3.5 סטופים בטווח דינמי זה פער יותר גדול מהפער בין FT לבין מצלמות חיישן-קטן. 1-2 סטופים ב-ISO גבוה זה יותר מהפער בין APS-C ל-FF. בפועל הפער בכל הפרמטרים בין APS-C לבין FT צריך להיות כ-2/3 סטופ, אבל פנסוניק לא מצליחים לסגור את הפער הטכנולוגי מסוני בנושא הזה. זה בסדר, הם בחברה טובה. גם קנון וסמסונג לא ממש מצליחות.
"איכות בסדר" אפשר לקבל גם ממצלמת חיישן קטן. למען האמת, את רוב התמונות
בגלריה שלי צילמתי עם מצלמות כאלה. במצלמות ה-DSLR שלי אני משתמש לעיתים יותר רחוקות, ואין לי ייסורי מצפון על כך. זה לא משנה את העובדה שהפערים באיכות קיימים, ובהקשר של הדיון הזה הפערים האלה מאפשרים ליצרנים של מצלמות עם חיישני APS-C לייצר עדשות קטנות יותר מהפנסוניק שבהודעת הפתיחה, ללא צורך בפשרות באיכות התמונה. כל מה שדרוש הוא וויתור על הגישה השמרנית שלפיה לא ניתן לשווק עדשת זום קצרה עם צמצם מקסימלי איטי יותר מ-5.6.
את ההישגים של פנסוניק בתחום האופטי הם לא למדו מלייקה. להיפך, כל הקרדיט מגיע להם. מה שהם עשו בעצם זה ללכת בכיוון מנוגד ללייקה. במקום לנסות לייצר עדשה מושלמת, הם החליטו מראש לוותר כמעט לחלוטין על תיקון אברציות שניתן לתקן בקלות בתוכנה - כלומר האפלת פינות (vignetting) ועיוותי חבית. זה מאפשר להם לייצר עדשות זולות וקטנות יותר, מבלי להתפשר כמעט על התוצאה הסופית. הסנונית הראשונה הייתה העדשה של ה-LX3, ומאז רוב אם לא כל העדשות שלהם משתמשות בטריק הזה. קנון אימצה את הגישה הזו בעדשה של ה-S90, ולמרות שרוב החברות האחרות נוקטות בגישה פיוריסטית ומנסות להמשיך לייצר עדשות שמתקנות אופטית את העיוותים הנ"ל, אין שום דבר שמונע מהן לאמץ את הגישה של פנסוניק. אם כבר, לסמוך על תיקונים בתוכנה מפשט ומוזיל את הפיתוח ואת הייצור, לא ההיפך. גם במקרה הזה המחסום העקרי הוא שמרנות.
