודדים עבר לידי העם" - משפט נפלא שאולי מתאים לשדרות רוטשילד באוגוסט 2011, אבל המציאות היא ש"עם כוח מגיעה גם אחריות ועבודה, והעם פשוט לא רוצה את הכוח הזה". אני לא רוצה לעבוד בשביל הטלוויזיה שלי, אני רוצה שהיא תעבוד בשבילי. אני לא רוצה להתחיל לנבור באין סוף סדרות פוטנציאליות, אני רוצה שמישהו יבחר בשבילי את הסדרות.
אם הוא לא יקלע לטעמי - אני אחליף אותו במישהו אחר שבוחר לי. אני בהחלט לא מתכוונת להשקיע 5 דקות ביום (מתוך ה-40 דקות שיש לי לצפייה בטלוויזיה) בלבחור איזו סדרה אני רוצה לראות.
בעיני, זו הסיבה שאני משלמת ליס. הרי לכולנו ברור שאני יכולה להשיג את כל הסדרות שיס משדרים בדרכים אחרות, אבל אני לא רוצה להתחיל להיות "עורכת תוכן" של עצמי, אני מעדיפה להעסיק "עורך תוכן אישי" בחברת יס. אם הוא לא יעשה עבודה טובה - נעבור למתחרה. בדיוק כמו שאני מחליפה את העוזרת בבית אם היא לא עושה עבודה טובה.
אני כן מסכימה שאני רוצה לצפות בתוכן בשעות שנוח לי, אבל זו המהפכה של אתמול, לא של מחר.
