עידן התקשורת החדש מחייב התמודדות מסוג שונה בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית. מגמות של דה-לגיטימציה וערעור על עצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים, מתרחבות ותופסות תאוצה בקרב חלקים רבים בדעת הקהל העולמית. תהליכים אלה לרוב נישאים על גבה של המדיה החדשה, הקובעת במידה רבה את מהירות התפשטותה של התופעה ואת היקפה. המרחב התקשורתי הערבי, הכולל שידורי טלוויזיה, שידורי רדיו, אתרים באינטרנט ועיתונות מקומית ובין-ערבית, הפך לאחת מזירות ההתרחשות החשובות והמשפיעות ביותר בעולם הערבי. התמודדות ההסברה הישראלית עם קהלי היעד דוברי השפה הערבית הפכה זה מכבר לקשה ומורכבת, בין היתר, נוכח התחרות עם תקשורת ערבית עוינת, חזקה ומתפתחת. נוכח מציאות זו, המליץ משרד מבקר המדינה, כבר בשנת 2007, לפעול לאלתר ובאופן יסודי ככל הדרוש לשיפור ההסברה, הן לעולם הערבי, הן לתושבי הרשות הפלסטינית והן לדוברי השפה הערבית בישראל.
ממשלות ישראל לדורותיהן זיהו צורך חיוני זה כבר לפני קרוב לעשור. באוגוסט 2001 החליטה ממשלת ישראל להרחיב את שידורי הטלוויזיה בערבית ובאנגלית, שיועברו באמצעות שידור לוויני פתוח, וכן באמצעות הכבלים ושידורים ישירים בלווין (החלטה מספר 593). הממשלה קבעה באותה החלטה תקציב חד-פעמי בגובה 5 מיליון שקלים חדשים, שיועדו לחכירת מקטעי לווין.
בהחלטת הממשלה על הקמת מערך הסברה לאומי מיולי 2007 (החלטה מספר 1936) הוחלט כי יש להטיל על השר הממונה על רשות השידור להציע לממשלה, בתוך 30 יום, הצעה להגדלת טווח השידור של קול ישראל בערבית ולשדרוג משמעותי של טווח השידור של שידורי הטלוויזיה בערבית. חודשיים לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2007, דנה הממשלה ברפורמה ברשות השידור ובתוכנית לשיקום השידורים בשפה הערבית, ובהחלטתה נקבע כי בהמשך להחלטתה מחודש יולי, יפנה השר לרשות השידור על-מנת שתפעל לקיום הוראות סעיף 3(3) לחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, בדבר קיום שידורים ברמה נאותה וברמת טכנולוגיה אפקטיבית לאוכלוסיה דוברת הערבית, בארץ ובמדינות השכנות. עוד הוחלט כי השר יפנה לרשות השידור כדי שתגבש תוך 30 יום תכנית להוצאתם אל הפועל של שידורים כאמור בשפה הערבית ברדיו ובטלוויזיה, עד 24 שעות שידור ביממה (החלטה מספר 2393)
בדוח מבקר המדינה השנתי 60א מחודש ינואר 2010, העיר המבקר על כך שהחלטות הממשלה מיולי 2007 ומספטמבר 2007 בתחום השידורים הממלכתיים בשפה הערבית לא מומשו עד מועד סיום הביקורת. המבקר אף הדגיש כי אסור להשלים עם מצב שבו לא יינתן הלכה למעשה מענה הולם בחזית התקשורתית-הסברתית בשידורים אפקטיביים להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית, בדגש על עת חירום. המשך המחדל רב השנים של היעדר שידור ישראלי ממלכתי לקהלי היעד דוברי השפה הערבית גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, ממחיש ביתר שאת צורך חיוני זה.
בהצעת החוק מוצע לתקן את המחדל רב השנים, ולקבוע בחוק חובת שידורים בשפה הערבית והאנגלית, שיועברו באמצעות שידור לוויני פתוח, לא מקודד ושניתן לקליטה חופשית, ויופץ לכל ארצות המזרח התיכון, במשך 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע. חיוניותו של ערוץ זה הוכרה כבר בעבר במסגרת החלטות ממשלה שונות – שאף הקצו לכך מסגרת תקציב מיוחדת, בדוחות מבקר המדינה, ובדוח ועדת מימון שעמד ברקע החלטות הממשלה שנמנו בדברי הסבר אלה.
מוצע גם לקבוע שרשות השידור תגבש, תכין ותגיש לשר תכנית להוצאתם לפועל של השידורים, בהתאם להצעת החוק, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של החוק, ושהשידורים יחלו בתום שישה חודשים מיום תחילתו של החוק.
הונח על שולחן הכנסת ע"י קבוצת חברי כנסת
