המלצות ג'אז לחג

danlo · שליחה #1 27/04/2005 0:54

הרבה אנשים ממליצים על נגני ג'אז עכשוויים. יש נטייה להתעלם או לזלזל במה שהיה הרבה לפני זמננו. הגישה היא ש"מאז המוזיקה מאד התקדמה".

ובכן אינני טוען שהמוזיקה לא התפתחה מאז, אך לא בהכרח השתפרה. אני כותב כאדם בעל השכלה מוזיקלית רחבה למדי (לפחות בג'אז, בלוז וקלאסי), ואין לי בעייה לקבוע שחלק גדול מנגני הג'אז המפורסמים של היום אינם מעולים. השימוש במילה "גאון" לתיאור נגנים יצא לגמרי מפרופורציות.

היום רציתי לתת המלצה על נגן פסנתר ותיק, פסנתרן הג'אז הגדול מכולם. ההגדרה של "גאון פסנתר" - ארט טאטום.
למרות שהיה כמעט עיוור, ונפטר צעיר , הוא הגיע למעמד של אליל. בין מעריציו אפשר למנות את אוסקר פטרסון, ולדימיר הורוביץ, ארתור רובינשטיין, אנדרה פרבין, נורמן גרנץ, הרבי הנקוק, צ'רלי פרקר ועוד רבים וטובים.
אלה מכם שחושבים שאני מגזים - תחשבו שוב. הפסנתרן הזה עשה דברים על הפסנתר שאחרים יכולים רק לחלום עליהם.

כמה אנקדוטות:
-אוסקר פטרסון הגדול סיפר שבתור נער מתבגר היה לו ביטחון יתר בנגינה שלו(הוא נחשב לילד פלא). אבא שלו החליט ללמד את הילד שיעור בצניעות. הוא השמיע לו הקלטה של ארט טאטום. זו היתה הפעם הראשונה שאוסקר פטרסון שמע הקלטה שלו. הוא היה בטוח שמנגנים שלושה פסנתרנים. אבא שלו הבהיר לו שמנגן רק פסנתרן אחד. הוא התקשה להאמין. כל הלילה הוא לא ישן ובכה במיטה. הוא סירב לגעת בפסנתר מספר חודשים לאחר הטראומה.
כשהתבגר הפך לחבר של טאטום, אך לא העז לנגן בפניו. תמיד נשאר מעריץ.
- הרבי הנקוק סיפר שכל פעם אחרי שהוא שומע הקלטה של טאטום הוא הופך למדוכא, מתקשר לאישתו ואומר לה שאולי כדאי שיחליף מקצוע כיוון שאינו מספיק מוכשר.
- ולדימיר הורביץ ביקש פעם מטאטום לבוא לחוות דעה על אילתורים שכתב במשך זמן רב (למי שלא יודע במוזיקה קלאסית קטעי ה"אלתורים" מוכנים מראש) לקטע ג'אז . האלתורים היו מאד וירטואוזים וארט טאטום אמר שהם יפים מאד. לאחר מכן הורביץ שאל אותו אם הוא יכול לאלתר על הקטע הזה. טאטום התישב ליד הפסנתר וניגן , וניגן , וניגן - עד שהורביץ עצר אותו.
- אנדרה פרבין סיפר שפעם עבד על העתקה של סולו של טאטום שנתיים.
- רי צ'רלס אמר - "אל תקראו לי גאון . איינשטיין הוא גאון, ארט טאטום הוא גאון. אני לא."
- צ'רלי פרקר - "הייתי רוצה לנגן כמו יד ימין של ארט טאטום".
- פאטס וולר- כשראה שטאטום נמצא באולם , פנה לקהל והודיע - "god is in the house".

מי שמעונין להבין על מה המהומה שיקשיב בתור התחלה להקלטה של tiger rag מ- 1933. הקטע המקורי אינו מדהים, אבל מה שטאטום עושה ממנו.... זה הקטע שדיכא הרבה פסנתרנים מפורסמים.
מה שירשים את המאזין ההדיוט בתחילה יהיה הטכניקה הפנומנלית (לשם שינוי המילה הזו במקום ואינה over statement ) . אך בשמיעה רביעית או חמישית אפשר להתחיל להבין את המהלכים שלו. את המקוריות, את כושר ההמצאה המדהים . את משחקי הקצב והתזמון.

לרוע המזל הרבה מאזינים לא מצליחים לעבור את מחסום הטכניקה הפנטסטית ולהקשיב "לתוך הנגינה". לא סתם הוא נחשב למוזיקאי של מוזיקאים.
מבחינתי הוא ואוסקר פטרסון הם פסנתרני הג'אז היחידים הראויים לתואר "גאון פסנתר".

אלבום מאד מומלץ הוא 20th Century Piano Genius . כמה מילים עליו:

מדובר בהקלטות ביתיות שנעשו בבית של מפיק מוזיקלי ידוע שלעיתים אירח אומני ג'אז ידועים למפגשים חברתיים . כיוון שארט טאטום היה בין האורחים הערבים הפכו מהר מאד ל "ערב טאטום". הוא פשוט התישב ליד הפסנתר וניגן מה שהתחשק לו או מה שביקשו ממנו.
איכות ההקלטה טובה , ואפשר לשמוע את האורחים מדברים איתו, מוחאים כפיים או מוציאים קולות התפעלות - ונא לזכור שמדובר במוזיקאים מהשורה הראשונה. ההקלטה אינה באוירה מחייבת וטאטום מרשה לעצמו להשתעשע יותר מהרגיל.
הנגינה עצמה - נהדרת כמובן. אפשר להוסיף עוד סופרלטיבים כאוות נפשכם...

אפשר גם לקנות את אחד מאלבומי האוסף - אך כדאי לדעת שחלקם באיכות קול ירודה. אני ממליץ על The Best Of Art Tatum או piano starts here.

מאזינים "מתקדמים" יכולים לקנות את האוספים:
The Complete Pablo Solo Masterpieces - הקלטות באיכות טובה של טאטום לקראת סוף ימיו ( אין ירידה בכושר נגינתו ) לבד.
The Complete Pablo Group Masterpieces - הקלטות של הרכבים קטנים עם המעולים שבנגני הג'אז של התקופה. רק הטובים ביותר העיזו לנגן עם טאטום כי האחרים פשוט לא יכלו להתמודד איתו. היתה לו יכולת "למחוק" כמעט כל נגן. בגלל גודל המעמד הנגנים שאיתו מוציאים מעצמם את המקסימום.

רק אזהרה אחת:
סיכוי סביר שאחרי שתכירו את ארט טאטום רוב הפסנתרנים יראו לכם בינוניים למדי.

האזנה מהנה

שליחה #2 27/04/2005 1:57

סקירה מעולה !

אוסיף אותה להמלצות מוסיקה.

zivayalon · שליחה #3 27/04/2005 8:08

תודה רבה

danlo · שליחה #4 28/04/2005 13:10

שכחתי עוד המלצה:

The Complete Jazz Chronicle: Solo Sessions - הקלטה טובה מאד שלו מנגן לבד בבית פרטי ללא קהל. רגוע לגמרי - מרשה לעצמו להשתעשע, ולהמהם תוך כדי הנגינה. החלק השני לקוח משידור חי ברדיו שבדיה שבו טאטום מדבר בין הקטעים, ובסוף אומר שהוא מקווה שזו לא הפעם האחרונה שהוא מופיע אצלהם . אך זו ההקלטה האחרונה שלו - קצת לאחר מכן הוא נפטר.

bitton71 · שליחה #5 28/04/2005 21:43

וואלה, אני לא חובב ג'אז ,אבל עשית לי חשק והזמנתי עכשיו את הדיסק.
דודי ביטון

danlo · שליחה #6 29/04/2005 16:02

וואלה, אני לא חובב ג'אז ,אבל עשית לי חשק והזמנתי עכשיו את הדיסק.
דודי ביטון
...

אם כך, היה שווה לטרוח.

תעשה לעצמך טובה - תנסה להקשיב לקטע מסוים כמה פעמים ולנסות לעקוב אחרי מה שהוא עושה. אל תתמקד בטכניקה.

אם קנית את ההמלצה הראשונה שלי - מעניין לקרוא גם את החוברת המצורפת לדיסק.

byrdparis · שליחה #7 30/04/2005 12:25

זה מצחיק ...אני כמעט תמיד קורא את החוברות שמגיעות עם אלבומים שאני אוהב או נגנים כאלה או אחרים ..
היה לי נחמד לראות שחובבי מוסיקה אחרים גם משקיעים בעיניין

.

אביעד

danlo · שליחה #8 30/04/2005 17:17

זו לא חוברת ממוצעת. התוכן שלה הוא שיחה בין שלושה פסנתרנים על טאטום וספציפית על הדיסק (תוך כדי שמיעה שלו).

bitton71 · שליחה #9 16/05/2005 20:50

טוב האלבום הגיע.
אין ספק , פסנתרן מדהים , שראוי לתואר גאון.
הבעיה שלי היא המוסיקה עצמה שלא כל-כך עושה לי את זה, בייחוד כשבאלבום הזה
אין להקה מסביב ש "תעורר" במקצת את האווירה. אולי באיזה מועדון ג'אז ניו-יורקי
הייתי יכול להיכנס לזה יותר, אבל ככה זה פשוט סולו ארוך מדי...
אז תרשו לנצל את המקום ולהמליץ לכם על אגדת פסנתר אחרת..
השם הוא BRUCE HORNSBY והאלבום הוא HALCYON DAYS , (ימים שלווים)
ברוס הורנסבי הוציא את אלבום הבכורה הסופר-מצליח The way it is ב 86' , אלבום
שזיכה אותו בגראמי וכלל להיט ששרף את תחנות הרדיו (שיר הנושא).
האלבום הנוכחי הוא ה 9 במספר , כשבאמצע הוא הפך לאחד המוסיקאים המבוקשים
בהקלטות אורח , ותרם את נגינת הפסנתר הכישרונית שלו לרבים וטובים,וביניהם
בוב דילן,אלטון ג'ון ,דון הנלי ,בוב סיגר, הגרייטפולדד ואחרים..
השיר הפותח את האלבום "GONNA BE SOME CHANGES MADE" הוא מהסוג
שלא מפסיק לדחוף את האצבע לכפתור הווליום ולרצות להגביה עוד ועוד,שיר עם הפקה
מוסיקלית שגורמת לרמקולים להגיד : בשביל זה עשו אותנו. אריק קלפטון בגיטרה וסטינג
בקולות מעצימים את החוויה.
המרחב המוסיקאלי של הורנסבי נוגע בכל מה שמסביב לרוק. ג'אז ,בלוז ,רוקבילי,
בלדות,כל מה שאפשר לעשות עם פסנתר. ואיזה פסנתר . נדמה לי שגם ארט טאטום
היה נהנה לשמוע מה הורנסבי עושה עם הקלידים ב"קירקס על הירח" אחד השירים
היותר מרגשים ששמעתי בשנים האחרונות.
הוורסטיליות של האלבום הופכת אותו לנגיש במיוחד .ומאפשרת להתחבר אליו מכיוונים
שונים. זהו לא אלבום של 5 כוכבים, מפני שלא כל הקטעים באותה רמה, אבל
אלבום מומלץ בהחלט.

byrdparis · שליחה #10 17/05/2005 12:13

לאחר שקראתי את התגובה שלך אתמול
השגתי לי עותק של האלבום המדובר ...

ג'אז לא מצאתי כל כך אבל רוק פופית טובה יש שם המון .

ההקלטה מצויינת אריק קלפטון וסטינג אכן מוסיפים חן לעיניין
וזה פשוט דיסק טוב .!

תודה לך על ההמלצה .

שליחה #11 17/05/2005 13:52

דודי, ההמלצה שלך נוספה לסיקורים.