והפעם, וינטאג' של ילדים. גם להם יש זכויות

[masterfit]

לילידי שנות ה- 60 והמחצית השניה של שנות ה- 70 זה בטח יזכיר משהו, למרות שאני לא לא זוכר אף חבר שאי פעם ראיתי את המכשיר הזה אצלו. תמיד חשבתי שאני היחיד בישראל איתו, כאשר כל חברי היו בטוחים שמדובר באיזו טלוויזיה מתוחכמת:

http://www.radiomuseum.org/r/general_el ... er_yo.html

האמת, המכשיר יוצר על ידי GE בארה"ב. פטיפון לכל דבר, אבל גם עם אפשרות לשמוע תקליטים מיוחדים עם סיפורים, כאשר לכל תקליט צורף מקל עם מספר תמונות שהיית מכניס לחור מיוחד בפטיפון, אשר היה מקרין את התמונות שמסודרות לאורך המקל לפי הסדר, בתזמון מדויק פחות או יותר, למסך של המכשיר, כמעין פנס קסם פנימי. כל תמונה שהיתה עוברת, המקל היה מתרומם ומציג את התמונה הבאה בתור.

לי היו מספר סרטים שאני זוכר היטב, כמו עמי ותמי, אצבעוני וסינדרלה, למיטב זכרוני היה לי גם את פיטר פן.

בארץ יצאה סדרה שלמה של תקליטים בעברית, שניתן היה לקנות בשק"ם באבן גבירול.

אני עד היום, ממרומי גילי (46), זוכר לדקלם את כל הפתיח של הסיפור האהוב עלי בסדרה, עמי ותמי - מילה במילה!!

בצד השני של התקליט היו 3, 4 שירי ילדים שלא קשורים לסיפור (זכור לי שבאחד מהם היה את השיר "רוגז רוגז רוגז", על החתולים).

סך הכל המכשיר די פרימיטיבי. אבל נחמד להיזכר (ותודה לאתר מונו סטיראו, שבחיפושי אחר תקליט ילדים של הזמרת הדגולה יפה ירקוני, נתקלתי בתקליט של אצבעוני מהסדרה - משנת 1964!).

מישהו זוכר??? אשמח לחלוק חוויות.

[uris]

WOW

[roypeles]

פעם היה טוב. מישהו יכול בכלל להשוות את החוויה של ילד עם מכשיר כזה, המספר לו סיפור ומראה לו תמונות, לעומת מעשה בחמישה בלונים ב IPAD?

מגניב ביותר....

[RAMIRAMI68]

מעולם לא נתקלתי במכשיר שכזה!
אבל תקליטים מאותה התקופה של מספרי סיפורים ושירים לילדים של יהורם גאון -יפה ירקוני - חנה מרון, ועוד, יש לי לרוב. החל מעוץ לי גוץ לי-פיטר פן-עזית-קופיקו ועוד אחרים.
היכן אמור להיות אותו ''מקל'' שקופיות שאתה טוען?

[sam22]

WOW 2

[masterfit]

מעולם לא נתקלתי במכשיר שכזה!
אבל תקליטים מאותה התקופה של מספרי סיפורים ושירים לילדים של יהורם גאון -יפה ירקוני - חנה מרון, ועוד, יש לי לרוב. החל מעוץ לי גוץ לי-פיטר פן-עזית-קופיקו ועוד אחרים.
היכן אמור להיות אותו ''מקל'' שקופיות שאתה טוען?

...

RAMIRAMI68 ידידי,

אני לא סתם טוען. אני יודע. הייתי בעליו.

המכשיר היה מונח בחדר שלי על לבנים אדומות, בתקופה שבה המודעות לבטיחות לא היתה ממש בראש מעייניהם של הורינו. פעם אחת החלקתי ופתחתי את השפה על אותן הלבנים. לפטיפון שלום...סתם אנקדוטה.

לגופה של שאלה:

מצד ימין לפלטה של הפטיפון היה חור צר שרוחבו היה מס' ס"מ. לתוכו היית משחיל את מקל התמונות.

היית צריך לכוון את התקליט בדיוק לנקודה מסוימת לפי חץ שהיה מצויר עליו, על מנת ליצור את הסנכרון המתאים בין התקליט למקל התמונות (אז אני חושב שלא השתמשו במילה "סנכרון" ).

אני מצרף לכם לינק של אחד התקליטים מהסדרה, שיוצר בשנת 64 , מהאתר הנפלא סטריאו ומונו, שבו רואים את העטיפה, את התקליט ואת המקל (מופיע תחת הדיסקוגרפיה של יפה ירקוני. כנראה שהיא היתה המספרת בתקליט) -

http://stereo-ve-mono.blogspot.com/2010 ... _1650.html

מה שכן, לאחר עשרות שעות שימוש, המנורה שמאירה על התמונה ומקרינה אותה על גבי הצג היתה נשרפת. במקרים כאלו, ולמרות שאבא שלי הוא איש מסודר מאוד, הייתי מחכה ימים רבים עד שהוא היה רוכש חדשה. אני ממש זוכר את האכזבה כשהמכשיר לא עבד. פתאום רק צלילים בקעו ממנו...

[MASTERMIX]

פוסט מעניין ומזכיר נשכחות

[masterfit]

תודה לכל מי שהגיב וקרא.

לדעתי, איפשהו באיזה ארון עוד שוכבים להם לבטח חלק מהתקליטים מהסדרה הזו. אני רק צריך לעשות סדר אצל הוריי או אצלי.

אני חייב לומר, כי בניגוד לאחרים (שאני בהחלט מכבד מאוד את דעתם) אין בי שמץ של נוסטלגיה למה שהיה פעם. אני דווקא חושב שהיום הרבה יותר נחמד (למרות שגם אז היה לא רע בכלל).

אבל, בתוך זה, ישנם כמה כללים:

1. תקליטים לא זורקים, לא מוכרים ולא מעבירים (בקושי משאילים). זאת, בתנאי שהמוסיקה שמתנגנת בהם אינה גורמת לי לבחילה (מישהו אמר להקת אבבא??). זה כלל אצל אבא שלי, שלימד אותי אהבת מוסיקה מהי, ואצלי.

2. זה כייף להיזכר במה שהיה ולהראות לילדים שלנו. העובדה שילדיי גדלים עם ידיעה מהו תקליט ומהו פטיפון לצד הסטרימר והמגבר 7.1, ורואים הלכה למעשה כיצד זה פועל, משמחת אותי. לא כל שכן, כאשר הם יודעים שהפטיפון הוא מהבר מצווה שלי...

כל זה בא לומר, שאם אמצע את התקליטים המיוחדים האלו אצלי, ייתכן ואתפתה לקנות דרך אתר מציאות בחו"ל את הפטיפון / פנס קסם הזה בכמה עשרות דולרים (ותתפלאו, בדקתי. רבים מהמכשירים מוצעים למכירה ובמחירים אפסיים. הבעיה היא המשלוח).

בשביל החוויה והזיכרון. ובשביל הילדים...