הייתי מציין עוד נקודה אחת חשובה לגבי תצוגת מסכים פסיבית. כפי שנכתב בעצם כל עין מקבלת 540P (לא 1080P כמו במסכים אקטיביים). זה כמובן תחושה שונה לעין בגלל שאין כלל הבהוב, אבל זה עדיין מחצית הרזולוציה.
אם נוסיף לכך שיש רבים שצופים בתוכן Half SBS (למשל ערוץ הספורט 3D, או תכנים שהקולטו כך, או הוסבו לכך בכדי שיעבדו עם מזרימדיות) צריך לזכור ששם יש הפחתת רזולוציה לכל עין בציר האופקי.
בגלל שמדובר בשני צירים שונים, המשמעות היא שיש איבוד נוסף של חצי רזולוציה כך שכל עין מקבלת בפועל רבע FHD.
מאמר מצויין!
הערכה שהתחברה למסכי CRT, הזכירה לי את כרטיס המסך שהיה לי לפני כ-10 שנים, ה-ASUS V7700 Deluxe, שסופק עם משקפיים אקטיביות מגושמות, והפך כל משחק עם גרפיקה תלת-מימדית, לחוויה תלת-מימדית אמיתית (אם כי קצת מרצדת ).
motico בהחלט כתב משהו שאפשר לקרוא לו האינציקלופדיה של תלת מימד
החל מהמאמר הראשון אשר הסביר את הבסיס ודרך ארבעה מאמרים שהגיעו לאחר מכן ותיארו את ההתפתחות והאבולוציה של השיטה, עד לשיטות הנוכחיות אשר בשימוש כיום.
כל הכבוד ותודה על סדרת המאמרים
בהחלט מאמר מעניין אבל בכל זאת יש לי שאלה לגבי נושא שלא ראיתי התיחסות לגביו במאמר וזה
נושא הבריאותי בכלל.
מה שמעניין אותי בפרט זה אם קיימת סכנה מסויימת כאשר אני משתמש במשקפיים אקטיבים
ולכל אורך הצפיה המשקף שיושב צמוד לראש ומשדר בלוטוס כל הזמן כדיי להסתכרן עם המסך
האים בעצם זה שאני צופה בתלת מימד אני פוגע לעצמי בבריאות?
או שאני סתם פרנואיד ואני יכול לצפות שעות בלי חשש.
אשמח לראות מידע בנושא זה אני בטוח שנושא זה יעניין עוד חברים רבים באתר שיש להם מסך אם משקף אקטיבי.
לי יש מסך של סמסונג D8000.
תקשורת בלוטוס היא בהחלט חלק מהנושא הבריאותי שאתה מעלה ולא רק בהקשר של תלת מימד. כולנו נחשפים לטכנולוגיה זו בספקטרום רחב של ציוד תקשורת.
הספק הבלוטוס המשודר מהטלוויזיה נמוך מאד, כ 2.5 מילי וואט. הוא תוכנן לשמש ככלי לתקשורת קצרת טווח והספקו (בתקן) חייב להיות נמוך. כמובן שעצמת השידור שלו נמוכה בהרבה מהספק כל מכשיר סלולארי בסביבה.
לא הייתי דואג במיוחד מהקרינה של ציוד הבלוטוס, אבל כן מתייחס לנושא הבהוב המשקפיים. למרות שצפייה בכל טלוויזיה קשורה תמיד להבהוב (ללא קשר ל 3D), יש הטוענים שכואב להם הראש לאחר צפייה בסרט תלת מימד.
אולי כי זה סוג הבהוב שונה. בצפייה בתמונה דו ממדית שתי העיניים מקבלות את התמונה בו זמנית, לעומת מצב הקרנה בתלת מימד שבו תמיד כשעין אחת פתוחה , השנייה סגורה.
תקשורת בלוטוס היא בהחלט חלק מהנושא הבריאותי שאתה מעלה ולא רק בהקשר של תלת מימד. כולנו נחשפים לטכנולוגיה זו בספקטרום רחב של ציוד תקשורת.
הספק הבלוטוס המשודר מהטלוויזיה נמוך מאד, כ 2.5 מילי וואט. הוא תוכנן לשמש ככלי לתקשורת קצרת טווח והספקו (בתקן) חייב להיות נמוך. כמובן שעצמת השידור שלו נמוכה בהרבה מהספק כל מכשיר סלולארי בסביבה.
לא הייתי דואג במיוחד מהקרינה של ציוד הבלוטוס, אבל כן מתייחס לנושא הבהוב המשקפיים. למרות שצפייה בכל טלוויזיה קשורה תמיד להבהוב (ללא קשר ל 3D), יש הטוענים שכואב להם הראש לאחר צפייה בסרט תלת מימד.
אולי כי זה סוג הבהוב שונה. בצפייה בתמונה דו ממדית שתי העיניים מקבלות את התמונה בו זמנית, לעומת מצב הקרנה בתלת מימד שבו תמיד כשעין אחת פתוחה , השנייה סגורה.
...
תודה על התגובה המרגיעה
בכל זאת כשיהיה לי זמן אני אנסה לחקור קצת יותר לעומק
ברשת. אם אמצע מידע מעניין אני אשתף אותך ואת יתר החברים המתעניינים.
סיימתי עכשיו לקרוא את כל המאמרים של מוטי בנושא התלת מימד.
פשוט ידע עצום וכתיבה מעניינת וברורה ,
אני ממש מרגיש מומחה עכשיו
מהיכן כל הידע הזה ? זה תחום המקצוע של מוטי ?
תודה רבה על סדרת כתבות מאלפת!!!!!
uris
תודה על הפרגון.
אני רק חובב צילום (במקצוע איש חומרה באלקטרוניקה) ונושא התלת מימד תמיד הקסים אותי. יש לי בבית את כל סוגי המשקפיים שתוארו בכתבה (פרט למשקפי Dolby), ערכת תלת מימד שהתמונה שלה מופיעה בפרק החמישי של סדרת המאמרים וגם עוד כל מיני אביזרים שלא הוכנסו לכתבה. חקרתי הרבה את הנושא ועשיתי הרבה ניסויים.
הצלחתי בעזרת ערכה זו (שעלותה כ 100 דולר), להפוך את מסך הפלזמה הקודם שלי (NEC) למסך תלת מימד לצפייה בתמונות תלת ממדיות, עוד הרבה לפני שמישהו חשב על מסך שטוח בשלושה מימדים. כרגע, כדי לא להחליף את הפלאזמה הנוכחית שיש לי וגם מסקרנות, אני מנסה להשתמש בערכה זו להקרנת סרטי וידאו בתלת מימד.
אם זה יצליח אפרסם זאת במאמר.
לדעתי מאמר על תלת מימד לא יהיה שלם ללא הסבר על נושא מרתק מופלא ומיסתורי הנקרא הולוגרפיה. עד כמה שאני יודע זאת הדרך היחידה, נכון להיום, להקרין 3D באיכות טובה ללא משקפיים.
אולי זה העתיד.
כמובן שהידע שלי בנושא זה לא מספיק כדי לכתוב מאמר בצורה נכונה, אבל למזלי יש לי מקור ידע מעולה להולוגרפיה: דוקטור לאופטיקה שעבדה בנושא זה במכון ויצמן.
עכשיו רק צריך לשאול את השאלות הנכונות.