עד כמה חשוב לכם ה- BRAND NAME?

dart-vader · שליחה #1 12/06/2006 23:15

ישנה קטגוריה של אנשים שבחיים לא תקנה ציוד HIGH END מתוצרת חברה לא ידועה. אומנם במקרים מסויימים הציוד של אותה חברה לא ידועה (בארץ) יכול להישמע פי כמה יותר טוב מהמותג המוכר באותה רמת מחיר. נכון שהמנורות הכחולות וסטיקר עם שם מפורסם מחממות לב בלילות הקרים של חורף וחברים עושים וואו אבל האמת אומרת שלא תמיד הסטיקר עושה את הסאונד. הייתי שמח לשמוע את דעתכם אם אכן הייתם קונים ציוד מיצרן שלא קראתם עליו בסטראו טיימס או במגאזין מפוקפק אחר.התנאי הוא שציוד של אותה חברה לא ידועה ישמע לכם הרבה יותר טוב ממותגים ידועים.

שליחה #2 12/06/2006 23:32

התשובה שלי תחולק ל 2
עקרונית אם המכשיר נשמע טוב בנוי טוב ובעל מראה יפה היתי קונה .
אם כי חשוב לא פחות שיהיה לו אבא ואמא.
האחריות צריכה להיות בהתאם (בגדול יותר שנים מאחר והציוד לא מוכר)
וחשוב שהמחיר יהיה בהתאם.

חלק שני
חשוב לי מאוד לקנות מוצרים שיש להם אבא ואמא וגם זהות עם השם.
אם כי ברור לי שאני לא אקנה ציוד אפילו שהוא "ברנד" ואולי ברנד חזק במידה והוא לא עמד באחד מהקריטריונים שלמעלה.
אני חושב של "ברנד" חזק ברוב המקרים מתבטא במחיר מופרז וללא פרופורציות.

יואלפלרמן · שליחה #3 13/06/2006 0:10

מה ז'תומרת כמה חשוב? בטח חשוב. השם מספר, עקרונית, על איכות המוצר, על חתימת הצליל שלו (באודיו), על הערך העתידי שלו למכירה וגם – מראש - על כמה דברים ש"באים" אתו (טובים ורעים: איכות ייצור, מדיניות שינויים, הנדסת אנוש, ערך עלות/תועלת).
לשלם על מוצר הרבה מעבר לערך האמיתי שלו בתור שכזה, בגלל שהיצרן תפס/ייצר מעמד חברתי/פוזאי – זה כבר לא. תמיד יש מישהו שמייצר משהו קרוב מאוד או כמעט זהה בהרבה-הרבה פחות כסף (חצי וגם שליש) בגלל שלא מיצב עצמו גבוה – לפעמים בכוונה (וגם זה מיצוב). מיצוב נוצר מהרבה דברים, מיצוב גבוה לא בהכרח מספר על ערך אבסולוטי או על כדאיות. אבל הוא כן מספר משהו על הרוכש (ובגלל זה רוכשים אותו). המחיר במקרים כאלו לא מפריע אלא עוזר; הוא מספר שיש לנו עסק עם מישהו מצליח, משקיע, מבין, אנין וכו', וכיו"ב, ועוד, וגומר ו-ETC.

שליחה #4 13/06/2006 1:33

יש שני צדדים למטבע.
מצד אחד אם זה שייך למותג ידוע ומוערך - אחלה. אך יש גם כאלו שיימשכו לחברות איזוטריות לגמרי שאף אחד לא מכיר - אפקט הנדירות והייחודיות...

שליחה #5 13/06/2006 5:58

שם מותג זה לא רק השם זה כל המוניטים מאחוריו
ומוניטין טוב נבנה מכל אותן תכונות שבגללן קונים את הציוד הנ''ל.
אבל אם אני רואה מוצר כמו הOPPO בתחילת דרכם שיש לו פוטנציאלביצועים גבוה
אין לי בעיה לקנות אותו למרות שאינו נחשב עדיין למותג
ישראל

web · שליחה #6 13/06/2006 9:08

עוד נקודה קשורה לשם החברה היא סחירות המוצרים ביד שניה.
קל יותר בהמשך למכור ציוד מחברה מוכרת מאשר חברה ללא מוניטין.

zy · שליחה #7 13/06/2006 11:23

il62 כתב: אבל אם אני רואה מוצר כמו הOPPO בתחילת דרכם שיש לו פוטנציאלביצועים גבוה
אין לי בעיה לקנות אותו למרות שאינו נחשב עדיין למותג
ישראל
...

השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך (וזו לטעמי מטרת חידוד המחשבה בשירשור)-

האם היית רוכש את אותו OPPO גם אם, נניח, היה יוצא במקביל לו נגן בעל תכונות
זהות של Pioneer --> שניהם היו מתומחרים דומה (ה OPPO כ 8000 ש"ח
וה Pioneer כ 9000 ש"ח או 4000 ו 4500 ש"ח בהתאמה) וכן, היית רואה
יותר טוב ב OPPO.

כוונתי לחדד שזה לא נחשב, לעניין השירשור הנ"ל, ההחלטה "לסכן" 200$,
אנחנו מדברים על HIGH-END שמתומחר 10000 ש"ח וצפונה ואז רובנו
ככולנו נשתדל לא להיות הקונה הראשון של מותג לא ידוע.

שליחה #8 13/06/2006 11:48

האמת היא שיש משהו בדבריך...
אם הOPPO היה עולה כמו הפיוניר היתי מתלבט...
אבל אחרי שהייתי בודק אותם אחד מול השני הייתי קונה....את הOPPO
ישראל

Croc · שליחה #9 13/06/2006 12:51

אני חושב שכל מקרה לגופו.
אופפו ב-200$ או מגבר מנורות שעולה 5,000 ש"ח אבל נשמע מעולה ודוחף טוב - זה דבר אחד.
נגן CD ב-20,000 ש"ח מחברה איזוטרית או/ו סינית - זה דבר אחר.

דבר חשוב הוא מה החלופות וכמה הן עולות.

אין כזה דבר "נשמע יותר טוב מ-ZZZZ".

נגיד יש לך מכבר לא ידוע שנשמע מעולה.
אתה אומר יותר טוב ממרק לווינסון דגם AAA.
אז יש דגם יקר יותר של ML שנשמע באותה רמה כמו הפלא שאתה מדבר עליו.

עכשיו בוא נשווה מחירים - אם יש הבדל גדול מאוד אז יש על מה לחושב.
אם יש הבדל של 10% - אין על מה לדבר אפילו.

עכשיו מה זה גדול ולא גדול - זה הרי בכל מקרה שונה ושונה גם מאדם לאדם.
על "ערך נטפס" אני מניח שמעתם כבר...........

zy · שליחה #10 13/06/2006 12:57

O.K ישראל,
ענית לעצמך/לנו על עניין שם המותג.
חשוב שוב בעניין התמחור (שוב הכוונה לתמחור ציוד HIGH-END

)

אלא אם כן אתה מקורב למר אליעזר פישמן- ע"ע גודל השקעה בלירה הטורקית

אצלו לא קרה
כלום, מחר יום חדש...(או לא ונראה אותו חוזר למותג כמו דולר, יורו..)

שליחה #11 13/06/2006 13:46

לא מקורב ...לא טורקי ולא נעליים...
ישראל

dart-vader · שליחה #12 13/06/2006 14:04

בוא נדייק במובן המילה "חברה איזוטרית".
מה הכוונה- חברה שלא מכירים אותה בארץ כיוון שא הביאו מעולם את הציוד שלה ולא קראתם עליה במגזינים או חברה שנדיר מאד להשיג את הציוד שלה בכל העולם כולו?הרי יש הרבה חברות בוטיק שדוקא לא מעונייות שיעשו סביבן יותר מדי רעש ולא מוכנות לשלם עשרות אלפי דולרים למגזינים המפוקפקים.
המוצרים שלהן מיועדים לקהל יעד ספציפי ופרסום עובר אך ורק מפה לאוזן.
יש הרבה חברות כאלה במיוחד בגרמניה, דנמרק ואנגליה ולא רק.

logankungfu · שליחה #13 13/06/2006 15:05

לי אישית יש בעיה עם ריבוי חברות הבוטיק.

יש לי הרגשה שיש ה-ר-ב-ה יותר חברות בוטיק עם מוצרי מגה היי אנד פלצניים יותר ופחות, שיוקרתן מבוססת במידה רבה על היותן איזוטריות וששמן עובר מפה לאוזן ובתערוכות, מאשר חברות גדולות של היי אנד ושל מוצרים ברמה גבוהה שאינם ממש היי אנד (אני מודע לבעייתיות המונח הזה). יש לי גם תחושה, מלראות תמונות של תערוכות, שהן מתפרעות בעיצובים ובבניית המוצר בצורה מופרעת לגמרי, כאשר אני לא בטוח שערכו המוסף האמיתי הוא הרבה מעבר לעיצובו ויוקרתיותו (ראו נגן ה CD של באטמן משרשור סמוך).

או בהשוואה לעולם הרכב: יש לי הרגשה שיש ה-ר-ב-ה יותר, נניח, חברות כמו קייטרהאם ופגאני (חברות וותיקות), או חברות רכב בנות שנה וחצי שהוקמו ע"י 5 מהנדסים יוצאי חברה X ושמייצרים 2 מכוניות על בשנה, מאשר, נניח, חברות דוגמת ב.מ.וו., מרצדס או יגואר.

זה לא שאין זכות קיום לקטנטנות חלילה; זה פשוט שיש לי הרגשה שהשוק מוצף בהן מעל ומעבר משום מה.
אני מניח שזה משתלם כלכלית, אבל יש לי הרגשה שזו תופעה חדשה של השנים האחרונות, ושזה בלון שבאיזה שלב שהוא יצא ממנו חלק מהאוויר.

zy · שליחה #14 13/06/2006 17:24

logankungfu, ניסח והמחיש יפה את מה שאני תוהה בו מזה זמן- הנה אני מצטט את עצמי מתוך השירשור-
מה הופך ציוד ליקר-
"עם זאת משהו בהגיון הזה מוזר לי
אני מתרשם שיש יותר מידי "מותגי על" בתחום ה HIGH-END, הרבה יותר מכח הקניה
הפוטנציאלי --> מה קורה פה האם בכל זאת אנו פריירים כל כך גדולים, או שמא אותם
יזמים/יצרנים עושים זאת לשם שמיים (או לשם סיפוקם האישי מעצם יצירתם)"

במונח "מותגי על" כיוונתי בדיוק ל פגאני, למבורגיני...רק ששם אין ספק שהם מספקים סחורה לעילא
ולכן יש תמחור בשמיים, יש שוק והגיון כלכלי,

מה שווים אותם "מותגי על" ב HIGH-END מעבר לתמונה בתערוכה??? לא יודע ושוב
לא מוצא את ההגיון הכלכלי בפריחת השוק הזה

diz1 · שליחה #15 13/06/2006 20:38

ואני ממליץ לך ולזה שלא אוהב את העיצובים של מכשירי היי אנד-פשוט להפסיק לקרוא מאמרים כאילו ולהקשיב.
אילו שרוכשים הי אנד באלפי ויותר דולרים יש בהם גם כאילו שמקשיבים למוצר לפני שרוכשים. חלקם אפילו יודעים מה הם מחפשים בצליל.כנראה שאת הסאונד שהם מחפשים- הם משיגים על ידי מכשירים יקרים

יש כאילו שמוכנים לשלם מאות ויותר על בקבוק יין. אחרים מסתפקים ביין זול. אילו המנוסים בשתיית יין איכותי (שבמקרה יכול להיות גם יקר)-ההנאה משתיית יין בסיסי שמתומחר בצורה זולה,תיהיה פחות מהנה עבורם. אילו שלא מבינים או התנסו בסוגי יין איכותיים-יספיק להם יין תירוש להנאה.
לכן עדיף להקשיב לרמקול קליפש בסיסי ולחשוב שהוא טוב. מידת ההנאה היא כמו אצל חובב ששומע לרמקול איכותי. ההבדל הוא כמה כל אחד הוציא ומה הצרכים הסוביקטיבים של כל צרכן.

dart-vader · שליחה #16 13/06/2006 23:26

IN VINO VERITAS

zy · שליחה #17 14/06/2006 1:26

diz 1
מה שכתבת מאוד הגיוני ואין חולק על כך, אך אינו קשור כלל ועיקר להגיון שאני מחפש,
אנסה להבהיר את עצמי שוב (פשוט רשמתי זאת בשירשור אחר)-
בידיעה- שלפתח, לייצר, לשווק מוצר HIGH-END עולה הרבה מאוד כסף (במיוחד רמקולים).
בידיעה- שיש עוד "ים" של יזמים כמוך באותו תחום בדיוק.
בהנחה- (אולי גם בידיעה) שהשוק הפוטנציאלי קטן.

אזי- או שיש כאן בועה שתתפוצץ (אני לא בטוח היות ואינני מכיר היסטורית את התחום הזה), או שבכל זאת
יש כאן רווח ליזמים (איך?), או שאותם יזמים פועלים לשם שמים

אישית, טרם נתקלתי בעוד תחום מוצרי צריכה, בדגש על מוצרים יקרים מאוד (באותו סדר
גודל ואף יותר, ממחירי רכבים), שבו אין פירמידת איכות/ תמחור ברורה וכל זה על שוק
קטן בהרבה משוק הרכב.

ובמילים אחרות- בתחום ה HIGH-END מייצרים (מוכרים??)
יותר מידי "פגני", "פררי", "למבורגיני", "רולס רויס"...
וגם המוני "מרצדס", "יגואר", "ב.מ.וו",... למי?

יואלפלרמן · שליחה #18 14/06/2006 13:32

ל-ZY
כל השוואה לשוק הרכב בכלל, ולתחום ההי-אנד שלו בפרט, מדגישה את הבעיתיות של עסקי האודיו. כאשר יצרן רכב מציע מוצר הי-אנד, גם לפני שנסעו אתו מטר, יש לו ערכת נתונים רלוונטית לכמה דברים בסיסיים שהוא אמור לעשות (מהירות, האצה, בלימה, g וכיו"ב). אין שום דבר כזה במגבר 18Wשמוצע ב-45,000 דולר. בנוסף, ברכב יש היררכיה מסודרת למדי המשלבת ביצועים/יכולת, שם ואקסקסלוסיביות, חלקה מבוססת על עשרות שנים של שם מוכח במבחנים הקיצוניים ביותר. אין בסטריאו מקבילה לזה.
אחת הבעיות של עסקי האודיו שהנוסחאות הרגילות של עלות/תועלת, מידע על יכולת רלוונטית וכו' קורסים לתוך ברדק אין-סופי – גם בגלל מהות החומר, גם בגלל התנהלות התעשייה, גם בגלל קהל היעד וגם בגלל המדיה. ברכב הסיפור אחר לגמרי בכל אחד מהתחומים האלו

zy · שליחה #19 14/06/2006 14:49

יואלפלרמן כתב:ל-ZY
אחת הבעיות של עסקי האודיו שהנוסחאות הרגילות של עלות/תועלת, מידע על יכולת רלוונטית וכו' קורסים לתוך ברדק אין-סופי –
...

על זה בדיוק אני תוהה-> בכל זאת יש פה תעשייה/ בתי מלאכה ברמה גלובלית ( אין מדובר על שניים וחצי יצרנים)
ומשום מה חוקי הכלכלה החלים בכדור הארץ שלנו עובדים כאן אחרת (הרי לא יתכן שאותם יצרנים היו נכנסים להרפתקאות פיתוח ייצור.. של מוצרים מושקעים מאוד על מנת להפסיד).

גם אם נשווה לעולם השעונים- כמה מותגים הממצבים את עצמם כמותגי על (עיצוב,טכנולוגיה, תמחור..)
צצים כל שנה?? למיטב ידיעתי מעט מאוד מאוד אם בכלל, מדוע?
בגלל אותם חוקים כלכליים.

ramkol · שליחה #20 14/06/2006 17:02

מספר מחשבות הנוגעות בנושא השירשור הזה והשירשור על מחירי מערכות השמע, וגם כאלו שאינן קשורות.

אים הינו מנסים להגדיר הי אנד, או יותר נכון להגדיר את הפרמטרים ההכרחיים למוצר אאודיו על מנת שיקרא הי אנד, לדעתי היינו מגיעים לשלושת הפרמטרים הבאים:
1. איכות צליל ללא פשרות.
2. ביצוע, גימור, בחירת החומרים או טיב עבודה ללא רבב.
3. עיצוב יוצא דופן.
(כמובן שיש יוצאים מן הכלל...)
שלושת הפרמטרים האלו שזורים זה בזה וסדר עדיפויות בניהן לא בהכרח שיהיה. אים חברה מסויימת שמה בראש מעיניה את העיצוב הרי שבשום אופן לא יבא זה על חשבון איכות הצליל, ואיכות הצליל יהיה המיטב שהחברה יכולה להגיע אליו, וכיוצא באלו...
(פרמטרים אחרים כמו נוחות שימוש, צריכת אנרגיה וכו נימצאים בסולם הרחק מהשלושה)
העיצוב הוא כמובן שפה המתארת בפנינו ומדגישה את איכות העבודה ורומזת על טיב הצליל, אבל לדעתי יש ליראות בעיצוב במיקרים האלו גם אלמנט עצמאי, שראוי להיתיחסותנו ושיפוטנו ללא היתיחסות לתפקידו שלעיל.
ניראה לי שאנשים שמגלים עינין בהי אנד מגלים רגישות לשלושת הפרמטרים האלו ולא בהכרח לשם החברה. נידמה לי שמרבית האנשים האלו, בכל תחום שהו שיוצג לפניהם יגלו הערכה למוצרים ש1. מיתקרבים למימוש יעודם, 2. שבנויים טכנית באופן כימעט מושלם ו3. שמעוצבים בשאר רוח. זו מין הערצה של המושלם שאנשים מסוימים סובלים בה.
אני לא בן בית בחברה הגבוהה... לכן אין לי מושג מה הולך שם אבל בקרב האנשים שאני רשאי להימצא בחברתם הרי מערכת השמע אינה משמשת כסמל לסטטוס, אלא כמוצר מתווך בין האומן המוקלט וביננו. כאן הוא גם ההבדל המהותי בין מערכת שמע ומכונית אקזוטית. מי שמחזיק מערכת שמע מנצל את יכולתה במאה אחוז, ולעומתו בעלים של פרארי, את הדבר השני הכי טוב שמכוניתו יודעת לעשות, ליסוע מהר, הוא ברוב המיקרים לעולם לא יממש. המכונית היא במיקרה הזה סמל שבהחלט יכול שיהיו לו את שלושת הפרמטרים שלעיל, אבל ללא השם הסמל מאבד את המסר שלו. אפשר להקביל את זה לכתר. הכתר הוא כיסוי ראש שבעצם לא מחמם בחורף ולא מצל מהשמש בקיץ, פרקטית הוא לא נחוץ. אבל הוא מסמל את השילטון. אפשר היה לעשות אותו מקרטון ועדיין לדרוש שהוא יסמל את השילטון כמו החבל העשוי היטב בגלימה הפרנציסקנית שמסמל בעצם את הפשטות, אבל הזהב יקר מציאות ונותן בנוכחותו מישנה תוקף סימלי לדרישה לשילטון. כך גם סמל הסוס על המכונית מסמל את בעלי הרכב: כזה הוא!
צריך גם לתת את הדעת שמערכת שמע תפקידה לארגן את החלק הטכני של חוויה אומנותית ותרבותית. יש הבדל מהותי, לדעתי, בסוג החויה של ליסוע או לעמוד בגאווה ליד רכב על ושל האזנה לקונצרט, ביקור בתאטרון או צפיה בתערוכת ציורים. חויה אומנותית אינה כמו החויה בצפיה במישחק כדורגל או נטילת חלק בספורט או נהיגה ברכב או ביקור בקירקס או נסיעה ברכבת הרים או וכו וכו... אנחנו מצפים לריגושים אחרים וגם נהנים מריגושים אחרים.
כמובן שיש כאן עינין של פולחן. ופולחן גם הוא סמל. וחלק הכרחי במהות הפולחן היא הטיקסיות. וכך גם נוהג בעל הפרארי. טיקסיות רבה שכולה פולחן, פולחן למכונה, לחברה , לסמל הסוס, לצבע האדום, למיכאל שומאכר, פולחן להגה ספורט וספויילר, פולחן לכביש ולסיבובים בו, אבל יותר מכל זהו פולחן לעצמו שהצליח להגיע ל"בעול" פררי.
יכול ליהיות שגם באחזקת מערכת הי אנד יש אלמנטים של פולחן, בטוח שיש הרבה טיקסיות כמו גם בביקור בקונצרט, אבל נידמה לי שאים יש פולחן הרי הוא פולחן למוסיקה שיוצאת מהמערכת ולא למערכת עצמה. יש כמובן הערכה רבה לפיזיות של המערכת ואולי אפילו הערצה אבל לאו דווקא במישור של בעלות עליה אלא יותר בהקשר של ההבנה שלפננו מוצר יוצא דופן. מוצר שמכיל את שלושת האלמנטים שהוזכרו לעיל. מוצר שמגרד את השלמות. ומה יותר מרשים אותנו משלמות? בכל תחום.
כך שניראה לי שאנשים קונים מערכת שמע מסויימת לא בעיקבות השם שמפאר אותה, אבל כמובן גם לא למרות השם שלה.

באותו הקשר:
לעולם לא!!! אין סיכוי!! לא יקרה שאסכים שמוצר כמו המגבר TAMP יכנס לביתי!! בשום אופן!!!
מגבר כזה הוא בישבילי סמל לנקודת שפל של התרבות שלנו, סמל לאמריקניזציה, לבינוניות במובן הכי רע של המילה, דקדנס...

אים הייתם יוצאים עים קלאודיה שיפר, הייתם מזמינים אותה למקדונלד???
אים גימי הנדריקס היה אורח בבר מיצווה שלכם הייתם מבקשים ממנו שישיר הבה נגילה?
ואים מריה קאלס היתה שם הייתם מבקשים ממנה שתשגיח על המתנות?

אני לעולם לא אשתה קפה בכוס פלסטיק ועוגות לא אוכל במזלג חד פעמי. גם לי יש גבולות... יש הבדל תהומי ומהותי בין פסט פוד וסלאו פוד. אני בצד של הסלאו פוד ולכן מגבר שבנוי זול וגם ניראה כך, מגבר שהוא מין משהו חד פעמי, מיתקלקל? לא מתקנים, קונים חדש. מגבר שברור שהוא באופן זמני כאן, מגבר שלא מרגישים שבני אנוש עומדים מאחורי ייצורו, ושאין הנאה להביט בו, לא יכנס בשערי ביתי.

ניראה לי שלא גמרתי את שיש לי להגיד, אז כניראה אמשיך מאוחר יותר...

עד כמה חשוב לכם ה- BRAND NAME?

שמן טוב - שם טוב

יש למישהו הסבר לתופעה?

ישהיגיון גם אצל אילו שרוכשים במכירים גבוהים

תעשייה? בית מלאכה

Re: תעשייה? בית מלאכה

הגיגים