קראתי לפני כחודש באתר FLATPANELSHD עדכון די "מרעיש" בתוכנה מאת LG במסך תלת-מימד הפאסיבי (המשדר חצי רזולוציה FHD לכל עין) שבאמצעות הכפלת מהירות השידור הוא מאפשר לשדר באותו פרק זמן את כל רזולוציית FHD לכל עין (בארבע "מנות" של חצי FHD של שורות זוגיות / איזוגיות עין ימין / שמאל לסירוגין ) מה שזיכה את המסך כ FHD בגרמניה. ליתרונות השיטה הפאסיבית שהם המשקפיים ללא הפחתה בהארת המסך הנוחות בצפיה ארוכה ומחירן מתווספת הרזולוציה המלאה ויתרונותיה.
השאלה - האם יש חיסרון לשיטה ש"הבשילה" ולא דווקא למסך שנבחן שהיה חסר עומק בשחורים, כלומר האם המשימה של חיבור חלקי הפאזל לתמונה ע"י המוח היא ב"ידיים טובות" או שלאורך זמן נרגיש בעייפות?
הכוונה אליי (למוח ממוצע בלבד)
