לא ממש קשור לקפה !

גונן · שליחה #1 08/05/2011 22:38

בהיבט אישי במקצת , ולרגל יום הזיכרון רציתי לשתף אתכם בכמה חברים כל אחד בדרכו שנילקחו מאיתנו ו וממישפחותיהם , וממני באופן אישי כמובן , במלחמות ישראל .

אישה אלי . חבר לשרות , בחור מקסים, לצערי במיקרה של אלי חוויתי בפעם הראשונה בגיל בגרות אובדן מידי חד ואכזרי .

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=513467

ניר קריצ'מן , בן של חבר טוב שלי , וצעיר ממני בכמה שנים , את ניר היתה לי הזכות להכיר מגיל די צעיר , אביב עזר לי רבות כשהשתחררתי מהצבא , ונידב לי מקום במוסך שניהל בחדרה , ושם בעצם היתחלתי את פעילותי כמסגר.
בפעם האחרונה שבועיים בערך לפני שניר נהרג הייתי במילואים נימצאתי בזמן המילאים בצומת מידע מידי על כל הגיזרה שגם ניר לחם בה , ובעצם עד סוף המילואים שלי , כל הזמן "דיווחתי " והרגעתי את אביב של ניר עד כמה שיכלתי שעם ניר "הכול בסדר " לצערי שבועיים לאחר מכן ניר נהרג מאש מחבל .

http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=516296

מרדכי שקיידי . מרדכי היה אבא של חבר לכיתה וגם שכן שלי באותה השכונה , ביליתי אצלו המון בבית , כשהוא נהרג הייתי בכיתה וההלם היה גדול, אבל אני לא חושב שהבנו אז את האובדן, על מלוא כאבו . מרדכי היה האבא הכי פעיל בכיתה ליווה אותנו בכל טיול ובכול לג בעומר , זו היתה גם הפעם הראשונה שנכחתי בהלוויה כלשהי , מרדכי היה בן 54 בנופלו הוא היתנדב לאחר שושחרר זמן רב ליפני כן משרות מילואים.

אני חושב שהוא ממש עיצב משהוא באישיות שלי , אהבתי אותו ממש , ועם השנים הפרידה ממנו מכאיבה לי יותר ויותר .

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=510723

אני לא יודע עם יש לזה מקום בפורום ? ? אבל פשוט רציתי לשתף

אני בטוח לצערי שלמי מחברי הפורום יש חברים או מכרים שאיבדו במיסגרת צבאית , זה יכול להיות התחלה של שירשור נצחה של יקרי חברי הפורום .

lior_a · שליחה #2 08/05/2011 22:57

אין בארץ פורום של מספר אנשים שנושא הזיכרון והשכול הוא לא חלק מהשיח בו.
אנחנו נפגשים כאן לשיחות סביב הקפה אך לפחות בעיניי יש בכך הרבה יותר.
לפחות לי, חשוב להכיר ולשמוע על החברים.
האנשים עליהם סיפרת ואיך שסיפרת הם חלק ממי שאתה גם כשאתה מדבר על קפה.

יהיה זכרם ברוך. כל אזכור הוא חשוב ומכבד את הנופלים.

שליחה #3 09/05/2011 6:41

גונן, עשית לי צמרמורת בקריאת הטקסט שלך.
אכן, לכל אחד יש פינה, שתיים ולפעמים גם יותר, הקשורות ליום הזכרון. זו הדרך שלנו בארץ הזו, וכנראה שזהו חלק בסיסי במשמעות של "אני ישראלי".

NEGRO · שליחה #4 09/05/2011 9:21

במקרה גם לי יצא לספר בפוסט בפייסבוק שהעלו לזכר חבר מבית הספר שנפגשתי איתו במקרה בצבא בקורס מכ"ים, כתבתי עליו מה שאני זוכר ואתמול אחותו פנתה אלי והודתה לי על הזכרונות והדברים שכתבתי, הוא היה בחור צעיר שבזמן הצבא מת בתאונת דרכים עם חבר טוב שלו,באותו יום של התאונה ,אני חושב,בוא וחבר שלו ביקשו מזמר ים תיכוני את השיר החדש "אתה הילד שביקשתי" וזה הזיכרון הכי כואב של המשפחה שלו.
אני מצרף לינק לשיר
יהי זכרו ברוך
לירן מליחי

שליחה #5 09/05/2011 9:31

זה המקום,ובטח זה הזמן לכתוב ולהעלות את הדברים הללו.

שליחה #6 09/05/2011 9:44

לא הכרתי את האתר של "יזכור" ומצאתי שם עכשיו דוד שלי.
מאז שיום הזיכרון כולל גם נפגעי פיגועים הרשימה של כל אחד גדלה יותר יותר.

hosq · שליחה #7 09/05/2011 9:51

כמי ששרת בצבא כמתכנת, נחשפתי לצד אחר של מוות בצבא, בחור בשם אריאל שהיה בקורס יחד איתי, הוצב ביחידה מדכאת במיוחד (עניין נפוץ אצל מתכנתים), ויחד עם בעיות אחרות שכנראה חווה, קצת זמן לבד עם עצמו בשמירה ונשק זמין, הוא שם קץ לחייו. השרות במסגרת צבאית הינו מגבר לבעיות אישיות, ואדישות למצב הנפשי של חיילים מובילה לכך שפעם בשבועיים בממוצע מתאבד חייל, מספר בלתי נתפש לדעתי. השילוב בין נשק חם לאנשים קרים הוא מסוכן מאוד.
אריאל התגייס איתי באותו יום, עזרנו אחד לשני בבקו"מ, ובקורס הארוך אותו עברנו תמיד מצא זמן ואנרגיות לעזור לאחרים למרות התחרות הקשה. זו באמת היתה תכונה נדירה באותו הקורס. כאדם דתי הוא ראה קשר הדוק בין דת לטכנולוגיה. יהי זכרו ברוך.

hosq · שליחה #8 09/05/2011 9:51

דבוטאנט כתב:לא הכרתי את האתר של "יזכור" ומצאתי שם עכשיו דוד שלי.
...

?

שליחה #9 09/05/2011 10:10

לא מהצד שלך.... אח של אמא שלי.

hosq · שליחה #10 09/05/2011 10:21

לא ידעתי, משתתף בצערכם

gedkoz · שליחה #11 09/05/2011 11:17

אתמול כשהיתי בטקס יזכור ,בישוב גלילי קטן שלי....מאות אנשים ...והשנה במהלך הטקס תושבי הישוב דיברו על קרוביהם שנפלו....היו הרבה דמויות ,הרבה נופלים...אחד לחם נגד נצים בצבע פולין,היה באושוויץ,עלה עם "יורדי הסירה.." ונפל בהגנה על כפר עציון... שני היה איש שייטת ונשאר בימי ים התיכון ב "דקר" ההרואית.. ואז בלי הכנה גיליתי אחד אחרי שני שני ילדים(כך אני מרגיש עכשיו) פיני כהן מעופרה(שם גם הכרתי אותו),קצין בסירת גבעתי שנפל בהגנה על גוש קטיף ב2002,שנה ארורה...אני זוכר את עצמי במילואים כשנודע לי,ופשוט בכיתי...היה ילד נפלא...ועוד פנים ושם דניאל יעקוב מנדל ,סיירת הנחל שנפל בשכם ,שהיתי מדריך שלו בטיול שנתי מסכם בהרי אילת...איה דבר,שנים מסיפורי גבורה שגדלנו אליהם, ושנים שנגעו בי לשניית חיים מתפוררת והופיעו בטקס ביחד,כדי שאזכור גם אותם....השנה אני חייב להוסיף עוד רובד -- 9 במאי ,יום ניצחון על גרמניה הנצית, יום נצחון וזיכרון בברית המועצות שממנה באתי.....וסבא שלי קצין יהודי גאה נפל בלמלחמה ההיא ב1943,כדי שנינים שלו יוולדו בארץ וידעו יזכרו גם אותו ביום המרגש הזה...יהיו זכרם ...של כולם, ברוך...

שליחה #12 09/05/2011 12:44

לי היה דוד מצד אבא שנהרג ב-73'. הוא נפצע מפגז לאחר ההכרזה על הפסקת אש. פשוט חוסר מזל מזעזע.
דוד אחר, מצד אמא, נרצח בפיגוע באוטובוס בירושלים, ב-2002. למחרת, ביום הראשון של השבעה, היה פיגוע נוסף בגבעה הצרפתית. זו היתה תקופה בלתי נתפסת ממש.

חברה מהשכבה שלי בביה"ס נהרגה תוך כדי פעילות צבאית. היא היתה צלמת ונהרגה בהתרסקות מסוק. אחד החברים הכי קרובים לי הוא מוסיקאי ופסנתרן, והוא ניגן קטע של שופן בטכס שאורגן ל-30 למותה.

מאז ועד היום, הקטע הזה מצמרר אותי ומאוד מרגש אותי. כשאני שומע אותו, בכל סיטואציה שהיא, הוא מאדים לי את העיניים.

עבורי, זו מוסיקת הזיכרון, של כל אלו שהיו איתנו, הלכו - אבל תמיד ישארו.

NEGRO · שליחה #13 09/05/2011 13:04

וואי, הדיון הזה מעלה בי סיפור שאני אפרסם אחר כך גם בפייסבוק האישי שלי. סיפור מצמרר
בשירותי הצבאי הרחוק,הייתי ביחידה מעניינת ,יצאתי לקורס מכ"ים ולפני קבלת החיילים יצאתי לוינגייט להשתלמות על כושר גופני, עד כאן הכל היה בסדר, קרעו אותנו קצת אבל המדסניקיות היו כל כך חמודות שאכלנו הכל. היית שם אחת מאוד מאוד מיוחדת שדיברנו וצחקנו איתה והיא הייתה זכורה לי לטובה.
עבר זמן מה וחברה שלי בזמנו,שירתה בוינגייט והיא סיפרה לי יום אחד שהיא מתעכבת בבסיס, היא סיפרה לי שהם פוגשים הורים שבחורה מהבסיס שמתה בפיגוע או בתאונת דרכים,לא בדיוק זוכר,קיצר נפגשנו בערב והיא הראתה לי את התמונות שחילקו שם,של הבחורה ,וזה היה מצמרר כי זה היה אותה בחורה שהכרנו וזכרנו אותה,זה נגע בי איך המוות מסתובב לידינו וכמעט נוגע,הייתי על גדר לבנון כל כך הרבה פעמים וגמעתי כל כך הרבה קילומטרים שם אבל אף פעם לא עלתה בי המחשבה או החשש להיפגע שם.
אבל התמונה שלי המחישה לי כמה זה קרוב,לצערי אני לא זוכר את שמה אבל יהי זכרה ברוך.

tal_r · שליחה #14 09/05/2011 13:42

אין סיפור אישי שאפשר לחלוק בו אך מבחינתי הדבר הבא שצובט לב של כל אדם שנולד פה (וגם לא פה), גדל פה (וגם לא פה) ושירת בצה"ל מעביר את תחושותיי לגבי יום זה.

n-007 · שליחה #15 09/05/2011 17:51

מרגש כל כך שאי אפשר להפסיק לבכות.
כמי שחוותה את כל מלחמות ישראל וממרום גילי אני מברכת את כל חברי הפורום בחג עצמאות שמח. אסור שרוחנו תיפול ושנהיה חזקים מול כל האויבים שקמים עלינו לכלותינו השכם והערב. כמה מחמם את הלב שביום שכזה כל אחד מתפנה מעיסוקיו וכולם ביחד זוכרים את האנשים שנתנו את היקר להם . אז שיהיה לכולם חג שמח עם קפה.תה בירה יין וכו,