יש דבר כזה סאונד מושלם.....הופעה מושלמת , ולא ניפתח כעת ויכוח מה הם הפרמטרים שמגדירים את המושג הזה. אבל אם אני צריך לקטלג את הופעתה השנייה של סגול כהה אמש בקיסריה על איזה שהוא רף או סולם של איכות ,הופעתה של סגול כהה מצליחה להיכנס אצלי להגדרה של הופעה מושלמת.
שעתיים של ביצועים ניפלאים ,סאונד מושלם מכל בחינה ,וחוויה מרנינה לראות חבורת נגנים שמחה על הבמה. זה לא משנה אם אתה בן 20 או 40 או 60......כשאוהבים ונהנים לנגן ,זה תמיד יוצא טוב. וזו כנראה נוסחת הקסם להישמע טוב גם אחרי יותר מ 40 שנה.
קסריה זה מקום מיוחד ,עם קסם מיוחד ,ועוד לא הייתה הופעת רוק אחת שנפלתי איתה במקום הזה.
יצאתי ב 6 וחצי מת"א מחשש לפקקים בדרך ,אבל כאן הייתה ההפתעה הראשונה. דרך חלקה ונקייה מפקקים עד קיסריה ,מה שהשאיר זמן לאכול....להציץ במזכרות שנימכרו שם ולהתחיל להריח את העשן על המים שמתקרב.
האמפי היה עמוס לעייפה ,וממה ששמעתי , הערב הקודם היה מפוצץ עד לאחרון הכרטיסים.
זה החל קצת אחרי 9 ורבע עם להקת חימום כבדה משלנו.....כבד קצוץ שמה.
בס ,תופים ( יוסי בוזין הוותיק ) וגיטרה חשמלית. הרכב חדש שניסה לעשות משהו מאוד יומרני לדעתי. קאברים ללהקת מלך הארגמן האגדתית. זה לא ממש צלח. נגן הבס, איש גדול מימדים שגם היה הסולן , אבל קשה להגיד שקול טוב יש לו. הוא צווח מדי לטעמי ואולי גם זייף בשירה.זה לא היה זה. אכזבה מבחינתי.
הכרוז הודיע על הפסקה של חצי שעה בדיוק. וקצת אחרי 10 ,עולה על הבמה הרכב אגדי.......סגול כהה.
הפלייליסט כבר היה ידוע לי. Highway Star אמור להיות הפתיח......וכך היה.
הקלידים והגיטרות מתחילים לילל.....איאן פייס על התופים ניכנס גם הוא.....עדיין במה חשוכה עם אורות מרצדים ,ואז בבת אחת מתחילה הפצצה של שעתיים בקרוב של מיטב החומרים של הלהקה הוותיקה הזו.
סאונד הגיטרה של סטיב מורס חותך את האויר הקריר של קיסריה. ואיזה סאונד גיטרה. מדהים.
איאן גיליאן שלדעתי הוא גדול סולני הלהקה בכל גילגוליה ,עולה על הבמה מחוייך כתמיד וגורם לי להפתעה נוספת הערב. הפתעה ווקלית.
שמעתי אותו בהופעות של השנים האחרונות ,והיה נידמה לי שקולו נישמע קצת חרוך ,המיתרים קצת גמורים ,אבל גיליאן מגלה לנו שהוא עוד יודע לצרוח ,והקול שלו עדיין חזק....מדוייק.........ודיי נקי. במילים פשוטות הוא פשוט מצויין. הוא לעולם כנראה כבר לא יוכל להגיע לשיאים שלו ב child in time ......אבל הוא עדיין ניפלא.
גיליאן מבחינתי הוא אחד מסולני הרוק הגדולים בהיסטוריה , והוא עדיין מצליח לשלהב בקולו המצויין.
סטיב מורס.......האיש שניכנס לנעליו הגדולות של ריצ'י בלקמור ,הוא גיטריסט על מעולה , רוקר בנשמה , ועם חזות של סטאר אמיתי ,גיטריסט עם המון כריזמה שליהטט על הגיטרה ככל שהוא רק יכול היה. והוא עשה את זה הרבה. אין ספק ,זהו גיטריסט גדול ומשובח.
איאן פייס ,השריד היחיד למעשה מההרכב המקורי ששרד את כל גילגולי הלהקה , מחזיק את הקצב של הלהקה ניפלא. הוא מתופף מצויין ,אבל לא ראינו ממנו מעברים מדהימים או משהו יוצא דופן. הוא פשוט עשה את שלו על הצד הטוב ביותר. קצב ,דיוק ,אבל לא מעבר לכך.
כאן הייתה הפתעה נוספת......נגן הבס. מסתבר שרוג'ר גלובר הבסיסט הוותיק מאוד של הלהקה לא הגיע. חופשת לידה עם אשתו מסתבר. יפה מאוד. לא נס ליחו של הבחור. ואיאן גיליאן מציג את מחליפו ,בחור צעיר בשם.............ניק פייף.
הוא מנגן מצויין ,גם הוא עושה את העבודה על הצד הכי טוב ,אבל...........נישאר בצד. אחרי הכל הוא על תקן מחליף. הוא כנראה ידע את מקומו ולא יכול היה לגנוב את ההצגה מהחברה הוותיקים שלצידו.
וכאן אני מגלה את הפתעת הערב. הקלידן...................דון איירי.
ג'ון לורד המיתולוגי השאיר נעליים מאוד גדולות כדי להיכנס אליהם. הקלידים בסגול כהה היו תמיד כינור דיי ראשון ולא איזה שטיח מאחור. אבל איזה קלידן הגיע ללהקה לפני 10 שנים. הוא לא ניכנס לנעליים של לורד......הוא פשוט התחלק אליהם. אין מילים על דון איירי. הוא ענק.....הוא מדהים.....הוא כל יכול....זה האיש שהיה משיכמו ומעלה בהופעה.
הוא ליהטט על הקלידים כמו שמזמן לא ראיתי קלידן ברמה הזו בארץ בהופעת רוק ואם בכלל.
הוא "דפק" קטעי סולו מדהימים.....כשהוא מוקף בסוללת קלידים וסינטיסייזרים מכל סוג ,והוא פשוט עשה ככל העולה על רוחו.
לא פלא שברזומה של דון איירי ,אפשר למצוא את מיטב השמנת של להקות הרוק הכבד והמטאל שאיירי ניגן איתם או הקליט איתם.
עושה רושם שמאחוריו גם רקע קלאסי במוזיקה.
בשורה התחתונה, זה האיש שמהקו השני של הבמה הצליח להדהים את הקהל ביכולות שלו.
והוא זכה כמובן למחיאות כפיים סוערות בקטעי הסולו שלו , או בקטעים שהוא היה בפרונט ,דוגמת lazy.
ופרט מעניין ומוזר למי ששם לב......הבנתי שזה קרה גם בהופעה הראשונה ,וחזר על עצמו גם בשנייה.
אין גיליאן הסולן......היה נעלם מדי שיר לכמה דקות כשהוא ניכנס למשהו דמוי אוהל או פרגוד שחור שהיה קצת מאחורי התופים . שמעתי הימורים שונים בעניין ,על פשר התעלומה המוזרה הזו. אני הנחתי שאולי הוא עסוק עם איזה שיקוי מיוחד למיתרי הקול ,כי הוא פשוט הפליא ביכולת הקולית שלו........אחרים היו פחות תמימים ממני בהימורים ודיברו על אלכוהול ,ויותר מזה על הסנפות שהוא כנראה לקח. זה ישאר בגדר תעלומה ,אבל זה בהחלט היה מוזר והעלמויות לאורך המופע בלטו מאוד.
לסיכומה של סקירה ,זה היה מופע משובח ,מלהיב ,נוצץ ,וכל קלישאה אפשר להגיד .זו פשוט הייתה הופעה מהטובות שאפשר לראות ולהנות.
הקהל כמובן חצה את כל הגילאים ,אבות עם בנים ,סבים עם נכדים , אין גיל למוזיקה והיא חוצה גבולות וגילים.
למרות שסגול כהה הייתה הלהקה המתחרה ללהקה שאני אהבתי......אחרי הכל היא עשתה דברים ניפלאים במוזיקה ותמיד אהבתי הרבה קטעים שלהם. כך שבהחלט התמוגגתי בלראות אותם שוב.
הסאונד...כן הסאונד, היה מדהים. גם ברמת הנקיון ,השקיפות ,הבאלנס ,והעוצמה שהייתה חזקה דיה בלי להציק באוזניים , ואחרי ההופעה לא שמעתי שמץ של צילצול באוזן או רעשי לוואי אופיניים .
זה היה ערב ניפלא ,ולטעמי אולי הפעם האחרונה שבה זכיתי לראות את אחת הלהקות החשובות ,המשפיעות ,הטובות , של עולם המוזיקה בכלל והרוק בפרט. חברי הלהקה כבר אינם ילדים למרות הרוח והנשמה שלהם ,אבל אי אפשר לעמוד על במה לעד.
( פרט פיקנטי שאני רוצה לציין ......שעברתי דירה לאחרונה ובסדרים שאני עדיין עושה מצאתי את כרטיס ההופעה של הלהקה משנת 91 כשהיא הייתה פה עם בלקמור ועם לורד. זה היה בפארק הירקון ותג המחיר היה אז........45 ₪ )
רפי_א
והנה כמה תמונות מהערב הניפלא והמוזיקה המשובחת שהעניקה לי סגול כהה.
