ענק הגיטרה האמריקאי סקוט הנדרסון והטריו שלו ,שכלל עוד 2 נגני על שלא רואים כל יום בארץ , " הפגיזו " את הרידינג 3 אמש במוצ"ש 29.10.
ביחד עם אחד המתופפים המדהימים בעולם.......דניס צ'יימברס , וענק הבאס ג'ף ברלין , הלהיבה החבורה הזו באחד מערבי הפיוז'ן המשובחים שנראו מזה זמן במחוזותינו.
סקוט הנדרסון נחשב היום לאחד ממובילי סצינת הפיוז'ן בעולם , והוא עצמו כבר הספיק לזכות בתואר גיטריסט הפיוז'ן הטוב בעולם עפ"י בחירתם של ירחוני גיטרה נחשבים כמו ה Guiter Player.
הנדרסון הופיע במספר הרכבי על כמו האלקטריק בנד של צ'יק קוריאה וביחד עם ענק באס ויקטור ווטן ועוד כמה.
זהו גיטריסט וירטואוז עם יכולת פנומנלית , וטכניקה עילאית.
הטריו המשובח הזה בחר במקום קטן יחסית להופיע בגלל האינטימיות כמובן והמשהו המיוחד עם הקהל........שאין במקומות גדולים. הלהקה הירבתה בדיאלוג עם הקהל ,כשג'ף ברלין הוא הליצן התורן , שמספר בדיחות וסיפורים קצרים מהופעותיהם ברחבי הגלובוס ,גם צ'יימברס זכה לכבוד לספר בדיחה ......אמיתית כמובן על קורותיהם בהופעות.
היה לי הכבוד והעונג לראות כבר בעבר את ג'ף ברלין בארץ ביחד עם גאון הגיטרה ג'ון מקלפלין ואמן הטבלות ההודי טרילוק גורטו לפני כמה שנים טובות. הוא לא ממש השתנה......אולי קצת התעגל , אבל איש חביב שפירגן לקהל והירבה לפלרטט איתו.......ומעל לכל אחד מנגני הבאס המוערכים ביותר בסצינת הפיוז'ן.
גם את דניס צ'יימברס האגדי הייתה לי הזכות לראות בעבר, וכמובן שוב עם ..........ג'ון מקלפלין הגדול בהופעת פיוז'ן בלתי נישכחת עם תזמורת המהווישנו. כן כן.............בארץ בהיכל התרבות.
כבר אז פתחתי זוג עיניים ואוזניים על היכולת הוירטואוזית שלו......ומעל לכל טכניקה ודיוק שבאמת לא רואים ושומעים כל יום.
צ'יימברס נחשב לאחד מהמתופפים המבוקשים ביותר לעבודה בגלל סיגנונו הוירטואוזי הרב גוני ,והוא המתופף הקבוע של קרלוס סנטנה , וניגן עם אמנים רבים בהופעות והקלטות החל מההרכב המבריק סטילי דן , ועד ג'ון סקופילד , ביל אוונס , ועוד מוזיקאי על נחשבים.
ג'ף ברלין הזהיר מראש .........שיהיה הרבה אקשן והרבה " רעש " ...........ומי שיש לו בעיה עם זה יכול ללכת כמה מאות מטרים להופעה שקטה יותר..........וזה היה רמז לעוד וירטואוז גיטרה שהופיע כמה מאות מטרים מהרידינג........והכוונה הייתה לפאקו דה-לוצ'יה ,אמן גיטרת הפלמנקו שהופיע גם הוא במקביל בהאנגר 11 בהופעה אקוסטית יותר.
ואכן.....היה הרבה אקשן...........הרבה דיסטורשן........ואם לא מקצבי הג'אז פיוזן , שהבהירו לך מה הסיגנון , הסאונד גיטרה הזה היה יכול להיתלבש בקלות.............בכל הרכב מטאל שתרצו.
הסאונד בהופעה היה קרוב למושלם. עוצמה....באלאנס.......שקיפות , הכל היה ניפלא. תאווה לאוזניים.
מכת הסנר של צ'יימברס הייתה אחת ממכות הסנר המדהימות ששמעתי. אני לא יודע יודע אם זה היה הרגש והנשמה שלו......איכות המערכת....הדיוק.....הסאונד.......או הכל גם יחד. זה היה פשוט תאווה לאוזניים.
הנדרסון..... מלהטט על הגיטרה שלו עם סאונד גיטרה מופלא ומדוייק ומנסר את האויר של הרידינג והזיל ריר מהאוזניים.... גם הוא. אפשר היה לשמוע המון השפעות של ג'ף בק האגדי בסגנונו של סקוט. כמובן שהיה ממי ללמוד.
גם ג'ף ברלין עבד קשה על הבאס , והיה נידמה לי כאילו שזו החוליה החלשה בסאונד. זה היה הכלי היחיד שלא היה מספיק חד ושקוף לטעמי. הייתה בו נימה של עמימות ,אבל............ייתכן שזה היה הסאונד שהם רצו.
הסאונד לא השתנה במאום לכל אורך ההופעה. של אף אחד מהכלים. הכל ישב מצויין ומדוייק מהתחלה.
מאחר וכל אחד מחברי הטריו נחשב כנגן על ידוע , כמעט בכל קטע שנוגן ,היו לכל אחד מהשלישיה קטעי סולו מטורפים ומדהימים ,לצד אלתורים מחוייכים של החבורה.
אלה היו קרוב לשעתיים של שיכרון פיוז'ן במיטבו.......של חבורת נגנים מהטובים שרק אפשר לדמיין , ולא פלא שבקהל ניראו הרבה נגנים ומוזיקאים משלנו. ממש מלפני ישב הגיטריסט המעולה שלנו......אבי סינגולדה. והיו עוד רבים.
דבר מעניין מבחינתי היה ......שסקוט הנדרסון לא החליף את הגיטרה שלו במשך כל זמן ההופעה ולו פעם אחת.
בדרך כלל גיטריסטים מגיעים עם מספר גיטרות שהם מחליפים בהופעה. הנדרסון עלה מלכתחילה עם גיטרה אחת ,ונישאר נאמן לה , לגיטרה הירוקה לבנה שלו לכל אורך ההופעה , אבל סוללת הפדאלים שלו עבדה רבות, וכללה סאונדים רבים מדיסטורשנים ועד גיטרת סינטי.
גם שהוא קרע מיתר.......ברלין וצ'יימברס חייכו וניגנו עד שסקוט החליף את המיתר.
החבורה המופלאה הזו היתה רחוקה מגינוני טקס........הם ניראו מטיילים לפני תחילת המופע ליד התור שחיכיתי בו להיכנס לאולם.........ובסוף המופע ,הנדרסון ירד לקידמת הבמה , ומכר בעצמו את הדיסקים שלו. עם חתימתו כמובן.
מבחינתי זה היה כנראה סיום עונת מופעי הקיץ ( ולא שיהיו עוד מופעים.....) ואיזה כייף זה היה לסיים אותו עם חבורת נגנים מופלאה ואיכותית שכנראה שאין יותר מעליהם , וסאונד של רוק/מטאל ובלוז שמתובל היטב בג'אז.
הדבר היחיד שקצת הרגיז אותי בהופעה הייתה התאורה. זה היה כנראה תאורן מקומי , אבל זה לא משנה. התאורה הייתה חסרת השארה , והייתה למעשה סתם תאורה צבעונית שהאירה את הבמה ללא שום סינכרון או תאום עם המוזיקה.בקטעי סולו רבים ,התאורה בכלל לא הייתה ממוקדת על הנגן המוביל , והמשיכה לטייל על הבמה סתם כך , ואפילו השאירה את הסולן התורן חשוך למחצה.והדבר המעצבן ביותר הייתה סוללת פנסים לבנים שהייתה פזורה לרוחב הבמה מאחור ,אבל האירה לכיוון החזית, ובקטעים רבים .....בעיקר אלה של צ'יימברס המתופף במקום להאיר את עמדת המתופף מלמעלה , הפנסים האלה האירו במלוא עוצמתם כלפי הקהל ופשוט סינוורו כל הזמן . מצאתי את עצמי לא פעם מתאמץ לראות את צ'יימברס מפליא על מערכת התופים......חבל שלא הבאתי משקפי שמש.
התאורה בהחלט קצת פגמה בתחושת הנעימות ,אבל לא הצליחה להוריד לי את החיוך במשך הערב......מאוזניי.
האמת היא.....................................שהייתי אמור להיות באותו ערב בהופעתה של אגדת הרוק/בלוז/רית'ם אנד בלוז..... ציפורי החצר......אותה להקה שממנה צמחה להקתי האהובה והגדולה מכולן......לד זפלין , אולם המופע בוטל ברגע האחרון. סיבות טכניות כך נאמר. מה ששינה את התוכניות שלי מאולם הברבי בת"א......לאולם הרידינג 3.
ככה זה נראה ונישמע בדיוק....................
דניס צ'יימברס האגדי וקצת מהיכולת שלו.........ביחד עם ברלין ואנדרסון כמובן ברקע
דניס צ'יימברס האגדי וקצת מהיכולת שלו.........ביחד עם ברלין ואנדרסון כמובן ברקע
דניס צ'יימברס האגדי וקצת מהיכולת שלו.........ביחד עם ברלין ואנדרסון כמובן ברקע
- טריו סקוט הנדרסון על הבמה ברידינג 3
- איזו שלשיה מופלאה זו
נערך לאחרונה על ידי רפי_א ב 31/10/2011 9:53, נערך 7 פעמים בסך הכל.
